חוסר נסיונו הפוליטי של השר הצעיר, נפתלי בנט, עולה כפורח אל מול העיניים בימים האחרונים.
ראשית, התזמון: כמה ימים אחרי שהצהיר בבטחון עצמי רב שהעולם אינו מתעניין בכלל בפלסטינים ורק נהנה מרוח היזמות הישראלית בא האיחוד האירופי (הקרדיט לסיפור, לעמיתי ברק רביד) ושלח את השר לעמוד בפינה. “מי בעולם, מבייג’ין ועד וושינגטון, בדרום קרוליינה או בוויילס, מתעניין בסכסוך הזה? מה שמעניין זה מחירים, כלכלה, תעשייה, צמיחה” אמר בנט חסר הניסיון. מי באמת מתעניין? אופס, האיחוד האירופי מתעניין ויהיה מעתה צד רק להסכמים בהם כלולה הפסקה המבהירה שהשטחים אינם חלק מישראל.
שנית, התוכן: ביום חמישי, כשדופק החדשות הבהב על כמעט-כמעט הודעת מזכיר המדינה ג’ון קרי מעמאן, לא חיכה בנט למשהו רשמי ושלח הודעה לתקשורת שמשמעותה היא סנדול עצמי: “מפלגת הבית היהודי בראשותי לא תהיה שותפה, אפילו שניה אחת, בממשלה שמסכימה לשאת ולתת על בסיס קווי 67. ירושלים בירתנו אינה עומדת, ולעולם לא תעמוד, למשא ומתן”.
מזלו של בנט, שהשניה הזו חלפה כשאנחנו בעומקו של יום השישי. נחכה למוצ”ש, לשניה אחרי צאת השבת כדי לראות אם יעמוד בנט במילתו ויודיע על פרישה. אחרת מה יעשה? האם הוא חושב שהפלסטינים נושאים ונותנים על בסיס קווי A & B ומוותרים לו על כל שטח C, הם השתכנעו מתכנית ההרגעה שלו? אכן, יש עוד כמה אפשרויות באמצע, אבל מעולם, בשום אלטרנטיבה הפלסטינים לא הסכימו מראש לשאת ולתת כשהם מוותרים על ירושלים המזרחית. ובנט היה נחרץ. שניה זו שניה.
אז מה יעשה בנט במוצאי שבת: האם ידרוש מן השרה ציפי לבני לפני צאתה לוושינגטון הבטחה שלא תשוחח על בסיס קווי 67? שתודיע שירושלים, על כל רכסיה ושלוחותיה אינה על השולחן? הניסוח הנ”ל של בנט, אגב, הוא חדש. עד לאחרונה הוא אמר בראיונות לתקשורת : “אני לא מתכוון להציב מכשולים. הם יכולים לדבר. לא אפרק את הממשלה”.
אם הטקסט הזה החזיק מעמד פחות מחודש היתכן שבנט יוכל לעשות פליפ ציבורי תוך שניה?
שר הכלכלה גם צריך לדעת שהאיחוד האירופי הוא שותף הסחר המרכזי של ישראל, יותר מארה”ב, ושהאיחוד האירופי הוא גם הכלכלה הגדולה בעולם – עם תל”ג של 16.5 טריליון דולר, יותר מארה”ב עם 15.7 טריליון, וסין עם כ-8.3 טריליון דולר.
אבל בעזרת השם, יקרה נס אלוהי והגזירות האירופיות יתבטלו, המשיח יגיע, כמו שקרה במרד נגד הרומאים שהוביל לחורבן וגלות של 2000 שנים (שאחראים לו הקנאים המשיחיים, המתנחלים של אז), כמו שקרה בשואה, כמו שקרה בפינוי של סיני, בפינוי של גוש קטיף, בפינוי של מגרון.
אני מתחייב בזאת שהבחור לא יפרוש מהממשלה.
החרדים יזנקו פנימה בשניה שהוא יצא, ויפגינו לויאליות רבה כלפי ויתורים. אני משוכנע שגפני יתחייב בציניות: “אני מבטיח לשמור על ארץ ישראל לא פחות ממה שבנט שמר על תקציב הישיבות…”
ציטוט ממעריב
“יו”ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, התייחס עד היום בצורה לא רצינית לאפשרות חידוש השיחות. בין אם מפני שלא האמין שזה יקרה ובין אם זה מסיבה אחרת, רק לפני מספר ימים בחר בנט לסנדל את עצמו עם האמירה שהבית היהודי לא יישב בממשלה שדנה בגבולות67′. בהנחה שבנט לא חושב שהשיחות מול הפלסטינים יעסקו בתקציב הישיבות, הוא יתקשה להסביר את העובדה שמהבוקר הוא דווקא כן חבר בממשלה שדנה על גבולות 67′.
ככל הנראה, הטקטיקה של בנט בתקופה הקרובה תהיה להפנות לדברים שאמר בעבר, על כך שאין לו ולמפלגתו שום בעיה לשבת בממשלה, כל עוד רק מדברים. אם יגיעו למעשים, יסביר, אנחנו בחוץ”
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/491/929.html?hp=1&cat=404&loc=18