נתניהו הטיל את האחריות לשלומם של שלושת האזרחים הנעדרים על הרשות הפלשתינית והעומד בראשה אבו מאזן.
מי שחש תחושת דז’ה וו לא טעה כל כך. לפני 20 שנה נחטף נחשון וקסמן ז”ל ע”י חמאס. וקסמן היה חייל גולני בסדיר ונחטף כשתפס טרמפים בצומת הטייסים ליד נתב”ג (אז היה חוקי לחיילים לתפוס טרמפים, אחר כך צה”ל אסר זאת). חמאס חטף אותו לביר נבאללה באזור רמאללה אך שיחרר את קלטת הוידאו המודיעה על החטיפה בעזה כדי לבלבל את כוחות הבטחון שלנו. התרגיל עבד ולשב”כ לקח חמישה ימים לאתר את מיקומו של החטוף.
מדובר באוקטובר 1994, שנה אחרי חתימת הסכם אוסלו הראשון (“הצהרת הכוונות”) וחצי שנה אחרי חתימת הסכם קהיר (“עזה ויריחו תחילה”), שניהם בין ראש הממשלה רבין ליאסר ערפאת, ארכי טרוריסט שהולבן לצורך חתימת ההסכמים והפך למנהיג לאומי לגיטימי. מה עשה רבין עם היוודע דבר החטיפה? נכון מאוד, הטיל את האחריות על מנהיג הרשות הפלשתינית (“הפלשתינאית” במלרע בפי רבין).
וורן כריסטופר הנראה בתמונות, ג’ון קרי של לפני 20 שנה, נמצא בדיוק בירושלים, כנראה, כשותף בכיר בבישולו של הסכם השלום עם ירדן שיחתם שבוע שבועיים לאחר תום פרשיית החטיפה. בבית הלבן ישב אז נשיא צעיר ושאפתן, בתחילת הקדנציה הראשונה שלו, שסימן את המזרח התיכון כגולת הכותרת של יחסי החוץ שלו. ניגוד פוליטי די מוחץ לראש הממשלה הזקן והעייף שישב בירושלים וחשש שלא הוא ולא מפלגתו יזכו לעוד קדנציה בראשות הממשלה. אגב, גם השר לאיכות הסביבה יוסי שריד סבר שהפלשתינים אחראים לשלומו של החטוף:
שר החוץ שמעון פרס הזהיר את הרשות הפלשתינית החדשה שמציאת החטוף הוא המבחן הרציני הראשון שלה והתרה ביו”ר הרשות לא להשתמש בחטיפה – שימו לב שימו לב – כמכשיר פוליטי להטבת היחסים עם חמאס. נשמע מוכר? (כאמור באותו שלב סברו בצה”ל שהחטוף נמצא בעזה לכן פרס מתייחס לעזה).
באופן אירוני, בדיוק בימים בהם עם ישראל כולו נצמד למקלטי הטלויזיה והרדיו (האינטרנט היה אז בחיתוליו ורק אייל קיציס שמע עליו) בדאגה וחרדה לגורלו של החייל החטוף (כל ישראלי בן 30 ומעלה זוכר את הקרנת הקלטת מקפיאת הדם בה וקסמן הפצוע פונה אל המצלמה ואומר “החבר’ה פה החמאס חטפו אותי”) – בדיוק בזמן הרגיש הזה הגיעה ההודעה על זכייתם של רבין, פרס ועראפת בפרס נובל לשלום. רבין שלח את מנהל לשכתו איתן הבר למצלמות להודיע כי הוא עסוק בהחזרת החייל החטוף ואינו פנוי לטקסים, אך הוא שולח את ברכותיו לשותפיו לקבלת הפס פרס ועראפת.
