– הסיפור של עמית סגל, אתמול בחדשות 2 ׳כך הבטיח נתניהו לבנט את תפקיד שר הבטחון׳ מסתדר לי בול עם ראשית הקמפיין של הבית היהודי. בחלקו הראשון היה באז גדול סביב הבית היהודי, המוני מתפקדים ומצטרפים להתמודדות (דני דיין מהליכוד, שמעון ריקלין, רונן שובל מישראל ביתנו, ענת רוט אקס-עבודה ועוד). כולם התדפקו על הדלת. אבל אז, אי שם בעומקו של דצמבר, נפתלי בנט ביחד עם משה קלוגהפט לא התניעו את הקמפיין. הם העדיפו מאבק ליצני נגד מה שהיה נראה בעיניהם כאנטי-ציונות של אנשי מפלגת העבודה. ובכן, זה לא תפס כי העבודה הגדילה את כוחה באופן משמעותי.
מישהו שאל אותי לקראת סוף הקמפיין מה היה הדבר שהפתיע אותי יותר מכל והשבתי שהיעדר הקמפיין של בנט. חשבתי שהאיש כריזמטי, דוהר קדימה, מצליח ללכד סביבו את הימין החדש. ובכן, טעיתי. בנט העדיף לחסות בצילו של נתניהו וכך גם התוצאה של הבחירות.
– מה קורה עם המשרד לבטחון פנים? מי יקבל את המינוי לשר בטחון הפנים. מפתיע שהתיק הממשלתי הזה, המוחזק מזה שש שנים על ידי אותו השר, יצחק אהרונוביץ׳, אינו משהו שנלחמים עליו. יש בו הזדמנויות פוליטיות רבות: משטרה כושלת, שהתמקדה בכתבי אישום הזויים נגד פעילי מחאה חברתית במקום לעסוק באכיפה, משבר פיטורי/הדחת ניצבים עם אחרי גילויים רבים על הטרדות מיניות בתוך המשטרה. עיסוק מוגבר של המפכל היוצא בתדמית במקום במאבק בפשע. ויש שם גם הזדמנות לשר חדש להשפיע: מינוי מפכ״ל, מינוי ניצב אחד או שניים ברמה המידית. וכמובן: תיק בטחון הפנים, שהוא תיק המשטרה, הוא גם הזדמנות להשפיע מבחינה חברתית.
– בתוך הליכוד: ח״כים מסרבים לשבת עם המחנה הציוני בממשלה אחת. ח״כ אמסלם מחתים חברים שמסכימים איתו: ״ההדבר היחיד שאפשר לעשות איתם אחדות הוא על השאלה האם לאכול בורקס פטריות או בורקס גבינה. אנחנו רוצים לבנות בירושלים, נפעל לבנייה בכל ההתיישבות, אנחנו נפעל לבנייה במעלה אדומים. מי ילך איתנו בנושאים האלה? זוהיר בהלול?! סתיו שפיר?! מרב מיכאלי?! לא הצלחתי להבין איך אפשר לעשות בכלל ממשלת אחדות״
– המלצת האזנה: מרחבא, רשת ב׳ אתמול, גל ברגר על התפיסות של השואה בקרב המגזר הערבי. הוא שידר ראיונות מרתקים.
– המלצת האשטג: #DashboardDulcets (תודה לחברי אריאל סנפירי על ההפניה). עיתונאים בריטים בדרכים מכסים את הבחירות בבריטניה מעבירים את הזמן בצילומי ליפסינק עצמיים. משעשע. הלהיט: העיתונאי הפוליטי הבולט של סקיי ניוז, ג׳ייסון פרל עושה את ואן דיירקיישן (!)
מקבץ הודעות יחסי ציבור של ח״כים
1.
ח”כ ניסן סלומינסקי יו”ר ועדת הכספים (הבית היהודי): “שמח שפעילתינו עזרה ושראש הממשלה הורה על ביטול פינוי הישוב מצפה כרמים והפיכתו לישוב לכל דבר. אפעל לכך שהחלטה זו תהיה התווית הדרך לממשלה הלאומית החדשה שתקום.”
2.
יו״ר סיעת העבודה, ח״כ איתן כבל, הניח על שולחן הכנסת הצעה שמחייבת את הממשלה להפוך את המלצות הוועדה למלחמה בעוני (ועדת אלאלוף) שהיא עצמה מינתה לחקיקה מחייבת: ״לתשומת ליבכם, האדונים נתניהו וכחלון: הפיכת המלצות ועדת אלאלוף לחוק מחייב היא ההצעה הראשונה שהנחתי על שולחן הכנסת ה-20, בסיוע עמותת ״ידיד״. במערכת הבחירות כולם נורא חברתיים – עכשיו נראה מי באמת מתכוון לכך!״
3.
