– קשה להבין את התעלול הפוליטי התורן. אם כל הרעיון הוא להחזיק את ח״כי הליכוד במתח עד ליום א׳ הקרוב, כדי שביום ב׳ תושבע הממשלה וזאת רק אחרי שחוק היסוד יתוקן תוך כדי כהונתה של ממשלת מעבר – אז מי נותן שבשבועות והחודשים הבאים אחרי שיוודא הרכב הממשלה וחלוקת המשרות בקואליציה, לא יהיו מאוכזבים ונוקמים בתוך הליכוד?
– תפסתי במסדרון ח״כ בכיר, מועמד להיות שר בליכוד ושאלתי אותו את השאלה הנ״ל והוא הסכים איתי. מי שירצה לנקום יהיו לו מלאי הזדמנויות בהמשך הדרך. מצד שני, הוא אמר, אין שום סיבה שלא להעביר את החוק כעת, אפילו בתהליך העקום שנעשה כאן בבניין הכנסת. אותו מועמד למשרת שר אמר כי הוא שקט ושליו שהוא יהיה שר ביום א׳ הבא והוא בטוח שלא יהיו שום תסכולים בליכוד.
– בינתיים נתניהו כבר נפגש עם כל הח״כים מן הליכוד. ח״כ ירון מזוז אמר לו שבראש מעייניו נמצא עניין זיהום האויר במפרץ חיפה. הוא הקים שדולה ורוצה לעסוק בנושא האיזורי. לפי המסמך שמזוז הראה לי, ח״כ דב חנין ותמר זנדברג שהיו חוד חנית בנושא הזה בכנסת הקודמת, כבר חתמו על שיתוף פעולה עם מזוז בנושא הזה. אחת הבעיות המרכזיות בנושא החיפאי היא שהתקשורת החיפאית לא עוקבת, לא לוחמת, לא מתעסקת בנושא כמו שצריך. העיתונות שם, על פי אינספור דיווחים מן השנים האחרונות, שבויה בסבך אינטרסים מקומיים ולא נחרצת ופעלתנית בעניין.
– בכולנו: מסתמן שועדת העבודה תחולק ברוטציה בין ח״כ אלאלוף (יהיה ראשון) לבין ח״כ רחל עזריה (תהיה שניה, באם הכנסת ה 20 תשרוד). ההחלטה הנ״ל לא סופית.
– ח״כ אביגדור ליברמן תקף היום בחריפות את הליכוד ואת נתניהו באופן אישי. בין השאר הוא אמר: ״אני שומע את ההצהרות של נתניהו בכלי התקשורת ברוסית ומה הוא לא הבטיח? הרים וגבעות. בכל ההסכמים נושא העלייה בכלל לא קיים. דיבר על הפנסיות ושכר דירה, עזרה לעולים, ואין זכר״. אבל ח״כ אלקין השיב היום לדברים הללו באופן ספציפי ואמר כמי שהיה בתוך חדר המו״מ, שלישראל ביתנו הוצעו הצעות נדיבות, במיוחד בהתייחסות ספציפית לנושא המורכב של פנסיות ציבור העולים מרוסיה (נושא לא פתור לגבי עולים שהגיעו לארץ בגילאי 30 ו 40 כבר אחרי שנות עבודה ברוסיה וכאן נאלצו לפתוח דף חדש בכל מה שנוגע לזכויות פנסיה).
– האם הליכוד והמחנ״צ מנהלים מגעים שקטים מאחורי הקלעים כדי לעצור את שלשלת הנאומים המיותרים במליאה? ניסיתי לברר והתשובה היא: לא. הסתודדות רגעית של ח״כ אלקין וח״כ איתן כבל הוסברה לי כתיאום של עבודת אופוזיציה-קואליציה, חלוקת ועדות ותו לא. המחנ״צ גם הגישו הצעת חוק סיעתית ראשונה לפיזור הכנסת.
– נתניהו נכנס היום לישיבת הסיעה הראשונה של הליכוד והוא כולו נינוח וטוב לב. עבר סביב השולחן ולחץ ידיים אחד אחד. אחרון חביב היה ח״כ הטרי אורן חזן שקיבל חיבוק חם.
– הנה תמונה מאותה ישיבת סיעה. ח״כ אלקין וספר תקנון האתיקה של הכנסת בחיקו. הוא זקוק להנחיות ולתקנונים כדי לתפור את כל המהלכים במה שאמורים להיות ימיו האחרונים של אלקין בתפקיד יו״ר הקואליציה.
