– כחלון קרוב לחתימה על הסכם קואליציוני עם הליכוד. בשעה טובה. לפי הפרסומים הוא מתנגד למהלכים של הליכוד לכיוון השינויים החוקתיים במערכת המשפט. שומר הסף.
– ראיון מרתק עם אהרן שביב אשר היה ממנהלי האסטרטגיה של קמפיין הליכוד האחרון ועבד בצמוד עם נתניהו. הוא לא התראיין בשום מקום עד היום (ככל הידוע לי) והוא מעלה נקודות חשובות (קרדיט: אלי פישר, מידה)
על v15: ״אם הפרצה תישאר כמו שהיא, הכול עומד להשתנות מכאן והלאה. בקמפיין הבא נראה יותר ויותר תנועות במימון זר, שאינן תומכות במועמדים ספציפיים אלא תוקפות את יריביהם. אני חושב בפועל על הקמת גרסה ימנית לבחירות הבאות״ והוא גם משיב על ההשוואה לקמפין שהוא עצמו ניהל, לגרום לאזרחים אמריקאיים החיים בישראל להצביע למפלגה הרפובליקנית.
לגבי הטענות שנשמעו בימין שהממשל האמריקאי היה מעורב בבחירות בישראל, שביב שולל:
״ככל הידוע לנו, הממשל האמריקני לא היה מעורב בבחירות האלה. עמותה שקיבלה מימון ממשרד החוץ האמריקני הייתה מעורבת בבחירות בישראל ויש כאן בעיה, אבל הנושא הוא ניצול לרעה של כספי ממשל. אין שום דבר שמעיד שהייתה כאן הנחייה של הממשל האמריקני.״
לגבי החשש מפיזור של מצביעים בימין למפלגות שאינן הליכוד שביב מספר על אסטרטגיה שזכתה לשם ׳אריזה הפוכה׳:
״קראנו לה ‘אריזה הפוכה’. אם אנשים חושבים להצביע לכחלון או לבנט כדי לקבל את ביבי, רצינו לגרום להם להרגיש שהם יכולים להצביע לביבי ולקבל את בנט וכחלון.״
– קבוצה של חברי כנסת טריים מהליכוד, בהובלתה של ח״כ גילה גמליאל מציעים חוק שיחייב את המדינה לעמוד במקסימום של 32 תלמידים בכיתה. יש החלטה ממשלתית כזו משנת 2008 אשר אינה מיושמת. ההצעה מוגשת בשיתוף פורום ועדי ההורים הישוביים. האם העובדה שזו הצעה של מפלגת השלטון מעידה שיש לכך סיכוי ממשי לעבור? המציעים: גמליאל, יואב קיש, מיקי מכלוף זוהר, נורית קורן, דוד אמסלם, נאוה בוקר, דוד ביטן ואורן חזן.
– כתבה מעניינת של אמיר תיבון על הביקור של שרת החוץ האוסטרלית בטהרן והשתיקה הישראלית בנוגע לכך. תיבון שואל, האם השתיקה נובעת מתמיכת שרת החוץ ג׳ולי בישופ בהתנחלויות וממערכת היחסים המאוד חמה שיש לממשלת ישראל עם ממשלת אוסטרליה?
– בפוליטיקה האמריקאית: כלי תקשורת מרכזיים (ניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט, פוקס ניוז) מתארגנים לשת״פ חשיפת מידע עם סופר שמרני, פיטר שוויצר, שעומד להוציא ספר ביקורתי מאוד על הילרי קלינטון. במוקד: הקשרים הכספיים של משפחת קלינטון עם ממשלות זרות ואנשי עסקים.
– מאתמול בפלוג: מה רוצה יהודה גליק משגריר ישראל בירדן דניאל נבו?
מקבץ הודעות יחסי ציבור של ח״כים
1.
ח״כ תמר זנדברג פנתה לשר הבריאות (נתניהו) בבקשה לפרסם את הפרוטוקולים בנושא בריאות תושבי חיפה וזאת עקב השינוי בעמדת משרד הבריאות: “שינוי הכיוון בעמדת משרד הבריאות מדאיג ומעלה חשש. תושבי חיפה אשר במשך שנים נושמים את הזיהום שמייצרים המפעלים לא אמורים להסתפק בתשובות חלקיות. התעשייה הפטרוכימית במפרץ מזהמת ומסוכנת, ותושבי האזור מצפים ממשרדי הממשלה ומהעירייה לעצור את התרחבותה״
2.
משלחת רשמית של הכנסת, ח״כ נחמן שי וח״כ ענת ברקו ייצגו את ישראל בטקסים לציון 100 שנה לטרגדיה הארמנית שיתקיימו מחמישי (מחר) עד שבת, בירוואן בירת ארמניה. במהלך שהותם ישתתפו בארוחת צהריים עם נשיא ארמניה סרז’ סרקזיאן, ייפגשו עם בכירים בפרלמנט ויבקרו באנדרטת הזיכרון ובמוזיאון ההנצחה למאורעות הקשים. שי: ״ישראל חייבת לשקול מחדש את עמדתה האם לא הגיעה העת להכיר בעובדה כי אכן התרחש רצח עם ארמני. כיהודים עלינו להכיר בכך.״ ברקו: “העם הארמני העתיק סבל אסון נורא ורבים מבניו ובנותיו נספו בטרגדיה איומה. אנו, בני העם היהודי למוד הסבל, מכירים ומזדהים עם הכאב והאובדן של העם הארמני. זכות גדולה וחובה מוסרית נפלה בחלקנו ליטול חלק באירוע כה משמעותי, לצד נציגי מדינות נוספות”.
3.
ח״כ אברהם נגוסה (ליכוד) דורש מראש הממשלה ושר הפנים להעלות לאלתר את כלל יהודי אתיופיה הממתינים לעלייה. ״שר הפנים גלעד ארדן הצהיר כי הוא יעלה את משפחותיהם של לוחמי “צוק איתן” יוצאי אתיופיה אשר הופיעו בכתבה ערוץ 10 וסיפוריהם פורסמו במספר כלי תקשורת שונים. בעקבות כך דרש ח”כ נגוסה מרוה”מ ומשר הפנים להעלות לאלתר את כלל יהודי אתיופיה הממתינים לעלייה. בממשלת המעבר של 2003 הוחלט על העלאת אלפי יהודים ועל כן אין מניעה לקבל החלטה עוד בטרם הקמת הממשלה״
תמר זנדברג (כמו גם הכפילה שלהף מיכל רוזין, שאני משער שאף אחד מחוץ לציבור הזעיר שיושב בגוף הבוחר של מרצ, לא יודע להבחין ביניהן) החליטה לדבר בשם תושבי חיפה, עיר, שאני בספק גדול אם היא יכולה למצוא אותה על המפה.
מתי היא נזכרה לדבר בשם חיפה, 43786594836 שנים אחרי שתושבי חיפה החלו לחיות תחת ארובות המפעלים המזהמים מסביב. דו”ח דרמטי גרם לראש העירייה האופורטוניסט להתעורר פתאום ולעשות צעד מחאה יחצ”ני, ומייד אחריו הופיעה הגברת זנדברג.
אפשר להתנחם בכך שהמפלגה הזעירה של זנדברג תמשיך גם בשנים הבאות להוציא הודעות לתקשורת, וככל שאלה יהיו רבות יותר (בעיקר בנושא “הפגיעה המתקרבת בבית המשפט”), נדע שמצבנו כדמוקרטיה, רק משתפר.
