הבוקר הוציא דני דנון הודעת יח”צ לפיה יתפטר מהממשלה אם ישוחררו אסירים בפעימה הבאה:
למה זה צעד מבריק פוליטית? כי סגן שר בטחון זה לא תפקיד מאוד משפיע, בעיקר כשהיחסים עם השר הממונה לא משהו והוא לא שש לחלוק סמכויות. מצד שני, להצהרות לוחמניות – ועוד יותר להתפטרויות מחאה לוחמניות – יש ערך רב איפה שזה נחשב באמת: במרכז הליכוד ואצל הגרעין הימני הקשה של מתפקדי הליכוד.
לא ברור למה “בשבועות האחרונים הוסרה המסכה” מפניו של אבו מאזן – איזה חידוש התרחש בשבועות האחרונים שדני דנון לא ידע עליו קודם? יותר סביר להניח שועידת הליכוד המתקרבת והצורך להתמתג שוב בתוך הליכוד כסמן ימני מול ביבי ה”שמאלני” הוא שעומד מאחורי האיום הנוכחי.
הלוואי שביבי יעיף אותו. הוא רק גורם נזק. ואני שייך ל״אגף הימני של הליכוד״.
לא רק מול ביבי הוא צריך להתמתג, אלא גם בעיקר מול הבוס הנוכחי שלו, יעלון, שמדקה לדקה מבסס מעמדו כמועמד הטבעי להחליף את ביבי (והעיתונאים מהשמאל, כהרגלם בקודש, רוצים להזיק לו, ובכך עוזרים לו רבות…).
טל, תקני אותי אם אני טועה. אבל הבית היהודי ש”מתנגד נחרצות” לשחרור המחבלים, לא הסכים לכך מראש תמורת אי הקפאת הבניה בהתנחלויות?
להגיד על משהו שדני דנון עושה הברקה זה פשוט לא להכיר את האיש.
לא ברור לי למה זו הברקה. אמנם אכן אין לו מה להפסיד, אבל אין לו קלף מיקוח כי גם לנתניהו אין מה להפסיד, אני די בטוח שלא יפריע לו אם דנון יתפטר.
למרות היותי שמאלני אני דווקא נוטה להסכים עם מה שאמר, זה ברור ששום דבר לא יצא מהמו”מ הזה, בעיקר בגלל הצד הפלסטיני. אני לא חושב שמה שמניע את לבני הוא פנטזיות, אלא גרוע מכך: המוטיבציה שלה היא הצורך הפוליטי לספק לבוחרים שלה ולבוחרים פוטנציאליים הצדקה לקיומה בתור נסיכת המשא ומתן המדיני, היא יודעת שבלי מראית עין של הצלחה מדינית היא והמפלגה המונפצת שלה יעלמו בבחירות הבאות.