היום מתחילה הצבעת ישראלים עובדי המדינה בשגרירויות ונציגויות ברחבי העולם. מי שעוקב אחרי הפלוג לאורך זמן בטח כבר קרא זאת מספר פעמים. לא הצבעתי בבחירות בישראל מזה עשר שנים. ב 2003 טסתי במיוחד מוושינגטון לישראל לשבוע: הצבעה וחזרה הביתה למרילנד.
ב 2006, עיניכם הרואות בתמונות שנשלפו אתמול מארכיון הג’ייפגס שלי, הלכתי לתעד עבור מעריב את השגריר (דאז) דני איילון מצביע בשגרירות בוושינגטון.
ב 2009, צילמתי בוידאו, את סגן השגריר, ג’רמי יששכרוף, מצביע בוושינגטון בפעם המי יודע כמה בחייו. מצאתי אתמול את קובץ הוידאו, אך לא הצלחתי להעלותו לכאן. כתבת טקסט סתמית שלי הופיעה במעריב.
מה שלא תצליחו לקרוא בין השורות לעיל זה את התסכול הרב של אזרחית מדינת ישראל השוהה בחו”ל לתקופה מוגבלת ואין לה זכות הצבעה. פעמיים הלכתי לשגרירות, ראיתי את עובדי המדינה מצביעים ואני, עמדתי מן הצד ולא יכולתי לקחת חלק בחגיגה. לקראת ה 22 לינואר אני ממש מתרגשת (באמת). זכות גדולה.
אחרי שבע שנים בארה”ב, אני תומכת בכל ליבי במתן זכות הצבעה לישראלים המפוזרים בעולם למטרות שונות. מזכיר הממשלה צבי האוזר הכין לפני כשנה תזכיר הצעת חוק שיתיר את הצבעת הישראלים בחו”ל. אך הדבר לא התגבש לכדי חוק. אם אני זוכרת נכון, הדבר עורר סערה רבה והאשמות מידיות כלפי הממשלה שהיא מחפשת עוד מצביעים ימניים.
כשלעצמי, לא הבנתי על מה המהומה. זכות דמוקרטית היא זכות דמוקרטית ואינה אמורה להיות תלויה בימניותה או שמאלניותה של הממשלה. מדינת ישראל היא אחת הדמוקרטיות הבודדות בעולם שאינה מתירה לאזרחיה, החיים מחוץ לישראל להשתתף ביום הבוחר/ת. תזכיר החוק של האוזר ממילא הגביל את הזכות לברת מימוש באופן חד-פעמי, ובמשך 4 השנים הראשונות בלבד אחרי עזיבת ישראל.
הישראלים המפוזרים ברחבי ארה”ב או אירופה (קל להתייחס לשני המקומות האלה, שכן מרבית הישראלים מרוכזים שם) צריכים לעשות מאמץ גדול, לפעמים נסיעה של שעה ושעתיים פלוס, כדי להגיע לקלפיות בקונסוליה הקרובה. כלומר, זו תהיה זכות שבצידה מאמץ ולכן רק מי שאזרחותו הישראלית חשובה לו, יפעל למענה.
בנוסף, הצבעה בבחירות, היא דרך טובה של מדינה לשמור על קשר עם תפוצותיה (שוב, רק במשך 4 השנים הראשונות) ולחבר אותם חזרה למדינה.
ולכל השמאלנים המוטרדים – מי שהוא אי פעם טרח לבדוק את המנטרה הזו, שכל מי שעזב את ישראל נהיה ישר ימני-לאומני הרוצה בתקיפת איראן? יש לי תחושה שאם יבדקו את אוכלוסיית ישראלי ברלין או פריז, תתגלה תמונה הפוכה.
למרות נטייתי ימינה , החלטה לאפשר לתושבי חוץ להצביע היא לא דבר טוב לדעתי !
הרי אנשים אלו לא חיים את חיי היומיום בארץ וההצבעה שלהם לא משליכה עליהם (לפחות לא באופן ישיר ) כך שאלו קולות של גורמי חוץ (ומאלו יש לנו מספיק – תודה לאל ) .
