– למה הכנסת לא חזרה כבר היום מפגרת הבחירות/אביב/פסח? מדוע אי אפשר להתחיל לעבוד כבר? לא בזבוז של זמן?
– נתן אשל ממשיך לערבב (לעד). חשיפה של עמרי נחמיאס.
– גלעד ארדן מתעקש על משרד החינוך. ועדי ההורים מזדעזעים מן הסידור/קיטור פוליטי של בנט.
– ש״ס (אריאל אטיאס): ״בלי מע״מ אפס על מוצרי יסוד ש״ס לא תיכנס לממשלה״.
– דו״ח מצב של הפלוג על הסידורים בתוך הליכוד. הכל בכוכביות ובצריך עיון, ובסייגים הרבים. וגם: מדוע לא היו תמונות של נתניהו על המיני-ואן של רגב בדרכים במהלך הבחירות?
– מדוע קשה כל כך בתחום התחבורה הציבורית והנעתו במישור הפוליטי? קבלו את סבך הלוביסטים המייצגים את האינטרסים של החברות השונות בתחום. מקור המידע: העמותה לדמוקרטיה מתקדמת
– נעמי לויצקי נועצת סיכות בבלון ׳השופטים בישראל הם היחידים בעולם שממנים את עצמם׳, שפיתחה ח״כ איילת שקד. בצדק: שיטות המינויים שונות ומורכבות ברחבי כל העולם. בארה״ב השיטה היא מאוד פוליטית וגרמה מבוכות לנשיא ג׳ורג׳ בוש כאשר ביקש להכניס לעליון אנשים מטעמו (היועמת המשפטית של לשכת הנשיא, לדוגמא).
– מדוע החשבת הכללית עבאדי-בויג׳יאנו השתתפה בדיון פוליטי בנוגע לבניית תקציב המדינה הבא אצל ראש הממשלה? וגם בתוך הידיעה, יוצאים מתוך נקודת הנחה שמנכ״ל אויס, יואב הורביץ יהיה מנכל משרד ראש הממשלה, במקומו של הראל לוקר. זו פעם שנייה שאני קוראת הנחת-מוצא שכזו בשבוע האחרון.
– היועצים הפרלמנטרים מתראיינים ומספרים על העבודה והקשים: השתתפו – רועי ׳סלומינסקי׳ וולף, סיוון ׳שפיר׳ שור, שלומי ׳גפני׳ פולק, שאדי ׳עודה׳ חליליה, גיא ׳לוי׳ לוי, מוטי ׳ליצמן׳ בבצ׳יק ועמרי ׳עזריה׳ שינפלד.
מקבץ הודעות לעיתונות של ח״כים
– ח״כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הגיש הצעת חוק להצמדת קצבת הנכות לשכר המינימום: ״אסור להשלים עם מצב שבו ביד אחת אנו דואגים לרווחת העובדים המוחלשים ביותר אך ביד השנייה מדרדרים את ציבור הנכים והקשישים לחיים בעוני״. על רקע כניסתה לתוקף של ההעלאה בשכר המינימום גילו היום עשרות אלפי נכים שלמרות הבטחת הממשלה להעלאת קצבאות הביטוח הלאומי כדי לממן את העלאת שכר המינימום למטפלים הסיעודיים – הקצבה לא עלתה כלל.
– ח״כ יואב קיש (ליכוד) הגיש הצעת חוק שתקבע כי בגופים ציבוריים יהיה שיעור המועסקים בעלי מוגבלויות, לא לפחות מ 3% ממספר העובדים בארגון.
