ציפור שיר קטנה (מקרב חברי בוושינגטון) לחשה לי שח״כ עמר בר-לב, מן המחנה הציוני, הפוליטיקאי היחיד בישראל שהיה לו את האומץ לב הציבורי – וגם זה בשלב די מאוחר – לצאת נגד העמדה הרשמית של ראש הממשלה בנושא הסכם הגרעין האיראני, הוזמן לסבב שיחות בוושינגטון. בין השאר יגיע בר-לב גם לתדרוך בבית הלבן מלווה באנשי ארגון ג׳יי סטריט.
בראשית אוגוסט כתב בר-לב טור מפורט עם העמדה שלו, אך הוסיף שאף כלי תקשורת ישראלי לא רצה לפרסם את העמדה שלו. בר-לב ציין שם: ״ההסכם איננו אופטימלי והוא נושא עמו מספר נקודות תורפה חמורות שאין לפקפק בהן, עם זאת, לאחר שנחתם – והוא נחתם, אם מישה במקרה אינו זוכר – צריך להודות שתוכנו, דווקא מצמצם את האיום הגרעיני הישיר על המדינה בשנים הקרובות, אעז לומר, באופן דרמטי.״
הטור שלו זכה לפולו-אפ ברשת MSNBC (יתכן שבמקומות נוספים, לא ראיתי).
כאמור, ביום א׳ הקרוב אמור בר-לב לצאת לוושינגטון ובין השאר יקיים פגישה בבית הלבן. אין בידי פרטים לגבי זהות האנשים עמם יפגש בבית הלבן, אך חברי כנסת מן השורה המגיעים לוושינגטון לא מגיעים לרוב לפגישות מן הסוג הזה, למעט אם מדובר במנהיגי מפלגות או שרי בטחון וחוץ לשעבר. האם מדובר בפגישת היכרות עם אנשי המועצה לביטחון לאומי או אף עם אנשי צוות בכירים יותר של הנשיא? לא ידוע לי בשלב הזה. כמו כן, ייפגש בר-לב עם חברי הקהילה היהודית ויערוך שם מסיבת עיתונאים. את הפגישות תיאמו והובילו אנשי ארגון ג׳יי סטריט בוושינגטון אשר תומכים בנשיא ברק אובמה ובמהלך כולו בניגוד לעמדת ממשלת ישראל.
בנוסף יקיים בר-לב פגישות בקונגרס, בין השאר עם הסנטורים הדמוקרטים, מייקל בנט (קולרדו) וטום קרפר (דלוואר). בנט טרם קיבל החלטה בנוגע לתמיכה או התנגדות להסכם הגרעין ועל אף שהנשיא אובמה כבר השיג את המספר הדרוש כדי לממש את זכות הוטו (34), כל סנטור נוסף הוא משמעותי כדי להגיע ל41 ולקיים ב 17 בספטמבר פיליבסטר שימנע את ההצבעה על ההסכם.
כמו כן אמור בר-לב להיפגש עם צירים (בית הנבחרים) דמוקרטים וגם עם ציר רפובליקני אחד.
כזכור, כל ראשי המחנה הציוני התייצבו לצידו של ראש הממשלה נתניהו עם תמיכה עקרונית בעמדה שלו נגד ההסכם. הם חלקו על האופן שבו נתניהו ניהל את מערכת היחסים עם הבית הלבן אך לא ביקרו את החלק המהותי של עמדתו.
איזה אומץ לב אדיר! גם להתחנף לממשל האמריקני, וגם לשדולה יהודית אנטי-ציונית עתירת-מזומנים! אכן אומץ לב נדיר להפליא, וכעת הבית הלבן עומד לתגמל את הח”כ הזניח ממפלגת האופוזיציה שאפילו את הפוזה הבטחוניסטית שלו קלקלו, כאשר ניסו לשריין מלפניו, מעליו ומצדדיו, בטחוניסטים אחרים.
עומר בר-לב הוא הגאון האסטרטגי שהציע למסור את הרמה לאסד האבא, בתמורה למסוקי אפאצ’י. אין ספק שמדובר בעילוי בעל משקל גדול, שכנראה ירש מאביו (הלא הוא אבי “קו בר-לב” המהולל) את התפישה הביטחונית נטולת הפגמים.
