השבוע, במקום לו”ז פוליטי יש לו”ז פלילי. המועדים הצפופים של חדרי החקירות המלאים בפוליטקאים ואנשי ממשל:
בגזרת ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק: הוא צפוי להיות מוזמן להעיד מתישהו השבוע בנושא פרשת הרפז-אשכנזי. כך גם מזכיר הממשלה אביחי מנדנבליט.
באותה הפרשה, אבי בניהו, לא יחקר השבוע. הוא בניו יורק (מה שאומר גם שאין עליו עיכוב יציאה מן הארץ, עד כמה שאני מבינה)
בגזרת ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט: אולמרט צפוי להיחקר ביום א’ בבוקר. וכן, שני עורכי דינו של אולמרט נבות תל-צור ורועי בלכר עשויים להיות מוזמנים להעיד, וכך גם איש העסקים והחבר אלפרד אקירוב. עדויות אלה הן פרשת המשך, הפעם במסגרת חשדות לשיבוש הליכי משפט.
יום א’, 6 באפריל
ישיבת הממשלה בשעה 10:00 בבוקר בירושלים. הנה סדר היום לישיבת הממשלה, אין בלו”ז דבר בתחום המו”מ עם הפלסטינים. מה פתאום? זה קשור אל הממשלה בכלל? שרי הבית היהודי יביאו בקבוקי שמפניה? זה מה שהם רצו, לא? שלא תהיה שום התקדמות. עכשיו הגיעה העת שלהם להניח את כל הצעות החוק לסיפוח השטחים ולהתקדם עם חזון ארץ ישראל המדינה השלמה, לא כך?
עוד ביום א’: פגישה משולשת של צוותי המו”מ בניסיון להציל את השיחות הגמורות. מזכיר המדינה ג’ון קרי אמנם אמר שהגיע העת לתת לצדדים להתמודד לבד, אבל השליח מטעמו מרטין אינדיק ינסה פעם אחת נוספת.
בתל-אביב, הפגנת סטודנטים נגד הגעתו של מוחמד כנאעונה לאירוע לציון יום האדמה. כנאעונה, ערבי ישראלי ישב 30 חודשים בכלא לאחר שהורשע בקשר עם גורם שפעל בשירות חיזבאללה ובהעברת מידע לפעילי טרור פלסטינים. פרטים על ההפגנה כאן.
יום ב’, 7 באפריל
11:00 בכנסת, כינוס מיוחד של המליאה לפי בקשת 25 חברי כנסת לדיון במשבר המו”מ וכשלון הממשלה בעניין שחרור פולארד.
עוד קודם לכן ביום ב’, ישיבה של ועדת הכספים. המשך אישור שינויים תקציביים לשנת 2014.
ב 16:00, בבר אילן, שר התקשורת לשעבר משה כחלון מגיע לדבר עם סטודנטים. פרטים כאן.
ב 19:00 בתל אביב, השקה של הבנק הקואפרטיבי הראשון, ‘אופק’. פוליטיקאים רבים רכשו מניות בבנק, החל בח”כ שלי יחימוביץ (שהיתה הראשונה) ורק לאחרונה שר הכלכלה נפתלי בנט הצטרף גם הוא. פרטים על האירוע, כאן.
יום ג’, 8 באפריל
09:00 בתל-אביב, הכנס השנתי של הון שלטון ועיתונות. פרטים כאן. בין המשתתפים חברי כנסת אילן גילאון (מרצ), מיקי רוזנטל (עבודה), אלדד יניב, ראשי ארגוני שקיפות ועוד.
בשעה 16:00 בהרצליה: פורום הרצליה לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל, עם השר לשעבר דן ‘אפרטהייד’ מרידור, ח”כ אילת שקד, ד”ר אביתר מתניה ממשרד ראש הממשלה ועוד.
בימים ג’ + ד’, ועידת הסייבר השנתית של מכון INSS, בהשתתפות שר המודיעין יובל שטייניץ, ד”ר אביתר מתניה ממשרד ראש הממשלה, ח”כ אראל מרגלית. פרטים מלאים כאן.
יום ד’, 9 באפריל
5:30 בירושלים, פנאל נוסף עם דן ‘אפרטהייד’ מרידור בפאנל בנושא המדינה הפלסטינית (איזה מדינה?). האם הוא מתכנן קאמבק פוליטי? כי לפי סיבוב ההופעות הזה, הוא בדרך חזרה. עוד בפאנל בנושא האין-מדינה פלסטינית: שר לשעבר ברשות הפלסטיני אשרף אל עג’רמי, ואיש יוזמת ז’נבה גדי בלטיאנסקי. פרטים כאן.