– הליכודניקים החדשים, למעלה מ 3000 חברי ליכוד פעילים, מתנגדים למהלך שינוי החוקה של הליכוד, על פיו תשונה שיטת הבחירות בפריימריז והכוח יוחזר לידי המרכז, ולא כלל המתפקדים. ״נבקש להזכיר שבעברה של התנועה היה ניסיון להעביר את קביעת הרשימה לידי המרכז. דבר זה הוביל לאחת התקופות הכושלות בחיי המפלגה, ולירידתה כוחה עד ל-12 מנדטים בכנסת. איננו מעוניינים לחזור לימים של פריימריז עם ג׳קוזי ונקניקיות ולבושה שכולנו חשנו כשמעשי שחיתות שלטונית פגעו במפלגה ובתדמיתה הציבורית.״
וואו, עוד מחאה מומצאת (ארגון “אנו” הוא כמובן עוד אחד מהעמותות-חו”ל הרגילות) שמתיימרת לדבר בשם ההורים. וועדי הורים מעולם לא היו נציגות אותנטית של הורים, אבל כאן לא מדובר אפילו על “וועדי ההורים” כפי שכתבת, אלא על גוף אנונימי שרוצה לצעוק נגד בנט, מן הסתם בגלל חוק העמותות…
נעמי לויצקי לא נועצת סיכה באף בלון, אלא בסה”כ מנסה לטפוח על האגו הענקי של מתנגדי הדמוקרטיה (סליחה, “שוחרי שלטון החוק”). השיטה בארץ, היא סידור עבודה שהחבר’ה מארגנים זה לזה, גם אם לויצקי לא מודה בזה (היא מאוד אוהבת את השיטה הנוכחית – החבר’ה סידרו לה שני ספרים, ולוותר על כאלה מקורות זה באמת טיפשי מבחינתו של כל עיתונאי. אם יהיו שם שופטים ממגזרים פחות אוהדים, מן הסתם יהיו לה פחות סקופים…).
אני מבין שיש משהו נורא לא נוח בלהודות שההתנגדות של השמאל לשינוי שיטת מינוי השופטים פה, נובעת מסיבה אחת ויחידה: שכרגע השיטה מבטיחה הנצחתו של בית משפט מוטה שמאלה, אבל לפעמים צריך להיות הגון, ולוותר על ההתחסדות האוטומטית, שלא משכנעת אף אחד מחוץ למחנה (מחנה, שהוא מיעוט קטן בציבור, כזכור…).
אני רוצה לפרגן לדב חנין שבהומור אופייני ממשיך לפרסם הודעות דובר בעברית, כאילו שיש לו כאן איזשהו אלקטוראט. בדומה לאגדת “שלטון החוק” שמספרים אלה שרוצים בית משפט מוטה שמאלה, גם דב חנין ממשיך עם האגדה של “מפלגה יהודית-ערבית”, ולא משנה כמה פוליגמיסטים אסלאמיים יכהנו מטעמה…
אגב, לחשכ”ל קוראים מיכל עבאדי בויאנג’ו, ולא מה שכתבת.
גם אני רוצה לפרגן לדב חנין שבהומור אופייני ממשיך לחוקק חוקים לטובת כלל הציבור בישראל, כאילו שיש לו כאן איזשהו אלקטוראט.
תנוח, דב! אתה לא מבין שאורי לעולם לא יצביע לך? תפסיק לחוקק כל כך הרבה ולך תשתקע באיזה כפר בלתי מפותח עם כמה נשים…
“לטובת כלל הציבור בישראל”. גדול:)
עפ”י מחקר שפרסם ד”ר אביעד בקשי ובו סקר את שיטות מינוי השופטים השונות,
השיטה בישראל דומה רק לשיטה הקיימת בהודו. עם זאת, הוא סקר רק 14 מדינות
http://www.izs.org.il/papers/judges.pdf
הוא טוען למשל, שבפורטוגל הנזכרת גם אצל לויצקי השופטים ממנים רק חלק קטן משופטי בית המשפט לחוקה והרוב ממונים ע”י נבחרי ציבור, ואילו בבריטניה (המוזכרת גם היא במאמר של לויצקי) לבית המשפט בכלל אסור לפסול חוקים.
בנוסף, הוא מצא ש- 8 מדינות מתוך ה- 14 שסקר כלל לא משלבות שופטים בבחירת שופטים אחרים.
עם זאת, המחקר שלו נעשה ב- 2011, כך שייתכן שהמצב כיום שונה.
