הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
– אסטרטגיית הבחירות של העבודה בזוגיות הפומבית מסתמנת ככזו: יצחק הרצוג ימשיך למלא את תפקידו הציבורי-תדמיתי כילד הטוב של הפוליטיקה הישראלית. לבני, מנגד קיבלה עליה את משימת הילדה הרעה. היא סטרסקי הוא האץ. היא אלקסיס והוא קריסטל. זה בלט במסיבת העיתונאים המשותפת הראשונה שלהם. הוא הקפיד על אלגנטיות והיא שלפה ציפורניים. אתמול שוב הפגינה לבני את כישורי הבוטות שלה, בירידות מתחת לחגורה. סוג של גועל נפש. ״נוריד את הזבל״, ״אימפוטנציה״ ועוד הערות שאין להן מקום בשיח הציבורי, בטח ככל שזה נוגע לראש הממשלה. העובדה שמדובר בתכנית בידור לא משנה. הרי הטקסטים הוכנו מראש.
– הפיצול בש״ס הוא המפץ הגדול של המפה הפוליטית החרדית. מדברים על כך כבר שנה ושרי רוט כתבה על כך רבות בחרדים 10 וגם פה בפלוג. מי שעקב אחרי כל הטורים שלה, ראה את ההתפתחויות רגע אחר רגע. אישית קשה לי להאמין שיש מפלגות חדשות שיעברו את אחוז החסימה, עם כל הכבוד לסקרי הרגע המתפרסמים בכל מיני מקומות (7 מנדטים לישי), בסופו של דבר הציבור הרחב בא לקלפי ואין לו מושג מי זה מי וכל מה שהוא יודע זה לשים את הפתק שהוא מכיר מימים ימימה: ש״ס. אגב, אם אלי ישי הולך יחד עם אורי אריאל או לליכוד החרדי, זה אומר שהוא מתמודד באותה המפלגה עם נשים? צצצצ…פססס…צצצצ. בסדר.
– ועידת העבודה מתכנסת היום החל מ 18:00. לצד אוירה טובה (יחסית) בשל הטיפוס מעלה בסקרים, צפויות גם מהלומות. שריון נמוך מאוד לנשים, רק 2 בתוך כל עשיריה, כאשר יש לא מעט נשים המרכיבות את ועידת המפלגה, אז מעניין אם הן יפעילו את כוחן ויתנגדו. הבעיה בשיריונים מאוד נמוכים היא כזו: זה גורם לנשים להיאבק אחת נגד השניה במקום לסייע לזו לזו (כאמור אני מאמינה בהעדפה מתקנת, אבל הקוראים צריכים להבין שזה דבר זמני, לא לכל החיים. מערכת בחירות אחת או שתיים של 40% לבני המגדר הפחות מיוצג וזהו. מומלץ לטפס לשם בהדרגה ולא לקפוץ בבת אחת, כי אז זה עשוי לשדרג מעלה מועמדות בינוניות ולא מוכרות)
– כמו כן: יהיה לבטח אמוציות רבות סביב הצעות השריונים למועמדים חיצוניים, אנשים שהם בשר מבשרם של אנשי העבודה עמיר פרץ ועמרם מצנע והיו יכולים בכייף להתמודד כמו כולם. הם הרי מכירים את המתפקדים אחד אחת. לא זו אף זו – על הראש של כולם מתכננים בעבודה להביא את פרופ׳ טרכטנברג. האם הוא כזה מגנט קולות של אנשים מן המרכז הפוליטי?
– ההתרסקות הליכוד מתרחשת רגע אחר רגע מול העיניים. מי שעיוור לתהליך כדאי לו לרפרש את החשיבה. השנים האחרונות בתנועה הזו היו מנותקות מן המציאות הישראלית, מן הצרכים של הציבור הישראלי. נכתב על כך רבות, פה ובמקומות אחרים. העם לא הופך פחות ימני, אם כבר ההפך, הוא פשוט מוצא אלטרנטיבה אחרת: ליכוד ב׳. נפתלי בנט מצעיד כל בוקר שמות נוצצים לרשימתו, והבוקר, אחד מן הותיקים והמעורבים ביותר בליכוד, דני דיין (יו״ר מועצת ישע לשעבר), מתנחל, חילוני, איש נעים הליכות שגם דעותיו הימניות אינן בסקלה הקיצונית הצטרף לבית היהודי תחת בנט. עוד רבות יכתב על כל ההצהרות של דיין שהוא לא מתכוון להתמודד וגם על הפעמים הרבות שהוא עצמו התכסח עם בנט – ובכל זאת ברמה המידית, זו מכה לליכוד.
