לא רוצים נשים? שסו אותן זו בזו

שוב חוזר הניגון. כמו תקליט שבור. אין נשים, יש נשים, למה אין נשים. הטיעונים הקבועים עולים וצפים: צריך למנות אנשים רק על פי כישוריהם ולמה לקדם את הנשים שזכו לפחות קולות בקרב מתפקדי הליכוד, מאשר הגברים? והליכוד, כמו בכל השנים האחרונות, נמצא מאחור בכל מה שקשור לקידום נשים. ההנחה היא –  של הליכודניקים, של המראיינים בתקשורת, של הבוחשים בצלחת הפוליטית  – שרק אישה אחת צריכה להיתמנות לשרה מטעם הליכוד. בבחינת, תנו להן את מה שהן מבקשות ושיפסיקו עם הרעש הזה. ככה מתייחסים לשרה לימור לבנת בתוך הליכוד במשך כל חייה הפוליטיים וככה מתייחסים עכשיו לכוכבת העולה ח”כ ציפי חוטובלי.

מדוע לא חצי, חצי? בממשלה, במפלגה? כי זהו עולמם של הגברים. הם אלה שמחלקים התפקידים, הם הנושאים והנותנים, הם כ 70% מן המתפקדים בליכוד והכי חמור: הם כמעט 90% ממרכז המפלגה. לא לחינם אמרה לי השרה לבנת לפני כמה חודשים, שהיא מתבוננת שמאלה ומקנאה. והרי, במפלגות העורכות פריימריס הבינו כבר מזמן את הצורך בהעדפה מתקנת, ואכן, ח”כ חוטובלי הוקפצה למקום ה 15 ברשימת המפלגה, לכשזכתה במספר הקולות הרב מבין הנשים. אבל העוולה המעגלית הזו, של גברים מחליטים, משבצים ונבחרים, מאפשרת להם לשמר את כוחם והנה, מגיעים לימי המינויים ומבקשים מהנשים  שיסתפקו בשרה אחת (מתוך 20 חברי הכנסת של הליכוד).

ח”כ אביגדור ליברמן ימנה, ככל הנראה, שתי נשים לממשלה: ח”כ פאינה קירשנבאום וח”כ סופה לנדבר. ח”כ יאיר לפיד, ימנה אולי אישה אחת, יעל גרמן, מתוך ה 40% הממלאות את רשימתו לכנסת (ואף זה לא בטוח, שכן יש המדברים על מינוי מאיר כהן לשר הפנים). ציפי לבני, תהיה שרת המשפטים מטעם התנועה ומה קורה עם מפלגת השלטון האמורה לשמש סמל? שם מתקוטטים.

היום בבוקר התראיינה ח”כ ציפי חוטובלי ברדיו גלי ישראל (להלן לינק לכל הראיון כפי שהקלטתי אני ממחשבי והעלתי ליוטיוב שלי):

“כמי שנבחרה במקום הראשון מבין הנשים, כמי שיודעת שנוכחות נשית מאוד חשובה בממשלת נתניהו השלישית. כל הזמן אומרים פוליטיקה חדשה. מה זה פוליטיקה חדשה אם לא אנשים צעירים. אנשים שהביאו הישגים בתוך מערכת הבחירות הפנימית, שהוכיחו קשר אידיאולוגי לציבור הבוחרים שלהם…… ראוי היה בתוך רשימת המינויים לשבץ אנשים חדשים שהתקדמו בפריימריס וגם הייתי אומרת שלא ראוי שרק אישה אחת תכהן ממפלגת השלטון, ראוי ששתי נשים לפחות יכהנו בממשלה הבאה. ברור לציבור שאני אינטרסנטית, אבל לדעתי הרכבת ממשלה שבסופה מה שהיה הוא שיהיה זו טעות.” (ההדגשה שלי -ט”ש)

בהמשך הראיון מדברת על חוטובלי על השרים גדעון סער וגלעד ארדן, שהיו חדשים בקדנציה הקודמת. ובסוף הראיון נדרשת לשרה לימור לבנת, וזאת כיוון שהמראיין מניח, שממילא תמונה רק אישה אחת. וחוטובולי משיבה: “לדעתי זאת טעות. זאת שגיאה לראות בפוליטיקה הישנה מיחזור כל רשימת השרים, הדבר לא נכון, הציבור בסופו של דבר מסתכל על הרשימה הזאת של הליכוד ויגיד אם הממשלה לא מחדשת את פניה בשביל מה הלכנו למערכת פריימריס כל כך קשה. יש אנשים שהתפקדו למפלגה, יש אנשים שבאמת כל עניינם זה לעצב את רשימת הליכוד לכנסת הבאה. במובנים מסוימים זה הבעת אי אמון בתהליך הבחירה אני חושבת שזה דבר נכון. לימור לבנת הגיעה לתחתית הרשימה, עשתה הרבה שנים שירות מאוד טוב למדינה, ראש הממשלה היה צריך באמת באופן ברור, לא מדובר במצב שמאה קולות מפרידים ביני לבין לימור לבנת אלפי קולות מפרידים ביני לבין לימור לבנת.”

מתוך כל דבריה הנ”ל של חוטובולי, הפיצו ברדיו גלי ישראל את החלק האחרון עם הכותרת: “למנות לימור לבנת -טעות”,  ואת לינק היוטיוב החלקי והתמלול החלקי הפיצו לכתבים (להלן לינק חלקי כפי שהפיצו גלי ישראל):

והרי מה יותר נהדר מ Cat Fight? טקטיקה ידועה מראש של הגברים. נשלח לכל עורכי האתרים ולכל הכתבים הפוליטיים חלקיקון של הראיון, שבו חילצנו מחוטובלי אמירה מעורפלת נגד לבנת, זה בטח יעשה כותרות, לא?

קידום נשים? לא מעניין. עדיף לשסות אותן זו בזו. שעשועים. ואכן, כותרות אתרי החדשות התאימו עצמם לכך.

בשעות הערב התראיינה ח”כ ציפי חוטובולי בגלי צה”ל וניסתה לתקן: “מדוע הנך שואל אותי מי צריכה להתמנות ביני לבין לימור לבנת? מדוע לא תשאל אותי על הגברים שברשימה? לא צריך להיות מצב שבוחרים בין שתי נשים. זו מציאות שלא מקובלת עלי, כי זו לא תחרות ביני לבין לבנת. צריכה להיות יותר מאישה שרה אחת.”

ידוע לי שאין קשר בין המראיינים בתחנת הרדיו גלי ישראל (הם חביבים עלי, אני מתראיינת שם תכופות בעצמי), לבין מנהלי התחנה/מפיצי הלינק החלקי, לבין הבוחשים בצלחת הפוליטית שחיככו ידיהם בהנאה ולבין הח”כים הגברים שממתינים במתח לשיבוצים. מוחי הנשי אינו מזהה פה קונספירציה של הגברים נגד הנשים. ובכל זאת, לכל מי שנהנה לטפח את המיתוס הידוע, שהנשים הן אלה שרעות זו לזו, שמות מכשול אחת לשניה, לא מפרגנות וכולי וכולי, קבלו הרמת מסך קטנה לעולם התקשורת והפוליטיקה ואיך הוא פועל נגד נשים.

את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