מהרגע הראשון ששר האוצר יאיר לפיד (אז עוד מתמודד) אמר באירועי בחירות שלו כי בכוונתו להעלאות את אחוז החסימה ל 6%, כתבתי בפלוג פעמים רבות בנושא. ב 99% מן המקרים כתבתי באופן מובהק נגד השינוי החוקתי הזה.
משנראה שהחוק עומד לעבור בכנסת בימים הקרובים ואחוז החסימה יהיה מעט יותר ממחצית מן הרף שהציב לפיד (3.25%), אני מרכזת כאן שורה של חומרי קריאה בנושא.
אני עדיין חושבת שזה חוק אומלל. זהו ניסוי רפואי, ללא הרדמה, על מערכת העצבים של הדמוקרטיה. החולים יתעוררו בקרוב בצרחות, אך זה יהיה כבר מאוחר מדי, כי איבר כרות לא ניתן להדביק בחזרה לגוף. אף אחד לא באמת יכול לנתח מראש מה יהיו תוצאות המהלך. כל האנשים חסרי הסבלנות והמתינות בישראל צריכים היו לחשוב פעם אחת נוספת ולפעול להעביר את החקיקה הזו באופן מדורג ומתון. ולכל הפחות, לא לחוקק זינוק חריף בין 2% ל 3.25%, אלא להוביל תהליך מדורג עם קפיצות של רבע אחוז בכל מערכת בחירות וגם אז, לא לחצות את ה 3%.
כל שנותר לחשוב על החוק הזה, שאולי בטוויסט גורל מסוים הוא יתהפך כבומרנג על כל מי שיזם ודחף אותו. לפי ההגיון הזה, ד”ר רונן הופמן ימצא עצמו מחוץ לכנסת בפעם הבאה, ‘יש עתיד’ תגיע ליום בו היא לא תעבור את אחוז החסימה (ההיסטוריה של מפלגות המרכז בישראל מלמדת שתוקפן נע בין 10-15 שנה) ואפילו ישראל ביתנו – שלא בחנה את כוחה האמיתי בקלפיות מאז שנת 2009, ובפועל מדובר במפלגה ומנהיג שאף אחד לא יודע את “שווי השוק” שלהם – תדרדר לה מטה במספר המנדטים ותפלט החוצה.
כבר היו בישראל חוקים חוקתיים שהתהפכו על יוצריהם: חוק מופז שנחקק כדי לאפשר למופז לפרוש מקדימה ולהצטרף לליכוד (דבר שלא קרה בסופו של דבר). אותו החוק סייע ללבני, כעבור שלוש שנים לעזוב את קדימה עם שבעה ח”כים וללא חובות המפלגה המצטמקת. דוגמא נוספת: חוקי הבחירה הישירה שבא לחזק את מעמדו של ראש הממשלה אך החלישו אותו והובילו את כל מדינת ישראל לעשור של אי-יציבות שלטונית.
הנה חומרי קריאה רלבנטיים
ד”ר עופר קניג, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה – בוואלה: “מדוע אצה לקואליציה השעה להתעקש על העלאה גדולה כל כך של אחוז החסימה ב”פעימה” אחת”. בעבר הועלה אחוז החסימה בזהירות ובמתינות, בחצי אחוז לכל היותר. העלאה חריפה מ-2% ל-3.25% היא צעד לא אחראי שעלול להביא לידי הדרה של מפלגות המיעוטים מהכנסת.
ליברמן כפה על נתניהו את אחוז החסימה, וגם ראיון עם פרופ’ אבי דיסקין המסביר מדוע אין קשר בין אחוז החסימה למשילות.
ראיון נוסף עם דיסקין: “ככל שאחוז החסימה נמוך יותר הסחטנות פוחתת” (אצל אור-לי ברלב)
יאיר לפיד מסביר (במהלך מערכת הבחירות) את דוגמת המפלגות הערביות שרק איחודן יגביר את משילותן. יאמר כי מאז ועד היום הוא שינה את הטקסטים ומסביר שהחוק יוציא החוצה גם מפלגות קיצוניות מן הימין ולא רק מן השמאל.
חאלד תיתי, יועצו של ח”כ באסל ג’אטס בהארץ: “הוצאת הערבים מחוץ למסגרת הייצוג הפוליטי היא ירייה ברגל היהודית-ישראלית. אם המפלגות הערביות ייצאו מהכנסת, הזעם הערבי כנגד הממסד יופנה למקומות אחרים, חזקים יותר ומחוברים יותר לשטח. ובמצב הנוכחי שבו כמעט 50% מהערבים אינם מצביעים לכנסת, כלומר שהשטח כבר דליק – קל מאוד להצית שריפה. אין חלל ריק בפוליטיקה – הוצאת המנהיגות הפוליטית הערבית מהתמונה תגביר את הסיכוי לתבערה חברתית וכלכלית בקרב האוכלוסייה הערבית”
המכסה שלא תהיה לרועץ לנציגות הערבית: “ודאי לא נעלם ממך כי פגיעתו של אחוז החסימה בציבור הבוחרים הערבי והסכנות שהוא עלול להוליד” כתב ראש הממשלה משה שרת לנשיא המדינה יצחק בן צבי בספטמבר 1954 “אם ע”י גיבושו של ציבור זה במסגרות לא רצויות או ע”י קיפוחו הקשה- היו אחת הסיבות העיקריות להרהורי התשובה שתקפו את מפלגת פועלי א”י נגד ביצועו של סעיף זה בהסכם הקואליציוני ואשר הביאו את הממשלה כמעט עד משבר
מיכה פרידמן, בהארץ: “העלאת אחוז החסימה ל–3.25% אינה מבשרת על שיפור המשילות. זו טקטיקה גסה, שקופה, לשיפור עמדות במעמד חלוקת השלל”.
