יאיר לפיד חולל אתמול מהפכה כפולה: בחר ביעל אנדורן, באישה, לראשונה, לתפקיד מנכ”לית משרד האוצר. לא רק שמדובר בבעלת כישורים ונסיון, אנדורן נמצאת בהריון מתקדם. טל שניידר וסלונה מתרגשות מהמסר
התרגשתי אתמול כששמעתי ששר האוצר בחר בראשונה לתפקיד מנכ”לית המשרד אישה, יעל אנדורן, הנמצאת בשלבים המתקדמים של ההריון. איני יודעת מה תוכניותיה ואני מניחה שאישה רצינית כמוה לא היתה לוקחת על עצמה לנהל את האוצר של המדינה, אם היא מתכוונת לעשות הפסקה ממושכת בת כמה חודשים.
זה לא צריך להיות הכלל שמוביל את אמהות ישראל (ובכלל). השבועות אחרי הלידה חשובים מאוד לכל הורה. הנקה היא מטרה נהדרת. האינטימיות של תחילת החיים עם הילד הקטן, הם ללא תחליף. ובכל זאת, חברה שיוויונית צריכה להיות מסוגלת להכיל גם נשים שרוצות לעשות זאת אחרת ולאפשר להן, חוקית ומוסרית, להתקדם עם הזמן. אבא יכול ויודע להחליף כמעט בכל דבר והנקה יכולה להיות דבר מאוד יצירתי (ולא כמו שסיפרו לנו בבית החולים ישר אחרי הלידה). צריך רק לרצות ושהסביבה תתמוך ולא תערים קשיים.
אני לוקחת פה חירות להניח שאנדורן תחזור מהר לעבודה וכן, היא יכולה. הפוגה אחרי לידה היא דבר חשוב וקדוש, והחוקים בישראל צריכים להקל על נשים כמה שיותר. מי אם לא אנדורן, תוכל לחשוב על כל האמהות, כאשר היא תמנכ”ל את האוצר ותצטרך להחליט על קיצוצים ועל גזרות.
אבל מעל לכל, המסר של המינוי הזה, שהוחלט על ידי שר האוצר החדש יאיר לפיד, הוא בגופה של האישה. כן היא יכולה, כן היא יכולה. גם ללדת וגם להתקדם לאחת העמדות הבכירות ביותר בישראל. תודה לך לפיד שאתה לא רק אומר, אלא עושה. בקול רם ובטוח, ללא סייג. לאנדורן יש בן זוג ומשפחה שתעזור. יש לה בוס חדש שמעריך אותה ומבסוט מן הרקע ומן המקצועיות שלה.
* * * * * *
לפני 11 שנים וחצי פוטרתי מעבודתי ישר אחרי “חופשת הלידה”. לא שזו היתה חופשה, אבל ככה כולם קראו לזה ואני הייתי קונפורמיסטית. עושה מה שצריך. הינקתי, השלמתי עבודה אקדמית כדי לא לבזבז את הזמן היקר, תכננתי בחריצות את החזרה לעבודה ואופס, פטיש בראש, פוטרתי ביום הראשון של החזרה לעבודה.
כקונפורמיסטית אדוקה לא רציתי לעשות עניין מהפיטורים שהיו בניגוד לחוק, כי חששתי שיצא לי שם של טרבל-מייקרית בשוק עורכי הדין של תל-אביב. אז התווכחתי כדי לקבל את מלוא הפיצויים ואף דרשתי דמי הודעה מוקדמת. לא העלתי על דעתי לתבוע. הבוסים המפטרים (שלושה גברים שותפים במשרד עורכי הדין דורון כהן-דיויד כהן) עשו חזית אחת נגדי. הם אמרו שזה פשוט קיצוצים, שהמצב הכלכלי הולך ומסתבך ואני עניתי להם שהם מפטרים אותי רק כי הפכתי לאמא ואי אפשר יהיה לדרוש ממני את אותן שעות מסיביות של עבודה שעשיתי עד עתה. נפרדו לא כידידים.
אחר כך שמעתי שבמשרד עורכי דין הרצוג, פוקס, נאמן (אחד מראשי המשרד דאז הוא היום ח”כ יצחק בוז’י הרצוג), שם עבד אז בעלי כעורך דין צעיר, מינו כמה נשים לשותפות במשרד. אחת מהן היתה בחודש חמישי. עולם אחר. יש גברים שלא דוחקים נשים לשוליים. כל הכבוד להם, חשבתי לי בלב ועברתי הלאה.