הסוף ידוע. רבין אישר מבצע חילוץ צבאי. היתה התלבטות בצבא בין שתי תכניות פריצה, של ימ”מ ושל סיירת מטכ”ל, מפקד איו”ש שאול מופז קיבל את התכנית של מטכ”ל, הפריצה נכשלה, הטרוריסטים רצחו את וקסמן ובקרב שהתפתח נפל קצין צה”ל ניר פורז ז”ל. חודשיים לאחר מכן רבין כבר היה יותר פנוי לטקסים:
אז מה השתנה ב-20 שנה? הרשות הפלשתינית עדין משחקת משחקים עם מדינת ישראל מצד אחד וחמאס מצד שני. נשיאים אמריקאים עדין שולחים שליחים לאזור בתקוה, הולכת ופוחתת, לרשום הישג חוץ נדיר. פוליטיקאים עדין מתראיינים בחליפות באולפני טלויזיה ממוזגים ואנשים צעירים עדין נחטפים פה ושם ע”י ארגוני טרור (הכל לכאורה, ברגעים אלה עוד לא ידוע לנו כלום על כלום).
כל הסרטונים באדיבות ערוץ היוטיוב המצוין של נרי אבנרי.
האם במקרה ״שכחת״ להציג את קטע הוידאו הבא ובחרת לדלג מהודעתו של הבר אל טקס הענקת פרסי נובל ?
http://youtu.be/CjfqpM1nncU
האם במקרה ״שכחת״ לציין שרבין הגיע אל הבסיס של סיירת מטכ״ל לאחר כישלון המבצע על מנת להסביר ללוחמים את הסיבות שהביאו אותו לקבל את ההחלטה לבצע את פעולת החילוץ ?
אסלו כהסכם נכשל (בגלל שני הצדדים) אבל הרוח של אוסלו נותרה האפשרות היחידה לנהל גם חיים נורמליים בשתי מדינות לאום,ישראלית ופלסטינית.
ערפאת אכן היה טרוריסט אבל הוא נתפס בעולם כמנהיג לגיטימי של העם הפלסטיני הרבה לפני הסכמי אוסלו.לא היה צורך להלבין אותו שהרי כבר בשנת 1974 הוא נאם בפני העצרת הכללית של האו״ם ולאחר מכן פעם נוספת בשנת 1988.
גם בגין ושמיר (הנציג הישראלי הבכיר בועידת מדריד בה השתתפו נציגי אש״ף כחברים במשלחת משותפת ירדנית פלסטינית) הנהיגו ארגוני טרור ועל ידיו של רבין (ושרון,כאנשי צבא,שרי ביטחון וראשי ממשלה) היו לבטח יותר דמים של בני אדם חפים מפשע מאשר על ידיו של ערפאת.
מדוע הפלסטינים מנסים כל הזמן לחטוף חיילים ואזרחים ישראלים (לפני ואחרי הסכמים) ?
משום שהם מבינים שזו הדרך היחידה שלהם להביא לשחרור האסירים הפלסטינים מהכלא.
אילו היה מתקיים תהליך מדיני אמיתי שתכליתו הגעה להסכם,אפשר היה להבטיח את שחרור כל האסירים הפלסטינים מבתי הכלא בישראל כמהלך שדומה לחילופי שבויים בסיום מלחמה.
במקרה שכזה לפלסטינים לא היה עוד אינטרס לבצע חטיפות (אם כי סביר להניח שתמיד יימצאו בתוכם מי שינסו להרוג אזרחים ישראלים).
אגב,כדאי שתבדוק כמה ישראלים צעירים חפים מפשע (כולל ילדים) נחטפו/נרצחו בעשרים השנים האחרונות על ידי פלסטינים וכמה פלסטינים צעירים חפים מפשע (כולל ילדים רבים) נהרגו/נרצחו בעשרים השנים האחרונות על ידי ישראלים (בעיקר לובשי מדים).
מגעיל נורא
את באמת מאמינה שאם נצא מכל סנטימטר משטחי 67′, כולל מזרח ירושלים, נשחרר את כל האסירים, וניקח אחריות על סבלם לאורך כל ההיסטוריה יהיה פה שקט, ולא יהיו חטיפות רציחות טילים ופיגועים? את באמת כ”כ תמימה?
