מתוך גלובס ‘הערב’, 26.9.2011
במהלך הקיץ התדלדל מאגר התרומות של ח”כ שלי יחימוביץ ולקראת השבועות האחרונים של הקמפיין, כשהיא צריכה מימון יותר מאי פעם עבור הסעות, בתי דפוס, תקשורת ועוד, חיפשו אנשי הטכנולוגיה של הקמפיין רעיון אינטרנטי מקורי להאצת התרומות.
מתנדב אחד, איש טכנולוגיה בקמפיין, אמר ‘בואו נאפשר לאנשים לתרום עבור אג’נדה מסוימת’. מתנדב אחרהציע ‘בואו נבנה פסיפס תרומות סביב פניה, כשכל אחד יכול לראות את שמו על התרומה’.
“וכך באמצעות סיעור מוחות שערכנו כל הצוות הטכנולוגי של הקמפיין החלטנו להרים את פסיפס התרומות” מספר עמיחי סרוגבי, ששימש ראש הצוות הטכנולוגי של יחימוביץ’. “האסטרטגיה שלנו היתה לייצר קהילות וירטואליות קטנות, קבוצות של אנשים שאולי מכירים זה את זה ומזדהים אחד עם השני בזכות אג’נדה מסוימת והחיבור ביניהם גם בנושא התרומות קירב אותם לקמפיין.
אני, לדוגמה, שנידבתי את הזמן שלי, גם תרמתי 200 שקל, אבל לא לחצתי על התג ‘זכויות עובדים’, כי זה פחות דיבר אלי, אלא תרמתי לתג של ‘חלוקת משאבים הוגנת’, כי הנושא של ההפרטה הרגיז אותי.”
מספירת התרומות שדווחו על ידי המועמדים למבקר המדינה, עולה שארבעתם ביחד אספו סך של 3,116,000 מליון ש”ח. יחימוביץ’, המנצחת, הודיעה עוד בראשית הקמפיין שתבקש מימון מן הציבור על בסיס תרומות קטנות ולא תקבל תרומות מכרטיסי אשראי של תאגידים. מראשית שנת 2011 גייסה יחימוביץ’ סך של 654,933 ש”ח. יצחק (בוז’י) הרצוג גייס כמעט כפליים, סך של 1,199,549 ש”ח ועמיר פרץ גייס סך של 769,056 ש”ח (מעל ל 200,000 ש”ח מתוכם הגיעו מפרץ עצמו). יחימוביץ’ הצליחה לנצח על אף הנחיתות הכספית כשהיחיד שגייס פחות תרומות ממנה, הוא עמרם מצנע עם סך של 492,388 ש”ח, אחרי שנכנס להתמודדות בשלב מאוחר יחסית.
אומרים שלכסף אין צבע, אך לכספי תרומות בבחירות למועמדים יש דווקא גוונים רבים – כך עולה מבדיקת הנתונים עליהם דיווחו המועמדים למשרד מבקר המדינה החל מראשית 2011. בעוד יחימוביץ’, גייסה את הסכום של 654,933 ש”ח מכ 1500 תורמים ברחבי הארץ, הקמפיינים לגיוס תרומות של פרץ ושל הרצוג, התבססו על קבוצה קטנה יחסית של אנשים (55 תורמים ו 104 תורמים, בהתאמה).
כאשר מחלקים את סך התרומות במספר התורמים ומבקשים לבדוק את התרומה הממוצעת לכל אדם התמונה מתבהרת עוד יותר: יחימוביץ’ קיבלה 450 ש”ח בממוצע מתורם בעוד התרומה ההממוצעת עבור פרץ עומדת על סך 14 אלף ש”ח, התרומה הממוצעת עבור הרצוג הנה 11,500 ש”ח והתרומה הממוצעת עבור מצנע הנה כ 5,300 ש”ח.
ועוד: יחימוביץ גייסה כסף אך ורק בישראל, ואין לה תרומות בדולרים, בעוד אצל פרץ כ 23% מן התרומות מגיעות בדולרים, אצל הרצוג כ 12% ואצל מצנע 47%.
איך אפשר להסביר את הפערים הללו? גיוס תרומות מהמוני אנשים (יחסית), בסכומים נמוכים, ללא גיוס תרומות מחו”ל. ובכן, אלה הם בדיוק המאפיינים של גיוס תרומות באינטרנט, מאנשים המוכנים להתחייב כספית בלחיצת עכבר, מבלי לקום מן הספה, לרוב כשהם נמצאים לבד מול המחשב, ללא לחצים חברתיים. ויחימוביץ’ היתה היחידה מבין המועמדים שבנתה אסטרטגיית גיוס תרומות ברשת.
