ליברמן כפה על נתניהו את אחוז החסימה

משיחות עם כמה וכמה גורמים היום מסתבר שראש הממשלה בנימין נתניהו ממש לא רצה ולא רוצה בהעלאת אחוז החסימה. החוק הזה, יוזמת עבר של ‘ישראל ביתנו’ ויוזמה מחודשת של ‘יש עתיד’ אינו לרוחו של נתניהו. הוא מובל אל דבר החקיקה כמי שכפאו שד. אחד מן האנשים איתם שוחחתי אף תיבל את הסצנה: “ליברמן אנס את החוק הזה על ביבי”, הוא אמר.

מעניין איזה סקרים ראו נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן. האם ליברמן כה בטוח שבמפלגתו הנפרדת מן הליכוד (בעוד שלוש שנים או אולי קודם) הוא יצליח לגרוף הרבה יותר מאשר ארבעה-חמישה מושבים? חלק מן הסקרים שנערכו בחודשים האחרונים מראים שלמפלגה הזו לא יותר מאשר 6-7 מנדטים. והיא לא ממש מתבלטת כיום בתוך הקואליציה כמשהו מיוחד, נפרד או יזמי.

נתניהו, כך עולה מן השיחות, חושש מאוד (ובצדק) מן הפגיעה התדמיתית בישראל. המדינה תיראה כמי שדוחקת באגרסיביות את מיעוטיה לשוליים. הוא מבין את פוטנציאל הנזק הגלום בדחיסת כל גווני האוכלוסיה הערבית לתוך גוש אחד. תארו לכם קמפיין פוליטי שלם שלא מאפשר לחד”ש לדבר על צדק חברתי, לרע”ם-תע”ל להדגיש אלמנטיים מוסלמיים-דתיים ולבל”ד לבטא את בדלנותם והסתייגותם מן הדמוקרטיה הלא-שוויונית בישראל (והם הרי בכלל חילוניים ולא מתקרבים למה שמוצע אצל רע”ם-תע”ל). לא יהיה להם זמן אויר נפרד בתעמולה, לא יהיה להם מימון מפלגות נפרד ולא תהיה להם הזדמנות לדבר על מטרות שונות בקרב האוכלוסיה הערבית. למה? כי הרוב כפה את דעתו על המיעוט.

ח”כ דב חנין (חד”ש), שישב שעות ארוכות עם נתניהו בניסיון למצוא פשרה בנושא תקף היום את הפשרה בין נתניהו לליברמן: “המספר המיוחד הזה (3.25% -ט”ש) נבחר בדיוק כדי למנוע כניסה לכנסת של מפלגות הנתמכות על ידי האוכלוסיה הערבית. ליברמן שבעבר הציע מהלכים של טרנספר לאזרחים הערבים מקדם עכשיו טרנספר פוליטי המבקש לשלול מהערבים את הזכות לייצוג פוליטי” הוא אמר בהודעה לעיתונות.

תגובת משרד ראש הממשלה: “אין התייחסות”

תגובת ישראל ביתנו: “מדובר בחוק של ישראל ביתנו, שאף מופיע בהסכם הקואליציוני והיה ידוע מראש לכולם. למרבה הצער כולם נתפסים לאחוז החסימה ומונעים מן הציבור מידע מהותי משאר סעיפי החוק כמו הגבלת מספר השרים וסגני השרים. לא היתה כל כפיה אלא התגמשות של ישראל ביתנו לרדת לשיעור של 3.25%, במקום 4%.”

האבסורד הוא, שבמהלך דיוני ועדת חוק חוקה ומשפט, הוצגו טיעונים המסבירים כיצד העלאת אחוז החסימה לא תשרת כלל את המשילות. מאחר ומשחקים פה באש, סליחה בדמוקרטיה, אי אפשר לצפות בדיוק מדעי/חשבונאי את התוצאות של שינויי הכללים, ובסופו של דבר המשילות אף עשויה להיפגע, לא להתחזק (ואז יגידו כולם: אהאהאה. למה לא חשבו על זה קודם).