ח”כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) בקול ברמה: משרד התחבורה לא פחות חשוב ממשרד הפנים. בראיון למוטי לביא אמר אייכלר כי אם דרעי היה שואל אותו אז היה ממליץ לו לקחת את משרד התחבורה: “מדברים על תחבורה, מה יש לחרדים ותחבורה? הציבור החרדי הציבור הכי נזקק לתחבורה הציבורית, הכי הרבה מועסקים יש במשרד התחבורה והציבור החרדי כמעט מודר במשרד התחבורה. כך שאם אריה דרעי היה שואל אותי, והוא לא שואל אותי הייתי אומר לו ר’ אריה משרד התחבורה לא פחות חשוב ממשרד הפנים.”
4.
ח״כ אראל מרגלית (העבודה) פנה לממונה על ההגבלים העסקיים בדרישה להקמת צוות ייעודי לטיפול במונופולים טכנולוגיים דוגמת גוגל. ״להצלחה הפנומנילית של תאגידים מסדר הגודל של גוגל יש גם השפעה שלילית בעיקר בכל הנוגע לצבירת עוצמה חסרת תקדים וליכולתם לגדוע כל פוטנציאל לתחרות … הרשות להגבלים עסקיים שאמונה על פי חוק על הבטחת התחרות בשוק צריכה להיכנס לעובי הקורה״.
התחבורה הציבורית בארץ היא ביזיונית ומגוחכת.
0 סינכרון בין קווים ומערכי תחבורה שונים (רכבת/ רכבת קלה/ אוטובוסים)
אוקיי, מסתבר שיש כאן תקלה(?) שמביאה לכך ששתי תגובות שלי נמחקו. אני שב ומבהיר – אם את רוצה שלא אגיב כאן יותר, פשוט תגידי, ואני מבטיח לכבד בקשתך. להעלים הודעות זו דרך פחות ראוייה להעביר מסר…
בודקת רגע בתיקית הספאם. אולי המחשב זיהה בטעות כבעייתי. לא יודעת למה. כי 99% מן התגובות שלך מאושרות אוטומטית ואני לא צריכה להתערב. תכף מעדכנת
לא יודעת מה קרה לתגובות. הן לא בתיקית הספאם ולא בשום מקום שאני יכולה למצוא. מכיוון שאיני יודעת מה כתבת, אני מציעה (מקווה שזה לא מרגיז יותר מדי). לשמור לפני שאתה לוחץ פרסם. אני יודעת שרוב התגובות שלך מאוד ארוכות. אז לשמור ואולי אף להדביק אותן לרגע בקובץ מסוים? לא יודעת… מתנצלת על שזה מה שקרה. אבל בבלוג אין אינדיקציה לתגובות מחוקות או שנשלחו לזבל, או שממתינות לאישור שלי לתגובה.
ועוד הערה קטנה – יש בהחלט תגובות מאוד ארוכות שלך מהערב הזה, מפוסט אחר. אולי אתה מחפש את מה שכתבת במקום לא נכון?
תקלות קורות, לא קרה שום דבר רציני:)
ההצעה לשמור היא הגיונית לגמרי, והסיבה שאני לא משתמש בה, היא מהטעם הפשוט שזה לא באמת כ”כ חשוב. אם ההודעה נעלמה (גם היא ארוכה…), לא באמת קרה שום דבר נורא – סתם באסה, שום דבר מעבר…
אני זוכר, כמובן, היכן הגבתי ועל מה. כאמור, לא היה שם שום דבר הרה-גורל, ואם קרתה תקלה והן נעלמו, אז, כאמור, תקלות קורות…
אורי אם אתה מסכים שהתגובות שלך לא כ”כ חשובות, אולי פשוט תחסוך אותן מאיתנו?
אוה! עוד צנזור/ית הגיע/ה:)
אני מדבר רק בשם עצמי (להבדיל “מכם”…), אבל בעכבר שלך יש גלגלת חמודה כזו שמאפשרת לך לדלג בחינניות על כל תגובה שמטרידה את מנוחתך…
אם אורי יפסיק לפרסם תגובות כאן לא תהיה סיבה אמיתית להמשיך לבקר בפלוג.
מחזק!
אורי הוא הסיבה העיקרית לכניסה לאתר, מקור מידע שלא מצאתי אצל אף אחד שקורא לעצמו ‘עיתונאי’