עם בתי השניה לא רציתי כבר “חופשת” לידה. הבנתי את הקטע. תודה רבה. תנו לי להסתדר עם משימות החיים, העולם ממילא נגדי בתור אישה. הייתי בתחילת דרכי ככתבת אתר האינטרנט nrg, גרתי בארה”ב, ודיווחתי משם על הבחירות לנשיאות 2004. לא איזה משרה שמשלמים בה סכומים מרשימים. אבל עם תנאי הויזה בארה”ב, זה מה שאפשר היה לעשות. במשפחה סיכמנו שאפשר ונסתדר. לפעמים בכתיבה, לפרקי זמן מוגבלים, אפשר לוותר על הסתובבויות וכך 12 ימים אחרי הלידה, יום הבחירות בארה”ב, חזרתי לכתוב ולשלוח כתבות לדסק החדשות של nrg.
עם הילד השלישי שכללתי את השיטה. שמועה הגיע לאוזני, שבניגוד למה שסיפרו לי עד אותו יום, גם אם מתנתקים מן התינוק, פיזית ממש לכמה ימים, החלב לא מפסיק לבוא. Yes, you can אמרה לי יועצת הנקה והאירה את עיני. מי אמר שחייבים להיכבל לבית, לא לטוס, לא לעבוד, להיניק ולהחזיק את התינוק על הידיים כל היום. אפשר לעשות קצת יותר מאשר להקליד, מותר להיות בשטח ולא לפחד שהתינוק יתאייש.
כל מה שצריך זה פמיניסט נוסף אחד בבית שיודע לתפקד ואת מסודרת, היא אמרה לי. הפרחים, גם אז, לבעל. עם תינוק בן 10 שבועות נסעתי לחמישה ימים בדנבר קולרדו, שלושה לילות בבית ועוד ארבעה ימים בסנט פול, מינוסטה – לכיסוי הועידות הדמוקרטית והרפולביקנית עבור העיתון מעריב – ואחריהן הישר חזרה להנקה ולתינוק, אחותו ואחיו כאילו לא נעדרתי כלל.
* * * * *
חוקי מדינת ישראל צריכים לעבור שינוי, כך שההורה האחר יוכל לטפל בתינוק חדש בכל התקופה ולקבל על כך את השכר המגיע לו בחוק. זהו שוויון. לתת לאמהות ולאבות את חופש הבחירה המוחלט לקדם את הקריירה שלהם ללא מגבלות ולטפל במשפחה שלהם מבלי שהמדינה תתערב ותחליט להם מי צריך להיות יותר עם הרך הנולד. אפקט אנדורן לא אמור לגרום לכל הנשים לרצות מיד לחזור לעבוד. זה לא מה שנכתב כאן לעיל. אך אפקט אנדורן יוכל לייצר סטנדרט חשיבתי חדש: שנשים יבינו שעתידן אינו מוגבל. שלא יפטרו אותן מיד אחרי לידה ולא ימנעו מהן קידום רק כי הן בהריון מתקדם.
שנישרף כולנו, ושיישרף העולם, העיקר שעוד אישה “אמיתית” ( “אמיתית”, כי הרי נראה שעובדות הקבלן השקופות בשכר מינימום מעניינות גם את הפעילות למען זכויות האישה בדיוק כקליפת השום ) זכתה בקידום !!!
http://www.facebook.com/#!/haimhz/posts/10151531444841505
הכל טוב ויפה אבל יש בעיה אחת. גוף האדם הוא לא מכונה. יכולות להיות כמה בעיות:
הלידה לא עוברת חלק וצריך להשאר יותר זמן בבית. התינוק צריך יותר טיפול של האם דווקא, מה לעשות היא היחידה שיש לה את האינסטרומנטים להאכיל אותוואוכל אצלנו זה חשוב מאד.
באירופה, נשים יוצאות לפחות לחצי שנה לחופשת לידה (כן, כמו חופשת מחלה, ככה נהוג לקרוא לשהייה בבית עקב אירוע גופני, ולידה זה אירוע גופני). אני לא מדברת על מנקה או מגישת תה, גם נשים בתפקידים בכירים יוצאות לחופשות של חצי שנה או שנה וחוזרות לכסא שלהן, לשולחן שלהן ולתפקיד שלהן והכל ממשיך להתנהל כהרגלו. קוראים לזה עידוד ילודה. ואני לא מדברת על התנאים שיש למשפחה שמגדלת ילדים כי זה נושא אחר.
גבריאלה את צודקת. אבל זה לא סותר את העובדה שצריך להשאיר להורים את האופציה להחליט. גם אם מיניקים, להכל יש פתרונות סבירים.
כתבת יפה! כל הכבוד!
לפעמים משלמים מחיר יקר על הקידום הזה.