היום מלאו שנה לבחירות ובכמה מקומות עשו (וֹלבטח עוד יעשו) כמה סקרים. אתמול בתכנית פוליטיקה בערוץ הראשון הופיע סקר של הסוקר מנו גבע (ראו מטה צילומי מסך) והיום בבוקר בתכנית הרדיו של גיא זהר ברדיו ללא הפסקה הופיע סקר של אבי דגני.
לפני הנתונים חשוב לדעת:
גבע עבד במהלך הבחירות לפני שנה עם ש”ס והבית היהודי. איני יודעת עם מי הוא עובד היום.
דגני עבד במהלך הבחירות עם מפלגת הליכוד ועוד לפני כן סקר במשך זמן מה עבור הליכוד, כשבפועל ראש הממשלה נתניהו לא השתמש (אז) בתקציב משרד ראש הממשלה לסוקרים, כך שדגני מילא את החלל הזה שנותר במשרד רה”מ עם עזיבתו של ישראל בכר.
האזינו לתוצאות הסקר:
הנה טבלת הסקר:
הערות:
– לא ראוי בעיני שמבצעים סקר ובו לא פונים ולא שואלים את הציבור דובר הערבית בישראל בנוגע להעדפותיו הפוליטיות. התייחסתי לכך גם בשידור.
– הנתונים שיצאו לישראל ביתנו בראשות ליברמן בנפרד מן הליכוד בהחלט מרשימים. שימו לב שהליכוד לא נפגע מכך ועל כן, אם שתי המפלגות הללו משיגות 55 מנדטים – אז מה מחזיק אותם היום ביחד? אני תמהה ויש לי תחושת בטן שהסקרים שיש בידיהם שונים מאוד מן הסקר הזה, אחרת היה להם אינטרס להתפצל. בפועל, הם הרי נאחזים באחדות הזו באדיקות רבה.
– כוחה של יש עתיד בראשות יאיר לפיד פחת מאז הבחירות באופן משמעותי. זה מופיע בצורה עקבית בסקרים רבים. לפיד לבטח מודע לכך. זה הולך יד ביד עם שיעורים נמוכים של תמיכה בלפיד לראשות הממשלה. הכי נכון מבחינתו (וזה אולי ראוי לפוסט נפרד) זה לא לשדר פניקה ולא לחפש נתיבי פופלריות מהירים מבחינתו. הוא הבטיח שתוך שנה וחצי יהיו תוצאות כלכליות טובות יותר. אז נמתין.
– הנתונים במפלגת העבודה מממשיכים להיות מאכזבים מבחינתם. המפלגה הזו מדשדשת. אפילו בסקר להלן של הערוץ ה 1 הם לא מתרוממים עקב חילופי ההנהגה במפלגה.
הסקר של דגני נראה לי מופלג (למרות שאישית מתאים לי גוש ימין-חרדים של 76 מנדטים – שבו הליכוד לא תלוי באף מפלגה בודדת).
מה שכן בולט, בשני הסקרים, זו העובדה שהימין מתחזק, למרות שלל האיומים עלינו שאוטוטו העולם ימאס בנו, יחרים אותנו, ישסה בנו את כלביו ויעשה לנו פויה. הדבר מלמד כמובן שהתקשורת כנראה לא משקיעה מספיק מאמצים, והגיע העת לתחקיר נוסף על מעשיה של שרה אצל הספרית, לחשיפה מסעירה נוספת על “משחיזים” אצל בנט, וכמובן שיש מקום להזכיר לנו שליברמן לא נולד פה…
באשר לטענה אודות נפקדותן של המפלגות הערביות מהסקרים של דגני: אכן, גם לי חסר משקלו של הקול הערבי, שאמור למנות 11 מנדטים (120-109). הם חסרים כי הרי ידוע שהמפלגות נוטות להצביע באופן שונה מאוד זה מזה, ושיוכן הגושי גם הוא, מסתבר, לא מובן מאליו…
מנו גבע העניק 66 מנדטים לימין-חרדים וגיאוקרטוגרפיה העניקו 68 מנדטים (עם 18 לבית היהודי), 4 ימים לפני הבחירות האחרונות. התוצאה היתה בקושי רב, 61. זו האמינות של סקרים בכלל, ושל המכונים האלה בפרט (מכון דחף למשל, טעה רק ב-2 מנדטים: 63 במקום 61. בסקר מלפני שבועיים של מכון דחף התוצאה היא 63).
ראוי לדעתי לשים לב למגמה עקבית: לימין יש כח הרבה יותר גדול בסקרים מאשר בבחירות. גם לפני בחירות 2009, התוצאות בסקרים היו הרבה יותר סוחפות מאשר התוצאות בפועל.
תודה עדו. אתה צודק.
לא הוא לא צודק. ההבדל בין הימין לשנ י מנדטים נוספים, היה 7000 קולות שלא קיבלו בעוצמה לישראל, ואם תורידי אותם 7000 מקדימה, היא הייתה נמחקת. הימין לא קיבל בקושי רב 61, אלא השמאל במזל הצליח להגיע ל59…
אז בעצם הוא כן צודק. כלומר, אילו 7000 מצביעי מופז היו מצביעים לאריה בן ארי, הימין היה מקבל 63 מנדטים (עדיין 3-5 פחות ממנו גבע/גיאוקרטוגרפיה). אבל מה שקרה בפועל, בבחירות עצמן, בעולם כפי שאנחנו משיגים אותו, זה שאריה בן ארי לא עבר את אחוז החסימה; ואילו שאול מופז – יהיו סיבותיהן של מצביעיו כאשר יהיו – כן. כך שמה שעדו הצביע עליו: קרי, שלימין היה בבחירות האחרונות כוח רב יותר בסקרים מאשר בעולם כפי שאנחנו משיגים אותו ביום הבחירות עצמן, אכן נכון. האם מדובר במגמה? אני בדרך כלל מבקש לראות יותר מנקודת דאטה בודדת כדי לקבוע.