– מי שישאל את אלקין בימים אלה מדוע הוא מסרב להמשיך בתפקיד יו״ר הקואליציה, ישמע כי בפעם האחרונה שאלקין היה בתפקיד יו״ר הקואליציה אחרי שהחליף את יריב לוין, הכנסת פוזרה והלכו לבחירות. ״זה לא ממש כדאי בימים אלה״ אומרים בסביבתו.
– ומה יש להגיד על ההתחשבות המופלאה של סיעת הליכוד בחברי הכנסת הנוצרים – באסל גטאס ואעידה תומא סלימאן? היום, יום ב׳ ה 11 במאי נרשמה בכנסת היסטוריה. פעם ראשונה שמישהו מן הליכוד התחשב ברגשות של ח״כ מסיעת בל״ד.
הליכודניקים החליטו שלא לכנס את מליאת הכנסת ביום א׳ חלילה, כדי לא לפגוע ביום השבתון הנוצרי. ״כך נהוג מאז ימים ימימה״ הסביר ח״כ בכיר בליכוד כאשר נשאל מדוע לא תושבע הממשלה כבר ביום א׳ הקרוב. עד לשעה זו (20:00) לא נכנס יו״ר הכנסת למליאה והודיע כי עלה בידו של נתניהו להרכיב קואליציה, וזאת כדי שלא להתחיל את מנין הימים – שבעה במספר – עד לרגע האחרון שבו אפשר להשביע את הממשלה. הכל כדי לאפשר להרכב הזמני של הועדות ושל הממשלה לדחוף עם כל האנרגיה האפשרית את שינוי חוקי יסוד הממשלה.
קושי בהבנה הוא תמיד תלוי נקודת מבט. למשל, מנקודת מבטה של עיתונאי ממוצע בישראל, קשה מאוד להבין איך הציבור הישראלי המטומטם ממשיך להצביע ימינה – ובכ”ז יש מליוני ישראלים שלהם העניין מובן לגמרי…
התקווה הגדולה שישנה בתקשורת סביב הסיכוי נפילת הממשלה, היא-היא שקשה להבין (לא באמת קשה – אי אפשר לבוא בטענות לאנשים שנורא מקווים שמשהו יקרה, ועוצמים עיניים חזק למראה המציאות המאכזבת). 61 המנדטים של הממשלה, הם באנקר מוחלט: ממשלת רבין-פרס התבססה במשך רוב הקדנציה על 61 מנדטים של גוש שמאל-ערבים, שמתוכו 5 מנדטים היו בלוק חוסם חיצוני. לגוש הימין יש יותר מנדטים מזה, יש לו חוק יסוד ממשלה מתוקן, שמחייב 61 מנדטים לאי אמון (דהיינו, זה יחייב חברי ליכוד שלהביע פיזית עם האופוזיציה כדי להפיל ממשלת ליכוד, ובכך יחסלו לעצמם את הקריירה באותה שנייה).
תקופה לא קלה עוברת על החברים בתקשורת – אחרי מפח הנפש הנוראי ב17 במרץ, עומדת לקום ממשלה, שלכאורה נראית כמטה-לנפול, ופלא שהעיתונאים נאחזים בכל שביב תקווה כזה, ואפילו ליברמן הופך אצלם לאיש עקרונות נחוש ואמין?:)
ליברמן עשה אולי את הטעות החמורה ביותר שיכל לעשות.
במקום לבסס את מעמדו חזרה כיורש הנהגת הימין לאחר החקירות וקמפיין הבחירות ההזוי (הע כמטוטלת משמאל לימין לפי הלך הרוח הציבורי) הוא בחר ללכת לאופוזיציה ולנגח ממשלה לאומית ויותר חמור, לשבת עם איימן עודה וגלאון בישבת סיעות האופוזיציה כאחרון הילדים הדחויים.
בכל הודעה והצבעה ציבור בוחריו יסתכלו וילמדו … והימין ירשום טוב טוב .
והקואליציה ? היא הרוויחה 8 קולות חני חינם אשר לא יעזו להפיל הצעות אשר יתמכו ביישוב יוש, הפרטה ועוד עיקרים של הממשלה.
ליברמן יבין בקרוב שבכל הצבעה שלו יסתכלו עליו בשבע עיניים, והימין רק יתחזק מהמוכר לוקשים הזה.
והשמאל …כ”כ דואג לכלכלת הציבור שההצעה השנייה שהונחה בכנסת ה20 היא של מרצ שדרשה לפזר את הכנסת וללכת לבחירות חוזרות (מי פה המנותק? ) וכעת המחנ”צ גם הוא בא בדרישה לבחירות חוזרות בשל הקמת ממשלה של 61 אשר גודלה עושה אותה לא אמינה … אז מה נלין על הסכם אוסלו הארור ?
