הביבים של האינטרנט

לפני כמה ימים החליט יו”ר ועדת הבחירות, אליקים רובינשטיין, באופן תקדימי, שחוק הבחירות חל גם באינטרנט, לפחות לעניין חובתו של מפרסם דבר תעמולה להיות חתום ומזוהה על פרסומים מטעמו. רובינשטיין דרש מן הליכוד להשיב, האם הם פרסמו מודעות פייסבוק בה הוצגו פניו של  יו”ר הבית היהודי, נפתלי בנט, כשמאחרי כתפיו רבנים והתעמולה נושאת כיתובים בסגנון “הרב זלמן שהטיף לסירוב פקודה עומד מאחורי בנט”. לקח לליכוד יום-יומיים והם התוודו שהם אחראים למודעות הללו והתחייבו “להמנע מפרסום הנוגד את סעיף 10 (ב) (5) לחוק הבחירות בכל אמצעי הפרסום, לרבות ברשת האינטרנט”.

להעדר הזיהוי ממודעות רשת (הן בפייסבוק והן במקומות אחרים) יש שתי משמעויות: האחת, הציבור לא יודע מי הוא הגורם המכפיש. מי היא המפלגה המנהלת קמפיין שלילי נגד מפלגה אחרת. והשניה, אם המכפיש האלמוני הוא מפלגה, אף אחד לא יודע כמה כסף היא מוציאה על הקמפיין השלילי. בסיום מערכת הבחירות יהיה זה בלתי אפשרי לחשב אם חרגה המפלגה הזו מתקרת ההוצאות המותרת בבחירות. קמפיינים שליליים, גם אם הם בביבים של הפייסבוק, עולים כסף ומי שמשלם עליהם צריך להזדהות, כך קבע השופט.

הנה עוד קמפיין שלילי, שנראה כאילו מגיע מגוף כלשהו בימין, אך הוא אינו חתום ואינו מזוהה. עמוד הפייסבוק של  “גוש ימין” נראה כמסונכרן  עם המסרים של הליכוד. אך כאשר פניתי לליכוד בשאלה אם יש להם קשר לעמוד הפייסבוק הזה, הדובר לא ידע להשיב לי אם זה מממומן מטעמם או שלא השיב שאין לליכוד שום קשר לעמוד פייסבוק הזה. אם הליכוד יתקנו את תגובתם לשאלתי, אעדכן כאן מיד. האם את ‘גוש ימין’ מפעילים אנשים שאינם קשורים לליכוד? ללא תקציבי הבחירות של הליכוד? ואם מדובר ביוזמה פרטית של אזרחים שאינם קשורים לליכוד, האם לא ראוי שיחתמו על המודעות ועל הקמפיין השלילי בשמם?

אותה השאלה אפשר לשאול עם מבט שמאלה – על עמוד הפייסבוק של “היום שאחרי הבחירות“. מי עומד מאחורי קמפיין הפחדה שכזה? וכן מי מתפעל את פרופיל הפייסבוק ‘התנועה המגונה’ המוקדש כולו להכפשת ציפי לבני? אנשי התנועה המגונה אף שולחים אי מייל ישירות (לכתבים, גם אלי) עם המסרים המכפישים, אך לא מזדהים בשמם. כאשר נפתח הפרופיל הזה בפייסבוק, החשדות המידים שלי הופנו כלפי מפלגת קדימה, שכן, מרבית ה’חברים המשותפים’ בימיו הראשונים של פרופיל הפייסבוק הזה היו מוכרים לי בתור פעילי קדימה. אבל מקדימה הבהירו לי באופן חד משמעי שאין להם שום קשר לפרופיל הזה.

הביבים של האינטרנט, כך אפשר לכנות את כל מה שמתרחש מתחת לפני השטח בזהויות בדויות, בפרופילים בדויים ובטוקבקים אנונימיים, זו תעשייה שפורחת בימים אלה. על אף הפסיקה התקדימית לעיל, ספק אם ועדת הבחירות לכנסת באמת יכולה להשתלט על כל הנעשה ברשת.

* * * *

עם התפתחות עידן הפייסבוק, אפשר היה לחשוב שהטוקבקיסטים בתשלום באתרי החדשות, יהיו כבר חלק מעולם. אולם מסתבר שיש מי שמוצא בכך עדיין ערך מסוים בשיאו של קמפיין פוליטי ומקדיש לפרויקט ההכפשה האנונימי זמן וכסף.

אתר החדשות של מעריב, החליט לאחרונה לפרסם כתובות IP בצמוד לכל טוקבקיסט והתוצאה מרתקת. מעיון בתגובות לכתבות פוליטיות נראה ש 90% מן המטקבקים מנהלים שיח אחד עם השני, שמטרתו הנה הכפשת האייטם שבכתבה או קילוסו של מעמד כלשהו. מעקב אחרי כתובות ה IP הזהות, בדגימה של כמה ידיעות חדשותיות, מביאה למסקנה, שכמעט שום דבר לא אותנטי שם. ברור שידענו זאת, ובכל זאת, עם כתובת ה IP מול העיניים, זה עוד יותר מרשים.

הנה, בכתבה באתר המצטטת את דבריה של יו”ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ’, בנוגע לשר משה כחלון, משתלט טוקבקיסט, עם כתובת  109.65.160.81  על התגובות.

והנה דוגמא נוספת, מעריץ של מפלגת העבודה (ככל הנראה) הפועל מן הכתובת 79.179.4.22 מזהם את התגובות באתר מעריב, כשהוא מלכלך באופן עקבי ורצוף על ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואחרון חביב, בתגובה לציטוט של ציפי לבני: “נתניהו מוביל לקיצה של הציונות”, עולה IP מספר 46.116.180.180 ומפרט מה הוא חושב בשלל תגובות נפרדות ובכל פעם תחת שם אחר.