סרגובי, כלכלן, בן 32 שניהל עבור יחימוביץ’ את כל גיוס התרומות ברשת אומר שההיבטים הטכנולוגיים של הקמפיין היו תרגום למעשה של העקרונות האידיאולוגיים “יחימוביץ’ ועופר קורנפלד, ראש המטה, אמרו שהם רוצים תרומות עממיות ושזה עקרון אידיאולוגי שיכתיב את העבודה. הקמנו צוות של מתנדבים טכנולוגיים. בימי השיא זה הגיע ל 100 איש שעשו דברים שונים, כל אחד לפי הידע שלו. התחלנו לקיים פגישות פעם בשבוע לסיעור מוחות. פעם אחת שלי הזמינה אותנו הביתה שלה. חשבנו שיבואו איזה 16 גיקים של מחשבים והגיעו המונים אליה לסלון. אנשי תוכן, מעצבים, וידאו, מתכנתים. היא היתה בהלם ואז באותה פגישה גם עלה הרעיון של הפסיפס.”
לדבריו, הגיוס באינטרנט עבור הקמפיין שלה היה מסיבי בהשוואה לתרומות כמו פעם, בצ’קים, בסיום חוג בית או בדואר. יותר מ 80% מן התרומות, כלומר מעל ל 500 אלף שקל, הגיעו מלחיצת כפתור באתר. זהו מספר חסר תקדים של גיוס תרומות באינטרנט בפוליטיקה הישראלית. כל תרומה של עד 200 ש”ח נעשתה ברשת. רק התרומות הגדולות שולמו בצ’ק כדי להימנע מתשלום עמלות על העברת תשלומים ברשת.
איך הגדרתם את קהל היעד ברשת ואיך הגעתם אליו?
“בישראל קהילות הפעילים אינן גדולות” אומר סרוגבי “עבדנו מול 12 אלף חברים בפייסבוק וכ 20 אלף איש שמנויים על המייל השבועי. אך אי אפשר לצפות מאדם שהחליט להתפקד ולשלם 50 שקל להפוך מיד גם לתורם. צריך להציע לו קודם להיות חבר בפייסבוק, אולי להצליח להביא אותו לאירוע, לברר אם הוא רוצה להתנדב ומשם אנשים נפתחים יותר גם לתרומה. זה תהליך”.
לפי התנועה באתר התרומות, אתה יודע בדיוק מאיזה לינק הגיעו התורמים לתשלום באתר של יחימוביץ’?
“אני יכול לומר בוודאות שרוב התורמים הגיעו מרשימת התפוצה באי מיילים, כלומר מתוך הקהל של כ 20 אלף איש שמקבל את הניוזלטר השבועי של שלי. אנחנו היינו שולחים את האי מייל לקראת הסוף שבוע ובסוף השבוע, כאשר לאנשים היה יותר זמן, היינו רואים באתר קפיצה בתרומות. אחרי האי מיילים, רוב הכסף הגיע מלינקים מן הפייסבוק. שאר התורמים היו גולשים כלליים, לדוגמא, אלה שחיפשו לקרוא על נושא הטייקונים והגיעו לאתר של שלי”
ימי גלישת שיא באתר הביאו תרומות מרובות?
“לאו דווקא. בימים שבהם עלה פוסט של שלי, לדוגמא עם סיפור של נחום ברנע הטרפיק זינק, אבל זה לא יצר תרומות. תנועת הגולשים הרגילה, אלה שנכנסים באופן קבוע לאתר, הם אלה שהביאו את הכסף.”
עופר קורנפלד, ראש מטה הבחירות של יחימוביץ’ אומר שנושא איסוף התרומות הקטנות היה מכוון. “אנשים שתורמים כסף, גם בסכומים מאוד קטנים, הם ברמת מחויבות גדולה למועמד.אנחנו פקדנו מספר עצום של אנשים, לפחות 6000 איש דרך האינטרנט. מפקד באינטרנט ופעילות ברשת, הם חופשיים. אדם עם עצמו. זו פעולה יותר ספונטנית באופייה, יותר מודרנית והקהל הזה, שברובו יותר צעיר, שילם בהתחלה 50 שקל עבור הזכות לבחור את שלי לראשות ‘העבודה’. הם לא התפקדו למפלגת ‘העבודה’, הם התפקדו לשלי במפלגת העבודה והתובנה הזו אינה טריוויאלית, גם בהמשך היחסים שלהם עם הקמפיין והרצון שלהם לדבר עם חבריהם ולהגיד להם להתפקד או לתרום. האינטרנט נתן להם אפשרות לבטא את התמיכה שלהם והזדמנות לתרום.”