יום ב’, 21 באפריל
מימונה 2014, חג הפוליטיקאים בישראל. מי יזמין את רובי ריבלין המתמודד על הנשיאות? איפה יחגוג ח”כ בן-אליעזר (האם יארח את כל הצמרת בביתו היפה ביפו?)
אחרי הפסח:
מתישהו במאי – ועידת הליכוד (שנדחתה כבר כמה פעמים)
11 במאי, היום הראשון של מושב הקיץ של הכנסת
במפלגת העבודה, בחירות למשמרת הצעירה: סניפים ונציגי סניפים ב 22 במאי ובחירות ליו”ר המשמרת ב 19 ביוני.
לו”ז נשיאותי
פקיעת כהונת נשיאות פרס – 27 ביולי 2014
יום בחירת הנשיא העשירי – על פי חוק יסוד נשיא המדינה: בין 90 ל 30 יום לפני המועד הנ”ל. כלומר מועד הבחירה בכנסת צריך להיקבע לאחד הימים שבין: 28 באפריל ל 27 ביוני 2014.
מושב קיץ 2014 של הכנסת ה 19 – יחל ב11 במאי ולכן יש להניח שיום בחירת הנשיא העשירי יקבע לבין 11 במאי ל 27 ביוני.
ברגע שיודיעו על יום הבחירה של הנשיא, יגישו קבוצות של עשרה חברי כנסת את המועמד שלהם – לפחות עשרה ימים לפני מועד הבחירה הנ”ל.
כלומר, החל מראשית מאי אמור להתבהר המצב הפוליטי – מי הם המועמדים להיות הנשיא/ה העשירי של ישראל?
לחבר כנסת אסור להגיש טופס תמיכה ביותר ממועמד אחד.
ההצבעה היא חשאית מאחורי פרגוד, וחייבים להשיג לפחות 61 קולות. חוק יסוד נשיא המדינה תוקן רק לאחרונה כך שאל הסיבוב השני עולים רק שני המובילים, כך שזה לא ימשך יום שלם.
תודה לכל תומכי הפלוג והמשתתפים בתשלום.
אם פספסתם בימים האחרונים:
קטעי וידאו של לפיד ולבני מתחייבים מפה ועד ירושלים שהם בתוך הממשלה בשביל השלום וכי מדינת ישראל נמצאת בסכנה איומה, אם לא יתקדם התהליך.
שרי רוט, בפוסט אורחת מסכמת את הביקור של ראש הממשלה נתניהו בכפר חב”ד לאור יחסיו העכורים עם המפלגות החרדיות
יאיר לפיד מגיב להרשעת אולמרט
הרשעת אולמרט- מנצחים ומפסידים
אז מה היה לנו הפעם?
1. ייחוס הצעות חוק “לסיפוח השטחים” לבית היהודי, הצעות שמעולם לא הועלו (הם הציעו סיפוח של שטחי C, שכוללים פחות מ5 אחוז מהפלסטינים ופחות מ60 אחוז מהשטח), אבל מילא….
2. התייחסות נינוחה למחבל המשוחרר מוחמד כנעאנה (זה השם שלו, לא שתי הגירסאות שכתבת), שמי שרוצה ללמוד מעט על מעלליו, מוזמן לקרוא את ע”פ 10680/04, שבו מגולל סיפור חביב של אדם שהיה בקשרים, לא רק עם חזבאללה, אלא גם עם פלג אבו מוסא של פת”ח (הפלג שטען שעראפת מתון מדי, עוד ב-1982, ובשנה האחרונה מסייע לאסד לטבוח את אזרחיו – בדומה לחזבאללה…). הוא גם חיבר את אחיו לאותם אנשים, ואחיו נכנס לפעילות בהתלהבות רבה עוד יותר…
המחאה נגד הופעתו במוסד שמתוקצב ע”י משלם המסים הישראלי, יכלה להיות מוסברת במלים קצת יותר מדוייקות…
3. ואיך אפשר בלי הכנס השבועי של אחת מעמתות-הממומנים?:) והפעם בתפריט “העמותה לדמוקרטיה מתקדמת” שעוסקת בשקיפות, אבל משום-מה לא הצלחתי למצוא את רשימת התורמים שלה…
סה”כ שבוע שגרתי לפנינו. הפאשיסטים ימשיכו לחבל בשלום, הנאורים ימשיכו לנסות להצילו, אגב הדיפת המתלהמים, ובבניין ירושלים (המערבית, המערבית…) ננוחם…
1) תכנית ההרגעה היא סיפוח שטחים. אני מבינה שבעיניך שטח סי הוא לא נתון לסיפוח (כי ממילא שלנו או הזיה אחרת כלשהי). בבקשה במיוחד בשבילך כדי שתוכל ללמוד קצת – http://www.myisrael.org.il/action/1352
2) משעמם לך ואין לך מה להציק לי הבוקר. לך תחפש מישהו אחר, אני מציעה
3) עמותה מצוינת.