וללא קשר – כל החלטה שאולי תיתכן בה שמץ היגיון תותקף עקב ימניות סמויה של הממשלה לא משנה אם היא דמוקרטית להפליא או פועלת לפי חוקי השילטון (לדוג’ מנהל בית ספר שממליץ להצביע למפלגה מסויימת – מודח וישר נעשות קריאות ה”פשיזם זה כאן ” ) – כרגיל , יש לומר
היי טל. פוסט שלי באותו נושא מ’הטרקלין’ (בלוג של דוקטורנטים למשפטים) לא רוצה לעשות לך שיעורי בית ביום כל כך עמוס, מה גם שהתוכן קצת כבד ג’ון רולס וכאלה, אבל לפחות התגובות מעניינות. שיהיה לך יום נהדר ותודה על פלוג נפלא.
http://hatraklin.org/2012/04/12/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%A5/
תודה. אציץ
אני בעד אבל באופן מוגבל כמו שכבר הוצע – למי שעזב פחות מ- 4 שנים ויש זיקה לארץ וכו…
למי שגר בארץ אגב אני בעד שיתנו אפשרות להצביע במעטפה או ביפוי כוח כמו בכל מדינה אחרת בעולם.
צריך להבין שישראל עדיין מדינת עלייה, מה שאומר שיש גם ירידה (ידעתם שמעל שליש מהיורדים הם עולים לשעבר שחזרו הביתה או עברו למקום אחרף ובשנים האחרונות זה הרוב ?). גם הילדים של היורדים ישראלים. אי אפשר לתת לאנשים האלה שאין להם כמעט שום קשר לישראל להצביע. לא שהם יבואו בהמוניהם אבל יש פריצה קטנה ומסוכנת שמישהו ינסה לנצל.
כן. רוב המהגרים מישראל למדינות אירופה וצפון אמריקה הם עולים מרוסיה. לפי דעתי זה יותר משליש, אלא ממש הרוב. אבל כאמור, ההצעה של האוזר מדברת על מי שחי בישראל, עזב ב 4 שנים האחרונות והזכות ניתנת לו באופן חד פעמי (יעני כדי לא לעודד עזיבת הארץ למשך שנים ארוכות)
טל,
תודה על הפוסט. מה שמפתיע אותי (לא באמת) זה שבכל ההמולה שהייתה אז מסביב להצעה שתאפשר הצבעה בחו”ל אני לא זוכר שהוזכרו המגבלות.
אני כישראלי שנמצא באופן זמני בקנדה, התנגדתי אז למתן האפשרות להצביע. אישית, אני מת להצביע, אבל מאותם טעמים של מגיבים אחרים כאן (ניתוק מהמתרחש במדינה וכיו”ב) והיכרות עם הקהילה המקומית העדפתי “להתקזז” איתם.
המגבלות (חד פעמיות, ומגבלת ארבע השנים) הופכות את דעתי בעניין ב-180 מעלות.
איפה הקלפי?
שוהים בחו”ל יש מכל מיני סוגים. יש את אלה שנסעו לחו”ל ללימודים, יש את שנסעו לצרכי עבודה שקשורה בארץ – ויש כאלה שנסעו להשתקע (גם אם חושבים שמחר-מחר-מחר הם חוזרים לארץ…).
יש מעט מאוד מדינות מערביות עם אחוז שוהים בחו”ל גבוה כמו בישראל (רובם שוהים בחו”ל לתקופה ארוכה באמת – שנים), ויש בעייה עקרונית עם העובדה שבחרו שלא לחיות בארץ מסיבותיהם, אבל מתעקשים ליטול חלק בהכרעות הקשורות בגורלה.
מעבר לכך שכאמור, חלקם באוכלוסיה הוא עצום (מפלגת יורדים יכולה תיאורטית להיות מפלגה של 15-20 מנדטים…), הרי שההכרעות המתקבלות בארץ, שונות לגמרי מהכרעות המתקבלות בכל מדינה אחרת בעולם, והן עוסקות בסוגיות קיומיות. יש בעייה קשה שמישהו שגר בחו”ל יחליט עבור מישהו שגר כאן, היכן יעשה מילואים, למשל…
לדעתי יש להבחין בין אזרח השוהה בחו”ל עם זיקה לישראל לבין אזרח ללא זיקה. ניתן להגדיר את הזיקה באופנים שונים, אך החוק כיום נותן לנו דרך (שאיננה בהכרח הטובה ביותר) – לפי מרכז החיים.
אזרח שמרכז חייו בישראל חייב בתשלום מיסים ישראלים למרות שגר בחו”ל. אם הוא חייב במיסים, הווה אומר שהוא חייב בחובות אזרחיות, וממילא ההצבעה רלוונטית לחייו. זכותו הבסיסית ביותר של האזרח היא להשפיע על המדיניות שתשפיע עליו. בלתי הוגן לחייב אדם במיסים אך לא לאפשר לו להצביע באותה קלות ששאר האזרחים יכולים להצביע.
