פוסט אורח של רועי פלד, משפטן באוניברסיטת קולומביה, לשעבר המנכל של התנועה לחופש המידע, ופעיל פוליטי (מרצ) בעברו.
פורסם על ידי פלד בפייסבוקו והובא לכאן, לשם ההדגשה והדיון
אלה לא אחוזי ההצבעה, טמבל!
אני יודע שרווחה לה איזו מין הנחה שכל הצניחה באחוזי ההצבעה במערכות הבחירות הבאות באה משורות השמאל. מכן נפוצה המסקנה שרק נעלה את אחוזי ההצבעה, נשנה את המדינה. מדי פעם גם שמעתי שזה “מגובה במחקרים” אבל אף אחד לא יכול להציג מחקר רציני שכזה.
אז הרמתי את הכפפה ועשיתי מחקרון. לקחתי את קובץ הקלפיות המלא של 2009. הוצאתי את כל הקלפיות בהן היה 70% הצבעה ומטה, ובנפרד את כל אלה בהן היו 71% הצבעה ומעלה, ובדקתי את התוצאות בכל קבוצה.
ראו זה פלא – הבוחרים בקלפיות עם אחוז ההצבעה הנמוך ימנים יותר. אם התוצאות היו מבוססות רק עליהם, אזי לליכוד היה מנדט אחד יותר מבמציאות (28) לליברמן שניים (17) חד”ש היתה זוכה במנדט, רע”ם-תע”ל זוכה במנדט, קדימה מפסידה מנדט, יהדות התורה מפסידה אחד והעבודה מפסידה שניים. סה”כ מנדט אחד היה מתווסף לימין.
אם, לעומת זאת, ההצבעה היתה רק בקרב קלפיות עם אחוז הצבעה גבוהה, הו הו הו. העבודה היתה זוכה בשלושה מנדטים, הבית היהודי בעוד שניים (הנה ההתנחלויות), יהדות התורה בעוד שלושה (הנה החרדים), בל”ד וחד”ש היו מאבדות אחד, האיחוד הלאומי היה זוכה בעוד שניים, קדימה בעוד שלושה, ליברמן היה מפסיד (תקשיבו טוב) שמונה מנדטים, הליכוד מפסיד שלושה, מרצ היתה זוכה בשניים, רע”ם-תע”ל מפסידה אחד וש”ס מפסידה אחד. סה”כ גוש המרכז-שמאל היה מרוויח חמישה (!) מנדטים, כאשר אכן המפלגות הערביות היו נפגעות והמתנחלים/חרדים מרוויחים. אבל בסה”כ מסתבר שאנשי השמאל דווקא מצביעים מעל הממוצע.
אגב, גם בדיקה נוספת של הנתונים באופן אחר (במקום בדיקת הקלפיות בהן היה שיעור הצבעה גבוה, בדיקת הקלפיות שנטו יותר לשמאל, תוך בחינת שיעור ההצבעה ספציפית שם) – מביאה לאותה התוצאה: ב 3,712 קלפיות בהן העבודה + קדימה + מרצ זכו לשיעורי תמיכה של 40% ויותר (לעומת תמיכה כללית של 35%), שיעור ההצבעה בקלפיות אלה, היה 70%, שזה מעל לממוצע הכללי של 65%.
איך זה יכול להיות? הרי זה כל כך סותר את מה שהורגלנו לחשוב.
שלושה הסברים –
1. חלק מהנתונים שמסתובבים בימים האחרונים שגויים כי הם בנויים על נתוני קלפיות ללא מעטפות כפולות, כלומר ללא הצבעת חיילים. הנתונים שאני מתייחס אליהם (קובץ הקלפיות של הממונה על הבחירות במשרד הפנים) כוללים את שיוך המעטפות הכפולות לקלפיות האם. לכן בתל-אביב למשל לא היו 58% הצבעה כנטען, אלא 63%. קרוב מאד לממוצע הארצי שהיה 65%.
2. רבבה, רבבה ועוד פעם כפר תפוח. בהתנחלויות באמת יש אחוז מאד גבוה, אבל הוא מתבטל לעומת מאסות הרבה יותר גדולות בערים אחרות. (זכרו שאחוז גבוה מהגרים בשטחים הם ילדים שלא מצביעים).