אגב, כחלון לא דמיין לעצמו שיבוא היום שבעלי טור ערביים (עודה בשאראת), וגופי שמאל קיצוני אנונימיים (“הקואליציה הדמוקרטית”) יהפכו אותו לאביר השמאל. יש בכך אירוניה רבה, המלמדת על עגמומיות מצבו של השמאל…
חבל מאוד שאתה מזלזל בח”כ זנדברג, שכבר שנים פועלת בתחום איכות הסביבה, גם בחיפה וגם במקומות אחרים. זה עוד יותר עצוב שאתה מזלזל בח”כ רוזין שבמשך שנים פעלה למען קורבנות תקיפה מינית. כנראה שהפעילות שלה בנושא לא ממש מעניינת אותך ולא חשובה בעיניך. דרך אגב, במרצ 16,100 מתפקדים, לא בדיוק מספר זעיר של חברים, שבוחרים את 1,000 חברי הועידה. אתה צודק מאוד בנושא ראש העיר מר יהב, רק שמרצ לא הביעה בו תמיכה מעולם. ובעיר חיפה עצמה מרצ זכתה ל-6,783 קולות, אז כנראה שיש אנשים בחיפה שמרצ כן מייצגת אותם. ובכלל, השמאל יחד עם שותפיו הערבים “הבוגדים” זכה בעיר חיפה ל-75,777 קולות, שהם 49.34%, לא רע בהתחשב במצבו העגמומי. וזאת עוד ללא כחלון, אותו איש שלמיטב זכרוני לעולם לא אמר שמפלגתו היא מפלגת ימין, שמשנתו הכלכלית קרובה בהרבה לזו של מרצ מאשר לזו של נתניהו, וששיבץ במקומות מרכזיים במפלגתו אנשים שימין הם לא ממש, כמו רחל עזריה, יפעת שאשא-ביטון ועוד.
לא אני מזלזל בה, אלא הציבור הישראלי, שכמעט השאיר אותה בבית…
עלילות רבות נכתבו ועוד ייכתבו על “הגוף הבוחר” של מרצ, שקטן יותר מרוב בתי הספר התיכוניים בישראל, כך שקשה לקחת אותו ברצינות – גם אם אני אעשה מאמץ גדול…
מיכל רוזין פעלה ופועלת רבות בעניין המסתננים, ואין ספק שתושבי דרום ת”א מודעים עד מאוד לפועלה המבורך בתחום, שהביא להם כ”כ הרבה שכנים חדשים…
חיפה אכן עיר שנוטה שמאלה במובהק, ובכ”ז מרצ מתעניינת בה בערך כמו שהיא מתעניינת במתרחש באופקים (זה מקום כזה שגרים בו אנשים שחלקם נוטה לנשק מזוזות ולצאת מהחורים שלהם כשביבי אומר “ערבים”…). אין מה לעשות, מרצ זו מפלגה בועתית להחריד, שמתעסקת בנושאים שמעניינים את הבועה, ומשתנים חדשות לבקרים.
משה כחלון הוא בהחלט לא איש ימין. מדובר בפעיל שמאל מובהק, ויחד עם איימן עודה והפוליגמיסטים שלו, הוא ירכיב קואליציה נחושה בראשות בוז’י וציפי ויביא לנו את השלום הנכסף.
עכשיו, אחרי שכתבנו את הפיסקה הזו, בוא נהיה רציניים – אתה באמת חושב שכחלון הוא לא פעיל ימין? הוא לא אמר בערך 9000 פעם שהוא חלק מהמחנה הלאומי? הוא לא זעק פעם אחר פעם שהוא נגד חלוקת י-ם? שלא יישב בקואליציה שתישען על המפלגה הערבית? אמר גם אמר. הניסיונות לספח אותו לגוש השמאל-ערבים, הם הונאה-עצמית. האיש לא עזב את הליכוד על רקע של ימין-שמאל. הוא לא ציפי לבני.
נו, אז הוכחת שאתה יודע להבחין בין ח”כ זנדברג לח”כ רוזין. האם זה אומר שאתה שייך לגוף הבוחר של מרצ?
ח”כ רוזין אכן פעלה ופועלת רבות בעניין המסתננים אך אני מפקפק אם יש איזה משהו שהיא עשתה שהביא לתושבי דרום ת”א אפילו שכן חדש אחד. את האחראים לכך יש לחפש בקרב ממשלות נתניהו.
אבל מה לעשות שבזמן שהיא פעלה למען המסתננים והעובדים הזרים בישראל היא גם פעלה למען נפגעות תקיפה מינית? מה הקשר בין שני הדברים? הח”כים מקדמים כמה נושאים במקביל. חבל לפסול אישיות באופן גורף בגלל שחלק ממעשיה לא מוצא חן בעיניך.
ואותו דבר עם זנדברג. נראה שהיא בגדר סדין אדום בעיניך שמייד אתה יוצא לתקוף בלי קשר למה שהיא אומרת או עושה. מה כל כך מפריע לך שהיא התבטאה בנושא הזיהום במפרץ? זהו, אם המצב נמשך כבר הרבה זמן אז אסור לדבר עליו יותר? או שהדיבור מותר רק לאלה שכבר התעסקו בנושא בעבר? הרי זנדברג היא יחסית מאד חדשה בציבוריות הישראלית, איפה ומתי ציפית לשמוע ממנה משהו בנושא לפני כן? גם לא כל עשייה מתבטאת בהד תקשורתי, לידיעתך ח”כ זנדברג היתה חברה פעילה בכנסת ה19 בועדת משנה של ועדת הפנים – וועדת המשנה לבדיקת בעיות סביבה ותכנון במפרץ חיפה. שם היא התעסקה בדיוק בסוגיות שעכשיו עולות על הפרק.
ממה שהספקתי עד עכשיו לקלוט את נקודת המבט הפוליטית שלך, נראה לי שלא יהיו חסרות לך סיבות בעתיד לתקוף פוליטיקאים מהשמאל, אבל לעשות את זה באופן אוטומטי כשרואים את השמות שלהם (זו התחושה שקיבלתי ממך הפעם) זה לא מכובד בעיניי.
ראשית, ממשלות נתניהו כשלו וכושלות בעניין המסתננים. מצד שני, אין אצלן אידיאולוגיה שרואה בהגעתם לפה סוג של מצווה, ובוודאי שאינם פועלים במכוון במטרה להשאירם פה, להבדיל מרוזין.
אני מודה שאני נפעם מאוד מכך שח”כ רוזין מתנגדת לתקיפות מיניות, ואני מניח שזה מאוד מאוד חריג, שהרי ידוע שכל השאר מאוד אמביוולנטים בעניין… שמעתי שהיא גם מתנגדת לכך שיהיה רע ותומכת בכך שיהיה טוב, וראוי לפרגן לה גם על זה…
תמר זנדברג היא פלקט מהלך על שניים. אופיר פינס, כשהיה ח”כ הוא המקבילה הישנה שלה – יש נושא שאפשר להוציא הודעה כלפיו? כבר האיש מול מיקרופונים חוצב להבות בנוגע לנושא. יש לי אלרגיה לדברים כאלה, מה לעשות.
הבנתי…
תמר זנדברג מוציאה הודעות לציבור בתדירות גבוהה מדי לטעמך אז זה אומר שלא אכפת לה מזיהום האויר במפרץ חיפה והיא כלל לא יודעת איפה חיפה נמצאת…
ומיכל רוזין ניסתה לעזור לקהילת המסתננים והעובדים הזרים בדרום ת”א אז אם היא גם מעבירה שני חוקים נגד תקיפה מינית אלה בסך הכל דברים שכל אחד אחר בכנסת היה עושה…
וסתיו שפיר – אני לא זוכר אם פסלת את נסיונותיה לקדם שקיפות במשרד האוצר כי היא “אנטי ציונית מוכחת” או מפני שגם בבית המשפט העליון אין שקיפות אז לא נקדם אותה גם בממשלה…
וכן הלאה, מבחינתך כל השמאלנים מוקצים מחמת מיאוס ואין סיבה לעולם לפרגן להם על שום מעשה.