הבעיה בישראל היא שהשופטים משתינים מהמקפצה- מצד אחד ועד העובדים שלהם ממנה כל מיני מקורבים בקומבינות ודילים בוועדה לבחירת שופטים (אגב, ההצבעה בבלוק של ועד העובדים של השופטים אסורה בחוק), מצד שני הם פוסלים חוקים ללא סמכות מפורשת בחוק, ומצד שלישי הם מספרים לנו שמדובר בדמוקרטיה ובשיטה מוערכת בכל העולם.
אני מבין אותם לגמרי: הציבור הישראלי, בחוצפה חסרת פשר, ממשיך להצביע לא נכון, ולהאמין שהדמוקרטיה היא שהרוב ישלוט, מבלי להבין שלרוב מותר לשלוט רק אם הוא מחזיק בדעות הנכונות.
שיטת המשפט הישראלי, שכאן משבחים אותה כל הזמן ככלילת השלמות, היא סוג של שעטנז מגוכח ואנטי-דמוקרטי שנוצר כתוצאה מירושות מנדטוריות, ימי שלטון מפא”י בראשית המדינה, וכמובן מהפכת אהרן ברק.
אצלנו אוהבים לספר שבישראל אין מושבעים בגלל שזו שיטת המשפט הבריטי. אלא מה? בבריטניה יש מושבעים – במושבות הבריטיות אין מושבעים (שהרי אי אפשר לסמוך על הילידים שיחליטו נכון…). קמה המדינה ולקחו את מה שיש – ואחרי 67 שנה מנסים להפוך את זה לאידיאולוגיה.
מפא”י הייתה צריכה לעצב את מערכת המשפט ולמנות שופטים עליונים. את מי מינו? את החברים ממפא”י (זמורה), מהפועל המזרחי של ימי הברית ההיסטורית (שמחה אסף) ואחרים. את מי לא מינו? את גד פרומקין (שופט עליון מימי המנדט), שהיה מסוכסך עם זמורה ועם שר המשפטים פנחס רוזן…
המציאו באופן זמני את שיטת המינויים המצחיקה, שהפכה גם היא לאידיאולוגיה שכל נגיעה בה היא “הרמת יד על שלטון החוק”. אכן מספרים לנו על ההערצה לשיטה בחו”ל, וברור לגמרי שחברי הגילדה בחו”ל מלאים בקנאה והתפעלות – גם הם היו רוצים למנות את עצמם…
שיטת המשפט הישראלי היא פגומה בכל רמה, אבל שיטת מינוי השופטים כאן היא שיא השיאים של הלבנטיניות. בעבר היא גם אופיינה בנפוטיזם אינסופי (הילדים שלהם התמחו זה אצל זה), בעוד שכעת הם “מסתפקים” בהמשך השיטה של וועדה ללא פרוטוקול שכפי שציינת, מתכנסת וקובעת איך יצביע “הגוש החוסם” בוועדה (תוך שהם לא מפסיקים לשחרר פסקי דין עקרוניים על חשיבות השקיפות, ובזמן שמעריציהם מנופפים בעמותות דמיקולו דוגמת “העמותה לחופש המידע”…).
המשימה החשובה ביותר שממשלה לאומית יכולה לקחת על עצמה, שתורגש דורות קדימה, היא העניין הזה – רפורמה במערכת המשפט, תשחרר את המחסום הגדול ביותר שמונע דמוקרטיזציה אמיתית במדינה הזו. במשך שלושים ושמונה שנים מהלך על הימין צילו הגדול של מנחם בגין ז”ל, שכ”כ דבק בממלכתיות, שלא הבין כיצד היא מנוצלת כדי להנציח שלטון של פקידות ממונה שמזדהה רובה ככולה, עם המחנה שהפסיד בבחירות.
