הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
שני סקרים בוצעו בימים האחרונים: האחד, על ידי הג’רוזלם פוסט, ממש ביממה שלפני חיסול אחמד ג’עברי והשני, על ידי הארץ בימים שאחרי החיסול וראשיתו של המבצע רחב ההיקף ‘עמוד ענן’, נותנים את תמונת המצב הפוליטית בקמפיין בחירות 2013, שאמור היה להיות בעיצומו.
שאלות בסקרים, בעיצומם של ימים סוערים (כשכל ישראל מותקפת) לא יכולים לשקף עד הסוף את המצב לאשורו. מנגד, מאחר ותמיד קיימת האפשרות שמצביעים בישראל ילכו לקלפיות תחת אש, הרי שאלו הם הנתונים היחידים. אין פה, ולא בטוח שיהיו, נתוני סקר בעיתות שלום.
בעיתון הארץ מסתכלים (ובצדק מבחינתם) על שיעורי התמיכה במבצע עצמו. אני פה, בפלוג, בוחרת להתמקד רק במצב המפלגות, ומשאירה את הנושאים האחרים בצד לרגע.
נכון לעתה, אין מרוויחים ואין מפסידים מן המבצע הצבאי. המצב יציב יחסית. העבודה, בחסות יו”ר המפלגה, שתומכת במבצע בכל ליבה, לא מפסידה בוחרים. אם המבצע יפסק בהקדם, יחימוביץ’ בהחלט תוכל להסביר לציבור שהיא היתה מאוד פטריוטית, ועדיין גישותיה הכלכליות שונות ולכן יש להצביע לה (וכן, זה בניגוד לדברים שאני כתבתי כאן בפלוג, אבל כך ראיתי הדברים בימי המבצע הראשונים). גם הליכוד-ביתנו אינה זזה אינץ’. יש עתיד ממשיכה ל”רקד” על המפה הפוליטית. וגם פה, זינוק הגרף אצלם הוא אלמנט קבוע, מאחר וזו מפלגה שעדיין לא סיימה להציג את עצמה.
עיניים רבות נשואות (יש אולי לומר, עיניים מצומצות-מכווצות) למפלגות הקטנות, בעיקר קדימה ועצמאות, לראות האם צמד הרמטכ”לים-שרי בטחון לשעבר מצליחים להפיק רווחים תודעתיים מן המבצע הצבאי. התשובה היא, שנכון להיום, לא. אבל עוד מוקדם. יו”ר האופוזיציה, שאול מופז, שוב הסתבך עם ההחלטה להתמקד באיראן, כשלפתע עזה היא העניין. נאמר לי שהמפלגה הסירה את כרזות הפטריה הגרעינית מן האוטובוסים (אבל אני לא בטוחה שהכל הוסר). הטיים-ליין של המפלגה בעמוד הפייסבוק חזר להביע פטריוטיות ותו לא.
באשר לשר הבטחון אהוד ברק, נדמה לי שאם הוא ישחזר, מכאן והלאה, את קמפיין אריאל שרון (הסבא הטוב) בגרסה עדכנית, אולי פחות חקלאית-משפחתית, אבל עם דגש על שינה שקטה בלילה של ילדי הדרום (או משהו כזה), הוא עוד יצא מכך נשכר.
אגב, שאלת שוליים מסקרנת: שמתי לב שיאיר לפיד פינה את אולפני החדשות ובאופן מושכל אינו נדחף בפני כל מצלמה. הוא שולח את עופר שלח, הבקי ממנו בעניינים בטחוניים, להתראיין וגם לא מנהל מסעות יחסי ציבור בדרום המותקף. לטעמי, החלטה נכונה. הוא יוצא מן הסיפור הזה כמי שאינו פופוליסט. דעה של מישהו אחר בעניין?