יוסי דורפמן, אחראי קשרי חוץ במערך האינטרנט של הקמפיין, אומר שמתוך מעקב אחר ההתרחשויות במהלך ההפגנות בקיץ וניטור הפיעלות של קבוצות בפייסבוק ובפורומים ברשת, החלק החשוב מבחינת הקמפיין של יחימוביץ’ היה לנסות לגייס מובילי דעה. “מי שכבר עשה צעד והתפקד ויש לו חברים שחושבים כמוהו והוא יצא איתם להפגנות, אז הוא בעל השפעה בסביבה המיידית שלו ואנחנו בקמפיין הצלחנו לזהות אנשים שמחפשים להתחבר למהלכים שלה.”
ברק אובמה שכלל את השיטה
הנשיא ברק אובמה היה המועמד הראשון אי פעם שלא נסמך על המימון הציבורי לבחירות. קמפיין הבחירות שלו ב- 2008 לא נזקק לכסף הפדרלי (ולהגבלות המגיעות עמו) וזאת בזכות הצלחתו בגיוס סכומי שיא מתורמים פרטיים, כשרובם מגיעים מלחיצת כפתור באינטרנט.
על פי דייוחי הקמפיין של אובמה, הוא אסף יותר מ 750 מיליון דולר בתרומות, לאורך תקופה של כ 22 חודשים. מחצית מן הסכום הזה הגיעה מתרומות קטנות של עד 200 דולר שנתרמו באמצעות אתר האינטרנט של הקמפיין.
באחד מרגעי השיא, ביום שבו המועמדת לסגנות הנשיא מטעם המפלגה הרפובליקנית, שרה פיילין, נאמה את נאום הבכורה שלה בוועידת המפלגה – גייס קמפיין אובמה 10 מליון דולר תוך 24 שעות.
פעילות האינטרנט של אובמה זכתה כבר אז לכל התשואות המתבקשות, כיוון שמעבר לסכום הענק, חסר התקדים שגייס בתרומות, הבסיס ההמוני הרחב, כמות התורמים העצומה העניקה לקמפיין שלו תחושה של תנועה עממית מתלהבת. כיום לקראת מערכת הבחירות של 2012, אובמה הרבה פחות פופולרי והתרומות ברשת מטפטפות הרבה יותר לאט.
הכתבה פורסמה ב’גלובס הערב’, 26 לספטמבר, 2011
סליחה על התגובה הקטנונית אבל אני חושב שאובמה קיבל 750 מיליון דולר מתרומות לא 750 מיליארד דולר.
לא קטנוני בכלל. תודה. תיקנתי (ופתחתי לחוצה את נייר העיתון. הנתון הוכנס שם בצורה נכונה. רק פה היתה הטעות:)
הגברת יחימוביץ’ איבדה בעיניי כל אמינות כמי שרוצה לתרום להמשך עתיד מדינת ישראל באיזור שנקרא ישראל, ולא בקמבודיה או משהו בסגנון, לאחר שהתגלה כי היא הצביעה למפלגה ערבית (ולא, אין כאן מפלגה ערבית שלא תומכת במחיקת היהודים מכאן).
Articles like this really gersae the shafts of knowledge.
כתבתי בפוסט הקודם שלך על סיפורי הבדים אודות ההצלחות המופלאות של אובמה בגיוס כספים פרטי דרך
האינטרנט, והדבר נותר נכון: אובמה לא המציא כלום בגיוס תרומות קטנות, שהן בעצם תרומה ענקית
שמחולקת למאות ואלפי תרומות קטנות, באמצעות עובדיו של הטייקון התורם. איגודים מקצועיים בארה”ב
גיבו את אובמה, וכנהוג בקרב הגופים המכובדים הללו – תרומה שם היא כמו במערכון של הגשש “מילווה
חובה מרצון”…
אין לי מושג אודות מערכת גיוס התרומות של שלי, אבל מכיוון שגם היא נהנתה מתמיכתו של הגוף הנקי
וההגון הידוע כהסתדרות הכללית, אני יכול להרים גבה ולפקפק האם כ-ל התורמים באמת באו בנפש חפצה
(אגב, אין לי ספק שמערכת גיוס התרומות שלה הייתה נקייה משל יריביה – אבל זו באמת חוכמה קטנה מאוד…).
