1.
מנכ״לית משרד תחבורה חדשה. קרן טרנר אישה ראשונה בתפקיד שמצטרפת לארבע מנכ״ליות מכהנות (משרדי החינוך, המשפטים, הפנים, נגב גליל ופריפריה – ככל הידוע לי). מינוי מעניין בתחום שנחשב לרוב גברי (תשתיות, הנדסה). הרקע של טרנר הוא משנה למנכ״ל משרד התחבורה הקודם (עוזי יצחקי) במשך שנה, ולפני כן סמנכ״לית תשתיות במשרד התחבורה ועבודה באגף התקציבים במשרד האוצר.
טרנר, קודמה לתפקיד הבכיר הנוכחי, בעודה שוהה בתקופת לידה (לא מסוגלת להשתמש במונח חופשת לידה, למרות השנים הרבות שחלפו עבורי מן הפעם האחרונה).
המינוי מזכיר במשהו את מינויה של יעל אנדורן לֹמנכ״לית משרד האוצר לפני כמה שנים, בעודה בחודש תשיעי. גם אנדורן פרצה תקרת זכוכית כאישה הראשונה בתפקיד אי פעם.
להרחבה: ראיון עם טרנר מלפני שנתיים.
ועוד נקודה: מדוע עזב יצחקי? לפי ראיון רדיו (רשת ב׳) הערב, הוא פשוט מיצה אחרי 4 שנים. אבל האם לפרשת דני נוימן יש גם קשר לעניין? במשרד התחבורה אמרו לי שאין לכך קשר.
2.
בעוד טרנר עושה כמה צעדים קדימה, יש מי שטורח להזכיר שהשוביניזם הבוטה כאן איתנו. המפקחת על הביטוח דורית סלינגר סופגת היום עלבונות מיזוגניים מנתן חץ (אלוני חץ): ״”כל יום יש תמונה שלה (דורית סלינגר, ג”ח) בעיתון. היא יפה אבל היא לא בר רפאלי“.
זו הערה מכוערת, מטופשת, מיותרת ומסוג הדברים שרק נשים סופגות בשוק העבודה. החץ העקום הנ״ל לא היה מעז לדבר ככה אל גבר. בושה.
שר האוצר כחלון העמיד אותו במקום: “אני מבקש לא לתקוף רגולטורים באופן אישי. אם היא היתה גבר לא היית מדבר ככה“.
3.
מה עושה השר לשעבר אבי גבאי בימים אלה? בין השאר נפגש עם אנשי מפלגת העבודה. בתמונה להלן, עם ח״כ שלי יחימוביץ׳, בבית קפה בירושלים.
במפלגת העבודה לא ממהרים לקבוע מועד לועידה (היה אמור להיות במאי, לא?) וגם לא מועד לפריימריז על ראשות המפלגה. בסוף עוד יסתבר שחזונו של אבי ניסנקורן יתממש, ואף אחד שם לא יעסוק בנושא הזה עד לבחירות הכלליות בהסתדרות (מאי 2017).
את המשפט הנזעם שלך על השובניזם של נתן חץ, אפשר להגיד על הפוסט הזה כולו. קרן טרנר מונתה, אני מקווה, ללא קשר למגדר שלה, ואילו הפוסט הזה מוחק את כל הרקורד שלה, ומשאיר אותה ללא כל רקורד מלבד העובדה שהיא אישה שילדה לאחרונה.
אם כבר אנחנו עוסקים בשובינזם, ענת ברקו עדיין מחכה לאיזושהי פמיניסטית שתקום ותזעק נגד הגידופים המיזוגניים שהיא סופגת מאנשי שמאל השכם והערב (החל בעיתונאי-העל שמעון שיפר, ואתמול, מפיו של הביגמיסט החביב טאלב אבו עראר), אבל מסתבר ששובניזם (בדומה לטרור) זה משהו שאנחנו עוסקים בו, רק אם הוא בא לידי ביטוי באופן שמחזק אג’נדה שלנו, ולא בגלל שהוא קורה, נקודה.
פגישתו של אבי גבאי (ש99 אחוז מהציבור לא הכיר את שמו לפני שהתפטר והפך ליקיר התקשורת, ו99.9999 אחוז מהציבור לא יזהה אותו אם יפגוש בו ברחוב) היא אכן אירוע דרמטי, וחסר פירוט של האוכל שהוזמן בארוחה. אפשר גם להתייחס לעובדה ששלי (הלוחמת במשכורות העתק של מנהלי הבנקים) נפגשת בשמחה עם מי שקיבל משכורת עתק במשך שנותיו הארוכות בקבוצת בזק, אבל זה אכן לא הכרחי.
וחדשות טריות מארה”ב – הנשיא הטוב בהיסטוריה מתגולל על החיבור בין הטרוריסט האסלאמי הלפני-אחרון (מאז אורלנדו היה עוד רוצח אסלאמיסט אחד בצרפת, שהממשלה הצרפתית הגדירה אותו ככזה, בחוסר רגישות גזעני ונפשע), לבין האסלאם הקיצוני. הוא רואה באזכור האסלאם הקיצוני, הסתה נגד דת השלום והאחווה, שרק במקרה מאמינים שלה מייצרים כמעט את כל הטרור העולמי.