ראיתי את הופעתו הפתטי של “יהיר” לפיד בערוץ 2. זאת הפעם הראשונה לדעתי שהוא יצא מהבונקר שלו מאז תחילת המבצע. לפניו דיבר רק עופר שלח (שכתב ביקורת קשה מאוד נגד המפלגות עם ועדות מסודרות וכאלה) בנושאים ביטחוניים. לפיד נראה חיוור וחסר ביטחון בימים האלו. לידו ישב אבי בניהו שכל הזמן גימד את לפיד (ובצדק). ניסה לפיד להראות את “הבנתו העמוקה” בנושאים ביטחוניים ומדיניים אבל נשמע פתטי ואינו מבין עניין. כאשר ראה שהוא נחלש באותו מגרש שפעם היה שולט כל יכול, עקץ בעקיצה נמוכה ולא ראויה את שר האוצר שגם נכח בתוכנית. לזכותו של שר האוצר יאמר שבחר שלא להגיב ובזה שוב התגמד “יהיר” לפיד. אם המבצע הנוכחי יגמר טוב ואולמרט או לבני יצטרפו למירוץ אז לפיד וחבורת ה”חברים” שלו יקבלו מכה אנושה.
ליאיר לפיד אין שום דבר רלוונטי לומר על המצב ואם עופר שלח הוא הבטחוניסט שלו אז הוא בבעיה.
אם מישהו אי פעם הצליח להבין משהו מהפרשנות של עופר שלח בנושאים ביטחוניים אן בכל נושא שהוא לצורך העניין, בבקשה שיקום עכשיו.
שלי יחימוביץ’ לעומתו, אפשר להסתלבט עליה על האובר-פטריוטיות שלה, אבל הביקורים המדודים שלה בדרום, לא היו מביכים, היא לא התלהמה, לא חילקה עצות, חיבקה את התושבים, פרגנה לפרץ על כיפת ברזל והכי חשוב:
הצליחה להסביר בפשטות רבה איך השקפת עולמה הסוציאל דמוקרטית המוצקה רלוונטית מאוד גם בימים של איומים ביטחוניים. היא ציינה את הצעת החוק המקיפה והמעמיקה שלה לפיצוי מלא ללא בירוקרטיה לעובדים ובעלי עסקים שנפגעו כתוצאה מלחמה. כל אלו מסבירים איך היא מצליחה לשמור על רלוונטיות ופופולריות ומפלגתה לא נפגעה מהמבצע. ועוד הסבר: ככל שהשמאל תוקף אותה יותר, כך היא פופולרית יותר. נקודה למחשבה.
מופז בכלל נראה היום כמו הליצן הבוכה. ולאהוד אולמרט כדאי להתאמן בניהול קנטינה בכלא מאשר בהנהגת מדינה, כי לא נראה לי שהוא מתקדם לאנשהו.
גם יעקב פרי ביקר הרבה באולפנים כך שלא רק שלח יושב על תקן הביטחוניסט.
נכון שמעניין לדעת מה אומרים הסקרים עכשיו, אבל נדמה לי שגם אולמרט נהנה מתמיכה בראשית מלחמת לבנון השנייה… אם המבצע ייזכר כהצלחה – כל מפלגות הקואליציה תנסוקנה, בעוד שמה שייתפס ככישלון ימחק סופית את “עצמאות” ויחליש את הליכוד ביתנו.
לא מדדתי אבל אני חושב שלא עבר יום בלי שיאיר לפיד הופיע איפושהו. ההופעות שלו היו, אכן, מביכות וכללו משפטים כמו “אני אבצע כל מה שאנשי המקצוע ימליצו עליו” ו”התמיכה שלי במבצע היא מוחלטת, כולל בהמשך שלו” (איזה המשך?). מה שכן, הוא עושה שימוש ב”ביטחוניסטים” שלו (יעקב פרי, מיקי לוי, עופר שלח). לדעתי לא מטעמי צניעות – לפיד לא ממש מצטיין בהכרת מגבלותיו – אלא מתוך רצון לכסות כמה שיותר ערוצי שידור.
להלן גם בלעזזז.
http://www.youtube.com/watch?v=BVx-XsOoqUw&feature=g-all-u