טידביטס: פריירים תפסיקו להצביע ביבי, כחלון יפרק את הימין

 – מה קורה במשרד ראש הממשלה? מספר הפרשיות הולכות ומצטברות. הדברים מטרידים.

סיפור בנוגע להתנהגות נהג במשרד ראש הממשלה, אשר נחשף לפני מספר שבועות על ידי עדי מאירי ברשת ב’. על הסיפור הזה לא פורסם פולו-אפ ואף לא דיווח האם האיש כבר אינו מועסק כנהג בלשכת ראש הממשלה? האם הוגש נגדו כתב אישום? האם יש עוד מתלוננות? אני מוצאת את העניין מאוד מרגיז שאין שום מידע ו/או דיווח ביוזמת משרד ראש הממשלה באשר לאותו נהג.

עו”ד יוסי כהן, המייצג את משפחת נתניהו. לפי הכתבה של יואב יצחק, יוסי כהן לא קיבל שכר עבור שירותיו המשפטיים. הוא מציג שלוש קבלות וקובע/שואל שתי שאלות. האם זה כל סכום שכר הטרחה ששרה נתניהו חויבה בו והאם שכר הטרחה הספציפי הזה שולם? אני מבינה שהוא יוצא מתוך נקודת הנחה שנתניהו לא חויבה בסכומים נוספים (ולכן קיבלה מעין הנחת ענק), אך הוא לא מסביר איך הגיע למסקנה זו. האם יתכן שיש קבלות/חשבוניות נוספות שיצחק אינו מודע אליהן? תזכורת: יצחק הוא זה שחשף את המידע בנוגע לשחיתות הולילנד, פרסומים שהביאו בסופו של דבר להרשעת ראש הממשלה לשעבר אולמרט בשוחד.

בנוסף, על שירותי היעוץ הבעייתים של כהן (הופעתיו המביכות בכלי התקשורת) משפחת נתניהו עומדת מול שתי תביעות חדשות: תביעת אב הבית, מני נפתלי ותביעת איש התחזוקה גיא אליהו. גם אם משפחת נתניהו מרגישה תחת מתקפה, אין הגיון בטיעון שמישהו מנהל קמפיין באמצעות הפעלת עובדים לשעבר. אלא אם משפחת נתניהו יכולה להוכיח זאת. עד עכשיו לא ראיתי בדל הוכחה לכך שמישהו מממן עבור עובדים לשעבר תביעות או דוחף אותם לתבוע באופן מאורגן. אם כבר, אז לפי פרסומים, דווקא יוסי כהן הוא זה שהוריד את תביעת ליליאן פרץ באמצעות תשלומים חשאיים.

והנה הבעיה החדשה המתפתחת של שרה נתניהו. את כל הצרות נשכר לפתור האדם שיודע להכניס אנשים לבור עמוק עוד יותר, עורך מעריב לשעבר, ניר חפץ. הצטרפותו של חפץ – איש חוד החנית בסיבוב הכושל נוחי דנקנר במעריב – לצוות שאמור לעזור לשרה נתניהו, הנה אות מבשר רע עבורה. בסיבוב הראשון שלו בלשכת ראה”מ חפץ  החזיק מעמד כ 18 חודש. לאחרן מכן, בתור יועץ לאי.די.בי ועורך מעריב חפץ בחש בכל וכל: בתקופתו נפסלו במעריב כל הידיעות השליליות על גדעון סער, חפץ הרוויח 1 מליון ו 176 אלף ש”ח (עלות שכר) בשנה עבור עריכת הספינה השוקעת, חפץ איים וזעם על כל מי שניסה לעמוד בדרכו והתקפי הזעם שלו הפכו לשם דבר ואף אני יכולה להעיד על כעסים וצעקות חסרי פרופורציה. וזה רק על קצה המזלג. אולי הוא הצטרף לשרה נתניהו כדי שנרחם עליה. גם זו שיטה.