אך אדם שמרכז חייו איננו בישראל, פטור מתשלום מסים ישראלים למרות שהוא אזרח ישראלי, הווה אומר שהוא פטור מחובות אזרחיות וממילא להצבעה אין השפעה ישירה על חייו. בלתי הוגן שלאדם כזה תהיה זכות הצבעה, כלומר זכות להשפיע על חיי אזרחים אחרים, אך לא על חייו.
אני חושב שהבדל גדול מארה”ב למשל הוא שמספר הישראלים ששוהים בחו”ל ביחס לגודל המדינה הוא כזה שההשפעה על תוצאות הבחירות תהיה פוטנציאלית עצומה. ועוד הבדל עצום הוא שכל יהודי יכול להתאזרח בישראל בקלות ולחזור לגור בחו”ל ולהצביע. לכן ההשוואה לא ממין העניין. גם אני לא יכולתי להצביע פעם אחת בגלל שהות בחו”ל ופעם אחרת באתי במיוחד. לגבי הגבלות מהסוג שהתזכיר הצעות חוק הזכיר, אני חושב שזה יכול להיות בסדר עם הגבלות, אבל הייתי מאוד דרקוני לגביהן. למשל, על איזה אשרה האדם שוהה בחו”ל? אם הוא יכול להוכיח שהוא סטודנט למשל או שם למטרה זמנית אחרת אז כן, אבל אם היגר לשם וניתק את חייו אז לא. ומבחינה זו המבחן של 4 שנים ופעם אחת הוא לא רע אבל השאלה איך מודדים. אם האדם בא לביקור בישראל נתחיל לספור מחדש את 4 השנים? וגם לאור חוק השבות אז כדי למנוע מיליוני יהודים מניו יורק להתאזרח ולהצביע אז האם נדרוש שהאדם אזרח מלידה ולא מתאזרח? בקיצור יש כאן כל כך הרבה הגבלות שדרושות כדי לא לאפשר שימוש מעוות בזה שאני לא בטוח שזה יכול לעבוד.
איל, יהודי העולם ממילא יכולים להתאזרח ולקבל תעודת זהות ולעשות את התהליך הנ”ל (ובכל זאת, אנחנו לא רואים שזה קורה. זו הרבה עבודה בשביל הצבעה בלבד). מנגד דווקא הישראלים שהיו כמוך , למטרות אקדמיות באירופה או בארה”ב, נדחקים לשוליים. ומדוע? הם לא רוצים להמשיך להיות ישראלים?
הנה מה שזהבה גלאון חושבת על הצבעות מחו”ל – והיא דיברה על עניין איראן : http://www.youtube.com/watch?v=1PlY3oAiSfo
באותה מידה לקבוצות מאורגנות מחו”ל תהיה השפעה על אופיה היהודי/דתי של המדינה גם ללא צורך מאיומים איראניים- והרי לא ייתכן שמי שמגיע מארה”ב יספר לי שבמדינת היהודים צריכה להיות מדינת הלכה.
אני אגב – מהצד השני לגמרי של המפה הפוליטית מזהבה גלאון – ואני מסכימה איתה בעניין הזה לחלוטין מהטעם הפשוט – שמי שחי בחו”ל, בין אם שנתיים מלפני הבחירות או ארבע , הוא לא חי את תוצאות המדיניות מדי יום – ועל כן- אין לו זכות להצביע ולגרום לשינוי מדיניות כשהוא לא נמצא כאן וחי את המציאות שהוא יצר בהצבעתו. אם זה חשוב לו מספיק – שיטרח ויגיע לכאן ביום הבחירות.
גם אם הוא נסע לחו”ל לצרכי לימודים בלבד- זה בדיוק אותו הדבר- לא יכול אדם לבוא ולומר שיוקר המחייה בישראל מטריד אותו כשהוא לא צורך כאן וכל ידיעתו נובעת ממה שקרא בעיתון.
מי שרוצה להיות ישראלי – שיחייה כאן , ויתמודד עם המציאות בישראל- ובזה נמדדת ישראליותו.
Honestly, I am happy I cannot vote. Having the right to vote would cause me an headache.
Nevertheless, the right to vote should be given to Israelis abroad. First, for the reason that diplomats and other Shlichim can vote even if they are not residing in Israel. Second, Israelis abroad are affected by the Israeli government’s decisions, for example in Stockholm while Cast Lead operation, Ship to Gaza etc.