כמה הערות:
זה שרבין הביע את תנחומיו לא משנה את העובדה שפחות מחודשיים (57 ימים אם לדייק) הוא כבר התייצב באוסלו כדי לקבל לצידו של מי שהוא ראה כאחראי לחטיפה, פרס נובל לשלום.
אמרת שעראפת היה מנהיג לגיטימי. הדבר הזה לא נכון: שכחת לציין שהנאום של עראפת ב88 היה בז’נבה ולא באו”ם בניו-יורק, כי ארה”ב אסרה עליו להיכנס לתחומה. לשם השוואה לאחמדינג’אד היא כן איפשרה.
עוד דבר – זאת דמגוגיה להגיד שהאצ”ל (הזכרת אותו דרך בגין) הוא אירגון טרור. לא כל ארגון מחתרתי הוא ארגון טרוריסטי. את בטח גם טוענת שהפרטיזנים היו טרוריסטים נכון?
ההבדל הוא שהאצ”ל לא חטף נערים חפים מפשע ולא רצח נשים וילדים בצל החשיכה.
כמובן שפה כבר יש מחלוקת שאי אפשר ליישב, והיא מה את מגדירה כילד ישראלי חף מפשע שנרצח לעומת ילד פלסטיני חף מפשע שנהרג (כי השתמשו בו כמגן אנושי או כי הוא “רק” זרק בקבוקי תבערה)
טמבל
נניח וצה”ל לא מוסרי ואוכל חטיפי ילדים פלשתינים להנאתו, זה עדיין לא מסביר את השנאה ליהודים עוד לפני קום המדינה, עוד לפני עידן ועידנים…
קחי את ירדן/מצרים למשל, מדינה שיש לישראל הסכם שלום חי וקיים עימה.
לכי ותראי במו עינייך האם השלום אכן מלבלב, או מונשם מלאכותית ע”י שליט ערבי חזק בניגוד לדרישות בני עמו…
אבישי, אשמח אם תענה להדס.
על איזו שאלה?
תגובה ציונית הולמת.
טוב נו, אשמח אם *תגיב* באופן כללי לתגובתה :).
אשמח אם תענה, כי היא הצליחה לערער אותי(כמו שקורה לי בדר”כ בויכוחים שונים).
אם תנסח שאלות יהיה לי יותר קל לענות
אשמח שתתייחס לשאלתה הראשונה, שמתייחסת אל המשפט הזה שלך:
“חודשיים לאחר מכן רבין כבר היה יותר פנוי לטקסים”.
השאלה שלה:
האם במקרה ״שכחת״ להציג את קטע הוידאו הבא ובחרת לדלג מהודעתו של הבר אל טקס הענקת פרסי נובל ?
http://youtu.be/CjfqpM1nncU
אמירה נוספת שלה, אשר קשורה למילים האלו שלך:
“…שניהם בין ראש הממשלה רבין ליאסר ערפאת, ארכי טרוריסט שהולבן לצורך חתימת ההסכמים והפך למנהיג לאומי לגיטימי.”
וזה מה שהיא כתבה כתגובה לדבריך, בעניין זה:
“ערפאת אכן היה טרוריסט אבל הוא נתפס בעולם כמנהיג לגיטימי של העם הפלסטיני הרבה לפני הסכמי אוסלו.לא היה צורך להלבין אותו שהרי כבר בשנת 1974 הוא נאם בפני העצרת הכללית של האו״ם ולאחר מכן פעם נוספת בשנת 1988.”
לפי דבריה, ניראה שערפאת כן נתפס כמנהיג לאומי פלשתיני, עוד לפני הסכם אוסלו.
אשמח להתייחסותך.
עניין נוסף שהיא כותבת עליו:
“גם בגין ושמיר (הנציג הישראלי הבכיר בועידת מדריד בה השתתפו נציגי אש״ף כחברים במשלחת משותפת ירדנית פלסטינית) הנהיגו ארגוני טרור…”
האם אתה חושב שזה נכון? (יש לי הרגשה שלא).