3. שני הנתונים המשמעותיים החסרים הם שבכמה ריכוזי שמאל יש דווקא אחוז הצבעה גבוה (שוהם – 84%, מודיעין – 80%, הוד השרון – 76%, רמת השרון – 75%, קרית אונו – 74%, כפר סבא – 72%, גבעתיים – 72%, רעננה – 72%) בעוד שבלא מעט ריכוזי ימין, יש דווקא אחוז הצבעה נמוך (דימונה – 51%, טבריה – 54%, בת-ים – 54%, באר-שבע- 57%, נצרת עלית – 57%, עפולה – 60%, חדרה – 60%, אשקלון – 60%). עם כל הכבוד לרבבה וכפר תפוח, אלה המסות הגדולות באמת.
והמסקנה? אין קיצורי דרך, חברים. יש רק ללכת ולשכנע אנשים שחושבים אחרת.
איך היתה נראית הכנסת לו כל האחוזי ההצבעה בקלפיות היו זהים?
(שזה לא מאוד שונה מבחירות בשיטה אזורית, מבחינה מסוימת.)
אגב, מבחינה אסטרטגית, הקמפיינים להעלאת אחוז ההצבעה מגיעים אומנם מהשמאל, אבל נראה לי שהם ממילא בד”כ מתמקדים גיאורגפית או באינטרנט, ולכן מניה וביה משיגים את מטרתם.
וזה לא בסדר, כי חלק מהקמפיינים הם מטעם נשיא המדינה..
עדי, גם השאלה הזו נבדקה, על-ידי אדם אחר, והתוצאות די דומות –
http://orikatz.wordpress.com/2012/10/25/voting1/
אם כבר להיפך, הוא מוכיח שיש לשמאל את כל הסיבות להתאמץ ולהביא יותר אנשים לקלפיות כי ככל שאחוז ההצבעה בקלפי יותר גבוה יש יותר מצביעים לשמאל. אבל האמת היא שהמחקר לא מוכיח כלום. עד שלא יודעים מה התפלגות המצביעים שלא הצביעו בקלפיות של למטה משבעים אחוז ולמעלה מ71 אחוז אי אפשר לקבוע האם שכנוע שלהם להצביע יועיל לשמאל או לימין או לאף אחד מהם.
נגעת בנושא לכאורה שולי לדברים לעיל ושמעניין אותי – כיצד ולאן משויכות המעטפות הכפולות?
אורח, שאלת המעטפות הכפולות היא באמת מעניינת, אבל היא מחייבת בדיקה נוספת ומעמיקה. זה אפשרי, כיוון שבקובץ של משרד הפנים יש גליון נפרד לקלפיות לפני הטמעת המעטפות הקלפיות וגליון נפרד לקלפיות לאחר הטמעת המעטפות הכפולות. כך שלא קשה לברר בכל יישוב כמה קולות נוספו במעטפות הכפולות. ברם אולם, לי לצערי אין את הזמן לעשות את הבדיקה.
אם עוסקים בכוחות שלא נראים, אז התפרסם היום ב’צינור לילה’ מעין סקר(רון) ע”פ נתוני האינטרנט – שהסוקרים המסורתיים לא בודקים מסיבותיהם המובאות שם, והנתונים מפתיעים מעט אבל לא יותר מידי – בהתאם לעובדה שהגולשים בעלי הנוכחות המאסיבית הם צעירים שפחות מצביעים למפלגות ישנות ומסורתיות, ויותר למפלגות חדשות. ע”פ הסקר הליכוד מאבדת עשרה מנדטים ובנט עולה בכמה (לא זוכר מספרים), וכן ‘יש עתיד’.
מעולה! תודה על הבדיקה. נחמד כשאנשים מדברים במספרים מוצקים, ויותר מזה – שלא עושים איתם מניפולציות (כמו אנשי משרד האוצר וכנגדם מנהיגי המחאה החברתית, למשל).
השורה האחרונה היא הכי חשובה, ומלאה במשהו שכולנו איבדנו מזמן – צניעות.
ועוד נתון שקראתי – שיעור ההצבעה כולל את היורדים, את ילדיהם, את היורדים שכבר מתו מזמן וזה לא עודכן במשרד הפנים. שיעור ההצבעה האמיתי בארץ היה 72%:
http://www.cbs.gov.il/hodaot2009n/24_09_024b.pdf
כנראה עוד יותר ליהודים. כך שלמעשה וכפי שהוכח כאן, אין לשמאל רזרבות בכלל. אחוז הצבעה גבוה אצל היהודיםמשמע – יותר קולות לליכוד.
יש פה מין קונספציה כזו שמי שלא הולך להצביע אלה מצביעי השמאל. יקיריי, בדיוק כמו שהקונספציה ההיא, ב-73, זרעה הרס וחורבן, ככה הקונספציה הזו זורעת הרס בשמאל. השמאל, במקום להילחם ולשכנע בצדקת הדרך, הולך ומשכנע אנשים להצביע. לא, זה לא יביא לנו את השלטון. ממש לא.