כבר בועדה שעברה בלילה הימין הבין איזה אופוזיציה יש לו … קרקס בחינם, רק לשבת ולאכול פופקורן
מסכים – רק שיש לו 6 מנדטים לא 8.
אני חושב שליברמן מכהן בכנסת בפעם האחרונה. אבל הוא כבר היה גי גמור לפני זה. מלבד רוסים זקנים אין לו כבר שום ציבור. הימין התעלם ממנו הפעם, אבל בבחירות הבאות יחסלו אותו. ובינתיים הוא לא יהווה אופוזיציה רצינית בנושאים שחשובים לימין.
זו עוד טעות בשרשרת של טעויות רבות של ליברמן בשנים האחרונות. האיש איבד את זה לחלוטין.
לעניות דעתי, הוא תמיד היה דמות שולית.
על אף תיק החוץ (ש”חשיבותו” כבר נידונה באכסניה זו), והחיבה של התקשורת לציטוטיו הלוחמניים.
הוא מקרה קלאסי של פוליטיקאי שמקורביו לוחשים לו באוזן את מה שהוא רוצה לשמוע, עד שלבסוף הוא מתפתה להאמין שאכן מדובר באמת- למשל, הרעיון שהוא מועמד לראשות הממשלה אחרי עידן נתניהו ושתיכף-תיכף הוא כובש את הפסגה.
אפשר לעשות את מבחן כספית
אם בן כספית תומך בפוליטיקאי כלשהו…צפה לשינוי בעמדות שלו לפי הלך הרוח הציבורי
בינתיים זה עובד
תודה על התיקון … אחרי שכתבתי נזכרתי בזאת ולא עלה בידיי לתקן.
נראה לי שנקודת המפנה הייתה אחרי המשפט שלו, אז ליברמן התחיל “לחוש את עצמו” והתחיל לראות בפני עצמו את ראש הממשלה הבא.
ליברמן תמיד היה ברקע מנצל שברים כדי למנף עצמו …הפעם הוא שגה וירה מהמותן כשראה משבר נרקם והרגיש תמיכה על שבירת ממשלת 67, בקרוב זה יחלוף … כמו שעדיין מפמפמים שהקואליציה תלויה ב61 חבריה, כעת שקיים חוק המשילות שמחייב להציג ממשלה חלופית לפני שמפילים אחרת.
אני לאחושב שהוא טעה. אני ממש לא משוכנע שהייתה לו ברירה, לפחות לתפישתו: האנשים שמחזיקים את הגורל שלו בידיים, לא רוצים שתקום ממשלת נתניהו, ומבחינת ליברמן עדיף לא לעזור להקמתה של ממשלה שכזו. למרבה צערו ולמרבה צערם של התקשורת ומערכת המשפט, לליברמן אין יכולת למנוע לבדו את הקמת הממשלה, אבל הם קיוו שדרעי יגיע מייד אחרי ליברמן, ויצטרף בהפלת הממשלה.
הם לא לקחו בחשבון את העובדה שדרעי הפיק לקחים מהתרגיל המסריח, ושהוא יודע שהפלת ממשלת ימין, תצמצם מאוד את בלוק המצביעים של ש”ס (מה שיקרב אותם בצורה מאיימת לאחוז החסימה, ובאותו שוונג תחזיר את אלי ישי לכנסת, שלא היה זקוק להרבה קולות בפעם הקודמת, כזכור…). אותו דבר ניתן לומר גם לגבי יהדות התורה. האמת היא שהמפלגות החרדיות נמצאות בסיטואציה נורא בעייתית: ההנהגה שם היא לחלוטין נטולת אידיאולוגיה, ותשב עם כל מי שישלם – אבל הציבור החרדי הוא מאוד-מאוד אידיאולוגי, והליכה עם השמאל תביא לסנקציות מיידיות בקלפי.
ליברמן הוא לא אדיוט. אני מסכים שיש סביבו חצר ביזנטית שלוחשת לו באוזן כמה הוא חכם ונבון (ועכשיו גם הנוניתון הפך אותו לסמל הערכיות והיושרה…), אבל ללא קשר ללחשנים ולחנפנים מדובר באיש מפוכח וציני. הוא הימר, והפסיד – אבל לא הייתה לו כל דרך לחמוק מההימור הזה. לו הצטרף לממשלה, היו מטווחים אותו כמושחת-על, שעומד בראש מפלגת מושחתים, וביבי היה מכרסם לו בתוך המפלגה בכל מקרה.
אני חושב שיונתן צודק, ושזו שירת הברבור של הקריירה הפוליטית של ליברמן. לא נורא, אולי יפגוש את אולמרט ויקימו שם מחדש את ממשלת הפאר של 2007…:)