אני נולדתי לשלטון שרק יגיע, אני נולדתי לשלטון שרק יבוא (רק יבוא!)
“וודאי שאני אהיה שר, כי אנחנו ננצח במלחמה” אמר יאיר שמיר לעודד שחר בתכנית פוליטיקה ב 4 בדצמבר ואתמול, בראיון לבן כספית בעיתון ‘סופהשבוע’ אף פירט לקוראים: “אתה מעלה בדעתך שלא תהיה שר? לא. אם תקום ממשלה בראשות נתניהו, אני לא מעלה בדעתי דבר כזה.”
תסלחו לי שאני מתעכבת על הנקודה הזו (שבעיני חלק מן הקוראים נראית כבין הנאיבית למגוחכת), אבל ידוע לי מדמוקרטיות מערביות שאני מכירה, שלא מתרברבים בפני ציבור הבוחרים עד ליום בו נערכות הבחירות. נהוג לכבד את יום הבוחר ולהמתין לתוצאות בקלפיות ולא משנה כמה הסקרים מחמיאים למפלגת השלטון. השחצנות הזו, של יאיר שמיר עיצבנה אותי בראיון שנתן לעיל, ואחרי שקראתי את דבריו לבן כספית, הבנתי שלא החליק בלשונו. הוא משוכנע שהעם ממתין רק לו.
שמתי לב, שכמה בכירים בליכוד תופרים חליפות ותולים וילונות, ולכן חשבתי לפתוח כאן, בפלוג, סדרה חדשה, שתתעד את ההתבטאויות השחצניות שלהם.
הנה לדוגמא, ח”כ מירי רגב, בוידאו המפורסם, משוכנעת שהיא יודעת הכל מראש: “לא יעזור לאף אחד כלום, כולם רוצים להיות חלק מהקולאיציה של הליכוד. שלי רוצה להיות שרת התמ”ת, יאיר לפיד רוצה להיות שר הח…, חלקכם אנחנו לא רוצים בכלל. מפלגת הליכוד הבאה היא בשלטון”.
אמירות נוספות זכורות לי (אך אין לי תיעוד, כך שאמתין ללינקים ההולמים. לדוגמא, ח”כ דני דנון, רוצה להיות שר הפנים, כך אמר בסיום יום הבחירות בפריימריס של הליכוד, אחרי שדורג גבוה מאוד ברשימת הליכוד ויש עוד)
תוספת. תודה לניר: ח”כ דני דנון מצפה לתפקיד שר
אם אתם נתקלים או שומעים ציטוטים של צמרת הליכוד ביתנו או בכירי מפלגות אחרות מתראיינים ומסבירים מראש את מיקומם בממשלה, אנא שילחו אלי (tal@eyaltal.com). אני אתעד כאן את תופרי החליפות ותולי הוילונות שלא חושבים שיום הקלפיות צריך לעניין.
וההבעה על פניו של שמיר בצילום המלווה את הראיון עם בן כספית (צלם: אסף קליגר) כבר אומרת הכל. שחצנות, רברבנות, אפס כבוד לבוחר.
מסכים לגמרי.
בגלי צה”ל, ביום הפריימריז, איוב קרא אמר שהוא רוצה להיות שר.
בנוסף, נאמר כי חיים כץ להיות שר התמ”ת
http://www.themarker.com/news/politics/1.1877160
ובמקום אחר – שר התקשורת, כדי לקבל סיקור אוהד
http://www.themarker.com/markerweek/1.1876732
טוב. הנה, אני כבר יכולה לפתוח פוסט מספר 2 בסדרה. שומרת לעצמי את הלינקים. תודה נינו ותודה לניר (להלן), שאת הלינק שלו כבר הכנסתי.
שמחתי לסייע.