מדברים כל הזמן על אחוז ההצבעה הנמוך בתל-אביב, אבל שוכחים שתל-אביב כוללת גם את דרום תל אביב וגם את יפו. ופה קבור הכלב! מי שמוריד את אחוזי ההצבעה בתל-אביב זה הדרום ויפו. בדרום תל אביב אחוז המצביעים נמוך ביותר (50 אחוז, ואפילו פחות), ושם המפלגות המובילות הן הליכוד וש”ס.
וכדי לחדד את רועי – המסות הגדולות של הימין הם באמת לא ברבבה, כפר תפוח ובית אל, אלא בדימונה, קריית שמונה ובית שאן – ושם אחוזי ההצבעה הם באזור ה-50 אחוז.
אז שמאלנים – אולי כדאי שנפסיק לשכנע “לצאת להצביע”, אלא לשכנע שהשמאל צודק.
אגב, מי שרוצה לראות את אחוזי ההצבעה הפרוסים, אפשר באתר הבחירות של גלובס:
http://www.globes.co.il/news/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_2013.tag
כל מיני קונספציות יכולות להישבר לכם. למשל, במאה שערים אחוזי ההצבעה הם לא 120 אחוז, אלא יותר קרוב ל-17 אחוז. למשל – יש התנחלויות בשטחים הכבושים שמצביעות לשמאל (סלעית, חרמש, ריחן, רועי, בקעות, חמרה, מכורה, תומר, נתיב הגדוד, גלגל, נעמ”ה, בית הערבה, קלי”ה, מצפה שלם, הר גילה, טנא – אצל כולן קדימה הייתה המפלגה המובילה. ויש גם את ניר”ן ואלמוג שאצלם מפלגת העבודה הייתה המפלגה המובילה. התנחלויות. מדהים).
האמת היא גם שאם תבדוק את ההתנחלויות מצביעות השמאל, לא מעט מהן הן ישובים חילוניים וגם שמאלניים והסיבה היחידה שאנשים גרים שם היא כלכלית – כי בריחן היה אפשר לקנות בית סבבה במחיר נמוך והמדינה עוד מוסיפה הטבות (מדברת ממקור ראשון. היום גם שם המחירים כבר בשמיים). אז זה לא מפתיע בכלל. לגור בהתנחלות זה פשוט פתרון “יצירתי” ליוקר המחיה, וכשלא גומרים את החודש שמים את האידיאולוגיה בצד. מה לעשות.
נכון, יש כמה התנחלויות כאלה, הרוב לא.
תפיסה מעניינת.
בימינו אפילו המתנחלים (החילונים, חס וחלילה הדתיים) לא אשמים בכיבוש. רק ביבי והכלכלה שלו אשמים. המתנחלים המסכנים רק “שמו את האידיאולוגיה שלהם בצד”.
האם יכול להיות שהם גם מתנחלים אוהבי ארץ ישראל השלמה, גם חילונים שרוצים להפריד דת ומדינה וגם פרגמטיים שוחרי תקווה ומצביעי קדימה?
לאאאא, מורכב מדי.
פוסט מצויין! אני חייב להודות שגם אני האמנתי למה שמוכח כאן באופן חד-משמעי כמיתוס בנוגע לזהותם של הלא-מצביעים.
מוריד את הכובע בפני ההשקעה המרשימה.
תודה. אעדכן את רועי
אחוז ההצבעה כנראה באמת מוטה מטה משום שאיננו לוקח בחשבון אזרחים שאינם בארץ (בעיקר מה שנקרא מסורתית “יורדים”). עד כמה שאני יודע, מיצוי מלא של פוטנציאל המצביעים בארץ שווה ל-80% מהאחוז המחושב ע”י משרד הפנים.
….ולשטח צריך לצאת (כמו שכבר נאמר ב”קנדיד” לגבי עיבוד הגינה של כל אחד ואחת).
דודו
כמו כל ניתוח סטטיסטי, גם כאן אפשר להסתכל על הנתונים בדיוק מהזווית השניה שתגיע אל המסקנה השניה.
אם נניח שהפילוג בין ימין לשמאל הוא סביר (עם נטייה קלה לימין), הרי שהמחקר שלך מוכיח את ההיפך.
כלומר, דווקא בקלפיות שבהן אחוז ההצבעה היה נמוך הכח הימני “מוצה”. ממילא, כל מצביע נוסף שיגיע לקלפיות באיזורים אלו יצביע לשמאל. וכן להיפך – בקלפיות עם אחוזי ההצבעה הגבוהים השמאל מנצח.