פרופ’ אברהם דיסקין, אחד מן המומחים החוקתיים שהיה נוכח בכל אחת מישיבות ועדת חוק, חוקה ומשפט (בראשות ח”כ דודו רותם, ישראל ביתנו) הסביר לי היום בטלפון כיצד דווקא צמצום מספר המפלגות ישיג את התוצאה ההפוכה. הוא מפנה, כדוגמא, למו”מ הקואליציוני שנערך בחודשים האחרונים בגרמניה. אנגלה מרקל ניצחה במערכת הבחירות בספטמבר האחרון. אך היא היתה זקוקה למושבים נוספים, מן השמאל הפוליטי (ה SPD) כדי לסגור את הקואליציה. מכיוון שלא היו לה הרבה אופציות מול מי להתתמקח (אחוז החסימה שם הוא 5%, כלומר מפה פוליטית מעוטת מפלגות) המו”מ לקח שלושה חודשים והיה מאוד מתיש.

דיסקין, ראש בית הספר למנהל, ממשל ומשפט במכללת שערי משפט אומר שהתפיסה הכוללת, שאם יצמצמו את מספר המפלגות, יגיעו לייצוב של המערכת הפוליטית והממשלית – היא מוטעית.

“אין ולא תהיה בישראל מפלגה בעלת רוב מוחלט של 61. הכי קרוב לרוב כזה גדול הגענו בשנת 1969, כאשר למערך היו 56 מושבים. זה לא יחזור עוד לעולם. לכן, ברור שחייב להיות תהליך של הרכבת קואליציה והתהליך הזה משתפר ככל שמספר המפגלות גדל, כי מי שמרכיב את הממשלה יכול להתמקח מול כמה גורמים וזה נותן לו חופש תמרון. אם מול העומד בראש המפלגה הגדולה, ניצבות שתי אופציות אחרונות לכניסה לקואליציה, הן דווקא מקבלות כוח מיקוח גדול יותר”

כמו בדוגמת גרמניה?

“כן. כל המפלגות שנותרו לה לערוך איתן מו”מ נמצאו שמאלה ממנה מבחינה אידיאולגית. כל מה שהיה חסר לה זה חמישה מושבים כדי לסגור את הקואליציה. אם במקום להתמקח עם אחת או שתיים היא היתה יכולה להתמודד מול ארבע, מצבה היה יותר טוב.”

מה יכולה להיות השלכה נוספת של העלאת אחוז החסימה ל 3.25% ?

“לא רק ירידה במספר המפלגות, אלא גם בזבוז נוסף של קולות כשרים. בבחירות האחרונות הלכו לפח קצת יותר מ 7% מן הקולות זה מספר עצום של כ 270 אלף קולות. זה יגבר ויהיה בזבוז קולות גדול יותר. כמו כן, להערכתי יהיה אינטרס לפחות אנשים ללכת להצביע, כי הם ירגישו שאין מה לבזבז את הקול. וכאמור, מתוך אלה שכן יצביעו, יהיה בזבוז רב יותר של קולות אבודים.”

אתה מוטרד מן הפגיעה האפשרית במפלגות קטנות, במיוחד הערביות?

“לא במיוחד, כי אם הם יתאחדו, כפי שיהיו חייבים לעשות יש סיכוי שבשל חוק באדר-עופר והסכמי עודפים מפלגתם דווקא תהיה גדולה יותר ממה שחושבים. מי שיפגע זו קדימה ומפלגות קטנות.”

אבל החוק כופה עליהם איחוד, שאינו מתאים להם אידיאולוגית וזה מה שגם מייצר תדמית שלילית לישראל ממנה מוטרד ראש הממשלה. הכפיה הזו עליהם להתמזג בתהליך כאילו אין ביניהם הבדל?

“אז הם יוכלו אחרי מערכת הבחירות להתפצל בחזרה. החוק לא יפגע בהם אם הם יתאחדו. אבל מפלגות אחרות, כמו הבית היהודי שמורכבת ממפד”ל ומתקומה – יהיו חייבות להישאר צמודות ולא להתפצל וזה גם תהליך שלפי דעתי יכול להיות מאוד לא נוח לראש הממשלה כי גם הבית היהודי כפי שהיא כיום עשויה להיות יותר גדולה.”