מזל שנציגיך בכנסת עדיין חושבים אחרת. חיים כץ וגדעון סער שמחו לשתף פעולה עם שלי יחימוביץ’ במגוון נושאים. משה פייגלין שיתף פעולה עם תמר זנדברג בנושאים ליברליים, ואיילת שקד שיתפה פעולה עם דב חנין במאבק לטובת תושבי גבעת עמל. טוב שעדיין יש שימוש בשמאלנים האלה, אתה יודע, שלא נשלם להם סתם משכורת בלי שום תמורה. טוב, הייתי צריך לשמור את המשפט הזה למישהו שמאמין שיש סיכוי שהוא נכון…
ודאי שיש תמורה – הם עובדים (לפחות בתיאוריה) עבור אלה שהצביעו עבורם, ועל כך מגיע להם שכר כמו לכל נציג ציבור אחר…
העובדה שאתה מצליח להתפעם מסתיו שפיר (שדווקא עקבתי בעניין אחרי הקמפיין הנלעג שעשו לכבודה כ”פרלמנטרית מצטיינת בוועדת כספים, כאשר היא בסה”כ הייתה הרמקול שדרכו הושמעו כל סימסאות הבולשיט של העמותות, שאת רובן היא מן הסתם לא מסוגלת להסביר אפילו לעצמה), מיכל רוזין (שכאמור מלאת דאגה למסתננים פה, ע”ח האומללים מדרום ת”א), תמר זנדברג (שהיא ליברלית רק בעיני מי שחושב שליברליזם זה אח גדול שלא מפסיק להציק לאזרחים) וכמובן דב חנין (שתומך בפציפיזם, עד שזה מגיע לדרבי…) היא מאכזבת מאוד.
בשמאל יש ח”כים רציניים, שאפשר לא להסכים עם עמדותיהם המדיניות, אבל עדיין להעריך את התוכן של עבודתם והתרומה שלהם. אילן גילאון ושלי יחימוביץ’ הם שתי דוגמאות לכאלה אנשים. זנדברג, רוזין, שפיר וחנין הם דוגמאות הפוכות בדיוק. מצד שני, בהתחשב בכך שחנין הוא לא פוליגמיסט, לא תומך בהשלטת השריעה פה, לא כינה את קד’אפי בשם “מלך מלכי המלכים”, אז הוא בהחלט הרע במיעוטו בתוך הרשימה שמטעמה הוא מכהן בכנסת. לא הישג גדול, כמובן…
אורי – מעניין אותי מה שאמרת לגבי שפיר. האם לטענתך הצגת נתונים על העברת כספים מגזרית בסך מילארדים שמשנה את התקציב שהוצג לציבור מקצה לקצה (בלי שיש אפילו יכולת להבין למען השם הכספים הללו הולכים) היא בגדר “רמקול סיסמאות”?
לא, לדעתי ההתרשמות שלך שהגברת עסקה ב”הצגת נתונים על העברת כספים מגזרית בסך מילארדים שמשנה את התקציב שהוצג לציבור מקצה לקצה”, היא העדות לכך שמדובר ברמקול של סיסמאות.
סתיו שפיר היא אדם חסר ניסיון, חסר ידע וחסר כישורים, שקיבל לידיים שלו טקסטים בנושא “המתנחלים גונבים את המדינה”, ועסק בזה מצאת החמה ועד לצאת הנשמה. ניסן סלומיאנסקי, שאני אוהב אותו בערך כמו שאני אוהב את סתיו שפיר, ושחרף חוסר ההבדל ביניהם באינטרגריטי, יש ביניהם הבדל של כמה עשרות נקודות אייקיו לטובתו, הבין היטב שהתפקיד ששפיר לקחה לעצמה, זה להיות הצרחן שמועף ומקבל כותרות, ומבחינתו זה היה מצויין, ואיפשר לו לעשות מה שהוא רצה. אתה חושב שאני מבסוט שדברים נעשים בוועדת כספים באופן שבו הם נעשים? ממש לא, אבל מי שמחפש להאיר בזרקור את ההתנחלויות בתור מולדת הבזבוזים, הוא שותף בכיר ביותר באותה מערכת של הטעייה, ולמרות ששפיר היא חפה מכל הונאה מכוונת (אין לה מושג ירוק מה היא אומרת, ואם הייתי צריך להמר, הייתי מניח שרוב הטקסטים שלה, הם דקלום של משהו שאחרים כתבו עבורה, אבל שוב, זה רק ניחוש…), אין בי שום חמלה כלפי מישהו שמתיימר לסייע ביצירת שקיפות, בעוד שמעשיו רק מסיטים את תשומת הלב מהשאלה העיקרית לאן הולך הכסף…
אני יודע שמצביעי בנט מסוגך (אני מתנצל, לא יכול להירגע מזה…:)), מאוד מוטרדים מכך ש”המתנחלים גונבים את המדינה”, אבל המציאות היא שהכסף הוא ממש לא שם, ועיסוק היתר בהתיישבות, רק עוזר לאנשי האוצר וללוביסטים הממולחים, לעשות מה שהם רוצים בתקציב.
אני מנסה להבין מה הטיעון שלך ולא כ”כ מצליח. מצד אחד אתה מתחיל בנאום חוצב להבות על כך ששפיר לא מציגה אמת עובדתית אלא רק “מדקלמת סיסמאות” וכמה שורות אח”כ אתה כותב שסלמניסקי “עשה מה שרצה” בוועדה,
אם הטיעון שלך הוא שהנתונים ששפיר הציגה הם בגדר הונאה (מכוונת או לא) אז בוא תציג נתונים ומקורות סותרים,אין לי בעיה לעבור איתך פוסט-פוסט של שפיר מתקופת וועדת הכספים אם זה יותר נח לך.
לגבי ההערה על דפוס ההצבעה שלי – זה בסדר,אני לא נעלב. כשמסתכלים על פוליטיקה כמו על ליגת כדורגל זה באמת נראה מוזר כשמצביעים פעם לבית”ר ופעם להפועל. כשמבינים שהשבטיות המגוכחת הזו רק מזיקה למדינה,וההצבעה בבחירות צריכה להיות אחרי ששאלתי את עצמי מה המדינה צריכה ,התמונה משתנה.
למשל-בבסיס שלי אני בעל נטייה סוציאל דמוקרטית,אבל אני מבין את המגבלות של השיטה ושל המפלגות שמחזיקות בה. פירוק מונופול המלט,למשל,היה מעשה מבורך שרק מפלגה קפיטליסטית משוחררת מלחצים (קרי הבית היהודי) הייתה יכולה לבצע. בעולם הכדורגל שאתה מציע,אני אמור להצביע למפלגות סוציאל דמוקרטיות בלי אבחנה,בלי הטלת ספק,בלי לשאול את עצמי אם החבר’ה האלה זה מה שהמדינה צריכה עכשיו. למה? מאותה סיבה שאני עדיין אוהד את הפועל ר”ג למרות הביצועים העלובים.
מזכיר לי ספר שיחות עם אסא כשר,הבחור פורס משנה סדורה
סדורה,מעמיקה,רצינית על מה שקורה במדינה והמראיינת עיתונאית מהארץ,ברח לי השם) פשוט מתחרפנת כי היא לא מבינה אם הוא ימין או שמאל. בעיקר עצוב.