1. לא ייאמן, את באה ללמד אותי משהו שאני כתבתי לך…
אני אכתוב שוב את מה שכתבתי למעלה: הם לא הציעו את הסיפוח השטחים, אלא את שטחי C. שטחי C הם לא “השטחים הכבושים”, אלא חלק מהם. הבית היהודי לא הצליעו את סיפוח שטחי A ולא את שטחי B. את כתבת למעלה שהם הציעו את סיםוח ה-שטחים”, ומה לעשות שאיש לא הציע את זה. נכון שאחרי הקטע המוזר של “נווה דניאל התנחלות מבודדת” די שכנעת שאת לא כ”כ מכירה את השטחים הכבושים/פלסטין השדודה, אבל לפחות תקראי על מה את מגיבה…
2. תודה על הצעת הייעול.
3. עמותה נפלאה. כמו כל שאר העמותות הנפלאות ועתירות השקיפות שממומנות מחו”ל… הבלוג שלך הוא המקור הטוב ביותר בארץ ללמוד עליהן. יש כ”כ הרבה מהן, שקשה להאמין שמישהו מחוץ למעגלים הפנימיים והמשיקים שלהן, מישהו בכלל מסוגל לעקוב אחריהן…
מדוע “השר לשעבר דן ‘אפרטהייד’ מרידור”?
חייבים להשמיץ?
אתה מתבלבל, היא לא באה להשמיץ אותו, אלא לשבח אותו, על שהציג בפםני הימין הפאשיסטי והגזעני את המראה למעשיהם הנלוזים, כפי שהיא – וקרא לחזונם, “אפרטהייד”.אז נכון שהוא דיבר שטויות, אבל אני מבטיח לך שטל ממש לא התכוונה להשמיץ אותו, אלא את אלה שלהם ייחס את השטויות שאמר…
1. ביקשתי את התגובה של טל. לא של סניגור מזדמן…
2. לא כל ימין הוא פאשיסטי ו\או גזעני. כמו שלא כל שמאל הוא בוגד. הדבקת תארים כאלו ואחרים לא מעלה את תרבות הדיון.
עובר אורח. כך דן מרידור בעצמו מכנה את המצב בשטחים. האמירה שלו שנאמרה במהלך דיון בחול זכתה לפרסום נרחב בארץ מכיוון שחמורה ומגיעה מלב ליבו של הימין. על כל פנים בחודש שעבר הייתי בסיור בחברון ועל אף ששמעתי כבר מאנשים, כאשר רואים את המצב בעיר בעיניים אין מנוס מלהכיר במה שקורה שם: אפרטהייד. חוקים נפרדים ליהודים וערבים. מציעה לך ללכת לראות במו עיניך. די מזעזע
לטל,
א. דן מרידור כבר הרבה שנים לא ימין.
ב. כל אדם נורמלי, בלי קשר לימין ושמאל, מזועזע מדברים בלתי הגיוניים שקוראים בכל מקום, לאו דווקא בחברון. השאלה היא על מה הפוקוס. זעזוע מכבישים נפרדים זה העיקר? ואנשים (בלי לפרוט יותר מדי על הבלוטות של זקנים\ילדים\נכים\חולים) צמאים בירושלים לא מזעזע?
ג. בקיצור, אחריות הריבון היא מלאה וטוטאלית, ולא משנה האם הריבון הוא עיריית ירושלים, או הממשל הצבאי, או מדינת ישראל. ובטח שזה לא משנה האם הריבונות היא “לנצח נצחים” או קצת פחות.
ד. השאלה העיקרית על מה לב העניין. זה נראה שאצלך “הזעזוע” זה העיקר.