אלא אם כן תניח שהחלוקה הגאוגרפית היא החשובה ואז אמנם להביא יותר מצביעים לקלפיות החלשות יביא רק עוד מצביעים לימין. אבל זה לא מה שטענת בפוסט. (אולי רמזת לזה באפשרות השלישית שלך).
אני אגב חושב שחשוב לעודד כמה שיותר מצביעים להגיע לקלפי כי בניגוד למיתוס המתמטי של קול אחד לא משפיע, או המיתוס הפסימי של “כלום לא יעזור וכולם אותו דבר” – לכל קול יש ערך. אלה שלא באים להצביע פשוט נותנים משקל גבוה יותר לקולם של אחרים, בלי קשר לחלוקה הפוליטית.
לכן אני מאד מחבב את התשדירים של ועדת הבחירות עם “משטרת הקיטורים”…
אין היגיון בטענה שלך. אתה בעצם אומר שאיפה שהימין חזק בקלפי עם אחוז הצבעה נמוך – מי שלא מצביע שמאלני. אין שום בדל הוכחה לטענה הזאת כמו שאין לה שום היגיון.
יש המון מחקרים וסקרים שהוכיחו שהציבור שהכי פחות מצביע זה אנשי עדות המזרח עם נטייה ימין מתון. זה הכי חזק בירושלים שבה החרדים מצביעים, הדתיים הלאומיים מצביעים, החילונים האשכנזים מצביעים – אבל המזרחיים המסורתיים הרבה פחות.
זה מתאים בול לתיאור של המאמר הזה. יש כאן ציבור שמשום מה לא מצביע, לא מאמין, לא מעוניין, אין לי מושג. ומדובר באנשים שלא שייכים לשמאל ולא יצביעו לשמאל.
טוב, להגיד “אין לה שום הגיון” שקול לכל אמירה טאוטולוגית של “אני צודק כי אני צודק”. אם אין הגיון – עליך החובה להסביר למה. אני לא טענתי שכל מי שלא בא לקלפי הוא שמאלני, אלא שמבחינה סטטיסטית יש לכך סבירות טובה.
לגבי המחקרים והסקרים – אתה חוטא במה שכותב הפוסט ניסה לדחות והוא שימוש במחקרים עלומים בלי להביא אותם (או לפחות לצטט מהם).
בכל אופן, אני לא מנסה לטעון שבאמת אחוזי הצבעה גבוהים ישנו את המפה הפוליטית, אלא שסטטיסטיקה היא כלי רך וגמיש וניתן לשחק במספרים להרבה כיוונים…
לא חובת הוכחה היא על מי שמגיע עם טענה לא סבירה. סטטיסטית היא לא סבירה. אין לה ביסוס רציונלי, אתה לא נותן שום הסבר, אין שום השערה ובכל מקרה זו סתם טענה מצוצה מן האצבע שאי אפשר להוכיח בכלל. אז כן אין בה היגיון.
המסקנה שלך מעט מוזרה.
אתה אומר שכל מי שלא הגיע לקלפי X, סימן שהוא תמונת מראה של כל מי שכן הצביע בקלפי X. מאיפה הסקת את זה? הרי זה מגוחך. אם 49% שלא הלכו להצביע בדימונה – שאתה טוען שהם היו מצביעים לשמאל – היו באמת רוצים להצביע לשמאל הם היו הולכים ומצביעים. פשוט מאוד. כנ”ל לגבי כל שאר האחוזים שלא הלכו להצביע בפריפריות.
רובם הם מצביעים שמיואשים בכלל מהפוליטיקה. במהותם הם אנשי ימין, אבל כאלה שהם לא יצביעו אף פעם לשמאל.
אז במקום לשכנע אנשים ללכת להצביע, צריך לשכנע אנשים לעבור מהימין לשמאל. זהו.
רועי,
גם אני עשיתי את הבדיקה (עם התוצאות מאתר ועדת הבחירות כך שהמעטפות הכפולות מופרדות).
עשיתי את הבדיקה תוך התמקדות בישובים בעלי צביון של גוש השמאל (מעל 60% גוש השמאל). אם סופרים כמה אנשים לא הצביעו בישובים האלה (ללא הבחנה לגבי אחוזי ההצבעה בפועל) מדובר על ~710 אלף איש שלא הצביעו, מתוכם קצת יותר מחצי מהמגזר הערבי. גם אם תיקח הערכה שאחרי התיקון של המעטפות הכפולות המספר יורד ל-600 אלף, החלק של המגזר הערבי לא משתנה מהותית.