אם לא, אשמח אם תסביר מדוע לא, כלומר, מה ההבדלים? (ובבקשה, היה רך איתי, עד כמה שאפשר, למרות שהשאלה יכולה להכעיס. אני לא מנסה להכעיס, אני רוצה לדעת מה תגובתך)
ולסיום, הציטוט הבא מדבריה של הדס:
“…ועל ידיו של רבין (ושרון,כאנשי צבא,שרי ביטחון וראשי ממשלה) היו לבטח יותר דמים של בני אדם חפים מפשע מאשר על ידיו של ערפאת.”
הציטוט הזה דומה לדבריה בסוף תגובתהּ, ולכן מספיק הציטוט הזה ואשמח אם תתייחס לנקודה הזו.
מה אתה אומר על כך?
לסיום:
למרות שכבר הבהרתי שאיני מנסה להכעיס, אני חוזר על זה שוב ואני באמת לא מנסה להכעיס.
אני דווקא יותר בכיוון שלך מאשר של הדס, אבל כמו שכתבתי לפני זה, מצליחים לערער אותי די הרבה.
בכלל, אם היה לי איזה אבישי קטן לידי, היה יותר נחמד.
טוב, אני מפסיק עם החנופה ואשמח לתגובתך :).
אביהו תראה את התגובה שהגבתי להדס.
אמנם אני אשמח שגם אבישי יגיב לדברי התעמולה שלה בכתיבתו הקולחת, אבל סך הכל מדובר בתעמולה. חף מפשע זה בעיניי המתבונן, כנ”ל גם מהו ארגון טרור. מבחינתה זה לגיטימי לחטוף נערים ישראלים כי הם פושעים בעיניה, כי לשחרר אסירים רוצחים פלסטינים כי הם חפים מפשע בעינייה. עצה שלי, אל תקשיב לא להדס ולא לאבישי כדי לגבש דעה מי חף מפשע ומי טרוריסט, אלא תחקור את העובדות ותחליט לבד.
על דבר אחד עובדתית אפשר לטעון שהיא אמרה שקר, וזה שערפאת היה מנהיג לגיטימי לפני אוסלו. בשנת 88 הוא רצה לנאום באו”ם בניו-יורק וארה”ב לא נתנה לו להיכנס. זה לא דבר שקורה למנהיגים לגיטימיים..
האם במקרה ״שכחתי״ להציג את קטע הוידאו?
לא. לא הכרתי אותו. בכל מקרה הוא לא רלונטי.
“ערפאת אכן היה טרוריסט אבל הוא נתפס בעולם כמנהיג לגיטימי של העם הפלסטיני הרבה לפני הסכמי אוסלו.לא היה צורך להלבין אותו שהרי כבר בשנת 1974 הוא נאם בפני העצרת הכללית של האו״ם ולאחר מכן פעם נוספת בשנת 1988”.
זה לא נכון. בתחילת שנות התשעים הוא איבד כל קרדיט שאולי היה לו. ב-91 הוא תמך פומבית בסדאם חוסיין והקואליציה בראשות האמריקאים שנאה אותו על זה. הוא איבד גובה, איבד מימון, איבד תמיכה והיה ברור שהוא ישאר בתוניס עד שימות או ישכח.
“גם בגין ושמיר (הנציג הישראלי הבכיר בועידת מדריד בה השתתפו נציגי אש״ף כחברים במשלחת משותפת ירדנית פלסטינית) הנהיגו ארגוני טרור…”
זאת השוואה שעשו כבר מליארד פעם והיא משעממת ומטופשת. יש המון הבדלים בין האצ”ל ולח”י לארגוני הטרור הערבים, גם בהתנהגות (ארגוני הטרור היהודים מעולם לא רצחו משפחות בשנתן או רצחו תינוקות בירי צלפים כמו הערבים) אבל בעיקר במטרה: הארגונים היהודים נאבקו לגרש מפה כובש זר קולוניאלי והערבים נלחמים ביהודים כי הם שונאים יהודים. היהודים לא כובש זר פה, בטח לא יותר מהערבים. המאבק של הערבים ביהודים מונע משנאת יהודים מסורתית (וחולנית) ולא שום דבר אחר.
