גלית דשא מנכ”לית שדולת הנשים עמדה ברחבת הכניסה לבית ציוני אמריקה והמתינה. מעט לחוצה. היא רצתה לראות את הרכב של השרה לימור לבנת נכנס במהירות ברחוב דניאל פריש הקטן, ולהריץ את השרה פנימה, לאולם הכנסים כדי שתדבר בפני מאות נשים פמינסטיות שהגיעו למה שנחשב לכנס החשוב ביותר לארגוני הנשים. יו”ר הבית היהודי, נפתלי בנט, הודיע ברגע האחרון שלא יגיע לכנס החשוב, ובפנים נאמו כבר ראשות וראשי המפלגות.
אך כשלבנת הגיעה – נסיעה מתוכננת הלוך ושוב במיוחד מירושלים – הדוברים שלפניה סיימו, והכנס החל להתפזר. “הרגשתי רע, רע”, אמרה לי לבנת בשיחה טלפונית במהלך סיור בעיר דוד בירושלים. מאחר שלא היו דוברים מן הימין בכנס, הצעתי ללבנת, להשלים לי בטלפון את הדברים שלא הספיקה לומר שם אתמול. “אני תכננתי לדבר על הדברים שעשינו בממשלה, על הנושא של הכרה הטיפול בילדים לצרכי מס הכנסה, שבסופו של דבר לא נכנס באופן הזה, אלא באמצעות נקודות הזיכוי לאמא ואבא עובדים, שזה הדבר הקרוב ביותר להכרה בהוצאות מטפלת, ורציתי לדבר על חינוך חינם מגיל 3 מהלך שמסייע לנשים לצאת לעבודה.”
לאחרונה התפרסמו תקנונים של המפלגות שאינם מתירים לנשים להתמודד, מדוע את לא יוצאת בקריאה גלויה לנשים בימין שלא להצביע למפלגות כמו ש”ס ויהדות התורה?
“בהחלט כך. כל מקום שמדיר נשים בהגדרה ובתקנון, הוא פסול לחלוטין. אני לא אקרא לנשים או גברים לא להצביע למפלגה זו או אחרת. אבל התקנונים שלהם הם דבר פסול מכל וכל ולכן אין להצביע למפלגות שמדירות נשים. אני הולכת עם האג’נדה הפמינסטית כבר 25 שנים, עוד מתקופתה של אליס שלווי בשדולה והחקיקה הפמינסטית צריכה להיות חוצת מפלגות, לא רק בשמאל או רק בימין”.
ולמה שנאמין לליכוד שהיא מפלגה עם אג’נדה פמינטסית אחרי 4 שנים שאין אצלכם אף אישה בקבינט הבטחוני מדיני ושלוש שרות בלבד בממשלת ענק? כששיבוץ הנשים אצלכם ברשימה הוא פחות ממרשים, האישה הראשונה בליכוד נמצאת היום רק במקום 14.
“אני מודה, אני הייתי רוצה ייצוג יותר טוב בליכוד. הייתי רוצה שייצוג הנשים שלנו יהיה לפחות כמו במפלגת העבודה, שם הייצוג יותר הולם ומוכבד מאשר אצלנו. אנחנו צריכים לעבוד על זה. וזה אפילו לא דרישה בשביל עצמי, אלא כי אני באמת פמיניסטית כל חיי. אנחנו צריכים יותר שרות ואני מקווה שגם הייצוג בקבינט הבטחוני יעלה.”
עוד קודם לכן, באירוע עצמו, התקבלו שתי נשים במחיאות כפיים סוערות. יו”ר מרצ, זהבה גלאון, הנחשבת למחוקקת המובילה לפי הפרמטרים של שדולת הנשים, ופוליטיקאית הרבה פחות מוכרת, יו”ר מפלגת דעם, אסמא אגבריה זחאלקה. גלאון התייצבה במקום מראשית האירוע ונותרה כמעט עד סופו, כשהיא מאזינה לדוברים האחרים. היא חיזקה את נוכחותה במיכל רוזין, מקום 4 ברשימת מרצ, פעילה פמינסטית ותיקה.
אגבריה, שהיא פוליטיקאית ממש אלמונית עבור רוב הציבור, מצליחה לעורר השראה בקרב נשים רבות (לפי מה שהתרשמו עיני אתמול), אולי בזכות הרקע המיוחד, אישה ערביה מיפו, שמנסה להוביל מפלגת צדק חברתי, בשילוב ידיים בין יהודים וערבים כשהאג’נדה הינה דאגה לנזקקים ולארגוני עובדים. משיחה קצרה עם אגבריה אתמול, שמעתי ממנה, שאינה פועלת בכפרים ערביים ומנסה להשיג תמיכת חמולות משפחתיות “כי אני הרי בבסיס נגד כל זה, כל השיטה החמולתית הזו מחלישה את מעמד האישה, אני רוצה שיצביעו עבורי מצביעים חופשיים ולא אפעל כך בכפרים”.
