ההכנות לבחירות ברשויות המקומיות במפלגה הגדולה ביותר, ובעלת המשאבים הכספיים המשמעותיים ביותר – הליכוד – מתנהלות בעצלתיים. רק לפני כמה שבועות, בועידת הליכוד (ממנה נעדר ברגע האחרון ראש הממשלה בנימין נתניהו) אושר הרכב ועדת ההיגוי העליונה לרשויות המקומיות. זהו שם ארוך לצוות של שלושה אנשים, שהפכו למחליטים הכמעט בלעדיים בכל מה שנוגע להצבת מועמדים מטעם המפלגה וחלוקת תקציבי הליכוד. השלושה הם: יו”ר ועדת ההיגוי, חיים ביבס ראש עירית מודיעין (מרכז), ז’קי לוי ראש עירית בית שאן (צפון) ויחיאל זוהר ראש עירית נתיבות (דרום).
לוי, בנו השני של שר החוץ לשעבר ואחד מבכירי הליכוד, דוד לוי, הוא גם אחיה הגדול של חברת הכנסת אורלי לוי (ישראל ביתנו). ביבס, במקור יליד בית-שאן, הוא בן דודם של הלויים, ליכודניק ותיק בעצמו. על פי ביבס, לוי וזוהר – ישק דבר בליכוד. והסידור הזה מתסכל ליכודניקים בשטח.
אחת ההחלטות של ועדת ההיגוי הנ”ל, החלטה שנתפסה באופן חיובי לדברי מספר פעילים עימם שוחחתי, הנה החירות שהעניק הליכוד לחבריו להתמודד ברשויות המקומיות ברשימות עצמאיות, גם אם הליכוד לא תומך בהם. זהו לקח שנלמד מן הבחירות לרשויות המקומיות ב 2008, אז הוטלה סנקציה של הרחקה מן התנועה לכל מי שיצא נגד מועמד המפלגה המקומי. ההחלטה אז, הביאה לנטישת פעילים מקומיים שרצו להתמודד במישור המקומי. הפעם זה תוקן וכל מי שרץ נגד הליכוד ברשות מקומית בה לליכוד יש מועמד, אינו מורחק אוטומטית מן התנועה. הוא רק מפצל את כוחותיה.
אולם, מעבר לכך, עובדת ועדת ההיגוי הנ”ל בקצב וסגנון משלה. בעוד במפלגות האחרות ההכנות בשיאן (מספיק לעקוב אחר ההתרוצצות של יו”ר מרצ זהבה גלאון בין סניפי המפלגה שלה כדי להבין) – בליכוד הצהירו עד לרגע זה על תמיכה רשמית בשני מועמדים בלבד: דוידי אלון בשדרות ורן ויצמן בקרית מלאכי. בפתח תקווה, אחרי פריימריז בסניף המקומי הוחלט (עדיין לא בכתובים) שהמפלגה תתמוך ברמי גרינברג. מחוץ לחיק החמים של האותיות “מחל” על הפתק המוניציפלי נותרו שובל של חברי ליכוד בעיר הגדולה הזו, שרצו להתמודד וכעת יפעלו באופן עצמאי במסגרת כ4 -5 רשימות מעין-ליכודניקיות עצמאיות. פיזור לכל עבר של הכוח הליכודניקי בעיר.
בבית שמש, הליכוד שקל לתמוך בעליזה בלוך לראשות העיר, ביחד עם קבוצה של מפלגות שהיתה אמורה להתייצב מאחוריה. בלוך קיבלה דחיפה משמעותית לפני חודשיים מיו”ר הבית היהודי, נפתלי בנט, שבחר לפתוח שם, בבית שמש, את הקמפיין המקומי מפלגתו הגדולה ויש להבין, ההצלחה הכבירה של הבית היהודי בבחירות הכלליות, זינוק מ 3 מנדטים ל 12 מנדטים, נתנה להם ממון רב באמצעות מימון מפלגות אותו ניתן להשקיע בטיפוח הנהגה מקומית. בזמן שהעיר בית שמש מלאה שלטי חוצות ובהם תמונתה של בלוך לצד לוגו מפלגת הבית היהודי, החליט בנט מאחורי גבה לשנות החלטתו והעביר את כל התמיכה, תשומת הלב והכסף, למועמד החילוני, אלי כהן.