“…ועל ידיו של רבין (ושרון,כאנשי צבא,שרי ביטחון וראשי ממשלה) היו לבטח יותר דמים של בני אדם חפים מפשע מאשר על ידיו של ערפאת.”
עוד קישקוש. רבין ושרון פיקדו על צבא שהגן על יהודים מלהישחט בסכיני הערבים. הם מעולם לא שפכו דמי חף מפשע (למעט אולי אברהם סטבסקי וחבריו במקרה של רבין, על זה אפשר לדון). עראפת לא הגן על אף אחד מעולם. הוא היה אנטישמי וניהל מלחמת טרור ורצח נגד היהודים ששנא. הוא לא עשה שום דבר למען “העם הפלשתיני” הלא קיים. להיפך, הוא ניצל את הפלשתינים כדי לסחוט כסף וכח מישראל והעולם. את הכסף שקיבל בתרומות מכל העולם גנב לעצמו ולמשפחתו והוא נמצא בבנקים שוויצרים. כששמע פעם ידיעה על מאה הרוגים בעזה בהתקפה ישראלית (ידיעה שגויה) אמר: “חבל שלא אלף”. הוא לא העניק שום ערך לחיי אדם וראה בפלשתינים פיונים שאמורים להישחט על מזבח תכניותיו. הוא באמת היה אחד האנשים המרושעים בהסטוריה של המאה ה-20 וכל מי שלחץ לו יד, רבין ברק וביבי, ישא את הכתם המוסרי הבל ימחה הזה אל קברו. לדיראון עולם, בלי סליחה ובלי כפרה. ההערצה של שמאלנים לדמות המפלצתית וההיטלריסטית של ערפאת מחליאה אותי וצריכה להחליא כל אדם שהחופש, המוסר והצדק נר לרגליו. בסוגרים ציך לזכור שלשמאלנים יש הרבה פעמים עניין לא פתור עם הערצת כח והם העריצו גם את סטלין ומאו סה דון בזמנו. דיקטטורים אכזריים ששחטו מליוני בני אדם להנאתם.
מקוה שזה עונה לך.
אבישי, תודה רבה על תגובתך המפורטת :-).
בנוסף, סוג של מרגש אותי(בלי ציניות) שאפילו העלתם פוסטים בפייסבוק שמקשרים לפה(הגעתי לכאן, משם).
ממש נהייתי ידוען(אלמוני :().
הערה לסיום שלא קשורה לענייננו כלל, אבל זה יכול להועיל, אני חושב:
האם תוכלו לסדר כפתור שמאפשר לצפות בתוכן ההודעה הנשלח, לפני שהוא נשלח, כך שיהיה אפשר לראות כיצד ההודעה תראה לכשהיא תעלה?
כך אפשר לתקן טעויות לפני השליחה
שוב, תודה רבה לך :).
אביהו אני לא כל כך חזק בוורדפרס. חדש בפלטפורמה.
OK 🙂
” הארגונים היהודים נאבקו לגרש מפה כובש זר קולוניאלי והערבים נלחמים ביהודים כי הם שונאים יהודים. היהודים לא כובש זר פה, בטח לא יותר מהערבים. המאבק של הערבים ביהודים מונע משנאת יהודים מסורתית (וחולנית) ולא שום דבר אחר.”
