זיגזוג הקנביס

הזיגזוג של יו”ר האופוזיציה שלי יחימוביץ’ בנושא הקנביס לא הפתיע את מי שראה סקרים בנושא. דוד דקל עוזר, לשעבר איש מפלגת העבודה, אשר במהלך 2010-2011 פקד באמצעות אתר ‘דור האמת’ שלו כ 800 איש עבור מפלגת העבודה, סיפר לי היום בטלפון שלפני כשנה, לקראת הפריימריז במפלגה הובאו לעיניה של יחימוביץ’ סקרים בנושא היחס הציבורי לשימוש בקנביס.

דקל אמנם לא ראה את הסקרים שבוצעו עבור העבודה במו עיניו אך דווח לו על תוצאותיהם. המסקנה, מבחינת יחימוביץ’ היתה ברורה: לא כדאי לתמוך במועמדים בתוך המפלגה שמובילים את האג’נדה הזו ואף לא כדאי לעסוק בכך בבחירות הכלליות.

על כן, לקראת ינואר 2013, כאשר התראיינה יחימוביץ’ לינון מגל בוואלה, אמרה בצורה נחרצת, שלא עישנה. הציבור הישראלי לא היה בשל לזה וספק אם הוא בשל לכך כיום.

מנהיגת מפלגת העבודה אינה לבד. גם יאיר לפיד, כפי שהתפרסם בהרחבה, העדיף להסתיר את האמת מן הציבור בנושא הזה.

(במאמר מוסגר: לפיד היה בדירתו אליה או ממנה נמסר בשעתו הקנביס, כפי המתואר בטור של אורי משגב, אך הוא ממשיך לטעון, שלא היה משתמש פעיל. סברה אחת שהוצגה באוזניי היא כי באותה התקופה לפיד נפנף שהוא בעניין כדי לעשות רושם על שומעיו, אנשי הברנז’ה, למרות שאולי לא היה לו חלק ממשי בכך. על כל פנים, עד שהוא לא יספר את האמת שלו,  לא נדע).

בחזרה לסקרים: ככל הנראה, גם עבור מפלגת ‘יש עתיד’ נערכו סקרים בתחום, ועל סמך המידע הזה, השיב לפיד במהלך הקמפיין שהוא נגד לגליזציה.

במפלגת העבודה נאמר לי הערב בתגובה: “לא עשינו אף פעם סקר בתחום הזה. לא עכשיו ולא בעבר. הסיפור כולו עלה כי עמית סגל ונדב פרי שאלו את יחימוביץ’ והיא ענתה את מה שאף פוליטיקאי לא היה מעז לענות”

* * * * * *

ההליכה הזו, של יחימוביץ’ על קו דק מאוד, בין ההתרחשויות לבין האמת, צצה ועולה פעם שניה בתקופה קצרה. הפיטשופ של אלון חסן, תוך שבנו המתלהב (מן האופנוע) נמחק באורח תמוה מן התמונה – היה תמרור ראשון.

זה באמת לא הולם את מי שסיסמת הקמפיין שלה היא: “האמת שלי”. אולי צריך לשפץ מעט את החולצות והשלטים ל: האמת כמעט שלי או משהו קופירייטרי דומה.

למה נכנסה בכלל יחימוביץ’ לסוגית הקנביס? מאיפה העיסוק בכך צץ לפתע השבוע? לכאורה, רק כיוון שנדב פרי ועמית סגל הציפו את השאלה. אבל האם יתכן שיחימוביץ’ נענתה ברצון לשוחח בנושא? זה בהחלט תחום שיכול לבדל אותה מן המתחרה מולה, יצחק בוז’י הרצוג. עם הקנביס, היא מגניבה, מחוברת לצעירים של המפלגה, להלכי רוח עדכניים בציבור (תשאלו את ח”כ תמי זנדברג לאן נושבת הרוח בעניין).

הרצוג, שנשען על קהל יותר מבוגר, מבוסס ובורגני בקרב מתפקדי העבודה – לא היה מעז להפיק מדל שפתיו תמיכה בלגליזציה של קנביס. במיוחד כמי ששימש כיו”ר הרשות למלחמה בסמים. לא שמעתי ששינה את דעותיו בעניין בעשור האחרון.

* * * * *

מי שיוצא שמח וטוב לב מכל הסיפור הוא דקל עוזר, שמוביל מאבק ממושך בנושא.

ב 2011 הוא העלה את האג’נדה הזו לראשונה באירוע של מפלגת העבודה. מומלץ להריץ את הוידאו לפחות כמה דקות, כדי לשמוע את קריאות הקהל וההלם של הנוכחים כשדקל מתחיל להיכנס לפרטים של הלגליזציה.

לדבריו, אחרי שפקד עבור העבודה כ 800 איש, ולהערכתו 400 מהם גם השתתפו בפריימריז שנה שעברה, נודע לו שיחימוביץ’ והמפלגה לא יאמצו את הנושא לתוך המצע. אז הוא החליט לעזוב את המפלגה, תמך באופן פעיל בארץ חדשה, של אלדד יניב, ואף הצטרף כמועמד לרשימה לכנסת על בסיס הסוגיה הזו בלבד.

במסגרת הסקרים והבדיקות והמפקדים שהוא מריץ בשנים האחרונות, דקל למד (כאמור, כך הסביר לי היום בטלפון) שאם מציגים בפני הציבור הישראלי את המינוחים: ‘אי הפללת צרכנים’ או ‘אי הפללת משתמשים’ – הטיפול בנושא מתקבל בקלות רבה יותר אצל אנשים מאשר המינוח: לגליזציה של קנביס. כי הרי לא מדובר בלגליזציה מוחלטת, אלא רק בהיבטים מסוימים, כגון משתמשים קלים ושימושים רפואיים. את ההבדל בשימוש בין המונחים הוא אף הציג בפני יחימוביץ’.

מאז בחירות 2013 ועד היום הוא חזר להעלות את הנושא בתוך מפלגת העבודה ולאחרונה היה מעורב בדיון של המשמרת הצעירה של המפלגה בנושא הזה. אחרי שיח פנימי, הוא אומר, החליטה המשמרת הצעירה לתמוך ב’אי הפללת צרכנים’.

הניסוח הזה גם גם בא לידי ביטוי בסטטוס שיחימוביץ’ כתבה ביום ד’ אחרי שידור הראיון שלה בערוץ הכנסת: “הפללת מעשנים: אולי יש מקום לבדוק את עצם מדיניות ההפללה. לא לגליזציה, אלא מעבר למדיניות שפויה יותר, שמתכתבת עם המציאות. במציאות ישראלים נורמטיביים רבים, שמשרתים בצבא, משלמים מיסים, מגדלים ילדים וכו’ – נחשבים לעבריינים בעיני המדינה” היא כתבה.