– נתניהו ממש צדק כאשר אמר שאלה הן הולכות להיות בחירות בין ימין גדול לבין שמאל גדול והוא קורא לאנשים שלא ללכת למפלגות מרכז, אלא לבחור צד. רק שבימין הגדול, אנשים לוקחים אותו מאוד ברצינות ומחפשים את ליכוד ב׳ (אק״א עד לאחרונה הבית היהודי)
כאן בתמונה: הוא הגיע לאירוע הנטישה של גדעון סער את הליכוד. היה מופתע כמו כולם, אמר לי שוב שהוא לא מתכוון להתמודד, על אף שלזכותו יאמר שבחודש ספטמבר 2014, הוא לא חשב שיהיו בחירות.
דני דיין באירוע הנטישה של גדעון סער, ספטמבר 2014
דני דיין באירוע הנטישה של גדעון סער, ספטמבר 2014
וכאן מבחר ציוצים ושיח רשתות חברתיות עם דיין לפני כמה חודשים באשר לאופציות הפוליטיות שלו:
אם תקומה תפרוש מהבית הלאומי מצד אחד ושליברמן / כחלון / לפיד יתאחדו כולם או חלק מהם – הליכוד והבית היהודי ילכו ביחד ובנט יהיה בעמדה מצוינת להפוך לראש הממשלה הבא אחרי ביבי. זה יהיה לו הרבה יותר קשה מהבית היהודי לבד.
אני מודה שאמרתי לעצמי שבטח טל לא תכתוב את התגובה המתבקשת על הבוטות הנמוכה של ציפי לבני אתמול. אני מודה שהתבדיתי ושאפו לטל על היושרה להגיב על כך למרות שהיא מהמחנה של לבני.
נראה מוגזם ותמוה לדבר על הליכוד כעל מפלגה בהתפרקות כאשר לפי רוב הסקרים, היא צמודה למה שהתקשורת מנסה להכתיר כמנצחי הבחירות…
מצבו של הליכוד אכן לא מזהיר, אבל עדיין עדיף להיות ביבי מאשר ציפי/בוז’י, בכל הנוגע לסיכויים להרכיב את הממשלה הבאה.
דני דיין איש חיובי, ומן הסתם לא תכנן לרוץ כשאמר שלא ירוץ. עזיבתו אינה מכה לליכוד, בדיוק כפי שפרישת לבנת מהחיים הפוליטיים אינה מכה לליכוד. מה לעשות, לא מדובר באנשים בעלי משקל ציבורי כזה שיגרום לנדידת מצביעים לכיוון זה או אחר.
אני מבין את הרצון לחפש נצנוץ של תקווה בכל דבר, ולכן גם הנכונות התקשורתית המופלאה לדבר בחיבה על “ליברמן החדש” (גם כשהוא קורא לטרנספר מרצון של ערביי ישראל, באמצעות תמריצים כספיים, שזה בדיוק, אבל בדיוק, מה שגנדי הציע בשעתו…) – אבל האמת היא שהפער בין הגושים, מעולם, מעולם, מעולם, לא היה גדול יותר.
יצא בכותרת 17 בדצמבר. 3 ימים לפני הזמן..
את כותבת על העבודה כאילו שזה לא שריון ל-2 נשים בכל עשיריה אלא ל-8 גברים בכל עשירייה. אחרי השריונים לתנועה, למגזרים השונים, למקומות 1 ו-2, נשארנו עם 6 מקומות לנשים ועוד 7 מקומות לגברים או נשים בכל 30 המקומות הראשונים של הפריימריז.
דני דיין הוא “שם נוצץ”? באמת?
מנפלאות הפרשנים – שתי רשימות עם בערך אותו מספר מנדטים בסקרים. אחת נמצאת ב”נסיקה” למרות שגם לאחר צירוף מפלגה נוספת יש לה בסה”כ כשניים עד ארבעה מנדטים יותר בסקרים מייצוגה בכנסת והשניה נמצאת ב”התרסקות” למרות שמפלגה שלמה עזבה אותה והיא כעת בסקרים עם כחמישה-שישה מנדטים יותר מייצוגה בכנסת.
אי אפשר לדעת אם הליכוד עולה או יורד כי אי אפשר לדעת כמה אנשים הצביעו לליכוד ב- 2013 ולא לישראל ביתנו. יש גם אנשים שלא הצביעו ליכוד בגלל האיחוד עם ליברמן. אני למשל הצבעתי לבית היהודי אבל הפעם אני מצביע ליכוד.