יום א’, ישיבת הממשלה ב 10:00. על הפרק: אישור הסכם התעופה (כשברקע איומי השביתה), החלת דין רציפות על חוק הריכוזיות, אישור של מינוי מנכ”לים למשרד הפנים, תחבורה, תיירות ועוד. פירוט הנושאים כאן.
במקביל לישיבת הממשלה, אזרחים שרוצים שהסכם השמיים הפתוחים יעבור חלק בהצבעת הממשלה, מתכוונים לעמוד בחוץ ולהפגין. פרטים כאן.
בתזמון מושלם עם לאומי-רוסק-דנקנר-גייט, יערך מחר כנס הון-שלטון-עיתון. לדוגמא, חפשו את הקשר שבין חרם המודעות שהטיל אי.די.בי על דה-מרקר לבין העבודה החשובה של העיתון הזה, לבין ההתיחסות הרכה שמקבל דנקנר בידיעות אחרונות, כדוגמא בוערת מן הימים האחרונים לסוגיות הון-שלטון-עיתון. האם דירקטוריון של חברה כלשהי הפועל למען השאת רווחים לאותה החברה נוהג בהגינות כאשר הוא מחרים אחד מן העיתונים בישראל, משיקולים שאינם עניינים? (שאלה רטורית, אין צורך לענות)
עוד השבוע, החל מראשון בבוקר, ביקור מזכיר ההגנה צ’אק הייגל בישראל. יפגש עם ראש הממשלה נתניהו, הנשיא שמעון פרס, שר הבטחון החדש שלנו, משה יעלון ומישראל ימשיך לירדן, מצרים ערב הסעודית ועוד. זו לא הפעם הראשונה שלו באזור.
יו”ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ’, חורשת את הסניפים של המפלגה. פרטים כאן.
חיפאים ושמאלנים, ח”כ עמר בר-לב ידבר על הנושא המדיני בטחוני בגזרתכם ביום ראשון בערב. פרטים כאן.
תנועת האופוזיציה של עירית תל-אביב, עיר לכולנו (5 מושבים במועצת העיר) מתכנסת בראשון בערב בתל-אביב בכנס הכנה ראשון לבחירות ברשויות המקומיות. פרטים כאן. האם יחליטו שם לתמוך ולדחוף את ח”כ ניצן הורביץ כדי להתגייס ביחד ולהחליף את שלטון 15 השנה של ראש עירית תל-אביב רון חולדאי? ואולי זו שאלה שלא במקומה, כי הורביץ טרם הודיע שהוא מתכוון להתמודד.
יום ב’, 22 באפריל, היום הראשון של מושב הקיץ של הכנסת (הפגרה מסתיימת בשעה טובה). אני מגיעה לכנסת. עם מי כדאי לקבוע פגישות?
על הדרך, רציתי לשים לינקים לאתר הכנסת, ללו”זים השונים, ועדות, מליאה וכולי. אבל כבר כמה ימים יש בעיה באתר. אם מישהו מאתר הכנסת מעיין פה בפלוג, לתשומת לבכם. זה לא יסתדר מעצמו.
יום ב’, 22 באפריל, מכון ירושלים לצדק מקיים יום עיון באוניברסיטת תל-אביב כדי לדבר על מצב זכויות האדם של הפלסטינים החיים במדינות ערב. מקריאת ההסבר הכתוב בדף האירוע בפייסבוק, אני מבינה שהרעיון הוא לדבר על כמה מדינות ערב פוגעות בפליטים הפלסטינים החיים בקרבן, כדי שבאופן השוואתי ישראל תראה נהדר ביחסה לפלסטינים של 48? אבל בלי אף מילה על הפלסטינים שחיים תחת ממשל צבאי? הנה הסרטון המקדים למי שמתעניין.
עוד ביום ב’, ועידת האנרגיה השנתית של עיתון כלכליסט במלון הילטון בתל אביב. את הועידה יפתחו שר התיירות עוזי לנדאו, שר האנרגיה והמים, סילבן שלום ושר הגנת הסביבה, עמיר פרץ. פרטים כאן. בחוץ מתארגנת הפגנה נגד מכירת אוצרות הטבע של ישראל לחו”ל, תוך התעלמות מן הזכויות של הציבור הישראלי במשאבי הטבע של המדינה. פרטים על ההפגנה, כאן.
ואם בענייני גז עסקינן, ביום שני, בבית סוקולוב בשעה 11:30, תתכנס התנועה הסביבתית-חברתית ‘מהפך ירוק בעיר‘ כדי לפתוח את מערכת הבחירות שלה לעירית תל-אביב. ראשי התנועה ראובן לדיאנסקי ואלון טל (התנועה) ידברו.