אני חושב שסטטיסטית, רוב רשימת הליכוד-ביתנו לא תפרו לעצמם תיקים, אבל יש כאן איזושהי מגמה שיכולה עוד להתעצם
(כמובן ליברמן שמפריח שמועות סביב הרצון להיות שר בטחון, וגם אמר כי הוא מתכוון לקחת מידי ש”ס את משרד הפנים ומשרד התשתיות)
לעזרתך, טל – העליתי את הוידאו (הקצקצר) של דני דנון ש”מצפה לתפקיד בממשלת נתניהו הבאה” –
http://www.youtube.com/watch?v=oGJZ4BJ85mg
עצוב
לטעון שקביעה של מס’ 4 ברשימת הליכוד שיהיה שר אחרי הבחירות, היא שחצנות בערך כמו קביעה של גיאוגרף שהחרמון הוא הר בגובה 2814 מ’…
באותה מידה שאת טוענת שמעצבן אותך שיאיר שמיר תופר חליפות, אפשר להניח שמעצבן אותך שיש לו סיבה טובה לתפור חליפות…
לי ידוע מדמוקרטיות מערביות שאני מכיר, שכאשר התוצאות ברורות להחריד מראש, לא רק שיש תפירת חליפות, אלא גם דואגים להדגיש אותה (קלינטון דאג להראות במהלך קמפיין 1996, שהוא כבר מתכונן לכהונה השנייה, ואכן ניצח בפער עצום של 9 אחוז). מה לעשות שלא תמיד היתרון מובהק כ”כ, ולכן נזהרים בחגיגות. בבחירות הללו, לדאבון הלב של תומכי המחנה השמאל (סליחה, תומכי המרכז-שמאל), הסיפור גמור לגמרי, והשאלות הן אחרות לגמרי:
1. מי ממפלגות השמאל תצליח להקדים את האחרות בריצה לממשלת נתניהו השנייה?
2. כמה יקבל בנט והאם יישב בקואליציה של ביבי?
3. האם ציפי תקבל יותר מיאיר?
4. האם מרצ יעברו את אחוז החסימה?
5. האם עוצמה ואמסלם יעברו את אחוז החסימה?
6. כמה קולות יצליח להשיג הבלוף של “הישראלים”?
חלק מהשאלות האלה אולי ייעלמו עד ליום הבחירות עצמו – אבל בשום מצב לא באמת תעלה השאלה האם יאיר שמיר יהיה שר. כן, הוא יהיה שר – ולא שר זוטר (בהתחשב ברקורד האישי, בגיל ובמצב הפיננסי המאוד-נוח שלו, הוא לא היה חובר לליברמן תמורת פחות מזה).
כימני שמצפה לממשלת ימין ומתלבט בין הליכוד לבית היהודי, מסכים איתך לגמרי.
השחצנות, הזחיחות, והבוטות מרגיזות נורא, ועוד יגרמו להם להפסיד את הבחירות. כבר אמרו במקורותינו “אל יתהלל חוגר כמפתח”. במקום לברבר, שיתחילו להציג מצע, להפציץ עם הקמפיין ולדאוג שגוש הימין יהיה כמה שיותר גדול.
זה שחצנות אבל זה גם חלק מהתעמולה. כל המחקרים מוכיחים שהמתלבטים הולכים עם מי שנתפס כמנצח, לכן לשדר שאתה בטוח בשלטון זה סוג של נבואה שמגשימה את עצמה – ואני לא מדבר על המלחמות הפנים ליכוד ביתנו – ימין על התפקידים לאחר הבחירות, כבר מנסים לתפוס עמדות. זה לגיטימי לחלוטין.
ואני חושבת שהציבור לא כל כך מטומטם ולא יכול לסבול אנשים שחצנים. אבל זו רק אני אומרת זאת (ועכשיו אלך לשבת בחושך ולחשוב על זה)
הציבור לא מטומטם בכלל – ולכן מרצ מתנדנדת רק מעט מעל לאחוז החסימה, בעוד ששלושים מקומות אחרי יאיר שמיר, נחשבים לריאליים…