אתה מתכוון מיכאל בן ארי/אריה אלדד. אריה בן ארי היה יו”ר מפלגת פי 1000 יותר עוצמה לישראל שלא התקרבה לאחוז החסימה.
בעיני לא מדויק להגדיר את יש עתיד כשמאל. להזכירכם, בסיעת יש עתיד מכהנים שני חברי כנסת שחברים ב”שדולת ארץ ישראל” ליפמן ותמנו-שטה אם אינני טועה. בנוסף, סביר להניח שבין 19 המנדטים של מצביעי יש עתיד מסתתרים בערך 5 מנדטים של הימין (המתון). לסיכום, ניתן להניח שיחסי הכוחות שמאל – ימין בארץ הם 65-55 בהתאמה, גם מבחינת כמות המצביעים וגם מבחינת הייצוג הריאלי שלהם בכנסת.
תודה על הפוסט טלי .
הסקרים בעינם עומדים . אבל סביר מאוד להניח ( ואכן זה גם משתקף במקרה אם לאיו , בסקרים עצמם ) שהענין המרכזי הינו הכרסום בכוח של לפיד / יש עתיד . עם או בלי הסקר , זה הענין המרכזי לענות בו .
זה אכן תואם את ההערכה שלי : שלי יחימוביץ הפסידה ללפיד בגלל עודף סוציאליזם , ופחות מדי קפיטליזם רך . בוז’י הרצוג הסיק המסקנה הלא נכונה , והיא , שהיא נפלה בגלל העדר חזון מדיני , ואכן הסקרים המוצגים משקפים זאת . בלי קשר , ש. יחימוביץ , גם אם הייתה נשארת בשלה ( סוציאליזם קשה ) הייתה הפעם מרוויחה יותר בגלל האכזבה הקיצונית מלפיד והאכזבה בכלל , אבל במפלגת העבודה לא מבינים זאת .
ומפלגת מרץ , האוונגרדית הבאה בתור ייתכן , עושה סיבוב על כולם . ייתכן בהחלט !! נראה מה יהיה עם כחלון אולי .
יהיה שמח , שוב תודה …….
כמה הערות –
לגבי הסקר של ערוץ 1, צוין בשידור (ואולי כדאי גם לציין לעיל – בניגוד לסקר של דגני), שמדובר היה בסקר שנערך יממה לפני השידור בקרב 573 נשאלים המייצגים את כלל האוכלוסייה, ערבים ויהודים.
הנה וידאו שיחליף לך את צילומי המסך המיותרים –
https://www.youtube.com/watch?v=BIYwEuIsZM8
והסקר של דגני נראה הזוי. זה אותו הסוקר שפעם אחת נתן 3 מנדטים ל”עלה ירוק” (25.12.2013), 6 ל”עוצמה לישראל” (03.01.2013) ו-10.5 מנדטים ל”יש עתיד” (כן. 10 וחצי. 17.01.2013). התנודות של סקריו נראו מוגזמות. אני לא הייתי לוקח את הסקרים שלו ברצינות. בייחוד אל מול החוצפה לא לדגום חלקים נרחבים מהאוכלוסייה.
הסקר של דגני הוא מהמעוותים שראיתי כבר הרבה זמן. עוד לא היה סקר של דגני שהליכוד קיבל בו פחות מ-80 מנדטים. גם הנתון הנוגע ליש עתיד נראה לי מעוות, בהתחשב בכך שע”פ כל הסקרים בשבועות האחרונים יש עתיד – לא מעט בשל החצי-ניתוק מבנט – עולה לאזור ה-13-14 ואוכלת לזהבה את מתנדנדיה. הפער בשיעור של 15 מנדטים בין הליכוד ביתנו לליכוד והביתנו כששתי המפלגות רצות באופן נפרד נראה הזוי לא פחות. בקיצור, נראה לי שאלך לעשות סקר קצר במשפחה שלי, זה בטח יהיה אמין יותר מכל סקר של אבי דגני.
זה מה שסקרים מביאים. אני רוצה להזכיר שיש טעות של 4% שזה בערך 6 חברי כנסת. טעות של רבים הוא שהם חושבים שהטעות הזאת מתפזרת הומגנית. ובכן היא לא. בכלל מי שחושב שיש איזה שהיא טכניקה של סקר שהיא מדויקת ורק הסוקרים ברשלנותם לא מדייקים? גם הוא טועה. בכלל גם אם הסקרים היו מדוייקים מד? עדיין הם נכונים לשעה שבה הם נעשו וזהו. חוץ מזה אני לא יודע כמה כמוני יש אבל אני בפרנציפ משקר בסקרים טלפונים. אני שמעתי שבמגזר החרדי יש ממש הנחיה כזאת. עשרים ממדגם? זה כבר כמעט עוד ארבעה אחוז…
סקר מוטה – בלי האוכלוסיה הערבית, וזה לא מפריע בכלל למי שערך אותו!
אם כך , מי אמר שהוא נערך בקרב אוכולוסיה מייצגת במגזר היהודי? קצת יותר נשאלים מירושלים, או פתח תקווה , קצת פחות מבני ברק או מתל אביב – והנה אפשר להגדיל ולהקטין את המפלגות לפי מה שרוצים.
תוצאות הסקרים האלו (על אמינותם המפוקפקת) מחזקות בסה”כ את הקואליציה הנוכחית.
לאף אחת מהשותפות הקואליציונית של הליכוד ביתנו לא שווה יהיה ללכת לבחירות. בקיצור, ציפי לבני תאכל עוד הרבה בורקסים עם אבו עלא.