אם בודקים מה היה קורה אם כל האנשים החסרים הללו היו מצביעים לפי התפלגות ההצבעה המקורית של אותו ישוב, היה מתקבל שגוש השמאל גדל ב-5 מנדטים, בעיקר על חשבון הליכוד ביתינו והבית היהודי.
אז ייתכן שהרבה יותר קולות בימין לא מצביעים, אבל היעדר המצביעים מהמגזר הערבי משנה את כל התמונה ימינה ואז לא “זניח”
יוגב, ההיתלות במגזר הערבי היא טעות נוראה. רובם המוחלט של הערבים מצביע לרע”ם-תע”ל ובל”ד, ומעט לחד”ש. הווה אומר, מפלגות לא ציוניות, שכנראה אף פעם לא יישבו בממשלה. למר”צ ולעבודה יש אחוזי תמיכה מזעריים במגזר הערבי.
מה שאומר, זה אולי יחליש את גוש הימין מ-67 ל63 נניח, אבל זה אומר שהמפלגות הערביות יהיו שליש בערך מגוש השמאל. ולך תרכיב ממשלה ככה.
אם גוש הימין נחלש הסיכוי לממשלת מרכז גדל, זה נראה לי חלופה יותר טובה ממשלת ימין.
אם המפלגות הערביות יהיו יותר בחזית אולי הנציגים שלהן גם יפעלו לטובת המגזר ולא לטובת השכנים
אתה צודק לגבי ההשפעה על המגזר הערבי, ציינתי זאת גם בפוסט. אבל לפי המספרים שלי, וגם לפי מחקר שעשה אדם אחר (אורי כץ) שעשה סימולציה של 100% הצבעה בכל הקלפיות בארץ, התוצאה היא שהעליה במגזר הערבי לא מתקזזת עם הירידה הכללית בגוש השמאל, במקרה של אחוז הצבעה ארצי מאד גבוה.
לפוסט של אורי כץ (שלא הייתי מודע אליו עד שהפנו אותי אליו בתגובה לפוסט שלי) –
http://orikatz.wordpress.com/2012/10/25/voting1/
כל זה טוב ויפה אבל בשורה התחתונה, הצבעה מגזרית, בפרט של המגזר הערבי, כן תשנה את התמונה.
וכפי שברור לך, לי ולכל מי שעשה סימולציה, ההנחה הבסיסית שפילוג ההצבעה של נלא מצביעים יהיה זהה לאלה שכן מצביעים היא הנחה “מקלה” כי אין דרך לדעת שזה נכון בכל המקומות בהם אחוזי ההצבעה נמוכים.
מחקר מעניין מאוד. אבל תיזהר, יש כאן אנשים (באופן לא מפתיע תומכי מפלגת ה”מרכז” (מרכז הרב?) הבית היהודי) שחושבים שכל המחקרים במדעי הרוח והחברה הם קשקוש מוחלט, ושצריכים להפוך את כל האוניברסיטאות לישיבות :).
בכל אופן המסקנות לא כ”כ מפתיעות אותי. הציבורים שבהם אחוזי ההצבעה גבוהים הם אלו שיש להם מודעות פוליטית גבוהה: השמאל, הימין האידיאולוגי (מתנחלים ודתיים לאומיים) וגם החרדים. יש מתאם ברור בין השכלה ומעמד סוציו אקנומי גבוה לבין מודעות פוליטית ואחוזי הצבעה גבוהים.
ככל שרמת ההשכלה והמעמד הסוציו אקונומי יורד, גם אחוזי ההצבעה יורדים (מלבד החריג של החרדים, שם ההצבעה גבוהה מסיבות אחרות). זה משפיע על שתי אוכלוסיות: הערבים, והמעמד בינוני/נמוך בקרב היהודים, שנוטים להצביע לימין כמין ברירת מחדל כזו ומסיבות היסטוריות.
אני למדתי בישיבה וכיום אני לומד באוניברסיטה. אני חייב לציין שהרמה האינטלקטואלית והיכולת לשאול גבוהה בישיבה שלמדתי הרבה יותר מבאוניברסיטה.
אני לא מכיר את כל הישיבות ואולי רק בישיבה שלי זה ככה, אבל מה שבטוח הוא שמטרת הסטודנטים באקדמיה היא בעיקר להוציא ציונים טובים ולא שום דבר אחר. לכן מסכמים את דברי המרצה בלי לחשוב.
