הערב, מוצ”ש ב 20:30 יו”ר העבודה היוצאת שלי יחימוביץ’ נפגשת עם תומכיה בהוד השרון בביתו של מזכיר סניף הוד השרון של מפלגת העבודה. החלק הראשון יהיה פתוח לתקשורת ואחר כך תישאר לבד עם התומכים שלה, לפרוק מן הלב אחרי ההפסד הצורב לח”כ יצחק הרצוג. בהמשך השבוע, תקיים יחימוביץ’ מסיבת עיתונאים נפרדת.
מתישהו השבוע: כניסת יו”ר אופוזיציה חדש לתפקידו.
עוד בימים הקרובים: כל העיניים נשואות לז’נבה. ממתינים להסכם סופי בין המעצמות לבין איראן.
וכן: האם ועדת חוץ ובטחון תישאר ללא יו”ר עוד הרבה זמן?
ישיבת הממשלה ב 10:00 בבוקר
על הפרק בישיבת הממשלה: מינוי שי ניצן לפרקליט הראשי.
אחר כך: ישיבת השרים לענייני חקיקה. סדר היום לישיבה, כאן. מעניין: הצעתו של שר הפנים גדעון סער להשעות ראשי ערים מכהנים מהרגע שהוגש נגד כתב אישום.
אחר הצהריים, כינוס מרכז מפלגת ישראל ביתנו בו ידונו בעתיד האיחוד עם הליכוד. שר החוץ אביגדור ליברמן הבטיח שעד סוף נובמבר יקבל החלטה בעניין.
עוד במהלך יום א’, החלטת בית המשפט בעניין התמודדותו של ח”כ איתן כבל על יו”ר ההסתדרות. האם חוקת ההסתדרות אינה מאפשרת המליאה כדי שיקיימו שם בחירות דמוקרטיות תחת מינוי בשרביט קסמים של יו”ר ההסתדרות היוצא עופר עיני. תזכורת: לפני שנה פלוס לקח כבל את ההסתדרות לבית המשפט כאשר הוחלט שם לפסול את התמודדותו (כי לא הגיע לתקופת האכשרה כדי להיות חבר) – כבל זכה בבית המשפט והפסיד בבחירות, מה שלא אומר שהוא דווקא יצליח מחר בבית המשפט.
ב 16:00 באוניברסיטת בר-אילן, תא הסטודנטים של הליכוד מנוסה לעניין קצת צעירים ולמשוך ליכודניקים בכירים למעורבות עם צעירים בליכוד. אבל קשה להם, התנועה לא אכפת לה מצעיריה. אני יודעת זו בוודאות (ולא מן האירועים המוזכרים היום בפלוג, אלא משיחות עם צעירים בליכוד). ובכל זאת, לכבוד כ”ט בנובמבר, באונ’ בר-אילן, תא לביא-גלעד ותא אופק בשיח עם ח”כ אופיר אקוניס (ליכוד) וחיליק בר (העבודה). פרטים כאן.
14:45, ישיבת סיעת העבודה הקבועה. בפעם הראשונה מזה שנתיים פלוס, יו”ר המפלגה יהיה יצחק (בוז’י) הרצוג. מי ימונה ליו”ר הסיעה עכשיו כשהתפקיד פנוי? האם הרצוג יצ’פר את אחד מתומכיו בתוך המפלגה?
20:00 דיון בהסדרת פעילות הלובינג בישראל, כולל התייחסות לכך שלוביסטים הם היחידים שיכולים להיכנס לכנסת ללא הגבלה (כך על פי העמותה לדמוקרטיה מתקדמת). הדיון ב 20:00 בבר קיימא בת”א. פרטים כאן.
נר ראשון של חנוכה במצודת זאב, קומה 14, עם ח”כ אופיר אקוניס. האירוע: של צעירי הליכוד. פרטים, כאן
כמו כן, באור יהודה, השר גלעד ארדן וח”כ יריב לוין ידליקו נר ראשון של חנוכה בכנס הסברה במעמד ראשי ערים של הליכוד. פרטים, כאן.
