בנט נגד צוקרברג

פוסט שפרסמתי השבוע בהארץ:

רשימת הבית היהודי הציגה היום אתגר מרחיק לכת בפני ועדת הבחירות לכנסת ה 19. תחת הכותרת “בקשת צו מניעה דחוף” נגד הליכוד ביתנו וחברת פייסבוק (בכתובת legal@facebook.com) הם מבקשים מיו”ר ועדת הבחירות השופט אליקים רובינשטיין לעצור את ההכפשות האנונימיות ברשת החברתית. השופט רובינשטיין הוא איש מאוד מוערך, אך ספק אם יש לו כוחות מן הסוג הזה, לחסום אצל מארק צוקרברג כל רכלן מזדמן, שמסתובב לו חופשי בשוק ואומר דברים רעים על האחר.

ֿ

ברשימת הבית היהודי מתלוננים, ספציפית, על מודעות פרסום בפייסבוק בהן נכתב: “מי עומד מאחורי בנט? הרב זלמן מלמד שמטיף לסירוב פקודה עומד מאחורי הרשימה של בנט” ועוד מספר מודעות מן הז’אנר הזה, תוך חילופי שדה המושא – הרב דב ליאור מאחורי בנט, רבני ‘תקומה’ מאחורי בנט ועוד.

בקשה לצו מניעה כתב עורך הדין של הבית היהודי, עו”ד אלי שמואליאן : “לאור העובדה שבשבוע שעבר פרסמה המשיבה (הליכוד ביתנו) קמפיין אנונימי והיא הודתה בו בדיעבד ולאור העובדה שפורסם קמפיין נוסף נגד מר נפתלי בנט באינטרנט ואשר התברר כי מי שעמד מאחורי הקמפיין הוא מועמד מטעם הלֹיכוד ביתנו (מר משה איפרגן) הרי שניתן להעריך בסבירות גבוהה כי גם הפעם היא זו שעומדת מאחורי הפרסומים אלה”.

בבית היהודי הלכו את הצעד הנוסף והמגוחך וביקשו מרובינשטיין  “להורות למשיבה 2 (חברת פייסבוק) לחשוף את הפרטים המפורטים בנוגע לזהות המפרסם”. והרי הצנזורה הישראלית לא מצליחה מזה שנים, להטיל את מגבלותיה על הנעשה ברשתות, אז יש מישהו החושב שרובינשטיין יוכל לחסום בגופו פרסומאים זדוניים?

לפני כשבוע ועדת הבחירות קנסה את ישראל היום, מעריב והארץ ב 2000 ש”ח כל אחד, על פרסום מודעות קמפיין לא חתומות. אני תהיתי, פה ב’פלוג’  האם הכללים הללו יאכפו כלפי כל מי שמפיץ מודעות פרסום אנונימיות ברשתות החברתיות? ואם המודעה בעיתון –  שעלותה היתה כ 45 אלף ש”ח בעיתון אחד ולבטח מעל ל 120 אלף ש”ח לפרסום בשלושה עיתונים במקביל – פגעה בכיסו של הליכוד ב 2,000 ש”ח בלבד, מה יהיה הרף שתציב ועדת הבחירות לקנס ברשתות החברתיות? שקל אחד על כל קליק? אגב, עד למערכת בחירות זו הגישה היתה שחוקי התעמולה חלים בצורה פחות נוקשה על הרשת. אבל השיח הציבורי בפייסבוק אינו דומה למה שהתרחש בעולם הדיגיטלי לפני יותר מעשור.

את הפייסבוק אפשר לדמיין כמעין פטפטת ציבורית המונית בכיכר רבין (נניח). חברי הפייסבוק עומדים שם בכיכר, בקבוצות קבוצות וכל אחד מדבר או מסתכל על כרזות ושלטים שנושאים חבריו האחרים. חלקם אומרים שטויות, אחרים דברי חוכמה ואחרים מחלקים עלונים בתשלום. האם יכול אדם כלשהו, לעלות לבמה בכיכר ולגעור בהמונים, אל תחלקו עלונים? תפסיקו לרכל ולהגיד דברים רעים? תגלו לנו מי שילם לכם כדי לומר את דברי ההבל, כדי שנטיף לכם ‘נו-נו-נו’ ונקנוס אתכם באגורות. כשהכיכר מוצפת באנשים ובדעות מישהו מסוגל בכלל להשתלט על חופש הדיבור?

 הבית היהודי לא הציגו כל הוכחה בפני ועדת הבחירות שהליכוד ביתנו הזמינה ושילמה על המודעות השליליות האלה וממילא יכולים להיות בעלי אינטרסים אחרים בפרסומן. אז מדוע הגישה רשימת הבית היהודי בקשה חסרת שחר מן הסוג הזה? יש להניח שהיועצים האסטרגטיים של בנט חושבים, שכמה שיותר הכפשות ומחלוקות בנוגע לסרבנותו של בנט, כך ישתפר עוד מעמדו הפוליטי.

 את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