השתתפנו בתכניתו של שלום קיטל “קריאה שלישית” בערוץ הכנסת. אבישי הביע הסכמה מפתיעה עם חבר הכנסת דב חנין מחד”ש וטל מצאה את עצמה יושבת לצד סגן השר אופיר אקוניס. צפו והצביעו בסמס למועמד האהוב עליכם:
עיתונאית ובלוגרית פוליטית, בעלת ה'פלוג' הבלוג הפוליטי. לשעבר כתבת מעריב בוושינגטון. הפלוג, זוכה פרס גוגל למצוינות דיגיטלית הופיע בשיתוף פעולה באתר 'הארץ', סלונה, אל-מסדר ועוד. כתבות וראיונות של טל הופיעו במעריב, גלובס וכלי תקשורת נוספים
חנין אכן נאמן לדרך של מפלגתו לאורך השנים – לשקר בלי למצמץ. אין ח”כ בכנסת הנוכחית שרוצה בחירות פחות מדב חנין. אין ח”כ בכנסת הנוכחית שסיכוייו לחזור לכנסת הבאה, נמוכים משל דב חנין. בבחירות הבאות אחוז החסימה הגבוה יגרום לכך שאו שחד”ש לא תעבור, או שהיא תץחבור לבלוק ערבי גדול – ולמרות שלא ברור מי יהיו נציגיה לרשימה מאוחדת – ברור לגמרי מי לא יהיה ברשימה הזו, ומדובר בעלה התאנה היהודי של המפלגה.
העניין בנוגע לחובתם של פוליטיקאים ופקידים להתראיין לתקשורת, שוב מביא לידי ביטוי את המרחק בין איך שהאנשי תקשורת תופשים את עצמם, לבין מה שהם מייצגים באמת: אנשי תקשורת שכנעו עצמם שהם מייצגיו הנאמנים ושופרו הנאמן של הציבור, אבל בפועל מדובר בקבוצה קטנה למדי, שרובה ככולה מייצגת מיעוט זעיר מהציבור, ועושה שימוש בכוחה בכדי לקדם אג’נדות שרוב הציבור או לא מתעניין בהן או בז להן ומתעב אותן בכל ליבו. אין לי התנגדות עקרונית לראיונות עיתונאיים, כמובן, אבל ברור שאיש לא חייב להתראיין.
אנשי תקשורת חייבים להפסיק עם היומרנות השקרית הזו, של לספר לציבור מה הוא צריך, ופשוט להסתפק בדיווח. הדבר יביא לכך שגם האמון בהם יעלה, וגם הנכונות לשתף עימם פעולה מצד מרואיינים פוטנציאליים תעלה. אין לי שום אהדה מיוחדת לקרנית “ריבית נמוכה ורכישת דולרים” פלוג. – אבל זכותה לסרב להתראיין. היא לא חייבת כלום לאף אחד – גם לא לאלה שתמכו במינוי שלה, רק בגלל המגדר שלה…
אורי היקר,
‘היא לא חייבת כלום לאף אחד’?
אתה לא סבור שאדם הממונה על על גוף ציבורי חשוב ואשר בתוקף תפקידו משפיע על מה שקורה עם הכסף שלך ואשר משכורתו משולמת מכספי המיסים שלך ושל כלל הציבור – חייב משהו לציבור? אתה לא חושב שאדם שכזה (למשל נגידת בנק ישראל) חייבת לציבור שרות? אתה לא חושב שהוא/היא חייב לציבור דין חשבון?
רוני, אתה צודק במאה אחוז. פישלתי לגמרי בניסוח. בוודאי שהיא חייבת לציבור. היא עובדת ציבור וחייבת להוכיח עצמה כראוייה לאמון הרב שמחייב התפקיד שלה. מה שאני טוען, זה שראיון לאיזה עיתונאי, לא יקדם במאומה את האינטרס הציבורי, שכן לאיש מאיתנו אין יכולת להשפיע על אופן ניהול הראיון ע”י העיתונאי, ועל האופן שבו תיערך הכתבה בידי העורך, בטרם תפורסם.
מה לעשות, אבל עיתונאיפ אינם שליחי ציבור, אלא שליחי האינטרס שאותו הם מייצגים. במקרה הטוב האינטרס יהיה האג’נדה שבה הם מאמינים, ובמקרה הרע האינטרס הכלכלי שעבורו הם עובדים (וזה יכול להיות טייקון, תאגיד ציבורי, או כל גורם אחר).
עקרונית, אני חושב שמה שאתה מתאר יכול להיות נכון ובודאי במקרים רבים באמת קורה. אבל – האם היה מצבינו עדיף ללא עיתונות? או, האם בכל זאת עדיף המצב הקיים על מצב נטול עיתונות?
יש חשיבות רבה לעיתונות עצמאית, הגונה, המדווחת ללא משוא פנים. עיתונות כזו לא קיימת (ואני לא משוכנע שיכולה בכלל להתקיים – סה”כ כולנו בני אדם…). במצבה הנוכחי, התקשורת לא מספקת לנו מידע, אלא מאכילה אותנו בשיירים שלעומדים מאחוריה חשוב שנדע. מספיק לעקוב אחרי “ידיעות”, “הארץ”, “ישראל היום”, כדי לזהות מה חשוב לטייקון הרלוונטי – וראיונות שיתקיימו בעיתונים אלה, ייערכו כך שיחזקו את עמדת המערכת, ולעזאזל עם האינטרס הציבורי של קבלת מידע מדוייק.
על העיתונות לדווח על מה שפלוג עושה ולמתוח ביקורת לכאן או לכאן במאמרי דעות על פי ההשקפות. זה לא אומר שהיא חייבת להתראיין. השיקול כולו שלה.