בתל אביב: מול ביתו של שר האוצר יאיר לפיד, הדלקת נר ראשון של חנוכה – האם זה אירוע מחאה? הפגנה? אולי רק שמירת נוכחות ציבורית מול שר האוצר. פרטים, כאן.
18:00, האם המחאה החברתית שינתה משהו. דיון במכון אדווה בהשתתפות ח”כ אילן גילאון, סתיו שפיר ומנהיג מחאת הקוטג’, איציק אלרוב. פרטים כאן.
כנס פוליטי (ועידה?) של הליכוד, עדיין אין לי פרטים
כנס העשור של יוזמת ז’נבה, בשיחה עם ראש השב”כ לשעבר יובל דיסקין, יאסר עבד רבו ויוסי ביילין. במוזיאון תל-אביב, 4 בדצמבר, פרטים כאן.
* * * * *
עוד השבוע: הצטלבות נהדרת של שני חגים מקסימים. חנוכה וחג ההודיה. מה אכפת לי בכלל? זה לו”ז פוליטי והצטלבות תאריכים שכזו, הטומנת בחובה קירוב לבבות בין בני דתות שונים, היא עסק מעורר השראה (מי מתכוון לחבר לנו איזה חג שיהיה משותף ליהודים ומוסלמים ויאפשר קצת קירוב לבבות בחברה השסועה שלנו?)
אמנם זה לא פוליטי – אבל נראה להאמין שדווקא ממך היה צריך לראות איזה אזכור ליום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים (יום שני הקרוב).
אתה צודק, אבל מצד שני יש כל שבוע (כמעט) יום זה או יום אחר. גם לא ציינתי פה מלא הצ”ח בתחום הנשים המוכות ו/או פגיעות בנערות מטעמם של זמרים מפורסמים שהולכים לעלות על שולחן ועדות הכנסת. אני הרי לא יכולה לסקור את כל מה שקורה במדינה כל שבוע. סורי.
את עושה עבודה מעולה… 🙂
בהזדמנות תשאלי את חברת הכנסת מרב מיכאלי אם הדברים שאמרה וכתבה לפני פחות משנה עדיין רלוונטיים מבחינתה :
״לפני שבועיים אמרתי שאין סיבה שנתניהו, לפיד ובנט לא יקימו ממשלה, כי הם מאד דומים: שלושתם גברים אשכנזים, קפיטליסטיים ועשירים. הם מבינים זה את זה כי הם מדברים באותה שפה. השפה של פלח האוכלוסייה הזה – גברים לבנים – שעדיין מחזיק ברוב הכסף והכח היא שפה שמדירה את כל מי שהן לא הם.
והנה, קמה הממשלה שלהם, והיא אכן מדברת בשפה הזו: ממשלה בלי ערבים, עם מיעוט קטן של מזרחיים, ייצוג קטנטן לפריפריה וכמובן – מיעוט קטן של נשים”.
האין הרצוג דומה להפליא לנתניהו,לפיד ובנט – גבר אשכנזי קפיטליסט ועשיר שמדבר בשפתם של הגברים הלבנים ? האם בתמיכתה בהרצוג חברת הכנסת מיכאלי לא חתרה כנגד אותם טיעונים שהעלתה שוב ושוב בשנים האחרונות אודות מי ששולטים במוקדי הכוח בחברה הישראלית ?
״האידיאולוגיה של נתניהו שונה מזו של העבודה ואין לנו סיבה להיכנס לממשלה שלו. הפערים הם תהומיים ונתניהו צריך להמיר את דתו כדי לגשר על הפערים בין שתי המפלגות.יש נטייה לומר שצריך להיכנס לממשלה, כי צריך להציל את המדינה. המדינה ברוך השם יציבה וקיימת ואני לא חושבת שהיא אוטוטו קורסת כמו הקו שנתניהו מוביל.זכינו רק ב-15 מנדטים בסיבוב הזה ואופוזיציה זה דבר חשוב. האופוזיציה צריכה להשפיע, להיות כלב השמירה של השלטון ולהחליף אותו כשייכשל”
האם כאשר הרצוג יחליט להכנס לממשלה מיכאלי תחזור ותביע את התנגדותה ?