בימים 22-23 לאפריל יתקיים הכנס השנתי של המכון למחקרי בטחון לאומי (ה – INSS), ברח’ חיים לבנון 40, תל-אביב. בתוכנית, שורה של דוברים בכירים במיוחד: הרמטכ”ל רא”ל בני גנץ, יו”ר המטות המשולבים לשעבר, מייקל מאלן, הנגיד (כמעט לשעבר) סטנלי פישר, בעלי טור בולטים דיוויד איגנשייס (וושינגטון פוסט) ודייויד סנגר (ניו יורק טיימס), השגריר דן שפירו, השגריר לשעבר מרטין אינדיק, ח”כ צחי הנגבי, ג’יבריל רג’וב ועוד. מן המכון עדכנו אותי ששר האוצר, יאיר לפיד, יהיה הנואם במושב הפתיחה ביום ב’ ושרת המשפטים ציפי לבני תנאם במושב הסגירה. נשמע מעניין. הייתי מגיעה לולי היו לי בעיות בייביסיטר חמורות כל השבוע וכל החודש.
יום ג’, 23 באפריל, הכנס הארצי לקיימות באשדוד בנוכחות השר החדש להגנת הסביבה, עמיר פרץ וראש ממשלת צרפת לשעבר, אלן ז’ופה. ומה אתם יודעים? דוברות-נשים רבות בכל מושב ומושב. אפילו יותר מעלה התנאה של אישה אחת לכל פאנל. מרשים. פרטים כאן.
יום ה’, 25 באפריל, מדינת ישראל נגד אביגדור ליברמן, שלב הדיונים מתחיל. בית המשפט השלום בירושלים, בהרכב של שלושה שופטים. דרמת בית המשפט תתקיים בין פעמיים לשלוש בשבוע, במשך שלושה שבועות (פלוס מינוס). הסבר על טקטיקת ההגנה לקראת המשפט (בהתבסס על תשובת ליברמן לאישום) מצוי בטור הזה של יובל יועז (גלובס)
28 באפריל, כנס של העיתון ג’רוזלם פוסט בניו יורק תחת הכותרת “נלחמים על החלום הציוני”, במלון מריוט, טיימס סקוור. יגיעו במיוחד מישראל: השרים ציפי לבני, יובל שטייניץ, סילבן שלום. עוד ישתתפו גנרלים בדימוס, גבי אשכנזי, עמוס ידלין ועוזי ארד ועוד אישים מעניינים.
לא קצת פאסה המלחמה על הרעיון הציוני? לדעתי נלחמנו על זה ב48 והקמנו את המדינה, אפשר לעבור הלאה לא? ולמה עתון שיוצא בירושלים ושזה גם חלק משמו עושה כנס בניו יורק? מתי לאחרונה הניו יורק טיימס עשה כנס בירושלים? ומה ציפי לבני עושה בעניין תהליך השלום (או עמיר פרץ בעניין איכות הסביבה) חוץ מלרוץ מכנס לכנס? ואיפה אפשר להצביע נגד השמיים הפתוחים? ומה יש ליאיר לפיד לומר על בטחון לאומי שהוא לא יכול לכתוב בפייסבוק? מילא לבני ועמיר פרץ שלא לדבר על השרים בלי תיק (אמיתי) שלום ושטייניץ, אבל בתור שר אוצר חדש עם תקציב שהוא צריך להגיש עוד חודש ודבר או שניים שיש לו ללמוד על הנושא (לפי עדותו שלו) באמת אין לו דברים יותר חשובים לעשות מאשר לדבר על תחומים שהוא לא יודע עליהם יותר מכל אזרח ישראלי אחר? חבורה של ברברנים. שיקום מישהו ששמע מישהו מהנ”ל נושא פעם איזה נאום מסעיר, מלא השראה, מרתק, בעברית יפה שגורם לך לקום ממקומך ולמחוא כפיים, ולא משנה אם בכנסת או בכנס או בכן או בכ’. אם הייתי צריך להזמין מישהו לדבר בהרמת כוסית לוועד העובדים של מפעל העופות שבו אני עובד לא הייתי חולם להזמין אף אחד מהם. הם עוד לא התחילו לעבוד מה הם כבר רצים מכנס לכנס. תעשו משהו שנה שנתיים ואז תבואו לדבר.
בקיצור, אתה רוצה מנהיגים אילמים. רשמתי בפני. עשיתי זאת בשקט בלי להוציא הגה מהפה.
באופן משעשע משהו, הבאנר של אתר הכנסת מודיע על הכנסת ה-18, התוכן מדבר על הכנסת ה-19.
כן. יש שיבושים באתר שלהם. הלינק ששמתי פה, הוא אחרי שניסיתי להגיע למה שמתוכנן השבוע בכנסת.