אני לא חושב שכל המחקרים במדעי החברה והרוח הם קשקוש מוחלט (אחרת לא הייתי לומד את זה…), אבל אני חושב שאתה צריך טיפ-טיפה צניעות…
מ.ש.ל
מחקר מעניין אבל תיזהר יש כאן אנשים שחושבים שאם אתה מ”מעמד בינוני/נמוך בקרב היהודים” אז אתה מצביע לימין בגלל “ברירת מחדל” או/ו “סיבות היסטוריות”. אם נוריד את מעטה הפי.סי. אזי אומרים אותם אנשים – המזרחים הם טמבלים, פרימיטיבים, אין להם דעה מנומקת, אידאולוגיה אמיתית שקשורה להצבעתם. הם מצביעים כי (מחק את המיותר) הם שונאים ערבים/ הם בורים וחסרי השכלה שמצביעים כך כי כל השבט מצביע כך/ הם עדיין לא גילו את האור שבשמאל/ תודעתם כוזבת/ אבא שלהם עבד בקיבוץ השכן אז הם לא יכולים לסלוח על זה (או משהו בכיוון)/ סבתא שלהם הצביעה לבגין ועדיין הם לא השתחררו מזה/ טמבלים כבר אמרנו. כידוע ממחוזות השמאל המרקסיסטי למעמדות הנמוכים אין תודעה מעמדית -או בשפתו הזהב של המגיב קיטו – אין להם מודעות פוליטית גבוהה. אממה – ברגע שאנו ממדעי החברה והרוח נסביר להם והם יצביעו כפי שאנו מצביעים – הנה הוספנו עוד אדם “בעל מודעות פוליטית גבוהה” והכי חשוב – נכונה. כי ככה זה. אנו במחוזות הנאורים שמצביעים לאחר ששקלנו באמת ובתמים את כל האופציות (כלומר או ציפי או שלי או זהבה). שמצביעים כאינדבדואלים (לאותו גוש) שמגיעים להחלטה רק אחרי שקלא וטריא יסודים (כלומר לבדוק כל יום בבלוגיה מי בטרנד – שלי, זהבה רגע אולי דעם כך נצא גם קוליים גם משדרי פאסון וגם נאמר ששאלנו פליטה מיפו למי היא רוצה שנצביע). אח כל כך קשה לנו נאורים אירופים רחבי אופקים שכמונו ליד כל חסרי הבינה והמודעות הפוליטית הגבוהה שמעולם בחייהם לא ראו סרט צ’כי עם השפעות יפניות (כמובן של טקאשי קיטאנו המלך ושלא תעיזו להגיד קורוסאווה אובר רייטד לגמרי).
אני רוצה לחזק את הממצאים. גם אני בדקתי לפני חצי שנה את הנושא (רציתי לפרסם אותו בבלוג אבל איכשהו לא הגעתי לזה). השיטה של רועי מצויינת. אני עשיתי סימולציה קצת שונה ובדקתי מה היה קורה אילו בכל הקלפיות היו 100% הצבעה. כמו אצל רועי גם אצלי התוצאה הייתה כמעט העדר שינויים למעט התחזקות של המגזר הערבי במנדט אחד או שניים, ומנגד התחזקות מזערית של הימין.
המעניין הוא שבמשך החצי שנה האחרונה אני מספר על הממצא הזה לכל מיני אנשים ורובם (במיוחד תומכי “המרכז” השמאלי) פשוט מסרבים לקבל את זה. רבים מאמינים שכל הבעיות של המרכז-החילוני-האשכנזי טמונות בשיעור ההצבעה ולא יעזרו להם כל העובדות וההוכחות מנגד. הם בטוחים שהם הרוב, אבל שהרוב אדיש. העניין הוא שבדיוק בגלל זה הם מכוונים כל כך לא נכון. במקום לנסות להגיע לקהלים חדשים הם מנסים שוב ושוב להגיע בדיוק לאותו קהל משוכנע, אך שאינו מספיק בשביל לזכות בבחירות.
באותו הקשר אני מפנה למאמר מאוד מעניין על השינויים הדמוגרפים בעשור האחרון והשפעתם על תוצאות הבחירות שהתפרסם בגיליון מיוחד של פוליטון ופקפוק (עיתוני סטודנטים מהאונ’ העברית – גילוי נאות, אני אחד מהעורכים, אבל המאמר באמת מצוין ורלוונטי): http://wp.me/p31wXF-2S
“הם בטוחים שהם הרוב”
ובכך סיכמת את הבעיה כולה. יש בארץ מיעוט שהוא חושב שהוא הרוב וזה יותר סוג של דיסוננס קוגנטיבי. זה גורם לתסכול עמוק, לאיוש, לשנאה. פשוט כי הם לא מסוגלים להבין את המציאות בשטח. זו תוצאה של תרבות השבטים שלנו. אין ממש הפרדה ברורה בישראל אבל כולם בכל זאת חיים בעיקר בשבט שדומה לו, בשכונות עם אנשים שדומים לט וכו… ולכן חושב שהסביבה מייצגת את המדינה.