אז זהו, שהם רואים בישראל כוח קולוניאלי לא פחות מהבריטים, זרוע של האימפראיליזם האמריקאי וכו’. וכמו שאתה לא מאמין לפלסטינים שאומרים שהמוטיבציה שלהם היא לשחרר את עצמם מהשליטה הישראלית, ובטוח שמה שמניע אותם זה אך ורק שנאה, גם הם לא מאמינים לך כשאתה אומר שזוהי ארצך, ומסתמך על טענה מוזרה ובלתי מוכחת שאתה צאצא של העם שחי כאן בעבר המאוד רחוק ורק אחרי 2000 שנה נזכר שזו בעצם ארצו והוא רוצה לחזור אליה.
אני יודע שתוכל להשיב גם לטענה הזו (למשל: אנחנו מחזיקים בתרבות ובדת שדומה לזו של עם ישראל ההיסטורי), ולצד השני גם יהיו טיעונים נגדיים ככה אפשר להמשיך את ההתפלפלות הזו בענייני הגדרות והשוואות עד אינסוף, זה לא יוביל להסכמה ובטח שלא לפתרון.
מצד שני, אפשר שכל צד ייתן אמון בכוונות המוצהרות של הצד האחר (אא”כ באמת תופסים אותו, כמו במקרה של עראפת, בכפל לשון ובשקרים שמוכיחים חוסר תום לב), להתייחס לזה כנקודת מוצא, ואז – אולי – יהיה אפשר להתקדם לעבר פתרון.
אז זהו ש”הם רואים” זה לא טיעון שעומד בשום קנה מידה הגיוני. ואם הם היו רואים אותנו כחייזרים ממאדים אז היינו חייזרים ממאדים? לקולוניאליזם יש הגדרות מאוד ברורות במחקר. למשל: קולוניה יונקת משאבים מהאזור בו היא נמצאת ושולחת אותם למדינת האם. בישראל זה בדיוק הפוך. גם אין ליהודים שום מדינת אם, זאת מדינת האם שלנו. בנוף הערבים רחוקים מלהיות “ילידים” מאחר והם נוודים ומהגרים ברובם. בנוסף ישראל לא שיעבדה את האוכלוסיה המקומית אלא בדיוק להיפך – שחררה אותה מהעריצים ששלטו בה והקפיצה אותה שלושת אלפים שנה קדימה במנהרת הזמן ועוד ועוד, מציע לקרוא קצת על קולוניאליזם כדי להבין למה ישראל איננה מדינה קולוניאליסטית.
כן, מליוני אנשים נמצאים במשך 50 שנה תחת שלטון צבאי אבל הם נלחמים בישראל כי הם פשוט שונאים יהודים. משכנע.
כדי להעמיד דברים על דיוקם, אכן יש בקרב האיסלאם הקיצוני ארגונים שיילחמו עד חורמה בכל שלטון שאיננו מוסלמי אדוק – יהודי או ערבי (שלוחות אל קעידה, למשל). ארגוני ׳האחים׳ (כלומר החמאס, במקרה שלנו) יילחמו בישראל עד שתעלם מן המפה, גם אחרי הסכם שלום, אבל אולי – סיכוי נמוך- ניתן יהיה לסגור איתם על הודנה למשך עשרות שנים. על כל פנים הניסיון בעזה מוכיח שניתן להגיע איתם להבנות מסויימות שגם מכובדות, לפחות באופן זמני.
מול כל אלו ניצב הרוב – כן, הרוב – שאיננו אוהב גדול של יהודים אבל גישתו פרגמטית. גישת אסיסי כמשל. במידה ויהיה לפלסטינים מנהיג חזק ודומיננטי, עם גישה פרגמטית, ניתן יהיה להגיע איתו להסדר כלשהו עם הישגים לטווח ארוך. כפי שהסכם השלום עם מצרים מחזיק מעמד עשרות שנים, וכפי שההסכם עם ירדן נתפס כהסכם מוצלח.
מה המסר של כל העניין? שהגישה של: ׳השחר את פני האויב׳; ׳הצג אותו כדמון שטני׳; ׳ראה אותו כאילו עשוי מקשה אחת׳ – הגישה הזאת לא נכונה, שטחית מאד, ולא תאפשר לעולם להגיע לפתרון בר קיימא.