יו”ר האופוזיציה יצחק הרצוג דיבר אתמול בכנס בעפולה (יחד איתו: יוסי יונה, עומר בר-לב, איציק שמולי ודני עטר) ואמר: “שנים לא רצינו להתעמת מול ההתנחלויות, לא רצינו, חשבנו שזה פוגע באנשים הכי טובים שיש. אתה מסתכל היום על כך שהיום בגלל שחרור אסירים שזה הצעד הכי לא מוסרי והכי לא חוקי שיש והכל רק בשביל תעשיית הנדלן של המתנחלים ביו”ש והם אישרו 12 אלף יחידות בחצי שנה במקום שיאשרו אותם אצלכם, עם תשתיות והשקעה, זה אומר דרשני. כל מי שחושב שצריך להיכנס לממשלה, לא מבין כלום אם זה לא יהיה בשביל שינוי סדרי עדיפויות ברמה אדירה. זה לא יהיה להיכנס כך סתם. חלק מן העניין זה לבוא היום לפריפריה ולהגיד לאנשים – פרייארים תפסיקו להצביע ביבי. ואני לא מפחד מכחלון, כי הוא אולי ישבור את הימין. כחלון ישבור את הימין”.

על אף הדברים, יש כל הזמן תחושה ברקע שמתישהו העבודה תדלג פנימה לתוך הממשלה. שלי יחימוביץ’ נהגה להאשים את הרצוג בכך במהלך הקמפיין (לפני חצי שנה) וזה לא קרה. גם אותה, אגב, האשימו בכך בעבר. גם זה לא קרה.

ותודה למ’, יקיר הפלוג עוד מן הימים שלפני שהיה פלוג על המידע לעיל.

קראתם ששר הכלכלה נפתלי בנט פנה לאזרחי ישראל הערבים בשפתם – הערבית – כדי להסביר ששחרור האסירים יהפוך אותם לאזרחים סוג ב’, כי מעתה, כך בנט, בגלל קבוצת שחרור קבוצת רוצחים ערבים מן הכלא, לכל ערביי ישראל (גם אלה שאין להם קשר למעשי הרצח) לא יהיה צידוק מוסרי לדרוש שוויון. לשיטתו, שחרור הרוצחים הערבים יהיה אות קלון על החברה הערבית כולה. מישהו הבין מה הקשר? גם בערבית, מסתבר, קשה היה להבין את הקשר – כי הסטטוס/איגרת/פניה/ציוץ/מכתב בבקבוק ששיגר בנט, כלל שגיאות רבות בשפה הערבית (סיפור של ערן זינגר, רשת ב’).

ואם כבר בעניין השגיאות של בנט, שבוע שעבר התפרסם בפלוג בידוק עובדות בנוגע לאמירות של בנט על “תנופת הבניה” בארץ במהלך 2013. בנט טען שהתחלות הבניה עלו ב 11%, בעוד הנתונים  הרשמיים מראים עליה של 3.4%, בקושי תנופה (ובטח לא כלום בהשוואה לימי אטיאס כשר השיכון). רק אחרי שצוות פוליטיווטש העניק לבנט את הציון המפוקפק 2 (מתוך 5), דוברי הבית היהודי התפנו לבדוק את הנתונים, וטענו כי בנט אמר את הדברים על סמך מידע עדכני מתוך משרד השיכון, מידע שטרם בא לידי ביטוי בנתוני הלמ”ס ולכן הציון שלו צריך להיות גבוה יותר. לדעתי, לא היה מקום לשפר לבנט את הציון מ 2 ל 3, על סמך נתונים שטרם פורסמו פומבית, אבל השארתי את ההחלטה בידי אנשי פוליטיווטש, ספי קלר ושני קינן.

ובכן, שימו לב לפרק 2 בסאגת ניפוח הנתונים של בנט:

בראיון למקור ראשון שהתפרסם בסוף השבוע האחרון – בנט כבר מספר על עליה של 15% בהתחלות הבניה. כה לחי. לספר סיפורים תמיד אפשר. והגדת לבנך, לא?