עדיין, למרות כל הניתוח המלומד שלך, לא הוכחת שמי שלא בא להצביע לא נוטה לשמאל.אז מה עשית בעצם?
שלום רועי.
מעניינת מאד תגובתך לידיעה שפורסמה בהארץ, על סקר בקרב אלו שלא הצביעו בבחריות הקרובות ושעתידים להצמבע הפעם –
http://www.haaretz.co.il/news/elections/1.1908076
הנתונים שם סותרים את מסקנותיך כאן. יש לך הסבר לסתירה זו?
תודה מראש על תשובתך,
דני
לי יש הסבר. הסקר הזה(או לפחות הפרשנות שלו) הם חלומות באספמיה (של הארץ) במקרה הטוב או BS אחד גדול במקרה היותר גרוע.
נדע בעוד קצת פחות משבוע. אבל משומה אני מסופק אם הארץ יפרסמו התנצלות. אני מצידי מוכן להתחייב שאפרסם בבלוג שלי התנצלות מנומקת אם יתברר שהשמאל (שאני נמנה על תומכיו כן) ניצח (או צמצם פערים בצורה משמעותית לסקרים) בבחירות.
לרז – תודה רבה, אבל על סמך מה אתה מנמק את הקביעות שלך?
מחקרים בעולם, והיו לזה דוגמאות גם במערכות בחירות קודמות בארץ, מראים 1. שככול שמערכת הבחירות פחות צמודה (תוצאות צפויות מראש) ככה אחוזי ההצבעה יורדים. 2. במקרה של מנצח ברור, אנשים נוטים להצביע עם המנצח, ושיעור המצביעים למפלגות שבטוח תפסדנה הולך ופוחת.
לא ברור לי איך בסקר בפורסם בהארץ, ולא מפי הסוקר הרגיל שלהם (הם פשוט מצטטים מחקר חיצוני והם לא קיבלו את הנתונים המלאים לפרשנות), בדקו בדיוק את האנשים שלא הצביעו בפעם שעברה אבל כן מתכוונים להצביע הפעם. איך מאתרים את האנשים הללו? אנשים שלא הולכים להצביע גם בדרך כלל לא עונים על סקרים.
רז, תודה. אבל הנימוקים שלך יכולים לשכנע רק באופן חלקי. עובדה שהפרשנות שלהם שונה מזו שלך. בכל מקרה, מתודית, נראה לי שזו לא בעייה להרכיב מדגם על סמך איתור אנשים בסקר ראשוני שלא הצביעו ב-2009. וחוץ מזה, למה לא להיות אופטימי?
אני נוטה להסכים עם רז-ש. המחקר הזה נראה לי מאד לא אמין. בשונה מרז אני דווקא חושב שאחוז ההצבעה יעלה, אני מרגיש שלמרות הבחירות המנומנמות דווקא ריבוי המפלגות מייצר קצת יותר מחויבות של המצביעים. אבל זו סתם תחושת בטן, יכול להיות שאני טועה. בכל מקרה אני חושב שהסמקנות של המחקר בעייתיות מאד, בטח במימד הדרמטי שניתן להן בהארץ. כתוב שהמדגם כלל 1,200 נשאלים, אבל אני מנחש שזה הסה”כ שמייצג את הציבור. לא ברור כמה מתוך זה הם כאלו שלא הצביעו בבחירות האחרונות, שזה מה שרלונטי לנו, ולכן לא ברור גודל המדגם. עוד צריך לזכור, שבניגוד לנטען, הסוקרים ה”רגילים” כן מבררים עם אנשים את ההיתכנות שהם יצביעו, ומשקללים את זה בתוצאות. כלומר אם מישהו אמר שהוא לא חושב שיצביע, לא ממשיכים איתו הלאה, ואם יש מפלגה שהבטחון של הבוחרים שלה בהצבעה גבוהה באופן משמעותי מאחרות, יעדכנו את זה בתוצאות. במלים פשוטות יותר, מה שאני רוצה לומר הוא שהעניין הזה אמור להיות משוקלל כבר בתוצאות הסקרים ה”רגילים”.
רועי, תודה על תשובתך. מעדיף להיות אופטימי בכל זאת – שיצביעו הרבה, ושבזכות זה דווקא גוש השמאל יתחזק. ואם לא, תמיד אפשר לברוח מכאן, לאוניברסיטת קולומביה, למשל!