לקבל ליטוף על הראש מממשל אובמה על כך שניסית לתקוע מקלות ברגלי הממשלה שלך בעניין בעל חשיבות לאומית, נחשב, כנראה, כמשהו שיש להשתבח בו בשולי השמאל, ועל כן בר לב דואג שנדע על הניצחון הכביר הזה (מי יודע? אולי ירשו לו להצטלם עם אובמה כששניהם מסתודדים כשותפי סוד אמיתיים…). מהותית, בר לב הוא איש חסר חשיבות גם כח”כ-ספסלים-אחוריים במפלגת אופוזיציה, וגם כעילוי אסטרטגי שכל הזמן מציע תכניות ביטחוניות שמתבררות תוך חודשים ספורים כאסונות גדולים, לו מומשו.
אגב, הטענה שלו שהתקשורת פה נמנעה מפרסום עמדתו, היא מעניינת, וראויה לבדיקה. לפחות עיתון “הארץ” שיבח את ההסכם הזה עוד בטרם נחתם (בעיקר בגלל שביבי היה נגדו, וברק רביד מקפיד להיות בעד מה שביבי מתנגד לו…), כך שמסקרן לדעת האם בר לב ניסה לפרסם גם אצלם.
תגובה שחצנית
תגובה מהותית
מזל שיש ציפורי שיר בוושינגטון שהציוצים שלהם מפריכים את ממצאי החבר גוגל שמספר שכמעט כל חברי האופוזיציה יצאו נגד מדיניות נתניהו בנושא האירני. אין ספק שהביקור של בר-לב בבית הלבן יעורר פאניקה באקווריום הרוה”מי שלא תיפול מזו שעורר ביקורו של הח”כ (לשעבר) שרון גל בבר של גייז.
גם אני פשוט מקבל בחילה מהמלך האופרטוניסטי הזה של עומר בר-לב.
נראה כמו מהלך יחצ”ני שלו בשביל לקבל תשומת לב ציבורית ובמיוחד מהתקשורת כדי להעלות את הפרופיל הציבורי שלו.
אם ככה תמשיך להתנהל מפלגת העבודה אז ביבי וכל מחנה הימין יכולים להמשיך ולישון בשקט. הם ימשיכו לשלוט פה גם עוד 50 שנה
מהמלך=מהמהלך
בהתחשב בסיכון שמוטל כאן על כף המאזניים, הייתי אומר שהמעשה של עומר בר-לב מתקרב בחומרתו לאחד מראשי הסוכנות היהודית בשנות השלושים של המאה הקודמת שיביע תמיכה ברעיון “הפתרון הסופי”.
אני בטוח שלו ולבני משפחתו יש דרכון זר לעיתות צרה.
עצוב.
האם באמת עומר בר-לב הוא “הפוליטיקאי היחיד בישראל שהיה לו את האומץ לב הציבורי… לצאת נגד העמדה הרשמית של ראש הממשלה בנושא הסכם הגרעין האיראני”? אולי התכוונת ל”ח”כ היחיד מהמחנ”צ”? האם לא כל חברי הכנסת של מרצ וכל חברי הכנסת של הרשימה המאוחדת תמכו בפומבי בהסכם, בניגוד לעמדה הרשמית של ראש הממשלה?
וואלה?! חברי הרשימה המשותפת הפגינו אומץ לב ציבורי, בכך שתמכו במהלך שכל הממסד הביטחוני של ישראל רואה כמשהו גרוע?:)
אם כך, הרי שזהו הגילוי הארבעים אלף של “אומץ לב ציבורי” מצידם של הנאצריסטים-קומוניסטים-אסלאמיסטים, שבאופן מוזר מצליחים “להפגין אומץ לב ציבורי”, ולהתנגד לכל מה שטוב לביטחון המדינה…
אחד מ”אבות הרשימה”, הלא הוא תופיק טובי עליו השלום, נאם בהתלהבות ו”תוך גילוי של אומץ לב ציבורי”, נגד התקופנות הציונית, ב5 ביוני 1967, כשבזמן הנאום, נשמעו נפילות של פגזים ירדנים מסביב. אכן, אין כמו “גילויי אומץ לב ציבורי”, מצד אלה שייטי המרמרה לדורותיהם.