חדשות נוספות, מכיוון שפרשיית אבטחת מידע אחת לא מספיקה להילארי ושות’, עכשיו מסתבר ששרתי ההנהגה הדמוקרטית נפרצו בידי המודיעין הרוסי (שכנראה פרץ לעוד גורמים במערכת הפוליטית האמריקנית), מה שגורם לאלה שכל הזמן מסבירים לנו כמה פרשת האימיילים היא לא רצינית – לטעון שבעצם פוטין עובד עבור טראמפ, ולמענו בוצעה הפריצה, שחלק מהחומר שנחשף בה, היה החומר שאספו הדמוקרטים נגד טראמפ.
חדשה שלישית – התקשורת ניסתה לחפש גיבור מוסלמי בפיגוע, ואיתרה ומר אמיץ במועדון שתוך סיכון חיים אדיר, פתח דלת נעולה, ואפשר את בריחתם של עשרות אנשים מתוך התופת במועדון. התקשורת הייתה נרגשת מאוד שכן קוראים לצעיר (לוחםפ מארינס לשעבר בן 24) אימראן יוסוף. למרבה הצער, מהר הסתבר שהוא הינדי ולא מוסלמי. את גניחות האכזבה ניתן היה לשמוע משדרות פנסליבניה 1600, ועד למטה הבחירות של הילארי.
ומר=שומר
אורי,
נהנתי לקרוא תגובתך.
ו/או כל מילה !
“החץ העקום”? זהו, הלך עלינו, אסור למתוח ביקורת על רגולטורים בחצאית שמצטיינים בעיקר בייצור כותרות לעיתונים.
מותר לתת ביקורת עניינית ורלבנטית. זו ביקורת שלא הייתה נאמרת על גבר ולכן טל צודקת בעניין הזה באלף אחוז.
תודה
גם הטקסזט על הקידום של קרן טרנר, לא היה נכתב על גבר, וכל-כולו מהווה הקטנה של כל הרקורד שלה, להיותה אישה שילדה לאחרונה. מבלי להכיר את הרקע שלה, אני חושב שמגיע לה שהקידום שלה ייתפש כמו כל קידום אחר, ושלא יהיה מי שיכתוב על כך באופן שיעורר מחשבות כאילו למגדר שלה יש איזשהו חלק בקידום שלה.
אגף התקציבים נחשב לאחד ממקומות העבודה הנחשקים ביותר, כל שנה יש אלפי בוגרי מנהל עסקים וכלכלה שמתים להיכנס לשם. קרן נכנסה לתפקיד רפרנטית האוצר לתחום הכבישים, הנמלים והתעופה לחמש שנים, לאחר מכן שימשה רכזת צוות פנים ועובדים זרים במשרד במשך שנתיים.
ולאחר מכן מונתה לסמנכלי”ת משרד התחבורה.
אני כנראה לא מבין דבר וחצי דבר בהתקדמות במקום העבודה.
אתה לא לבד, אלפי אנשים שעושים דוקטוראט במדעי הטבע ועוד, שמקדישים את חייהם ללימודים (אמיתיים ולא פיקציה של תואר שני במנע”ס וכדומה- שם האוניברסטאות מוכרות תארים למנהלים מצליחים) מצליחים להבין תיאוריות מסובכות אבל לא את החיים האמיתיים. בזמן שהם למדו … אלו התקדמו
וואו, אנו עדים בחודשים האחרונים לקמפיין מאורגן ומתוזמן בתקשורת נגד נשות עסקים, בצורה לא פרופורציונלית לחטאן, אם חטאו, ממש סיכול ממוקד לנשים עצמאיות שאינן חלק מאיזה ארגון גדול ששומר עליהן. אז קידום קטן באיזה מקום שהציבור לא חשוף אליו, לא ממש נחשב. בכלל זה לא חוכמה בארגונים גדולים שמקדמים “קצת” מידי, ומאוחר מידי, ובד”כ את הנשים ש “נגועות” ואימצו את צורת המחשבה הפאטריארכלית גברית עד שאינן זוכרות כבר את הדרך חזרה. אחרי שנשים עצמאיות, עם אג’נדות חברתיות צודקות עשו כברת דרך בציבוריות הישראלית, החליטו כמה ממובילי ההגמוניה הגברית בתקשורת שנבהלו מעצמם, לאזן ולהשחיר במיוחד את הנשים העצמאיות, כי להן יש דעות של אינדיבידואל אמיתי, ובמדינת ישראל, שלא כמו בדמוקרטיות המערביות, האינדיבידואל(או אינדיבידואלית) העצמאי, נחשב מסוכן.
זה נכון שמנכ״לי משרדי ממשלה אינם מפורסמים לרוב, אבל זה בהחלט לא קידום ״קטן״ (בטח לא במשרד ביצועי) ולא תפקיד בלתי-חשוב.