לא הבנתי מה אופטימי כאן.
אז כן, גם אני עשיתי ניתוח דומה, רק קצת יותר מפורט. חילקתי את כלל הקלפיות ל-7 “אשכולות” (clusters) בעזרת אלגוריתם טריוויאלי ומוכר בשם k-means. האשכולות שיצאו הם (משמאל לימין): ערבים (313 אלף מצביעים, 52%), שמאל (706, 68), מרכז (1073, 74), ימין חילוני (418, 53), ימין מסורתי (575, 57), מתנחלים (92, 75), חרדים (195, 70). בסוגריים הם סה”כ מצביעים, ואחוזי ההצבעה בהתאמה. נוצרה לי טבלה מפורטת של מה “הצביע” כל אשכול, כמה קולות הלכו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, כמה מנדטים באו מאיפה, וכו’. אח”כ עשיתי את אותו דבר על בחירות 2006, והתקבלו תוצאות מעניינות מאוד שהנתון הכי מעניין שבהם (לדעתי) הוא שהעם שבר חזק ימינה. זה מתבטא גם בהתפלגות ההצבעה בתוך כל אשכול, וגם במעבר של אזורים שלמים לאשכולות ימניים יותר. בהנחה ריאלית שבמהלך ה-4 שנים האחרונות העם המשיך בנדודיו ימינה, לא אופתע בכלל אם ל-“גוש הימין” יהיו יותר מ-70 מנדטים בבחירות הקרובות. מבחינתי, שגם עברתי את התהליך הזה בעצמי, זה לא אחוזי ההצבעה וגם לא הדמוגרפיה או כוח השכנוע. זאת המציאות, טמבל…
ואוו. מעניין מאוד..
תוכל להעלות את הטבלאות?
זיו – בשמחה, רק שמסתבר שאין לי אפשרות לעשות את זה פה. אם אתה רוצה, אני יכול לשלוח לך במייל.
ומה עם קצת אידאולוגיה?
הצבעה פירושה השתתפות והכרה בהליך הדמוקרטי שעליו מושתת המשטר בישראל. אחוז הצבעה נמוך פירושו אחוז גבוה של אנשים שחשים ניכור כלפי המדינה. זה נכון גם להיפך – אדם שהצביע חש שייך יותר ומזוהה יותר עם המשטר.
ומלבד זאת כפי שנכתב לעיל, כל השיח של השמאל סביב הנושא, מריח ריח חזק של אי הכרה בכך שייתכן והעם חושב אחרת מהם. פעם ניסו להחליף את העם ולא הלך, היום פשוט חיים בהכחשה.
האם אני מזהה כאן נטיה אנושית של חלק מהמגיבים לקחת רק ממצאים שמוצאים חן בעיניהם? לא ייתכן. סתם דמיון שלי.
לאלי. אולי הימין חי בהכחשה? אל תשכח ש”העם” שאתה מדבר עליו כולל רוב ימני שכולל גם מפלגות סקטוריאליות שלא בהכרח מייצגות את רצון מצביעיהן בכל הנוגע לחבירה הגושית. בכל מקרה נמתין לתוצאות.
השמאל לא מבין שהוא הפך לפוסט ציוני ולכן איבד את הלגיטימציה שלו בקרב הבוחרים היהודיים.
כיום מפלגות ה”מרכז” בקושי מצליחות לייצג שמאל קיצוני כשהליכוד שכבר בפועל חילק את ירושלים, הכריז על מדינה פלסטינית ממערב לירדן ורומז בדברים על פינוי לפחות חלקי של התנחלויות עובר על שלושת הלאוים של יצחק רבין ז”ל.
זאת אומרת שהליכוד כיום יותר שמאלני מהעבודה בראשות רבין מלפני 20 שנה.
מי שמצביע לבית היהודי או לעוצמה לישראל מצביע למפלגות יחסית מתונות מבחינה מדינית. אין כיום מפלגה הדורשת למשל בעלות על כלל ארץ ישראל (כולל הגדה המזרחית ע”פ תפישת ז’בוטינסקי) או הדורשת את אדמות הבשן שנקנו מכספי תורמים יהודיים ויושבו ושולמו עליהן מיסים עד לשנות ה 50. הבעלות המצרית על חצי האי סיני היא גם אינה דבר קדוש כאשר ישראל היא המדינה הראשונה בעולם להכיר בסיני כטרטוריה מצרית בניגוד לגיאוגרפיה ולדמוגרפיה של חצי האי.