סדר היום השבועי של המליאה: http://main.knesset.gov.il/Activity/plenum/Pages/GeneralAgenda.aspx
אכן היו תקלות הים באתר הכנסת. כעת הכל אמור להיות תקין. אם יש עדיין בעיה נא לכתוב לנו: feedback@knesset.gov.il
תודה על תשומת הלב.
הפמיניזם המודרני הינו יהיר ומתבסס בעיקר על שנאת המין הגברי כשרוח הסוציאליזם הקומוניסטי, הפציפיזם והשיוויון המוחלט מנפחים את מפרשיו המתבלטים בצעקניות. זוהי דעתי בנוגע לכל אחד מעקרונות הפמיניזם המודרני (פמיניזם אשר מציע דרך חיים וניהול): הקומוניזם (סוציאליזם קיצוני) הוא אשליה. לעולם לא יהיה שיוויון מכיוון שרוח האדם חוטרת לתחרותיות והשקעת האדם במעשה ידיו נובעת מהרצון להתקדם – כאשר נכפה השיוויון לא יהיה לאדם אינטרס להשקיע במעשה ידיו. על כן ניתן לראות בברור כיצד הקומוניזם בברית המועצות קרס בעוד הקפיטליזם האמריקאי שיגשג. יש צורך בגופים השומרים על זכויות העובד אך יש להציב גבול לסוציאליזם. טעות נפוצה בקרב הסוציאליסטים / ות היא שהטיקונים הם אוייב העם ושיש לקחת את המיסים רק מהמעמדות העשירים ולהפחית את המיסים למעמדות החלשים ועם כספי המיסים לתרום למעמדות החלשים. הטיקונים לא ישבו בשקט, הם יעברו למדינות אחרות. המדינה צריכה להתחרות בהצעות של מדינות אחרות לחברות הענק על מנת שאלו ישארו כאן. אי אפשר לסמוך על העשירים שיממנו את הצרכים הסוציאליסטים של העם. על כן מה עושים ראשי הממשלה אשר מוכרכים לרצות את הסוציאליסטים הצעקנים? מאיפה יקחו את הכסף עבור ההטבות הסוציאליסטיות כאשר אי אפשר עוד להוציא כסף מהטייקונים? חייבים לקחת גם מפחות עשירים וגם מעוד פחות עשירים. נכון הם נקראים מעמד הביניים. וזה המצב שאנו נמצאים בו היום. מצב שבו תקציב המדינה קורס תחת הנטל הסוציאליסטי שבו ישנם וועדי עובדים חזקים אשר סוחטים את המדינה וחברות מדינה (לא מופרטות) אשר פועלות בצורה לא יעילה. הפתרון הוא להפריט את כל החברות, ולהעביר את כולן לידיים פרטיות על מנת ליצור תחרות ויעילות, להגביל את וועדי העובדים הסחטניים ולהפסיק את הרחבת הגירעון עם מתנות סוציאליסטיות. נכון צריך גם ליעל את הצבא, לצמצם את הבזבזנות, למנוע ניצול עובדים דרקוני וכמובן לחתוך את צינור האספקה החד קיווני לחרדים (שלא מחזירים כלום למדינה). זהו לגבי הקומוניזם שלכם. לגבי שנאת הגברים – לא כל גבר הוא עבריין. צורת החשיבה הגברית שלפעמים נראת לנשים כאגרסיבית ואלימה היא לאו דווקא לא נכונה. (כמובן שלא בכל מצב אך לפעמים יש צורך בחשיבה כזאת). בוא נפוצץ כאן בועה: הפמיניסטיות הן לא כלכך חכמות כמו שהן חושבות כי מאוד קל לדבר על שיוויון ואחווה אך זה לא שזה קשה ליסם זה פשוט בלתי אפשרי. אתן לא מבינות בכלכלה ולא מבינות בהיסטוריה פוליטית מדינית או צבאית וכל מה שיש לכן זה רגש, רגש של גאווה נשית, של שנאה כלפי גבריות ורגש של רצון להשתחרר ממנה ולהיות חופשי. ההיסטוריה מלמדת שהנסיון והידע עדיפים על אותו רגש והיו לפניכן כבר הרבה תרנגולות עיוורות שיודעות לצעוק וללכת אחרי הרגש. לכו לעבוד! (רמז – לכתוב בלוג או להיות פעיל ומוחא חברתי זה לא עבודה). עכשיו לגבי השמאלניות הפציפיסטית – זה יפה ונכון עד שמגיעים למלחמה נגד דת תוקפנית כמו האיסלם. שם להיות טוב לצד השני לא עוזר כמו שאתן יכולות לראות מתוצאות ההתנתקות. בסיס טרור הוקם על שטח שהעניקה מדינת ישראל לאויבה. זהו תהנו. ושוב לכו לעבוד. קשקשניות.