שלום דורון,
בקישור המצ”ב (לטור שפורסם בבלוג זה בחודש פברואר) מסביר מגיב בשם מיכאל לאחד מנאמניה של שפיר מיהי ומהי הגברת-
http://www.talschneider.com/2015/02/03/whatsappshafir2015/#comment-23961
דוגמא קטנה (כאמור, מפיו של המגיב מיכאל):
“יש כאן בלבול מושגים. “הצינור הלא חוקי הזה” – טעות מושגית. העברות בועדת הכספים הן חוקיות. יכול להיות שהן לא ראויות על פי השקפותיה של חברת הכנסת שפיר אולם הן חוקיות. כפי שחוקי להעביר סיוע תקציבי למפעל פרי הגליל – סיוע שבו תומכת חה”כ שפיר. שפיר מציינת שהיא עתרה לבג”ץ כנגד ההעברות. היא רק שוכחת לציין שבג”ץ זרק אותה, ובצדק, מכל המדרגות. ההתבטאות הזו היא דוגמא לצעקנות ולבוסריות של שפיר…. גם האמירה שתקציבי המדינה צריכים להיות מחולקים בצורה שווה בין כל האזרחים היא מגוחכת. לפי המדד הזה שבעים אחוז מהתקציב אמור להיות “מחולק” בין אזרחי מרכז הארץ – גדרה חדרה בואכה פ”ת…. ”
אגב, אני ממליץ גם על תגובת ההמשך של מיכאל לנאמן-שפיר התורן.
בדוק בקישור
אני מבין שאתה חושב שיש סתירה בין לטעון ששפיר היא קשקשנית חסרת כישורים, לבין הטענה שעובדה זו לא הפריעה לניסן סלומיאנסקי לעשות מה שרצה. ובכן, צר לי, אבל לא רק שאין כאן סתירה, אלא שיש כאן לפחות חלקית, עניין של סיבה ותוצאה: בגלל ששפיר היא קשקשנית חסרת כישורים, היה לסלומיאנסקי קל יותר לעשות מה שרצה…
מכיוון שאני מעריך שכל התוכן של מה שהיא אומרת, מקורו בכך שמישהו נתן לה דף והיא הקריאה ממנו, מבלי שיש לה מושג מה זה אומר בכלל, הרי שמיותר מצידי להתייחס ספציפית לסעיף כזה או אחר ממה שהיא אמרה. אם תביא לי המקור לטקסטים שלה, אשמח להתייחס ספציפית לכל סעיף וסעיף.
אחרי ארבע שנים, כמעט, ששפיר נמצאת בקדמת הבמה הציבורית, להגדיר אותי כ”לא מתרשם”, יהיה הגזמה פראית. מדובר באחד מהפוליטיקאים השטחיים ביותר שהסתובבו כאן בשנים האחרונות, וזה חתיכת הישג.
באשר להבנה שלך שתמיכה בדרך אידיאולוגית, מקבילה להתייחסות לפוליטיקה כאל ליגת העל: עליי לציין שזו גישה מעניינת, מעמיקה, ומאוד מאוד מצחיקה. אין לי צל צילו של ספק שאתה חושב שיש הגיון שבתוך שנתיים הצלחת להצביע עבור שתי מפלגות שאין ביניהן אפילו נקודת השקה אחת, מבלי שאתה שינית מעמדותיך (עפ”י דבריך שלך), אבל עליי להודות שההגיון הזה מיוחד במינו ואינו עולה בקנה אחד עם חשיבה לוגית מקובלת בקרב נמוכי מצח רגילים שכמותי (אוהד מכבי, אגב, מה לעשות, ללא קשר לדאבל המתקרב…).
אני מאמין שאם אתה תומך בדרך מסויימת, להצביע עבור מפלגה שדוגלת בדרך הפוכה לגמרי (מה לעשות, בנט הוא לא סוציאל דמוקרט, וההתנגשות שלו עם הוועדים, היא מאפיין בולט שלו, לא פחות מאשר לחימתו במונופולים), זה לפעול בניגוד לאינטרס שלך. נכון שזה מקורי ומיוחד ואפילו די מגניב, אבל מה לעשות שזה לא הגיוני?
יכול להיות שהפער בינינו נמצא במושגים,ע”מ שדבריו של אדם יהיו “קשקושים” (בהגדרה שאני מכיר) עליהם להיות לא נכונים. אני מנסה להבין אילו מהדברים של שפיר הם לא נכונים לטענתך. אני ממש מנסה למצוא בין כל המלל חוצב הלהבות שלך טענה קונהרטית ולא ממש מצליח,אני אשמח אם תעזור לי.
לגבי הסיפא של דברייך -אני תומך במדינה,לא במפלגות. בבחירות הקודמות ישראל הייתה צריכה (להבנתי,כמובן) קול דתי מתון ושפוי (מבחינה הלכתית) שידע לקדם הידברות בין דתיים וחילונים ולמנוע מהמיאוס (המוצדק לדעתי) שיצרו המפלגות החרדיות מכל מה שקשור איכשהו לדת,ואיש ניהול מוצלח שידע לדחוף את הרפורמות שהיה צריך כדי להלחם ביוקר המחיה (כשהפתרונות שבנט הציע היו טובים יותר מאלו שיחימוביץ’ הציעה). מהמדיני לא חששתי משום ש(כמו שכתבתי בדיון הקודם) נתניהו בצורה מעשית לא שונה מיחימוביץ’ וברור היה שלבנט לא הולך להיות say בשום נושא (וכך היה). בחלק מהמקרים צדקתי (בנט היה שר כלכלה נהדר,כן נשמע קול אחר בחלק מהמקרים בהקרר של דת ומדינה – חוק ברית הזוגיות למשל),בחלק מהמקרים לא (סלמינסקי בוועדת הכספים,הטרולינג של אורי אריאל). בבחירות הנוכחיות המצב שונה,בבחירות הבאות גם כן. זה לא רק נראה לי הגיוני,אפילו הכרחי. במילים אחרות – הקשר בין בנט לליבני-הרצוג הוא שבתקופה הרלוונטית,מהמון סיבות,הם מה שחשבתי שישראל צריכה.
אוהו, גם אתה תומך במדינה ולא במפלגות?:) זה מסביר איל הצבעת לציפי לבני…
אני, ציניקן נמוך מצח ולמתלהם שכמותי – סבור שמכיוון שכל המפלגות טוענות שהן בעד המדינה, הרי שאין באמת התנגשות בין תמיכה במפלגה כלשהי לבין תמיכה במדינה, ואין שום חובה לנהוג כמוך, ולתמוך בכל המפלגות, בשלב כזה או אחר, ובהחלט מותר להחזיק בעמדות…
הנימוק המשעשע שלך שהצבעת לבנט על הרקע החברתי-כלכלי, שכן ידעת שלא יהיה לו say מדיני, יכולה לשכנע רק את מי שהגיע אתמול למדינה, ושסיפרו לו שהמפלגה של בנט לא לוקחת ברצינות את העניין המדיני, וכל-כולה מושקעת בעניין הכלכלי (מה גם שכסוציאל דמוקרט, אני לא יכול שלא להרים גבה לגבי הצבעה דווקא עבור הקפיטליסט העקבי ביותר בממשלה…).
ולסתיו שפיר: אני מסכים איתך שסתיו שפיר אומרת רק עובדות. מדובר בפרלמנטארית חרוצה במיוחד, מובילה בתחומה המהווה משב רוח רענן בוועדת הכספים העבשה. עכשיו, אחרי שכתבתי את הקלישאות שנכתבו אודותיו בתקשורת, אני שב ומציין שמדובר בפולטת סיסמאות מהסוג המוכר לכולנו, כשההבדל היחיד הוא שהיא יותר צעירה מרובם.