אז מה יעשה הליכוד בבית שמש? מדוע לא יתייצב מאחורי בלוך? התשובה מורכבת ואיטית. בינתיים, עד שהועדה של ביבס תניע מהלכים, בכיר בליכוד אישר לי, שיש בליכוד מי שמאוד מעוניין בכך, כולל הסניף המקומי של הליכוד בבית שמש. ובינתיים, ממתינים גם לבלוך, שתקבל החלטות אחרי הסטירה הציבורית שחטפה מבנט השבוע.
ומה ברשויות אחרות?
“בחוקת הליכוד יש כלל המורה על עריכת פריימריז בסניף המקומי, אלא אם יש “נסיבות מיוחדות” המאפשרות העברת ההחלטה לועדת ההיגוי” אמר לי אחד מפעילי הליכוד הבולטים. “מה הן אותן “נסיבות מיוחדות”? את זה החוקה לא מפרטת. מה שקרה בפועל, עם ועדת ההיגוי, שהם הפכו הכל לנסיבות מיוחדות ולמעט כמה מקרים חריגים, המפלגה לא אפשרה עריכת פריימריז והודיעה מלמעלה מי יהיו המועמדים. והכל נעשה בקצב איטי, בשלבים מאוד מאוחרים, כשמועמדים ממפלגות אחרות כבר מציפים את הרחובות בשילוט ורצים עם הקמפיינים שלהם.”
וכל הסידור הזה בעייתי בעיניך? האם זה לא לגיטימי שהמפלגה לא תשים את כספה על מועמדים שאולי אינם ריאליים או יכולים להביך את המפלגה?
“הבעיה היא שפעילים של הליכוד בכל רחבי הארץ מרגישים שהליכוד לא תומך בהם. זה יוצר ניכור לאורך זמן. צריך להבין שזה אירוע של פעם בחמש שנים שמאפשר פעילות פוליטית מקומית, אבל החבר’ה למעלה לא מתייחסים לזכות שלנו לבחור ולהיבחר. זה פשוט לא דמוקרטי”.
ניסיתי לקבל את תגובותו של יו”ר ועדת ההיגוי, חיים ביבס אך הוא לא השיב לפניות שלי.
לפרקים הקודמים בסדרה ליכודניקים מודאגים/מתוסכלים: כאן וכאן.
* * * * *
והערת סיום נוספת:
פעילי הליכוד, איתם שוחחתי, שיגרו אותי להתעמק באתר המפלגה. אכן, מצאתי שם טבלה מעניינת. הליכוד אישר התמודדות ל 266 אנשים כמועמדים ברשימות (הצבעה בפתק נפרד מראשות העיריה) ברחבי הארץ. ומה? ספירת ראשים פשטנית העלתה, שבליכוד – מאז ומעולם וגם בעתיד ותמיד – זה עולמם של גברים. מתוך 266 מועמדים, רק 29 נשים, כעשרה אחוזים.
המפלגה הזו לא יודעת, לא רוצה או לא יכולה לטפח מנהיגות נשית. אין פלא שאחר כך, לא קיימת שם מנהיגות שטח נשית שעשויה להתאים לפעילות פוליטית ברמה הארצית. אז איפה הן, הליכודניקיות ההן?