אגב, אובמה לא הרבה פחות פופולרי היום מכפי שהיה אז. נכון שבדומה לקנדי, יש נטייה להפוך את בחירתו ללנד-סלייד מונומנטאלי, אבל הוא עדיין קיבל בסה”כ 53 אחוז, ולא 98. כמות האנשים שהצביעה נגדו הייתה קטנה יותר מזו שהצביעה בעדו – אבל זכייתו הייתה הרבה פחות דרמטית מזו של קלינטון מול דול, למשל (פער של 9 אחוז), או של רייגן מול מונדייל.
אי לכך, אפשר להניח בשקט שכמות התרומות שתעמוד לרשותו, אם יחליט לרוץ לקדנציה נוספת, תהיה בהיקף לא פחוּת מכפי שהיה קודם – האינטרסנטים שהביאו אותו לשלטון בפעם הקודמת, ממש לא רוצים את רומני או פרי – ואם יביאו את “מליוני התורמים הקטנים” – בדיוק כמו שהביאו אותם קודם (יתנו להם את הכסף ויגידו להם לשלם אותו…). זה כמובן לא מבטיח לו נצחון (בדיוק כמו שגיוס הכספים העצום בפעם הקודמת לא היה מביא לו נצחון, לולא המשבר הכלכלי וההתגייסות התקשורתית ההיסטרית, שהייתה שווה, בדקות פרסום – יותר מכל הכספים שמימן…).
אובמה גייס חצי מן הכסף באינטרנט. כלומר 375 מליון דולר. לפי מה שאתה אומר, גם הכסף הזה, הגיע כאשר ישבו כל החבר’ה במקום העבודה והבוס אמר להם, תכניסו את הכרטיס אשראי שלכם, תנו תרומה ואני אחזיר לכם. נשמע מופרך. ואני אגיד לך למה זה נשמע מופרך, כי מעשה שכזה, אם אכן מתרחש בהמוניות מדווח בדרך כלל לתקשורת.
לגבי יחימוביץ’, אתה מוזמן לעיין ברשימת האנשים שתרמו לה (נניח רק ב 2011). כאן: http://primaries.publish.mevaker.gov.il/Donations.aspx?CandidateId=46&PartyId=2
אתה רואה תפזורת די רצינית ברחבי כל הארץ. כ 80% מן התורמים כאן הם תורמים ברשת. נכון לעכשיו אין שום הוכחה שההסתדרות ניהלה את זה.
זה נשמע מופרך רק למי שמאמין בכנות שהתקשורת דיווחה על קמפיין אובמה באופן הגון ומאוחזן. למרבה הצער, הדבר לא מעוגן במציאות העצובה של סיקור התקשורת את בחירות 2008.
כמעט כל עובדה בעייתית אודות אובמה, דווחה רק בידי רשת אחת, כשכל השאר עושות מאמצים היסטריים להדחיק ולהסתיר אותה (סיפור כמו הכומר רייט, סיפור כמו הקשרים עם ביל איירס, סיפור כמו הקשרים עם רשיד ח’אלדי, סיפור כמו ההשתתפות בהפגנה עם מליכ שבאז ועוד ועוד ועוד – דווחו כמעט אך ורק בידי כלי תקשורת שמזוהים עם הימין, כשהמיינסטרים מדיה, השתדל לקבור אותם).
לא טענתי שההסתדרות מימנה את כל קמפיין שלי, אלא סתם הרמתי גבה מפקפקת, לנוכח התקדים שאת הבאת בנוגע לאובמה (שלגבי התרומות שלו ברשת, ודאי שאין סיבה להאמין לו, כפי שציינתי קודם). ייתכן שאצלה זה היה אחרת לגמרי – אבל נוכחות “העובדים” בקמפיין, בוודאי לא עוזרת בשכנוע שאצלה באמת כולם תרמו לבדם ומרצונם. מה שכן, כאמור, זה בטוח היה נקי יותר מהתרומות של יריביה לפריימריס…