ברור, לפני 67 לא היה שום סכסוך והם לא ניסו לחסל אותנו בכלל. זה רק כי ״הם נמצאים 50 שנה תחת שלטון צבאי״ – חוץ מזה שמ- 1995 הם תלת שלטון של עצמם אבל למה להתבלבל עם עובדות.
אגב הרוב אינו פרגמטי. הרוב אכן אנטישמי. היה אפילו סקר על כך לא מזמן. הרוב רוצה לחסל אותנו עד האחרון שבנו. הם לא יכולים אז הפרגמטיזם שלהם זה לחכות. אבל הכוונה נותרה.
א. פרעות תרפ”ט היה בזמן לפני קום המדינה, איך אתה מסביר את זה?
ב.אין שום הצדקה לרצוח נשים וילדים בגלל שלטון צבאי.
ג. תיכנס לאתר ‘מבט לתקשורת הפלסטינית’ הגזענות שקיימת כאן בשוליים מופיעה שם במיינסטרים, בטלויזיה, לאור יום. תבדוק טוב אם מדברים שם נגד ישראל או נגד יהודים.
הציטוט הבא מופיע ולא פעם כציטוט מפי מופתים ואנשי דת פלסטינים:
“”השעה [של תחיית המתים] לא תגיע עד שתלחמו ביהודים. היהודי יתחבא מאחורי אבנים או עצים. והאבנים או העצים יקראו: ‘הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מאחורי, בוא והרגהו!'”
אז אף אחד לא מנסה להשחיר את פני האויב, פשוט חושפים את הפנים האמיתיות שלו.
עזרא: ‘אף אחד לא מנסה להשחיר את פני האויב, פשוט חושפים את הפנים האמיתיות שלו׳.
זה לא מה שאתם עושים. אם היתה בכם טיפה של יושר אינטלקטואלי לא הייתם יכולים להתעלם מזה שיש לפלסטינים מנהיג שמצהיר מזה שנים, בקולו ובכל השפות, שהוא מתנגד לטרור, וגם פועל בשטח באופן מעשי ואקטיבי. יהודים רבים חייבים לו את חייהם על שכוחות הבטחון שלו חילצו אותם משטחי B. או העבירו לישראל מידע על התארגנויות טרור ופעילי טרור מרכזיים.
אם היתה בכם הגינות לא הייתם מתעלמים מכל אותם ערבים פרגמטיים שמנסים לקדם שלום ודו קיום, בין אם הם ערביי ישראל או ערבים מארצות אחרות. אי אפשר לשכוח את ביקור התנחומים של המלך חוסיין בבתיהם של המשפחות השכוחות לאחר הפיגוע בנהריים.
לא, לצערי, אתם לא מחפשים ׳לחשוף׳, אלא ׳להשחיר׳; כי ככל שמשחירים כך מתחזקת האמונה בצדקת הדרך, שניתן לסכם אותה בשלוש מילים: ׳ארץ ישראל השלמה׳.
נכון, היו פרעות תרפ״ט ועוד פרעות רבות. אבל בני אדם משתנים, הם מגיבים למציאות, והיום ברור לכל אדם פרגמטי שמדינת היהודים כאן כדי להישאר. לשם המחשה, ארבע שנים בלבד לאחר מלחמת יום הכיפורים הארורה נחת כאן סעדאת בכבודו ובעצמו והצהיר: לא עוד מלחמה. הבטחתו עמדה, למרות שנרצח.
עצתי לכם: הקשיבו להם. פתחו אוזניים ולב. אתם תגלו (אולי לחרדתכם) שלצד הקיצונים, האכזריים, המאוסים, יש גם אנשים פשוטים רבים שמרגע לידתם חיים תחת שלטון צבאי ומחכים כבר לימים של שקט. הם לא יאהבו אותנו, היהודים, לא בהתחלה; אבל האינטרסים שלהם יצטלבו עם האינטרס הברור שלנו: להיפרד מהם. לתת להם לנהל את עצמם. לשמור על המדינה היהודית שלנו מכל משמר.