ציפי לבני, יו”ר התנועה, הודתה בדבריה, שראתה, ועדיין רואה את הדברים דרך הפריזמה של הנושא המדיני, וגם שם, כך הדגישה, הפמיניזם הוא נושא מהותי. ייצוג נשים בועדות חקירה, בגופים ממשלתיים ובמיוחד, היא הזכירה, הייצוג החשוב של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות (נושא שהיה נראה בעינה מגוחך בעבר, אך היא הודתה מעל הבמה לשדולת הנשים, שדחפה את העניין בצדק רב)
לבני התייצבה עם ח”כ אורית זוארץ, שנחשבת אף היא למחוקקת מובילה בנושא של המאבק בסחר בנשים ואיסור צריכת זנות. ברגע של מבוכה, בירכה לבני מעל הבמה את חברת הכנסת של קדימה הנמצאת בקהל, זוארץ, תוך שהיא מתעלמת במופגן מח”כ רונית תירוש, חברת מפלגתה לשעבר, שישבה אף היא בשורה הראשונה לצידו של יו”ר האופוזיציה שאול מופז. מופז שיבח בדבריו את ארגוני הנשים וציין, כראיה, שבראש שלוש מפלגות עומדות כיום נשים. “רוצות ראשת ממשלה” צעקה לו מישהי מן הקהל והוא מיהר להגיב “גם היום הזה יגיע, כך אני מאמין.”
ח”כ יצחק הרצוג (העבודה) הודה בפתח דבריו, שאנחנו חיים בחברה שוביניסטית ויש צורך, שלא רק נשים ידחפו את הנושא הפמיניסטי, “כי זהו עניין שצריך להיות בלב הקונצנזוס”. יו”ר העבודה, שלי יחימוביץ’, שמובילה את מפלגת העבודה (אחרי עשרות שנים של גברים בלבד בהנהגה), לא הגיעה לאירוע. שעה קודם לכן היא נאמה באותו הבניין, באולם סמוך, אך שעת האירוע של שדולת הנשים, לא אפשרה לה להתייצב. בשדולה לא הסתירו את האכזבה שלהן מכך, שיחימוביץ’, מנהיגת השמאל בישראל לא הגיעה לאירוע.
ו”ר יש עתיד, יאיר לפיד, הגיע למקום כשאשתו, ליהיא לפיד לצידו. הוא שב והדגיש את החשיבות של המאבק לשחרור האישה “כל עוד יש נשים הסובלות מהטרדה מינית במקום העבודה או מתקרת הזכוכית או מכל סוג אחר של אפליה מגדרית, המאבק לא הסתיים. יש לנו הרבה עבודה” הוא אמר. כמה דקות אחר כך, עלה על הבמה ראש מפלגת “ארץ חדשה” אלדד יניב וקרא לו, כמי שלבטח ינהל מו”מ על כניסה לממשלה, שלא להסכים לשבת בממשלה שאין בה לפחות מחצית נשים.
את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר סלונה
הליכוד ממסמס שוב ושוב את הצגת האג’נדה הכלכלית שלו בכנסת ה-19 ע”י הצגה שוב ושוב של “הישגיו” בארבע שנים (הציטוט שנתת של לבנת, ראיון שראיתי אתמול של אקוניס בערוץ הכנסת, מירי רגב בנאומה ההיסטורי ועוד ועוד)
אני מאחל לראות את המראיין/עיתונאי שבפעם הבאה שאיש ליכוד ביתינו מתחיל עם המנטרה הזאת, יגיד לו שכמו שאי אפשר לנבא את ההצלחה של מניה בבורסה בעתיד על סמך הצלחה בעבר מבלי לסקור את האסטרטגיה של החברה לעתיד, ככה אי אפשר לנבא את ההצלחה של האג’נדה בעתיד על סמך הצלחות העבר, ללא הצגה ברורה של האג’נדה לעתיד.
הם לא הציגו מצע עד עכשיו. זה באמת מביך.
ראיתי מצעים אחרים בסבב הבחירות הנוכחי – לעתים, העדר מצע הוא מביך פחות מקיומו של מצע (ע”ע “תכנית 4 הנקודות של מרצ”…).
מהפכות מובילים לאט לאט מלמטה למעלה. דרישות של מהפכה מעולם לא הביאו תוצאות חיוביות.