ה. ולא, אני לא מאמין שאם רק “נצא” הכל יהיה בסדר.
אותי שעשעה הסלידה הכל-כך יסודית של טל מהשם “ארץ ישראל” שהיא כתבה כאן על “חזון המדינה השלמה”. מין אוטוקורקט מוזר כזה.
כי ציפית שאני אכתוב משהו שמתאים לדעות שלך כמו כפפה ליד? תכתוב בלוג משלך ושם תפאר את חזון ארץ ישראל השלמה. מעולם לא הסתרתי שאני בעד שתי מדינות
להגיד ארץ ישראל זה להביע דעה עכשיו ? לאן הדרדרו אחינו השמאלנים ?
יונתן -איבדתי את קו המחשבה שלך. אתה אומר שלהגיד משהו שלא אמרתי אותו הוא להביע דעה – על ידי מי? אתה מביע דעה? (ועל מה אתה מביע?). בקיצור, יצאת לא ברור. אם זה מקל עליך הייתי אמורה לכתוב “לסיפוח השטחים ולהתקדם עם חזון ארץ ישראל השלמה, לא כך?”. ההשמטה היא באמת תוצאה של כתיבה מהירה ולחץ זמן. אבל בכייף מוסיפה עכשיו את זה – אם זה מסדר לך את התיזה (שעדיין לא הבנתי אותה)
אענה בשם עצמי הפעם – מעולם לא שמעתי את הביטוי “חזון המדינה השלמה”. הוא גם לא ממש הגיוני (איזו מדינה אינה שלמה?). “חזון ארץ ישראל השלמה”, לעומת זאת, הוא ביטוי מוכר וידוע (והגיוני – הוא מתאר טריטוריה עליה רוצים להשליט שלטון אחיד), וגם מי שמתנגד לו לרוב מסוגל להעלותו על דל מקלדתו. הרושם שלי היה שכתבת “חזון המדינה השלמה” כי הביטוי “ארץ ישראל” היה למגונה עד-כדי-כך שאפילו להביאו בשם אומרו אינך מסוגלת. בינתיים התגובות שלך אפילו לא התיחסו לטיעון הזה, אז אני ממשיך לחשוב כך.
וכיוון שכבר רמזת לבלוג שלי, הנה רשומה מתוכו לדוגמה שבה בכלי תקשורת ימני מתנהגים באותה צורה מתמיהה. שלא תגידי שאין אצלי איזון:
http://blazinghyphens.wordpress.com/2012/11/30/%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%AA/
אני לא חושב שיש כאן מישהו שחושד בך שאת נגד חזון שתי המדינות (אגב, זה מקרה שכתבת |חזון שתי המדינות” ולא “חזון שתי המדינות לשני עמים”? לאחרונה ישנה תופעה בשמאל שירדו מהביטוי המלא, מאז שהסבירו להם שמדינה יהודית זה פיכסה גזעני…). מה שיובל תהה לגביו, זה העויינות שלך למונח מוכר, שגם מתנגדיו יכולים להשתמש בו (ואכן עשו כן). למשל, אני יכול לכתוב “תומכי הגישה של פלסטין האחת מן הנהר ועד לים”, ואני מבטיח לך שזה לא אומר שעמדה זו מתאימה לדיעותיי כמו כפפה ליד…
יובל – ברור שהתכוונתי לחזון ארץ ישראל השלמה – סתם פליטת מקלדת. רק היום בערב שבאתי לקרוא תגובות שמתי לב לזה. אני מיד עכשיו מתקנת כדי להרגיע פה את הרוחות.
אוקיי, ליל מנוחה.
ושוב כדי לעשות סדר – כי מרוב עייפות ושעה מאוחרת (וקופי פייסטים למיניהם גם בתגובות שלי עצמי שבלבלו אתכם עוד יותר)
כוונת המשוררת היתה לכתוב ‘חזון ארץ ישראל השלמה’. בטעות זה נמשט. חשבתי ארץ, יצא לי מדינה. כולם יכולים להבין שהמושגים הם מאותה המשפחה.
עכשיו זה תוקן. גם בפוסט המקורי וגם בתגובה שלי.
לגבי הדעה שלי – אני בהחלט רואה בחזון ארץ ישראל השלמה חזון אסון. אני לא רוצה שארץ ישראל תתפרש על כל השטח השייך לפלסטינים. אני בעד שתי מדינות. זו הדעה שלי. אני חוזרת עליה מן היום הראשון שהבלוג נפתח. הכיבוש הוא עוול. ההתנחלויות צריכות להיות מופנות. מוקדם ככל האפשר. את הגושים בשאיפה להשאיר, בנויים ככל האפשר. כמה שפחות להזיז אנשים מבתיהם כך עדיף.