והם הרוב. כמו שבדרום אפריקה, באירלנד ובהרבה סכסוכים אחרים התברר לבסוף כי הפרגמטיים הם הרוב. כי זו דרך העולם. כי כך בני אדם בנויים. גם חיות האדם האלו, הערבים.
הוא נגד הטרור כי הוא הפנים את הלקח של האינתיפדה. הם רק הפסידו מהטרור. זו התנגדות טקטית, לא עיקרונית כפי שהסברתי קודם.
אתה – תקשיב להם. אני דיברתי הרבה עם ערבים. הם שונאים ומזלזלים בשמאלנים עוד יותר משהם שונאים אותנו הימניים. הם משקרים לכם, עובדים עליכם, צוחקים עליכם ולא מסתירים את זה. הם בזים לכם עוד יותר בגלל זה.
יש אכן מיעוט שבאמת רוצה שלום. את המיעוט הזה יש לטפח. וכדי שהוא יהפוך לרוב, כי אכן אנים משתנים, ישראל חייבת סוף סוף להתנהג כמנצח ולא שלוזר. מנצח לא מתחנן שיעשו שלום איתו, מנצח כופה את השלום ואת התנאים שלו על המובס. הערבים מבינים את זה מצוין. ובגלל שאנו לא מתנהגים כמנצחים אלא כמובסים הם מתייחסים אלינו בהתאם. בצדק רב יש להודות.
לגבי המשפט הראשון – אני מסכים. לזה קראתי ׳פרגמטיות׳.
לגבי היתר, אני מסכים, כמובן, אבל זה כללי מידי. כמו הקריאה המפורסמת של שרון ׳מי בעד חיסול הטרור׳. אז בודאי שאני בעד לנצח ולהראות את עוצמתנו, אבל כבר 50 שנה אנחנו מנסים לעשות את זה. אי אפשר ׳לנצח׳ באופן מוחלט פעילות גרילה (אפילו אם תכבוש את כל השטח ותעבור מבית לבית, כולל ברצועת עזה. ואף ראש ממשלה ישראלי לא יעשה זאת) – תמיד תהיה החוליה (או האדם הבודד) שתחמוק מהרדאר ותגרור את כולם לסבב אלימות חדש. לא תקבל 100% הצלחה.
אבל, למען האמת, יש לנו הישגים לא מבוטלים במלחמה בטרור (דיכוי האינתיפדה השנייה יוכיח), גם אם לא ניתן לטעון לניצחון מוחלט. את נחישותנו וכוחנו הפגנו באופן ברור.
את ההצלחות הצבאיות היה צריך כבר מזמן למנף לאיזושהי פעילות מדינית משלימה (אני לא מאמין בהיתכנותו של הסכם קבע סופי בשלב זה, אני כן תומך בסדרה של מהלכים מתואמים הדרגתיים, שישנו את פני הדברים בשטח), אבל אנחנו מעדיפים כנראה להתחיל את כל הסבב מחדש.
סורי ערן, אני לא בקטע של ‘ארץ ישראל השלמה’ אני יותר בקטע של ‘בוא ל נהיה פראיירים ונאיביים’
כנס לאתר הזה תשוטט שם כמה דקות ואחרי זה תגיד לי אם מדובר בהשחרה או בעובדות (וכן, אני יודע טוב מאוד מה המנהיג שלהם אומר בפומבי אבל תסתכל מה אומרים בעיתונות ה*רשמית* של הרשות):
http://www.palwatch.org.il/
http://www.palwatch.org.il/main.aspx?fi=448&doc_id=11601
http://www.palwatch.org.il/main.aspx?fi=157&doc_id=11707
http://www.haokets.org/2014/02/05/ההסתה-הפלסטינית-ההיית-או-שחלמתי-חלום/