אתה מחפש טענות קוהרנטיות שלי נגדה, ולא מוצא – מסיבה פשוטה: אין לי טענות נגדה. סתיו שפיר היא דחליל קש ריק מתוכן, ולמה לעזאזל שיהיו לי טענות כלפי פטיפון? אם כבר, אזי יש לי טענות לאלה שמלעיטים אותה את הטקסטים המטופשים שהיא משמיעה, ומלמדים אותה את שיטות המחאה המתוחכמות שלה (להרעיש בישיבות, להיזרק החוצה, ולהתראיין בגאווה על ההישג הגדול). אלא מה? גם נגד הממציאים של תופעת סתיו שפיר אין לי טענות. היו כאלה לפניה ויהיו כאלה אחריה, וגם הגיל הצעיר שמייחד אותה כרגע, הוא רק בידול זמני, וגם זה יעבור לה…
אתחיל בזה שאני חושב שיש לך גישה נורא מתגוננת,אתה כאילו דוחף את השיחה לקונפרוט זון שלך שבה אתה “האדם הפשוט והנמוך” ומולך עומד אליטה מנותקת שרואה בעצמה עליונה עלייך. זה לא המצב אחי,הכל בסדר. אני לא חושב שאתה “ציניקן נמוך מצח ומתלהם” או שאני טוב ממך,אני כן חושב שאווירה ציבורית ושיח ציבורי שגוי ורדוד של שנים (תוצרת התקשורת הישראלית,בעיקר) השפיעה גם עלייך,כמו שהשפיעה עליי ועל כולנו.
א. יכול להיות שהספקת כבר לשכוח את ההודעה הקודמת לזו שלה הגבת,אז אסביר שוב (בקצרה) – הצבתי 2 תפיסות עולם שונות. הראשונה מסתכלת על הפוליטיקה כליגת כדורגל וככזאת הנאמנות למפלגות זהה לקבוצות כדורגל שהנאמנות אליהן לא באמת קשורה לעובדות או לרציונאל,נטו לנאמנות. בתפיסת העולם הזאת הצבעה למפלגות שונות נראית מוזר. לעומת זאת תפיסת העולם השנייה (זו שלי) רואה בפתק ההצבעה בבחירות כתשובה לשאלה : מה הדבר הנחוץ למדינה בתקופה הנוכחית. בכל פעם התשובה היא שונה,משום שלכל שיטה יש את החסרונות שלה.
לגבי בנט – אני לא כ”כ מבין מה “משעשע” פה. צדקתי לחלוטין. מדיניות החוץ של הממשלה הייתה לגמרי מנותקת מהמצע המדיני של הבית היהודי (מו”מ מתקדם על הקמת מדינה פלשתינית כולל שחרור מחבלים והסכמה למתווה קרי,הקפאה בשטח של בנייה מעבר לקו הירוק וכו’).
לא הצבעתי לו (רק) על רקע חברתי כלכלי (אני לא רואה סיבה לכתוב שוב,אני חושב שהסברתי מספיק) אבל גם כאן אנחנו נתקלים באותה חומה ציבורית שממש מחייבת אותך להכניס אותי למגירה. כתבתי שאמנם,בבסיס,אני עם נטייה סוציאל דמוקרטית אבל שאני מבין את מגבלות השיטה ויתרונות הקפטליזם וכו’. מחקת 80 אחוז מהמשפט,נשארת עם זה שאני סוציאל דמוקרטי וכל מה שמריח מקפיטליזם הוא פויה ואיך אני יכול לחשוב על להצביע להם.
אז לא – שוב,בנט הייתה התשובה הנכונה (לדעתי) למה המדינה הייתה צריכה באותה נקודת זמן. למה? כי כמו שאני ראיתי את בעיית יוקר המחיה,הפתרון הוא פשוט ניהול נכון והורדת חסמים. לא ראיתי את יחימוביץ’ מצליחה לעשות את זה (התוכנית הכלכלית שלה,לדעתי,הייתה עושה בדיוק ההפך) ואת בנט (על יכולות הניהול המוכחות שלו) – כן. גם ראיתי שאנחנו במדרון חלקלק שיוביל אותנו מכעס (סופר-צודק) על המפלגות החרדיות לשנאת דת והדרת דתיים. גם פה,לשמחתי,צדקתי. טעיתי בהרבה מובנים אחרים (לא הבנתי את משקל תקומה במפלגה עד הסוף,למשל,או ההשתפנות בהרבה מקרים במשרת הדתות).
ב. תראה,בשביל שלדיון שלנו יהיה איזשהו ערך או מטרה צריך שיהיו בו טענות כלשהן. הבנתי שאתה לא אוהב את סתיו שפיר,עוד מנאומך חוצב הלהבות הראשון. מה שאני מנסה למצוא דיי הרבה זמן זאת טענה ספציפית שאפשר לקבל\לנסות להפריך.
איפה שפיר (ותעשה טובה אל תשחק את השטות הזאת שבמקום לענות אתה אומר “לא שפיר אמרה אלא מי שאמר לה להגיד”,גם כי הרי אין לך שמץ ראיה לטענה הזו וזה חסר כבוד כלפי הבנאדם וגם כי זה לא רלוונטי) דיברה בסיסמאות? איפה היא “קשקשה”? אני מבין את הטיעון הזה כטענה שדבריה אינם נכונים. אני מחפש טיעון קונהרטי שאומר : “הנה שפיר אמרה X,האמת היא בכלל Y”. מבטיח שגם בלי שתטרח אני אוסיף בראש את זה שאתה נורא לא אוהב אותה והיא סתם בלון סיסמאות נפוח.
ראשית, תודה מקרב לב על החיזוק שנתת לי, שרק בזכותם אזרתי אומץ לנסות ולענות לך, אחרת, כנראה שהייתי נרתע מדי מגודל המעמד ועומס הציפיות…
אתה אולי חושב שאינך טוב ממני, וששנינו קרבנות לשיח הציבורי, אבל אני משוכנע שאתה טוב ממני, שהרי אני מתייחס לפוליטיקה כמו למגרש כדורגל, בעוד שאתה מפנים ומעמיק, יורד לפרטי פרטים, ומזהה את המגמות הנסתרות שמובילות באופן טבעי מהצבעה לבנט להצבעה ללבני…
אין לי ספק שאתה מושכנע שצדקת לחלוטין וממשלת ביבי ניהלה כאן מדיניות שמאל קיצוני כמו שרצית, רק שמעבר לשחרור המחבלים המזעזע (טעות איומה, שנעשה גם בממשלה ימנית למהדרין שקדמה לממשלה האחרונה, ושהיה בלתי נסלח גם הוא), ממש לא התרחשה כפי שאתה מתאר. סיפורי מו”מ מתקדם שלא נגמר בהסכם, הם עניין שהיסטוריונים יוכלו לקבוע מה בדיוק אירע בו – ואנשים פשוטים כמוני, סתם יסתכלו על השורה התחתונה ויראו שלמרות התיאורים המסעירים על ביבי שעמד למסור הכל, בסוף לא זזו מילימטר בשטח, אבל שוב, מה אני מבין – בנט בכלל לא נספר, והממשלה התנהלה בהתאם למצע מרצ…
אני מבין שאתה מספר לעצמך ששיש הגיון בלספר על כך שאתה סוציאל דמוקרט רק למחצה, ובחלק השני אתה בעצם חסיד נלהב של השוק החופשי, אבל האמת היא שזה לא עובד ככה – גם אם אתה נורא לא אוהב מגירות…
יש כאן סתירה פנימית, שהדרך היחידה ליישב אותה, היא פשוט להתעלם ממנה, כפי שכנראה עשית.
לגבי שפיר, אני מתנצל עד עמדי נשמתי על שאתה חש שאיני מכבד את חברת הכנסת הדגולה, וחושד בה שמישהו שם לה בפה את הסיסמאות המטופשות שהיא משחררת מאז שיצאה לחלל “המרחב הציבורי” לפני כארבע שנים.