לשמחתנו, יש היום יותר נשים כמובילות מפלגות, וראוי שכך יימשך. אך מצב בו יוצנחו מלמעלה נשים כשרות רק בגלל היותן נשים למרות שכרגע לא זהו המצב רק ירע את מצבן של הנשים, ויגרום לכך שהיחס לנשים אלו יהיה שהן אינן נמצאות במקומן כתוצאה מכישוריהן אלא כתוצאה מהיותן נשים, דבר שייפגע באופן אנוש בנשים בכלל.
בכלל, כל הדרישות של ארץ חדשה למהפכה ושינוי יסודי מהרגע להרגע הוא מגוחך, וגם אם הם ייכנסו לכנסת (מה שככל הנראה לא יקרה ולא יעזרו ההתבכיינויות) לא תהיה להם השפעה בכלל.
סתם ליצנים.
הפלא ופלא, עוד ארגון מזוהה פוליטית (בבחירות הקודמות הם ניסו לטעון שטענת הליכוד שראשות הממשלה גדולה על לבני זה “טיעון שוביניסטי”), שנציגי ימין מעדיפים לדלג על כנסים שלו מסיבות מוצדקות (מחלה היא כמובן סיבה מוצדקת, אבל עדיף להיות בריאה ולהיעדר תוך אמירה מפורשת שגוף שאמור לעסוק רק בקידום מעמד האישה, לא צריך לשחק במגרש המפלגתי כפי שעשה ועושה “שדולת הנשים”).
מצער לראות שלבנת, שאכן נמצאת בתהליך שקיעה מזורז בליכוד (לא בגלל היותה אישה, אלא בגלל נטייתה המצערת להתחנף לגורמים שבזים באופן מוחלט לכל מה שלבנת אמורה לייצג), תכננה להגיע בכלל לכנס הזה.
קידום נשים הוא מטרה חיובית. אפשר וצריך לפעול למען מטרה זו גם בלי הגעה לכנסים של כל מיני ארגונים פוליטיים, דוגמת “שדולת הנשים”.
משמח לראות שבכנס הא-פוליטי בלטו פעילת השמאל הקיצוני (סליחה, “מרכז-שמאל”) זהבה גלאון, ואסמא אג’בריה-זחאלקה (שבמפלגה שלה בלטו בעבר צדיקים נסתרים כמו האחים אודי ואסף אדיב), שיש ניסיון נואש של כמה עיתונאים לעשות ממנה מועמדת ריאלית, אחרי 4 מערכות בחירות, שבכולן יחד זכתה בפחות מ-10,000 קולות. באופן אישי, אגב, אני מאוד בעד הקידום שלה בתקשורת – כל קול שמצביע עבורה, זה קול שמרחיק את חד”ש מהמנדט הבא…
הימין הוא אלוף בטענות אכלו לי – שתו לי. כבר מזמן שהתקשורת נשלטת יותר ויותר בידי גורמי ימין. כבר מזמן שערוצי התקשורת השונים נתונים לחסדי השלטון ומצויים באיום תמידי על ידו. אבל הימין בישראל, כמו עמיתיו מפלגות הימין ברחבי העולם, ימשיך לצעוק אכלו לי – שתו לי.
הוא רוצה הכול. הכול. יש לו ערוץ רדיו ימני מוצהר בשם גלי ישראל, יש לו ערוצים פרו ימניים דוגמת קול חי וקול ברמה, יש לו ערוצים דוגמת ערוץ 7, יש לו אתרי אינטרנט ימניים במוצהר דוגמת מקור ראשון וימניים בחצי מוצהר דוגמת nrg. יש לו עיתונים ימניים במוצהר דוגמת ישראל היום ומקור ראשון ובשבע, וימניים בחצי מוצהר דוגמת מעריב. ועיתונים ואתרים חרדיים שהם פרו ימניים מובהקים. אבל הימין רוצה הכול.
כשנפתלי בנט זוכה ליחס דורסני מצידו של ניסים משעל – ואני מסכים שזה היה ראיון ברוטאלי וחסר נימוס – הימין פוצח בזעקות הימני הנרדף. אבל הם שכחו ששבוע קודם אותו ניסים משעל השפיל ולגלג בשידור חי גם מרואיינת נוספת בשם שלי יחימוביץ והיא קיבלה את זה בהכנעה. אבל הימין רוצה הכול. וחושב שמגיע לו הכול.
הימין יכול להסית ולרדוף כל מי שחושב אחרת. אבל לתקוף את הימין אסור. זו רדיפה שמאלנית של תקשורת שמאלנית עויינת. הימין בישראל לא מסתפק בתארים דוגמת רוטר בהם שולטת רוח מפקד ימנית מוצהרת שמבטלת כל מחשבה אחרת. הוא רוצה הכול הוא מגיע גם לאתרים ובלוגים פרטיים כדי להסית בבריונות נגד כל מי שחושב אחרת. כי הוא רוצה הכול.