שליחי המדינה רשאים להצביע כי הם נמצאים בחו”ל מטעם המדינה. מי שנמצא בחו”ל מסיבותיו-הוא, מצוי בקטגוריה שונה לגמרי והגיוני לגמרי שלא יצביע.
הטענה שלך שישראלים בחו”ל מושפעים מהחלטות הממשלה, היא נכונה ברמה כזו או אחרת – אבל הרבה יותר בעייתי, לגרום לכך שישראלים כאן יושפעו (בצורה הרבה יותר ישירה וחזקה) כתוצאה מהצבעה של מישהו שלא חי כאן.
עם כל הכבוד לכך שבשטוקהולם תתקיימנה הפגנות אלימות של מהגרים ערבים נגד יהודים וישראלים (אגב, לפי שיטתך, יהודים בכל העולם צריכים לקבל זכות הצבעה – תקיפות של יהודים בידי ערבים בחו”ל, כשישראל מהווה את התירוץ לכך, הן תופעה גדלה והולכת), הרי שהצבעה למפלגה (ולא משנה אם זה שמאל או ימין) שמביאה להסלמה ביטחונית חמורה בארץ (או לעליית מסים שלא בטוח שהאיש משלם, או לשינוי בסטטוס קוו הדתי/חברתי, שלא תשפיע על מי שלא גר פה), היא בעלת משמעויות גדולות בהרבה מהפגנה בחו”ל.
מי שבחר לא להיות פה, זו זכותו המלאה – אבל כל זמן שאינו נמצא כאן, אין בדל של סיבה שתהיה לו האפשרות להשפיע על גורלם וחייהם של אלה שכן חיים פה. בשנייה שחזר לארץ – שיצביע כאוות נפשו…:)
אורי, ישראל היא אחת מתוך קומץ דמוקרטיות (ממש מעט) שלא מאפשרות לאזרחיה בחו”ל להצביע. הגירה של ישראל מכאן והחוצה ובחזרה, כבר אינה דבר בזוי. אנשים יוצאים ללמוד ולעבוד, ורבים רוצים לחזור. למה שלא יצביעו במהלך השנים הללו?
טל, ישראל היא אחת מתוך אחת דמוקרטיות שהסוגיות העומדות לפתחם של בוחרים, הן כאלה של להיות או לחדול, וכך רואים אותן גם בשמאל וגם בימין.
בנוסף, ישראל היא אחת מתוך אחת דמוקרטיות שאחוז יושבי-חו”ל שלה, הוא במימדים של מפלגה בגודל בינוני, שיכולה להכריע לגבי סוגיות ביטחון שנויות במחלוקת, סוגיות דת שנויות במחלוקת, סוגיות כלכלה שנויות במחלוקת. אני רואה טעם לפגם בכך שמישהו שחי בלוס אנג’לס, יחליט שלא נוח לו שיש בישראל עסקים שפתוחים/סגורים בשבת, ויהיה בעל יכולת לשנות זאת בשלט רחוק,ף כאשר אצלו בבית אין כל בעייה כזו…
הגירה אינה דבר בזוי. שיחיו היכן שירצו – אבל שלא יבקשו להשפיע על החיים במקום שאינם שאינם חיים בו.
אנשים רוצים לחזור? מי מונע מבעדם? המדינה הזו יודעת לצ’פר מעל ומעבר לכל מדינה אחרת, את ההאנשים שעזבו אותה ובשלב מסויים החליטו לחזור.
כל זמן שמישהו לא חי פה, שלא יבקש לעצמו את הזכות להגיד למי שכן חי פה, כיצד לחיות את חייו. ברגע שישובו לחיות פה שיצביעו כמו כל אחד אחר.
מה שאתם שוכחים זה שהרבה ישראלים שעזבו לחו”ל דווקא רוצים מאוד לחזור.
אבל הם ברחו עקב
לתת להם זכות הצבעה זה לתת להם לנסות להפוך את ישראל קצת יותר למקומות שאליהם הם ברחו
כמו רבים אחרים בישראל גם לי יש דרכון אירופי. אין לי כמובן שום קשר למדינה בה גדלו ארבעת הסבים/סבתות שלי, והדרכון הוא רק דרך לחסוך תור בשדות התעופה המקומיים. אבל… כל שנה מאז שעשיתי את הדרכון אני מקבל מהשגרירות של אותה מדינה מכתבים על בחירות כלליות, שנערכות שם בחירות לפרלמנט האירופי, וכן הלאה. אני אפילו יכול להצביע באינטרנט. בישראל יש המון אנשים שיוצאים ללמוד או לעבוד בחו”ל, והקשר שלהם עם המדינה רציף ומיידי. כך למשל אחותי, שבעלה נמצא בדוקטורט בארה”ב, וכך גם אחד המייסדים בסטארט אפ שאני עובד בו., שאשתו עושה את אותו הדבר בדיוק. אין ספק שאפשר למצוא נוסחה שתאפשר לאנשים האלה להצביע. מי שלעומת זאת מחזיק בדרכון ישראלי אבל כבר עשרות שנים מרכז חייו הוא בחו”ל, באמת לא צריך להיות חלק מהתהליך הדמוקרטי ואין הבדל גדול בינו לבין סתם אזרח זר.