אני מודה שאני לא משקיע מאמץ בלסרוק עבורך את הרשת בלחפש ביטויים ספציפיים שהיו מטופשים במיוחד, שכן אני חלש בלתת ציונים בכל הנוגע לרמת הקלישאתיות השחוקה של הטקסטים שיצאו לה מהפה, או שהיא חתמה עליהם (שומי יודע, אולי אף היה לה חלק בניסוחם – רואה שאני יודע לכבד אותה?). צא מנקודת הנחה שכל מה ששמעתי אותה אומרת, וכל מה שקראתי ושמיוחס לה, היה ברמות שונות של קשקוש, בין אם בגלל חוסר הנכונות שלו, ובין אם בגלל חוסר חשיבות שלו, שנופחה למימדי ענק ע”י שפיר ומוקיריה הרבים – תוך שבפועל הדבר אפשר לבעיות האמיתיות בהתנהלות וועדת הכספים, להמשיך בדיוק באותו אופן, מבלי שיש לה מושג מה הולך שם, ואיך מתמודדים עם זה.
צר לי, אבל להתנגד לכל מה שיגיד היו”ר באופן שיכפה עליו לזרוק אותך מהישיבה, זה לא בדיוק עדות לתפקוד שפוי. שלי יחימוביץ’ (שנהנית מיתרון לא הוגן של עשרות נקודות איו קיו על שפיר) הצליחה להתנגד להמון מהלכים בעייתיים בוועדת הכספים לאורך השנים, מבלי שעיקר הפרסום שלה בא לה מלהזרק מדיונים. כמה מוזר…
ושוב, צר לי על שאתה חושד בי שאני מזלזל בסתיו שפיר. אני מאמין בכל לבי שהיא הגיעה רחוק הרבה יותר ממה שניתן היה לצפות ממישהי מסוגה (פעילה אנרכיסטית לא מרשימה).
אז לגבי ההקדמה – טוב נו,ניסיתי. לא נורא. האמירה שלך על “חצי סוציאל דמוקרטיה” מראה כמה אנחנו עדיין לא מצליחים לשדר על אותו גל. ניסיון נוסף : יש למדינה בעיות. הרבה מהן. ביטחון,יוקר מחיה,חינוך וכן הלאה. יש הרבה אנשים עם גישות שונות שמציעים הרבה מאוד סוגים של פתרונות. אני מאמין שצריך להקשיב לכולם ולקחת את הפתרונות הטובים ביותר,לא למצוא את זה שנראה לי הכי נחמד ומעכשיו לקחת רק את הפתרונות שהוא מציע (או להתעלם ממנו לחלוטין). אין לי בעיה גם לרדת לרוזולוציה קטנה יותר,אבל התחושה שאני מקבל היא שאתה מרפרף במהירות על ההודעות שלי ועובר לכתיבת המניפסט הבא נגד הדחליל שאתה בונה במקומי.
א. דיון נסוב סביב עובדות. נפתלי בנט מתנגד נחרץ לשחרור מחבלים,מתנגד למדינה הפלשתינית ודורש החלת ריבונות ישראלית בשטחים. בממשלת נתניהו (רק זו שבנט היה בה) נתניהו הסכים לפנות התנחלויות (להגיד שאבו מאזן סירב אז בסוף לא פינו זה תירוץ דיי חלש),שחרר מחבלים,הקפיא בנייה,ניהל מו”מ עם החמאס ועוד. אלו העובדות. אגב,אני לא לבד במערכה. בנט בעצמו אמר את זה לאורך תקופה מאוד ארוכה (שציפי לבני הכתיבה את המדיניות ולכן הוא רצה יותר מנדטים). בהזדמנות הזאת אפשר לציין שבנט (שר הכלכלה וחבר קבינט) וליברמן (שר החוץ) טענו שנתניהו הסכים גם לוותר על ירושלים. ממשלה פלונית שאלו היו קבלותיה הייתה נקראת ממשלת שמאל. זאתי לא כי הפנים הם פני נתניהו,יש לך איזשהו הסבר למה?
ב. להגיד “כל מה שהיא אמרה היה (רמות שונות של) קשקוש” זה לא טיעון. טיעון מגבים בעובדות. למשל: “סתיו שפיר אמרה X שזה כמובן לא נכון כי העובדות הן Y <קישור מצורף למקור". זה לא "לסרוק את כל הרשת",זה בערך הדבר הבסיסי ביותר שעושים לפני שפוצחים בנאומים על כמה X מדבר שטויות כי זה בעצם…להוכיח שדיבר שטויות.
אבל היי,אני מוכן לעבור איתך על פוסטים שלה בפייסבוק (שהרי שם עיקר פרסומיה שהם,לשיטתך,שטויות) ולעזור לך (ערבות הדדית,זוכר?) נתחיל בזה: http://www.themarker.com/news/1.2525998
(זה הקישור שהיא פרסמה בפייסבוק)
שפיר טענה כי התבצעה העברה של 13 מיליון ש"ח ע"י וועדת הכספים וכי סלמינקי שיקר (ולאחר מכן הודעה שטעה) כשטען שההעברה אושרה ע"י היועמ"ש. האם משהו מטענותיה כאן אינו נכון?
וההערה – לדעת לגבות את עצמך לפני שאתה משמיץ אדם (כל אדם) זה עניין בסיסי של כבוד. לא כי היא "חברת כנסת דגולה" (מה זה אומר בכלל?) או כל דבר אחר,סתם כי אם אדם שלא פגש אותך בחיים היה מדבר עלייך ככה בלי סיבה או ביסוס כנראה שלא היית מרגיש עם זה יותר מידי טוב. יש הבדל בין ביקורת עניינית (לדוגמה: יאיר לפיד הוא שקרן כי הוא ממש לא היה "היחיד שרצה את האוצר" ו140 ש"ח בחודש לקשישים ממש לא עמד להוציא אותם מקו העוני) לבין טוקבקיזם אגב,לפני שתתקוף את הדחליל הבא ("אללי! אני מתנצל שאינני עומד ברמתך האינטלקטואלית ומנשק את תלתליה הזהובים של הוד שפיריותה,מרפש טוקבקיוטי אינני יכול לראות את הוד תהילתך וחוכמתך החצי-סוציאליסטית ואת מעברו הקרב של נתניהו לתפקיד גזבר המפלגה הערבית המאוחדת!"),אני לא חושב שאתה טוקבקיסט מצוי,אחרת לא הייתי מדבר על זה ("הידד! הוד מעלתו חושב שאוהד כדורגל נמוך-מרפקים-ציניקן-שונא ג'ינג'יות כמוני יותר טוב מטוקבקיסט מצוי! עכשיו אוכל לחגוג במשתה יחד עם ממשלת נתניהו-אבו מאזן המתקרבת ואולי אחרי הבקבוק החמישי נוכל להבין את ההיגיון שבמעבר בין בנט ללבני!").
חשוב מאוד לנסות – הניסיון הוא ראשיתו של כל כישלון…
אגב, לרדת לרזולוציה קטנה יותר משמעו בדיוק ההיפך ממה שאתה חושב (רזולוציה גבוה היא זו שמספקת יותר פרטים, ולא רזולוציה נמוכה יותר…).
א. אני יכול לחיות בשקט עם הקביעה שלך שאתה חי בשלום עם מדיניות הימין, ובלבד שהיא מוגשמת בגלל שהפלסטינים עשו בעיות (הקביעה כמובן שגוייה עובדתית, ונובעת מאמונה בתעמולה של עיתונאים תומכי שמאל, אבל ניחא). אם זה גורם לך להשלים בצורה טובה יותר עם המדיניות השפוייה של הימנעות מנסיגות ומתן נשק למחבלים – אז אני רגוע.