דובי קננגיסר (באנגלית) על אחוז החסימה ועל הכריכה של שלושת החוקים יחדיו באופן שדחק את האופוזיציה להתנגדות מסיבית.
ואמנם מלפני שנתיים, אך עדיין מאוד רלבנטי, רז שיינרמן מנתח כיצד העלאת אחוז החסימה עשויה דווקא להגביר את כוחן של מפלגות הביניים ובכך לייצר קושי במשילות ולא ההפך.
הי טל,
איפה אני יכול לקרוא פרטים אמינים וישירים כדי להבין בעצמי מהי הצעת החוק?
האם ללכת לאתר הכנסת? אם כן, האם השפה של החוק לא מסובכת ומכובסת מידי עבור הדיוט?
תודה.
היי אורי, לא שהשפה מסובכת בפני עצמה, פשוט בהרבה מהצעות החוק (ובהחלט גם בחוק הזה) יש הצעות לשינוי וביטול של סעיפים מחוקים אחרים, ובמקרה הזה גם לשינויים בתקנון הכנסת שנדמה לי שכבר בוצעו. כך שיש צורך לקרוא את כל החוקים המוזכרים כדי להבין את כל משמעויות השינויים. לטעמי התקשורת פירטה בצורה הוגנת את משמעויות החוק ואני אומר זאת בתור אחד שקרא את הפרוטוקולים של כל הדיונים על החוק (והיו המון)
אורי. סליחה על התגובה המאוחרת. הימים היו מאוד עמוסים ולא הספקתי לענות. אחוז החסימה שונה בתוך חוקי הבחירות. את רוב החוקים אתה יכול למצוא באתר הכנסת או באתר כנסת פתוחה.
היי טל, כמוך גם אני נגד העלאת אחוז החסימה ומהסיבות שאותן פרטת מעלה ובכל זאת אשאל האם את לא רואה במעשה של בוז’י הרצוג זהבה גלאון, ואילן גלאון מן הצביעות ? למצער, אותי הם לא שכנעו בנושא האמור. יפה לה המחאה אם תהיה חפה מכל שדים ושלדים בארון והנה היום נוכחנו לגלות כי שלושת אלה תמכו בעבר או ניסו לקדם את החוק. מגישים לנו משהו הנוגע בפוליטיקה לפי אינטרס. חבל.
היה מדהים לצפות היום במצנע וסולמיאנסקי המתנגדים לחוק מסבירים מדוע הם מתנגדים אבל מקבלים עליהם את “האונס הפוליטי” שבוצע בנפשם ובפלגתם. אבל ממצנע אני לא כ”כ מופתע הוא ברחן סידרתי שחבר לאחת שכולה חדלון המתנגדת לכל החוקים ולא פוצה פה. כך היתה כאופוזיציה וכך היא בממשלה הנוכחית ואין חדש תחת השמש בכל הקשור אליה.
חזי סליחה על התגובה המאוחרת. המחאה של האופוזיציה הינה נגד שלילת היכולת לנהל ויכוח בכלים פרלמנטריים, כשבעצם הקואליציה מפעילה כללי דיון חריגים – לא בגלל שאין להם זמן או חשק להקשיב לאופוזיציה – אלא בגלל שהם לא סומכים זה על זה. לגבי הצביעות, מה אגיד לך. מי שאי פעם תמך בהעלאת אחוז החסימה – לא היה חכם (אז) בתמיכתו ולפחות התעשת בזמן. לא שזה משנה כבר. כולם ישלמו על זה ביוקר.
הי טל
אולי את יכולה להסביר לי משהו
הוזכר בימים האחרונים בתקשורת שהקואוליציה עשתה שימוש בסעיף חריג בתקנון שאפשר להגביל את הדיון בשלושת החוקים – ועל כך מוחה האופוזיציה, בין השאר. אך הדבר הוזכר לעיתים רחוקות ובקצרה וללא כל הסברים. ככתבת פוליטית – את יכולה להסביר מהו הסעיף הזה בתקנון, מהו אופן הדיון הנורמלי בכנסת ולעומת זאת מהו אופן הדיון שקבעה הקואליציה באמצעות סעיף זה?
ועוד משהו – לא יצא לי עוד להגיד את זה אבל תודה על הבלוג. הוא ממש מצויין ותענוג לקרוא. אני גם אוהב את החיבור עם אבישי ושרי.
רוני – תודה תודה. וסליחה על המענה הכה מאוחר (לחץ העבודה וזה). סעיף 98 בתקנון הכנסת שמור למקרי חירום. הקואליציה השתמשה בו למרות העדרו של מצב חירום רק כי הם לא סמכו בתוך הקולאיציה זה על זה ולא כי יש מצב חירום. הספין שרץ בכלי התקשורת כאילו שרון עשה שימוש בסעיף הזה במהלך ההתנתקות, אינו מדויק. עשו בזה שם שימוש חלקי להעברה של איזה כלל פרוצדורלי ומיד לאחר מכן אפשרו דיוני אופוזיציה ממושכים בנושא ההתנתקות למהותם.
תודה על האזכור טל. כתבתי בשנתיים האחרונות , בעקבות תזה על הנושא, הרבה מאמרים בנושא אחוז החסימה. כולל אחד היום. אפשר לראות את רובם בלינק: http://goo.gl/q5mPA5