אכן יש לו ערוצים ימניים במוצהר – וכל השאר, אלה שלא מוצהרים, נשלטים ללא מצרים בידי עמדות השמאל-עד-שמאל-קיצוני.
עד שבשמאל לא יפנימו שהתקשורת אכן מוטה – הם ימשיכו להתפלא בכל פעם מחדש מכך שלמרות שכל האנשים שסביבם הם שמאלנים נאורים, עדיין בקלפי ישנם פי אחד וחצי יותר ימנים…
אגב, ההשוואה בין הראיון של בנט לראיון של יחימוביץ’ היא ענקית.:) “חסר נימוס” זו ההגדרה של משעל באופן כללי. הראיון שלו עם בנט היה בדיחה גרועה – והיה שווה כנראה עוד כמה מנדטים לבנט…
אני מתנצל אם כתיבתי לא עולה בקנה אחד עם העמדות המקובלות עליך, אבל לא היה לי מושג שהיא מהווה “הסתה של “הימין”.. עד היום חשבתי לתומי שאני מייצג את עצמי בלבד, ואני מסתבר שאני נציגו של מחנה אפל גדול ורם, שאיש נאור ואמיץ שכמותך קם לעמוד מולו… יישר כוח!
הימין פעל במהפכה שתחילתה אלימה חיסול ראש הממשלה ..
ועקב ההלם שאחז בחברה הישראלית רק היום פקחנו עינים והבנו שהכוחות הלאומים המשיחיים שבסיס כוחם הוא יהודה ושומרון
אך הם כבר בכל מקום. מה שנשאר ליהודי הומניסטי ..למצוא מחסה .
כן, השמאל ממש מחפש מחסה…
העובדה שהשמאל מתכווץ בגלל שפע כשלונותיו של “תהליך השלום” האסוני, לא נובעת מכך שמישהו מאיים עליו. אדרבא, היחידים שמפגינים חוסר סובלנות מוחלט כלפי הרעיון הדמוקרטי של זכות הרוב למשול, הם אנשי שמאל…
סוף כל סוף מישהו מסכים איתי שהתקשורת כבר מזמן לא שמאלנית. אלא מרכזית-לאומית (תגובה לפוליטיקלי)
כן, והפלא ופלא גם הוא ממוקם ת”ק פרסאות שמאלה מ”המרכז”…
אני משוכנע שאם תחפשי בסביבה הזו, תמצאי עוד רבים שסבורים שערוץ 10 הוא ליכוד, ערוץ 2 הוא בנט, והתחנות הממלכתיות הן בכלל “עוצמה לישראל”…
אגב, פעם קודמת שכתבת שהתקשורת אינה שמאלנית, ציינת שהיא “ימנית-מרכזית-לאומית”, ועכשיו הורדת את ה”ימנית”, האם חלה תנועה שמאלה בתקשורת ביומיים האחרונים?…;)
שאני אענה? אולי זה לא ראוי לתגובה. אבל בכל זאת בשביל האצבע של הילד ההולנדי בסכר אני רק אגיד למי שראה את תגובתך מר אחר, שזו בדיוק הבוטות הימנית שמחליטה עבור אנשים את מרחק הפרסאות שלהם מן המרכז.
דבר אחד אני כן יאמר לך: אם הימין זו סתימת פיות ושלילת החופש ממחשבה עצמאית, אז אני רחוק מן הימין מרחק שנות אור.
וחשוב שתזכרו ימניסטים דבר אחד: בדמוקרטיה הגלגל נוטה להתהפך יום אחד. יריביכם עוד עלולים להתגלות כתלמידים טובים. איש לא יושיע אתכם אז. בכל זאת אתם התחלתם.
“אם הימין זו סתימת פיות ושלילת החופש ממחשבה עצמאית, אז אני רחוק מן הימין מרחק שנות אור.”
זו דווקא ההגדרה הכי מדויקת של השמאל, הרי עבור השמאל אין מחשבה עצמאית יש רק מצד אחד הנאורים בעיני עצמם שיודעים יותר טוב מכולם מטוב לאחרים, והציבור המטומטם שאינו מבין שכל מה שהוא צריך לעשות זה לתת לנאורים לשלוט והכל יהיה סבבה.
פוליטיקלי, כמה עצוב לראות מישהו שמתיימר לשנייה וחצי להיות דמוקרט, יוצא בשצף קצף של איומים, רק בגלל שהעזו לא להסכים עם המנטרות המצחיקות שמלמל (“התקשורת ימנית”)…
אגב, יחסית לבריונות שבתגובה שלך, אתה מפגין רגישות רבה מאוד, אם הצלחת למצוא “בוטות” דברים שכתבתי. כנראה שאתה באמת לא רגיל שלא מסכימים איתך…