בנט אכן מתנגד לשחרור מחבלים, וגם אני, וגם רוב הציבור. אני יכול לחוש צער על כך שאתה שמח על העניין, אבל זה לא משנה את העובדה שהסוגייה הזו כשלעצמה לא מלמדת דבר על מה בנט הצליח או לא הצליח לעשות בממשלה. עובדתית, מצבו של המחנה הלאומי השתפר בשנתיים האחרונות, כולל מצב ההתיישבות (בנגב, בגליל ובאיו”ש – וגם גרעיני ההתיישבות לחיזוק ערי הפיתוח ושכונות המצוקה), למגינת לבו של השמאל.
אני יודע שאתה חושב שאם טמקא פרסם שביבי הסכים לחלוקת י-ם, ובנט וליברמן קפצו על העניין במסגרת תעמולת בחירות, אזי חובתי להאמין לזה – אבל מה לעשות שאני מסתכל על שורות תחתונות ולא על קמפיין הבחירות של טמקא? אי אפשר שלא לחייך למראה הניסיון לטעון שביבי הוא שמאל, ואז להסביר שהצבעת עבור מפלגה שבעצם מציעה אותו דבר לשיטתך בגלל ש… (למה בעצם? הרי לכאורה בנט טוב לך כלכלית, וביבי טוב לך מדינית – למה לרצות להחליף משהו מושלם כ”כ?…).
ב. אני שב ומתנצל על שאיני עומד בסטנדרטים המחמירים שלך לשאלה “מהו טיעון”.
הסיפור הנלעג על מניעת העברת 13 מליון שקל לצורך פרוייקט תיירותי באזור התעשייה אריאל-ברקן, מלמד בסה”כ כיצד השופט ג’בראן ניסה בכל כוחו לסייע לגוש השמאל בבחירות הללו, בהצלחה לא מבוטלת, ייאמר לזכותו – ולא ממש כיצד שפיר שמרה על הקופה הציבורית.
אני יודע, היא הכניסה למתנחבלים הרעים מברקן ואריאל שרק מקשיבים לרבנים המשיחיים שלהם, ורוצים לכרות עצי זית לאיכרים פלסטיניים שוחרי שלום, אגב ריסוס ספריי על מסגדים שבהם נלמדת דת השלום והאחווה – אבל אני, כפי שכבר הפנמת , אדם פשוט. כאדם פשוט מתעסק בעובדות.
העובדות במקרה זה הן שהעברה חוקית לגמרי לפרוייקט תיירותי ביישוב שהוא חלק מגושי ההתיישבות עפ”י רוב המפות של השמאל עצמו, טורפדה באקט פוליטי של שופט שרצה לעזור לשפיר וחבריה להראות לגוש שלהם שהם מכניסים למתנחבלים הרעים (שפיר כתבה על ההישג האדיר הזה בראיון שנתנה פה לוואטסאפ, וכבר אז היה ברור שאין לה מושג מה זה ברקן בדיוק, מעבר לעובדה שהיא מזרחית לקו הירוק – ועל כן יש להכנס בהם).
ולהערה המתחסדת האחרונה: סתיו שפיר היא אשת ציבור. היא בחרה בקריירה פוליטית שבמסגרתה ההתמחות העיקרית שלה היא בהטחת בוץ ובפגיעה במאות אלפי ישראלים שכל חטאם הוא שהכתובת שלהם לא מוצאת חן בעיניה. רובם אזרחים תורמים לפחות כמוה (בהנחה שאתה רואה את הקריירה המפוארת שלה בעבר ובהווה כמשהו שתרם למישהו), ובכ”ז ברור לה לגמרי שהדרך היחידה לבנות את עצמה זה בלנסות להסית נגדם, כאילו שבגללם יש ילדים רעבים, כאילו שבגללם אין השקעה בנגב ובגליל (באזורים אלה, אגב, לא קנו את הבלוף הנבזי הזה, ומפלגתה של שפיר הובסה שם באופן מהדהד).
כפי שציינת ב”ציטוט העתידי” שלי, אני אכן לא מנשק את תלתליה, ולא מתרשם מגיבוב הקלישאות שלה.
אני לא אחכה לממשלת ביבי-אבו מאזן בכדי למצוא את ההגיון במעבר בין בנט ללבני. ברור לגמרי שההצבעה ללבני היא הצבעה בהתאם לאידיאולוגיה שלך, והצבעה לבנט היא משהו שאתה צריך לשבת עם עצמך, ולהסביר לעצמך מדוע עשית זאת (“ידעתי הוא יצליח במדיניות הכלכלית וייכשל בתחום המדיני”, זה נימוק שיכול לשכנע רטרואקטיבית רק מישהו שבאמת שונא להודות בטעות…:)).
היי,קראתי. הטענות של הכותב מול שפ
יר הן (להבנתי,אתה מוזמן לתקן אותי):
1. ההעברות הכספיות אינן בלתי חוקיות (לעומת האמירה של שפיר בראיון).
2. מדובר בנוהג רב שנים בכנסת.
3. שפיר היא בוסרית וצעקנית.
על עצם העובדות וההחלטות ששפיר הציגה במהלך כהונתה,להבנתי,אין מחלוקת. זאת לעומת מה שאורי כתב (בתגובה שלה הגבתי). ברור שאתה זה לא אורי וכנל התגובה שאליה קישרת אבל חשוב לדייק את המחלוקות.
עכשיו – על הטענות הללו (מלבד הבוסרית וצעקנית שזה אד הומינם לא רלוונטי) אין מחלוקת. ברור שהדבר חוקי וברור שמדובר בנוהג רב שנים,האמירה של שפיר נשמעת כמו טעות (נכחתי בחוג בית לה ולא רק שהיא מדברת על פועלו של סלמינסקי כחוקי אלא שהיא גם מסבירה איך התקבעו הדברים בחוק). הטענות שעולות נגד סלמינסקי והזרמת הכספים ככלל הן:
א. נבלים ברשות התורה,הכנסת מעבירה תקציב אחרי אלפי שעות עבודה,מאבקים ושיקולים,מציגה אותו ליבור ולאחר מכן מגיעה ועדה בכנסת ומשנה אותו (לפעמים במאות אחוזים) משיקולים מגזריים נטו (כשגפני היה הכספים עבו לישיבות,כשסלמינסקי היה להתנחלויות) בלי ביקורת ולגמרי מתחת לראדר התקשורתי והציבורי. זה לגמרי פסול,אם רוצים להזרים כספים למגזרים שיעשו את זה בצורה שקופה.
ב. חוסר השקיפות – שפר מציגה הרבה דוגמאות,בין היתר סירוב של האוצר לספק מסמכים של העברות תקציב במשך חצי שנה כי “התקלקל האיימל” וחוסר אפשרות של וועדת הכספים להבין לאן בדיוק הכספים הולכים (בעיקר במקרה של החטיסה להתיישבות).
ג. כר נוחה לשחיתות-הרי מה שקורה שם זה פשוט שוחד חוקי,דרך לשמן מגזרים ע”ח משלם המיסין לצרכים קואליציונים. לעבור משם לשוחד חד משמעי זה דיי קל,אמנם החקירה של “פרשת ישראל ביתינו”(שלהבנתי הייתה צריכה להיקרא פרשת הבית היהודי) לא הסתיימה,אבל להבנתי הסיפור שם סובב סביב הנושא.
יש בהחלט מרכיבים בלתי חוקיים לכאורה בהתנהלות משרד האוצר בנוגע להעברות הכספים בועדת הכספים
1) על פי חוק יסוד: משק המדינה, כל הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות צריכות להיכלל בתקציב המדינה. למרות זאת ישנן העברות כספים שחוזרות על עצמן מדי שנה בועדת הכספים.