את ירושלים אפשר לחלק. יש לתת לפלסטינים זכות לחיות את חייהם. זכות השיבה צריכה להיות מוגבלת מאוד ורק לתחומי המדינה הפלסטינית שבדרך. אם יש התעקשות פלסטינית שקשה לרדת ממנה לזכות שיבה ממש מוגבלת לתוך תחומי הקו הירוק, אז נראה לי שאפשר להכיל את זה. עזה היא נושא לא פתיר בשלב הזה ולא נמצאת בתוך המשוואה כרגע. מה שלא אומר שצריך להתייחס אליהם כעדר בשר חסר זכויות.
כמו כן – דעות של אנשים תמיד נתונות לשינוי. אני פותחת את הראש ומשוחחת און אנד אוף עם כל אנשי הימין, מן הקצה עד לקצה המרכזי. ועד היום לא שמעתי מאף אחד מהם, רעיון יצירתי ומעניין שהניח את דעתי בכל ההיבטים של הסוגיה. ועל כן, עם כל המורכות של המהלך – אין כיום תחליף לפתרון שתי המדינות.
מתמיה…
“אני לא רוצה שארץ תשתרע על כל השטח השייך לפלסטינים”? אני יכול לקבל שאתה מתנגדת לכך שמדינת ישראל תשלוט על שטחים מאוכלסים בפלסטינים, אבל ההגדרה “שייכים לפלסטינים” היא חסרת הגיון בעליל – כל המו”מ הוא סביב השאלה מה שייך להם ומה שייך לנו, והנה את כבר קבעת מה שייך למי…
בעייה שנייה היא הרצון שלך לקבוע על מה את רוצה שארץ ישראל תשתרע, אלא שארץ ישראל זה מושג גיאוגרפי ולא יחידה מדינית. תרצי או לא, אבל חברון, היא חלק מא”י, ושכם היא חלק מא”י. הויכוח הוא האם צריך לשלוט, ולא האם א”י תשתרע שם, כי זה באמת לא נתון לשיקול דעתו של מישהו…
עולה גם שאלה בעניין הגושים – מהם לדעתך הגושים? אני מעלה את זה פשוט בגלל עניין נווה דניאל. אם נווה דניאל אינה חלק מגוש, מרתק לדעתך מה לדעתך כן נכלל ב”גושים”…
שאלה שלישית היא לגבי ירושליפ. את מכירה את העיר, שברור לך שניתן לחלקה (ולא מדובר על הר הבית, אלא על שכונות כמו פסגת זאב, גילה, גבעת חנניה, ארמון הנציב, הר חומה וכד’)?
ושאלה אחרונה היא לגבי זכות השיבה, שלגביה טענת שאפשר להכיל בכמות קטנה, גם בתוך הקו הירוק. כמה זה כמות קטנה? מה תגידי אם ירצו עוד? על סמך תקבעי מי כן נכנס ומי לא?
סתם שאלות שעולות לאור העובדה שטענת שאת פותחת את הראש…
אגב, רוב הימין לא מציע פתרון, כי רוב הימין מאמין שאין פתרון. מה לעשות, החיים קצת יותר מסובכים מכנס של יוזמת ז’נבה (וגם הכיבוד שמוצע בהם הוא פחות טוב…)…
אני מכבד את הדעות של טל גם אם לא מסכים. רק שתי הערות דומות לאורי:
1. זכות השיבה – את נגד אלא אם כן הם מתעקשים אז אפשר קצת. כלומר את בעד כי הם יתעקשו וחוץ מזה את כבר מודה מראש שתתפשרי. עמדת מו״מ מדהימה אבל אופיינית לשמאל – אנו מוותרים מראש וגם מצהירים על כך.
2. אפשר לחלק את ירושלים… היית פעם בירושלים ? כי, לא, ממש אי אפשר לחלק את ירושלים. אני מציע לך להסתכל על מפה של העיר.
חוץ מזה, לסיים סכסוך בחלוקה של עיר זה קונצפט מעניין. ההיגיון אמור להיות הפוך לא ?
ובתוך תושב העיר אני כמובן לא אקבל עיר חלוקה והרוסה ובלתי ניתנת לחיים נורמליים.