באשר למרצ – לא סתם המפלגה הזאת מצטמקת בהתלהבות. ככל שהם מפליגים יותר ויותר אל מחוזות הפוסט-ציונות והאנטי-ציונות, כך נוטש אותם הקהל שלהם.
בסדר, נודניק. רציתי רק להראות שבר-לב אינו הפוליטיקאי היחיד שיצא בפומבי נגד העמדה הרשמית של ראש הממשלה – בניגוד למה שכתבה טל – ואתה, כרגיל, מוביל את זה ל”הערבים הם פיכסה”. תנוח.
אכן ציטטת אותי באופן מדוייק. שכחת גם לציין שכתבתי “מוות לערבים”, ו”כהנא צדק”…
למרבה הצער, אני כותב בעברית ברורה להפליא, ואין צורך לתרגם אותי לשמאלנית מדוברת, ששורשיה גם הם מצויים בשפה העברית. מה שטענתי, ואני שב וטוען, זה שההתפעמות שלך מאומץ לבם הציבורי של אלה שהפתיעו את כולנו בכך שגם הפעם תמכו במהלך שמסכן את ביטחונה של מדינה, היא תמוהה להפליא.
בר לב אכן אינו הפוליטיקאי היחיד שיצא בפומבי נגד העמדה של ביבי. הוא הפוליטיקאי הציוני היחיד שיצא בפומבי נגד העמדה של ביבי…
יופי נודניק. אני לא מצטט אותך במדויק, אבל אני מתאר אותך במדויק. אתה נודניק. אתה גם כותב שטויות, אבל אתה בעיקר נודניק.
יואב, אוצר המלים העשיר שלך משתווה אך ורק לידע העצום שאתה מפגין פה:)
טל היקרה, מעל הכל הכתבה הנ”ל מדגישה עד כמה הדעה האישית שלך משפיעה על אופן ההצגה של עובדות. בר-לב אמיץ? פחדן? חנפן? מוכר את עקורנותיו בעבור נזיד עדשים? כנראה שזה בעיני המתבונן.
ולא מטריד אותך איך הממשל האמריקאי עוקף את כל ההררכיה הנבחרת, לתמוך בח”כ זניח מהאופוזיציה? והזמנה זו היא לא התערבות בוטה בפוליטיקה הפנימית של ישראל? הצביעות של האמריקאים, והדוברים שלהם בארץ (כן, גם את) היא מבחילה.
כולי תקווה שתשלבי בעתיד קצת יותר יושר וביקורת עצמית בכתבות שלך.
משה, הבלוג מטבעו מבוסס על דעה אישית, ועל כן אין שום בעייה של יושר, כאשר דעה כזו מובעת. אפשר (וצריך) להרים גבה למקרא העמדות התמוהות המועלות כאן חדשות לבקרים, אבל אין בכך בכדי להוריד מהעובדה שהן מייצגות בכנות את עמדתה של הכותבת אותן.
יש מקום לחייך כאשר מתואר מעשהו של בר לב ג’וניור כ”אומץ לב ציבורי”, אבל מותר להאמין שזוהי עמדתה של הכותבת, ושטוב מאוד שהיא מביעה אותה (אין הרבה דברים שעוזרים להסביר למה הימין צודק, יותר מאשר תומכי שמאל שמסבירים את עמדות “מחנה השלום”…).
טל, סליחה מראש על ניצול האכסניה שלך לקמפיין פוליטי. המראות הקשים מבודפשט הדירו שינה מעיני ולכן החלטתי לפנות לקהל קוראייך הקדוש בקריאה לפעולת הצלה. במשך שנים רבות תרמו האירופאים הנדיבים סכומי עתק לקידום זכויות אדם במקומותינו. והנה עתה, בשעת דחקם, נפלה בידינו האפשרות לגמול להם במעט ותרומתי הצנועה תהיה בהצעה לשלוח לתחנת הרכבת ההונגרית את אנשי מרק לווינסקי האציליים ויפי הנפש. לאחר שיצילו את פליטי הכיבוש והקולוניאליזם האומללים מרעבונם יוכלו להמשיך עמם ברכבות הגרמניות לברלין המעטירה ובא לציון גואל.