2) בניגוד לחוקי התקציב משרד האוצר לעיתים מודיע לועדה על העברות כספיות שביצע גם במקרים שנזקק לאישורה קודם.
זאת בנוסף לפעילויות שאולי כשרות אך מסריחות: העברת הבקשות ביום הדיון בועדה בלי שלח”כים היתה הזדמנות ללמוד את הנושא, העברת נתונים בלתי מפורטים ובלתי ברורים, ועוד…
העיקר שהבנת אותי.
1. זה לא מה שכתבתי. כתבתי רשימ החלקית של מדיניות החוץ של נתניהו שכללה לא רק שחרור מחבלים (שמסיבה לא ברורה רק אליו אתה מתייחס) אלא מו”מ עם ארגון טרור,הקפאת בנייה (כולל שינוי הסטטוס קוו לרעה כך שבני בגושים כמוה בניה בהתנחלויות המבודדות. הדברים הללו הם הם השורה התחתונה,כלומר מדיניות חוץ שהיא ההפך המוחלט ממדיניות בנט. גם בנט עצמו אומר את הדברים האלו.
עכשיו,אתה רוצה להגיד לי שאם הרצוג כרה”מ היה מסכים לפינוי התנחלויות אבל זה לא היה קורה כי אבו מאזן סירב היית טוען שזה לא משנה שהסכים לפנות כי שורה תחתונה זה לא קרה? אתה רוצה להגיד לי שעמדתך לגבי הצעת אולמרט לאבו מאזן/קמפ דיויד זהה? שמבחינתך אולמרט לא איש שמאל מדיני כי אמנם רצה לצאת מיוש והציע הצעות מרחיקות לכת לאבו מאזן כי בסוף האחרון סרב והדברים לא קרו?
לגבי ירושלים- יש לנו שר חוץ,חבר קבינטואת המסמך המודלף עצמו שכולם אומרים אותו דבר. אלו הראיות שלי. מה שלך?
אגב,אנחנו שוב לא מבינים אחד את השני. אני לא טוען שנתניהו הוא איש שמאל כמן,למשל,זהבה גלאון. אני לא מאמין שזוהי האידיאולטגיה שלו. אני מאמין שהעיקר מבחינתו הוא להישאר בתפקיד,בלי שום מדיניות או חזון מסודר. בזמן בחירות ישהור ימינה כדי להיבחר ובזמן הקדנציה ישבור שמאלה כי העולם לוחץ. בעיניי זה שלילי מאוד כי זה נעשה תוך אבדן כל שמץ אמינות שלנו כמדינה. אני לגמרי מעדיף רה”מ עם מדיניות חוץ שאני לא מסכים איתה,שמסביר מה עמדתו ופועל לפיה על פני המצב הנוכחי.
לגבי ההצבעות שלי-הסברתי כבר איזה 10 פעם בערך,התחשה שאני מקבל היא שאתה פשוט לא קורא. עיין בהסבר שלי על אנשים ורעיונות בהודעה הקודמת.
ב. לא הבנתי. שפיר טוענת ש:
1. נעשתה העברת כספים שלא כדין.
2. סלמינסקי שיקר כשטען שיש אישור מהיועמש להעברה הזו.
בהתחשב בכך שסלמינסקי הודה בכך שלא היה אישור,מה מדבריה קשקוש,לטענתך? אני גם לא מבין את אמירתך לגבי חוקיות המהלך-שופט פסק שהמהלך לא חוקי,אז הוא לא חוקי. אפשר לבקר ת השופט אבל הגדרת תפקידו היא לקבוע מה חוקי ומה לא.
בשורה התחתונה-מה מדבריה של שפיר לא נכון?
לגבי ה”התחסדות” שלי-ממש לא. איש ציבור חשוף לביקורת מכל סוג,כמובן. אפשר להגיד שהוא שקרן,מושחת וכו כל עוד זו ביקורת שמגובה במשהו. לדבר כפי שאתה מדבר בלי שמץ ראיה או גיבוי זו לא ביקורת,סתם חוסר כבוד.
כבר סיכמנו שאני קשה הבנה ודורש שוקולד, אין צורך להזכיר זאת בכל פעם מחדש…
1. אני שב ומצהיר חגיגית שאין לי בדל של התנגדות שתמשיך לטעון שהממשלה הקודמת ביצעה את המדיניות של הרשימה המשותפת, ורק במקרה לא קמה מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים, שאף חייל ישראלי לא זז, שאף יישוב לא נעקר. אין לי כל בעייה עם זה – ובלבד שזה יגרום לך לחוש טוב יותר עם העובדה שהצבעת למפלגה פאשיסטית דתית לאומנית, שסתיו שפיר כינתה בשם “הרשימה החרדית ביותר בכנסת”…
העובדה שאתה מביא לי הצהרות-קמפיין וכתבות של טמקא כהוכחות, שקולה בעיני להוכחות החותכות-בעיניך בעניין רמת הגולן – דהיינו, משהו שמשכנע אותך, ואפילו לא מסקרן אותי.
אני יודע שהסברת כבר את ההצבעות שלך עשר פעמים, וקראתי כל אחד ואחד מההסברים שלך בסקרנות ועניין רבים. אני מלא הערכה לנכונות שלך לנסות להסביר את הבלתי ניתן להסברה, ואני מקווה שלפחות אותך ההסבר שלך שכנע…
2. בהתחשב בכך שסתיו שפיר טוענת משהו, ושופט, שיש הרבה-הרבה-הרבה טענות לגבי אופן תפקודו כיו”ר וועדת הבחירות המרכזית, מסכים עימה – אני אאלץ שוב, להמשיך להרים גבה לגבי הבחירה שלך דווקא בדוגמא הזו כהוכחה לפעילותה המבורכת של סתיו שפיר בוועדת הכספים. כן, היא הצליחה למנוע הקמת מרכז מבקרים באזור תעשייה של שני יישובים בתוך גוש התיישבות שנמצא בקונצנזוס של 80 אחוז מהציבור בארץ (יאיר לפיד פתח שם את הקמפיין הקודם שלו), הידד.
ולהתחסדות שלך: איש ציבור חשוף להמון ביקורת, והדאגה שלך לכבודה הרמוס של שפיר, היא דוגמא קלאסית להתחסדות. הטענה שלי שלגברת בדרך כלל אין מושג ירוק על מה היא מדברת (“ההתנחלות ברקן”), היא ביקורת לגיטימית, גם אם אתה מרגיש שאני לא משקיע מאמץ גדול דיו לעמוד ברף ההוכחות שישכנע אותך (לא שאני חושד לרגע שקיים רף כזה – מי שטורח ללכת לשמוע אותה בחוגי בית, לא באמת מעוניין להאמין שיש פגמים בנזר הבריאה הנ”ל…). גם ההערכה שלי שהיא בסה”כ תוצר של יח”צ וניפוח תקשורתי, ושהיא מדקלמת סיסמאות שכתבו אחרים, היא לגיטימית. לא טענתי שיש לי הוכחה לכך, אבל זה הרושם שקיבלתי ממנה, ולפחות בסביבה שממנה אני מגיע (סביבה מלאת נמוכי מצח תאבי שוקולד) יש לא מעטים שחושבים כמוני.
כבוד זה דבר שמרוויחים. סתיו שפיר, שכל הקריירה הפוליטית שלה היא קמפיין שיסוי מכוער אחד גדול, שתכליתו לשסות אוכלוסייה אחת שלא מעניינת אותה (תושבי הפריפריה)באוכלוסייה אחרת שהיא שונאת (המתיישבים באיו”ש), לא נראית לי כמו קנדידט ראוי במיוחד להרוויח יחס מכבד.