ואגב – פלוג נגידה יחסית גרועה, באותה מידה שפישר היה נגיד נוראי. שניהם פגעו ופוגעים בכלכלת ישראל במדיניות הריבית הנמוכה שלהם שמעלה מחירים – במיוחד בדיור – ויוצרת בועה של כסף זול שתתפוצץ לנו בפרצוף. אבל אין דאגה זה כלום לעומת מה שקורה בארה״ב ובאירופה.
חנין אכן נאמן לדרך של מפלגתו לאורך השנים – לשקר בלי למצמץ. אין ח”כ בכנסת הנוכחית שרוצה בחירות פחות מדב חנין. אין ח”כ בכנסת הנוכחית שסיכוייו לחזור לכנסת הבאה, נמוכים משל דב חנין. בבחירות הבאות אחוז החסימה הגבוה יגרום לכך שאו שחד”ש לא תעבור, או שהיא תץחבור לבלוק ערבי גדול – ולמרות שלא ברור מי יהיו נציגיה לרשימה מאוחדת – ברור לגמרי מי לא יהיה ברשימה הזו, ומדובר בעלה התאנה היהודי של המפלגה.
העניין בנוגע לחובתם של פוליטיקאים ופקידים להתראיין לתקשורת, שוב מביא לידי ביטוי את המרחק בין איך שהאנשי תקשורת תופשים את עצמם, לבין מה שהם מייצגים באמת: אנשי תקשורת שכנעו עצמם שהם מייצגיו הנאמנים ושופרו הנאמן של הציבור, אבל בפועל מדובר בקבוצה קטנה למדי, שרובה ככולה מייצגת מיעוט זעיר מהציבור, ועושה שימוש בכוחה בכדי לקדם אג’נדות שרוב הציבור או לא מתעניין בהן או בז להן ומתעב אותן בכל ליבו. אין לי התנגדות עקרונית לראיונות עיתונאיים, כמובן, אבל ברור שאיש לא חייב להתראיין.
אנשי תקשורת חייבים להפסיק עם היומרנות השקרית הזו, של לספר לציבור מה הוא צריך, ופשוט להסתפק בדיווח. הדבר יביא לכך שגם האמון בהם יעלה, וגם הנכונות לשתף עימם פעולה מצד מרואיינים פוטנציאליים תעלה. אין לי שום אהדה מיוחדת לקרנית “ריבית נמוכה ורכישת דולרים” פלוג. – אבל זכותה לסרב להתראיין. היא לא חייבת כלום לאף אחד – גם לא לאלה שתמכו במינוי שלה, רק בגלל המגדר שלה…
אורי היקר,
‘היא לא חייבת כלום לאף אחד’?
אתה לא סבור שאדם הממונה על על גוף ציבורי חשוב ואשר בתוקף תפקידו משפיע על מה שקורה עם הכסף שלך ואשר משכורתו משולמת מכספי המיסים שלך ושל כלל הציבור – חייב משהו לציבור? אתה לא חושב שאדם שכזה (למשל נגידת בנק ישראל) חייבת לציבור שרות? אתה לא חושב שהוא/היא חייב לציבור דין חשבון?
רוני, אתה צודק במאה אחוז. פישלתי לגמרי בניסוח. בוודאי שהיא חייבת לציבור. היא עובדת ציבור וחייבת להוכיח עצמה כראוייה לאמון הרב שמחייב התפקיד שלה. מה שאני טוען, זה שראיון לאיזה עיתונאי, לא יקדם במאומה את האינטרס הציבורי, שכן לאיש מאיתנו אין יכולת להשפיע על אופן ניהול הראיון ע”י העיתונאי, ועל האופן שבו תיערך הכתבה בידי העורך, בטרם תפורסם.
מה לעשות, אבל עיתונאיפ אינם שליחי ציבור, אלא שליחי האינטרס שאותו הם מייצגים. במקרה הטוב האינטרס יהיה האג’נדה שבה הם מאמינים, ובמקרה הרע האינטרס הכלכלי שעבורו הם עובדים (וזה יכול להיות טייקון, תאגיד ציבורי, או כל גורם אחר).
עקרונית, אני חושב שמה שאתה מתאר יכול להיות נכון ובודאי במקרים רבים באמת קורה. אבל – האם היה מצבינו עדיף ללא עיתונות? או, האם בכל זאת עדיף המצב הקיים על מצב נטול עיתונות?
יש חשיבות רבה לעיתונות עצמאית, הגונה, המדווחת ללא משוא פנים. עיתונות כזו לא קיימת (ואני לא משוכנע שיכולה בכלל להתקיים – סה”כ כולנו בני אדם…). במצבה הנוכחי, התקשורת לא מספקת לנו מידע, אלא מאכילה אותנו בשיירים שלעומדים מאחוריה חשוב שנדע. מספיק לעקוב אחרי “ידיעות”, “הארץ”, “ישראל היום”, כדי לזהות מה חשוב לטייקון הרלוונטי – וראיונות שיתקיימו בעיתונים אלה, ייערכו כך שיחזקו את עמדת המערכת, ולעזאזל עם האינטרס הציבורי של קבלת מידע מדוייק.
על העיתונות לדווח על מה שפלוג עושה ולמתוח ביקורת לכאן או לכאן במאמרי דעות על פי ההשקפות. זה לא אומר שהיא חייבת להתראיין. השיקול כולו שלה.
ואגב – פלוג נגידה יחסית גרועה, באותה מידה שפישר היה נגיד נוראי. שניהם פגעו ופוגעים בכלכלת ישראל במדיניות הריבית הנמוכה שלהם שמעלה מחירים – במיוחד בדיור – ויוצרת בועה של כסף זול שתתפוצץ לנו בפרצוף. אבל אין דאגה זה כלום לעומת מה שקורה בארה״ב ובאירופה.