הרושם כרגע הוא שביבי ממשיך לפחד ללכת קדימה בכוח (ותולה את החששות שלו בעלק וטו כחלוני – כאילו שכחלון היה הולך לבחירות מוקדמות על רקע רצונו להציל את סניף מרצ בגבעת רם…), וזה חבל – כי כל הישג שלא יגיע אליו, עלול להתמסמס בבג”ץ, ברגע שאלה יבינו שהרפורמה המפחידה, לא תגיע. כרגע, אגב, המצב דווקא חביב – הם חוששים להרעיד את הסירה, ואני מהמר שאת חוק ההסתננות החדש, הם לא ימהרו לבטל…
מה שבטוח, לימין יש עדיין קלף חשוב אחד, שחובה להשתמש בו במידה ומפחדים מדי לעשות צעד אקטיבי בנוגע למינוי השופטים: לעשות צעד פסיבי. יש לימין אפשרות להגיע לוטו נגדי בוועדה למינוי שופטים (יהיו להם שלושה נציגים בוועדה), ועליהם לתקוע כל מינוי של שופטים מהסוג הרגיל. אינשאללה לפחות לזה הם כן יגלו אומץ…
אני מטיל ספק רציני בטענה שהשיטה ״שלנו״ מהוללת בכל העולם.
תמיד אותם מהללים ומשבחים נותרים עלומי שם, ממש כמו בטור שמעלינו…
אגב, לפני כמה שנים ראיתי תוכנית בטלוויזיה על משפטן מבר-אילן שניסה להתחקות אחר הטענה שהשיטה הישראלית זוכה למחמאות בכל העולם. הוא הגיע למסקנה שמדובר בציטוט משוכפל של אדם אחד. אותו אדם כתב שהשיטה מהוללת בכל העולם, כעבור כמה שנים הוא ציטט את עצמו בפרסום אחר ומשם זה התפשט.
אל תפקפק בקיומם – אותם אלה שרוצים אקטיביזם שיפוטי שמאלני מהסוג שקיים פה (ומוכר מאוד בעולם המערבי), מאוד מקנאים בשיטה האנטי דמוקרטית שלנו, שמאפשרת לחבורה הזו לנהל לנו את החיים, למרות שהם מיעוט מבוטל בתוך הציבור הישראלי.
לי יצא לקרוא טקסט של אלנה קגן (בעבר דיקנית הפקולטה למשפטים בהרוורד והיום שופטת בעליון שמינה אובמה, וככזו משתייכת לאגף השמאלי של בית המשפט שם) שמלא התפעלות מברק ומהפכתו פה. לא זוכר שם משהו ספציפי על שיטת המינויים, אבל אני מוכן להתערב שהיא הייתה מאוד רוצה את השיטה שלנו גם אצלם (אחרי, כמובן, שיצליחו להפטר מהרוב הימני שיש בעליון שלהם…).
משפטנים אמריקניים מעולים, כמו ריצ’ארד פוזנר ורוברט בורק המנוח, עסקו רבות במערכת המשפט שלנו, שכאמור תודות לברק (שבניגוד ליורשיו הגמדים, נחשב לאישיות משפטית משפיעה בסדר גודל בינ”ל) מפורסמת בכל העולם, וחתכו את מהפכת ברק לחתיכות, במאמרים מנומקים ומפורטים – אבל הם לא מעניינים אף אחד ממחנה הנאורים הישראלי…
השיטה שלנו היא לא דמוקרטית, ומאפשרת כפיית שלטון שמאל גם כאשר השמאל מפסיד בחירות. אין לי ספק שהמחנה הפרוג’רסיבי בארה”ב היה מת לשיטה כזו, מייד אחרי שכאמור יצליחו להגיע לרוב בעליון (בזהדמנות זו יש לאחל אריכות ימים לשופטים סקליה, קנדי ותומאס המבוגרים – וגם לצעירים רוברטס ואליטו…:)).
הרוב הרפו’ הנוכחי בביה”מ העליון בארה”ב מדגים איך צריך להיראות בדמוקרטיה מתוקנת בית משפט עליון רב עוצמה, גם כשיש שלטון שאינו מסכים עימו: מאופק ומרוסן, שכן זה מה שרצה העם.