את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ
ומה עם ירושלים ? משה ליאון – שאין לו שום סיכוי להיבחר מול ברקת אבל הוא לא ממש הבין את זה עדיין – טוען שהוא מועמד הליכוד כי כמה פעילים מהסניף הצביעו עבורו בהליך שחוקיותו בספק. מנגד, הרשימה של ברקת מלאת ליכודניקים, כמו ב- 2008, והוא נתמך על ידי פעילים מרכזיים כמו אריק זיו או אבי סלמן. ובינתיים לא ברור מה חושבים במצודת זאב. יש האומרים שביבי מפחד מברקת כי הוא רואה בו מתחרה בעתיד להנהגת הליכוד. מצד שני הליכוד לא רוצה להתבזות בתמיכה בקומבינה המסריחה של ליברמן ודרעי.
לדעתי זה שווה פוסט נפרד ומעמיק.
אתה צודק. למרות שאתמול בלילה, כמה שעות אחרי שהעלתי הפוסט הנ”ל (במקור בהארץ), יצאה איזה ידיעה שעדיין צריך לוודא אותה שהליכוד-ביתנו-דרעי דווקא ילכו עם ליאון. ובכל מקרה, גם אם נתניהו לא יתמוך מפורשות בלאון, הוא לא ממהר לתת תמיכה פומבית לברקת, שזה כרגע כל מה שברקת מצליח להשיג ממנו (כלומר, מצליח להשיג ממנו שלא יצא נגדו באופן מובהק וכידוע, גם זה משהו). אתה צודק שזה שווה נפרד ומעמיק, אך שים לב שיש הרבה עיתונאים שמתעסקים עם ירושלים, כך שיש עוד מקומות לקרוא על זה. ואולי אני פשוט אחפש קצת הפניות וזה. תודה.
בירושלים על המודעות המכפישות נגד אנשי ברקת חתום הליכוד-ביתנו ואם אני לא טועה גם על המודעות התומכות בליאון. נראה כמו תמיכה די ישירה עד כה.
יש ויכוח – אנשי ליאון כובתים הליכוד ביתנו אבל הליכוד אמר שהוא לא תומך – אולי זה השתנה אתמול – בליאון ותבע הורדת המודעות, מה שליאון לא עשה.
אני רוצה לקוות שאתה צודק, אבל מאוד חושש.
להערכתי אין דרך לדעת מה מצבו של ליאון כרגע. החרדים הם נעלם (האם גם האשכנזים ייצאו להצביע עבורו? האם חסידות גור תתמוך בברקת כפי שעשתה ב2008?), וכך גם לא מעט מהדתיים הלאומיים.
אני רוצה לקוות שברקת ינצח (את חלקי הצנוע אתרום בקלפי…), אבל זה ממש לא נראה לי וודאי (והלוואי ואתבדה).
גם בלי חסידות גור ברקת היה מנצח ב- 2008. תנאי הפתיחה של ליאון גרועים מאלה של פורוש. פורוש לפחות היה ירושלמי ומוכר, וברקת היה עדיין סוג של תעלומה. היום ברקת הוא ראש עיר פופולרי מאוד ומצליח, ליאון הוא איש אלמוני שבכלל לא גר בעיר.
לא נראה לי שהחרדים יתגייסו בהמוניהם ובהתלהבות למענו, הם די שמחים עם ברקת וכפי שטל הוכיחה במאמרים בעבר יותר ויותר חרדים בכל מקרה לא מצביעים על פי הוראות הרבנים.
לגבי הדתיים הלאומיים – פורוש זכה בתמיכה של האגף החרד”לי ונימני ביותר, זה לא עזר לו. לברקת יש מערכת יחסים מצוינת עם הציונות הדתית.
הנעלם הוא דווקא השמאל שחלקו הקיצוני ביותר תמך בפורוש ב- 2008.
בכל מקרה, ברקת ינצח ברוב גדול. אני יודע שהוא קצת לחוץ עכשיו כי הוא לא ציפה שבכלל אף אחד יתמודד מולו וחושש בצדק מהקומבינות של דרעי וליברמן, אבל אם הציבור ייצא להצביע לא תהיה שום בעיה.