טל: נושא מעניין שאולי את רוצה לכתוב עליו – מדיניות סינון הטוקבקים של אתרי החדשות. שמתי לב שתגובות שקולות וענייניות הסותרות את הכתבה מסוננות. לעומת זאת, תגובות קיצוניות, מתלהמות, עם הרבה שגיאות כתיב ומעט מאוד תוכן ענייני, שמתנגדות לכתבה מאושרות כהרף עין. במילים אחרות: כשנוח לעורך, והמגיב הוא אידיוט, התגובה מוצאת את דרכה לאתר. כשלא נוח לעורך, ויש שמץ של אינטיליגנטיות ודיון ענייני, התגובה נחתכת.
איך אפשר לבדוק את זה?
לשלוח בעת ובעונה אחת שתי תגובות שנוגדות את הכיוון הפוליטי של העורך או הכתבה. האחת מתלהמת ועמוסה בשגיאות כתיב, והשניה מתונה ושקולה. לתעד בוידאו את שליחת התגובות, ולהראות שהקיצונית התקבלה והמתונה לא. ואחר כך לבקש את תגובת העורך ולשאול מדוע.
מה דעתך?
יש לכם זכות הצבעה – ככל אזרח אחר: לבוא לארץ ולהצביע בקלפי הקרובה למקום מגוריכם כפי שהוא מופיע בתעודת הזהות הישראלית. אין שום סיבה להקל עליכם בהצבעה ביותר מזה, כי עם כל הכבוד ל”זיקה” כזו או אחרת, אדם שאינו מתגורר בישראל אינו צריך לחיות תחת השלטון שנבחר על ידי אזרחיה. אם הוא בוחר בדעות קיצוניות הדוחפות למלחמה, הוא אינו נמצא כאן כדי להתגייס אליה או לחטוף את הטילים על ביתו. אם הממשלה לה הצביע מחריפה את יוקר המחייה הנוראי ממילא, או מורידה מסל השירותים עוד שירותי בריאות וחינוך, חייו אינם מושפעים מכך כלל וכלל כתושב מדינה אחרת.
התמונה יותר מורכבת
מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמרבית האוכלוסיה הפוטנציאלית שלה נמצאת מחוץ למדינה.
שמונה מיליון יהודים חיים מחוץ לגבולות ישראל וכולם יכולים בהליך פשוט יחסית לקבל אזרחות ישראלית.
ואז מה?
לחמישה מיליון אמריקאים תהיה את היכולת הפוטנציאלית להחליט על החיים שלי.
יתרה מזאת מרבית הישראלים שחיים בחול בחרו לוותר, בדרך זו או אחריות, על הישראליות שלהם. נכון יש אנשים כמוך שנסעו לתקופה קצובה אבל יש גם כאלה (אני טוען שהרוב) שהלכו ‘לחפש את מזלם’. כמובן שאני מאחל להם הצלחה אבל אני לא רוצה שתהיה להם דרך להשפיע על החיים שלי, משבחרתי כן לקחת חלק במדינה
בבחירות קודמות (נדמה לי באחרונות) מפלגה ישראלית הזמינה ישראלים לטוס על חשבונה לארץ כדי לבחור. בתי פנתה אליהם ונדחתה, כי היא מן הזרם הדתי המתאים.
הסיפור הזה מלמד שמפלגות מסויימות יעשו כל מאמץ שיורדים בחו”ל יצביעו, כי הן יודעות שיצביעו בשבילן. כלומר, מפלגות הימין ישתדלו לתת זכות בחירה ללא הגבלה לישראלים בחו”ל כלומר, לא העיקרון של זכות הבחירה מוביל את המצדדים, אלא עיקרון של “זכות בחירה לתומכים שלי”.
לישראל יש תנאים מדיניים שונים מארצות שאנחנו רוצים להידמות אליהן. צריך לזכור זאת.