למה לשאול את מיכאלי רק על הרצוג? גם ליאור שליין הוא גבר אשכנזי שעובד בערוץ מסחרי ואני מניח שסוגר את החודש די בקלות…:-)
מי שמצפה ממיכאלי לאיזושהי עקביות, צפוי לאכזבות לרבות. מרב מיכאלי עשתה קריירה מלתפוס כותבות אופנתיות כאלה ואחרות. הפמיניזם המיליטנטי שלה הוא תעלול פרסום לקידום עצמי, בדיוק כפי שהיו המחשופים ותכניות הטלוויזיה שלה. היא אשפית פרסום ממולחת ולא צריך לחפש אצלה איזשהם עקרונות כלשהם. היא תמכה בהרצוג מסיבה מצויינת מבחינתה: היא רצתה לנקום ביחימוביץ’. לא צריך לחפש שם התנגשות עם עקרונות קודמים שלה, מכיוון שבדומה חגראוצ’ו, גם לה יש הרבה עקרונות…
לגבי יחימוביץ’ – הכשלון שלה הוא הפתעה מדהימה (כנראה שגם לה), וההפרש מדהים עוד יותר. אני מודה שאני מאוכזב, ודי מופתע. מצד שני, ניתן לשער שאת באופוריה, אז זה המקום לברך אותך…:-)
לתנועת הליכוד “לא אכפת מצעיריה”, זו התבטאות מעט נחרצת, בעיקר כשהיא מתבססת על כמה שיחות שערכת עם צעירים שהתפקדו לליכוד (אפשר לשער שחלקם משתייכים לאותם גופי מתפקדים, עליהם כתבת בעבר, שמנסים להסתנן לליכוד?). אני לא מכיר את “יחסן של התנועות לצעירים” (כל המושג של “צעירים” הוא גמיש עד כדי אבסורד – חלק מהמפלגות חושבות שזה עד גיל 30, אחרות עד גיל 40, וכשזה נוח, גם שמעון פרס צעיר להפליא…), אבל אני משער שרובן מתייחסות ל”צעירים” באופן דומה.
באשר לרעיון לחג בין-דתי יהודי מוסלמי: ובכן, מעבר לעובדה שחג ההודיה הוא חג חילוני למהדרין, שמציין את הישרדותה של מושבת פלימות’ ב1620/1, הרי שתמיד נחמד לראות משב רוח מרענן של PC, הקורא לקירוב לבבות בין היהודים לבין המוסלמים. חסרה רק הקריאה הרגילה המזהירה מפני “הקיצוניים משני הצדדים”…
חג ההודיה הוא לא חג נוצרי. הרב משה פיינשטיין, גדול הפוסקים בארה”ב פסק בזמנו שאין סיבה שלא לחגוג אותו…
נכון. כל יהודי ארה”ב חוגגים את ההודיה. זה חג לאומי והיהודים בארה”ב ממשיכים להסתייג מחג ההלוואין (עם סממנים פגניים מסוימים) ובטח מחג המולד. ובכל זאת, החיבור בין קהילות באמצעות חגים הוא מקסים.
היי טל,
לידיעתך שלא נותן לפתוח את סדר היום בועדת חוקה. מניח שהתקלה משום שהלינק מכוון לכתובת שאי אפשר לפתוח באנדרואיד. לידיעתך. (אולי להעביר לפידיאף, עם לינק בסופו ללוז באתר הכנסת למי שירצה, וככה כולנו נהנים? :)).
שבוע טוב
סבבה. תודה על ההערה. אטפל בלו”ז בשבוע הבא.