החרדים יכולים לצאת להצביע בהתרעה של רגע – טדי קולק היה בטוח שהוא מנצח ב-1993, והדיל של אולמרט עם החרדים הוכיח עצמו כמכריע לרעתו. העובדה שרבים מהם לא מצביעים בהתאם להוראות רבנים היא לא חידוש גדול למי שפגש חרדים פעם או פעמיים בחייו, אבל הם בהחלט מצביעים בעד מה שהם רואים כאינטרס של עצמם (כמו כל מצביע אחר). ברקת לא פעל באופן מובהק נגד החרדים, אבל הוא בהחלט לא המועמד שלהם. כל קול חרדי שברקת ישיג, זה בונוס – אבל כהכללה, הם צפויים להצביע נגדו.
תנאי הפתיחה של ליאון טובים משל פורוש – פורוש עורר אנטי של ממש בקרב חילונים וסרוגים (ולא פחות מכך, בקרב חסידי גור, שהם בלוק מצביעים משמעותי). ליאון הוא אכן לא מוכר, וככזה לרבים לא אכפת ממנו, ויהיה הרבה יותר קשה להוציא אנשים מהבית להצביע נגדו. בנוסף, כפי שציינת, בשמאל החילוני ממש לא מרוצים מברקת (למרות שבינינו, זו אוכלוסייה מצומקת למדי בירושלים – והרעש שהיא עושה לא עומד בשום פרופורציה לכוח המספרי שלה בעיר).
לרשות ליאון עומדים מנגנוני הבחירות של ש”ס ושל ישראל ביתנו, שהם מהיעילים ביותר שקיימים כאן.
כאמור, אני מאוד אשמח להתבדות, ואפילו אתרום את חלקי הזעיר לכך, אבל הבעייה מורכבת בהרבה: אין אוכלוסייה אחת שברקת יכול לומר במאה אחוז שהיא מאחוריו.
אני חולק עליך כשאתה אומר שליאון לא מעורר התנגדות. כולם יודעים שהוא בובה של דרעי וליברמן וכולים יודעים שהוא בכלל לא ירושלמי. אני קצת מסתובב בעיר ומשוחח עם כל מיני טיפוסים מכל המגזרים והוא נתפס במקרה הטוב כבדיחה.
לגבי החרדים, אני גם לא מסכים. רבים רואים בברקת דווקא האינטרס שלהם. הוא נתן להם כל מה שהם היו צריכים. ודרעי גם לא הכי אהוד בקרב החרדים האשכנזים. גם נראה לך שהליטאים הולכים להצביע למזרחי כהה אור חובש כיפה סרוגה ?
אני לא מודאג.
ליטאים יצביעו לכהה עור עם כיפה סרוגה, בדיוק כפי שהצביעו למועמד קתולי-איטלקי-שמן בבחירות למושל ניו ג’רזי (אתה יודע כמה כריס כריסטי הצליח בלייקווד (רגב, הוועד וראשי הישיבה תמכו דווקא בג’ון קורזין…)?:)
אני ודה שאני לא כ”כ מסתובב בעיר. לעומת זאת, אני גר ועובד בה, וההתרשמות שלי היא שישנוכחות מאסיבית של קמפיין ליאון. העובדה שיודעים שהוא איש של ליברמן ודרעי, פוגעת בו בדיוק בקרב אותם ציבורים שבכל מקרה לא שוקלים להצביע עבורו. בקרב החרדים זה לא בהכרח מינוס…
העובדה שהבית היהודי, למשל, לא הצהיר עדיין מי המועמד שלו בבחירות הקרובות, צריכה מאוד להדאיג. לאור האובר-התחכמויות שלהם סביב הבחירות בבית שמש (עדיין לא ברור לי למה לא חיכו לסקר, בטרם העבירו תמיכתם מבלוך לאלי כהן). הם עוד מסוגלים לתמוך בליאון בטענה “שהוא משלנו”…