הפרינט לא מת בוועדת הבחירות

ידיעות אחרונות סירב לפרסם את מודעת ‘בנט חסר אחריות’ תמורת 45 אלף ש”ח

וועדת הבחירות חייבה את מעריב, הארץ, ישראל היום והליכוד ביתנו, כל אחד בקנס של 1000 ש”ח בגין פרסום מודעת בחירות שאינה נושאת את שם המפרסם (הליכוד ביתנו). הקנס ישולם הן לבית היהודי והן למתלונן, רחמים כהן (סה”כ 8,000 ש”ח) אחרי שמודעה בצבע אדום “בנט חסר אחריות תומך בסרבנות” הופיעה בעיתונים.

עסק מצחיק, מוזר ומעט מנותק, לא? מישהו כאן בכלל ראה את המודעה הזו? יש לכם נייר עיתון? טוב ניחא, אני לא ראיתי את המודעה (כי לא ראיתי נייר עיתון וכו’, הבנתם את הקטע), אבל משעשע אותי שב 2012 עדיין מתעסקים באיסורים על חוקי תעמולה ומשמעותם לדמוקרטיה – בפרינט. ועדת הבחירות בדקה לאחרונה מה קורה בפייסבוק? כמה כרזות משמיצות שאינן חתומות על ידי הגוף המממן אותן מתפרסמות. זה בטח לא ראוי, אבל מישהו בכלל יכול לשלוט בזה?

האם ועדת הבחירות תקנוס מעתה והלאה כל אחד שמפרסם כרזות משמיצות המגיעות מטעמם של גופים עלומים ומופצות בפייסבוק? הנה כרזה אלמונית בלתי חתומה, של יישות פייסבוק הקרויה ‘לבני נכשלה’  ושגורמים עלומים מתייגים אותי על גביה. התיוג, למי שלא מכיר, גורם לכך שכל העוקבים והחברים שלי בפייסבוק נחשפים לתוכן (וחלקם אף סבור שזו כרזה שאני מקדמת). כך, באמצעות תיוג ודיוור ישיר, הכרזה הזו מופצת באופן ויראלי. היא אמנם לא הודפסה על נייר, אבל עשויה בסופו של דבר להגיע ליותר אנשים.

פרסום מן הסוג הזה עולה פחות ממודעה בעיתון, אך אינו בא בחינם. יש כאן מעצב גרפי, פרסומאי, דיוור ישיר וקידום באמצעות תשלום לפייסבוק. איני יודעת מי עומד מאחורי הקבוצה. בתחתית מייל אחר שהם שלחו צוין  שכתובתם הפיזית היא: רחוב המסגר, תל-אביב, אך ללא מספר הבית או שם האדם העומד בראשות הגוף.

מאחר ומספר אנשים אותם אני מכירה מתוך מפלגת קדימה, וגם מתוך הליכוד – הם חברים משותפים שלי ושל ‘לבני נכשלה‘, שאלתי כמה אם הם יודעים למי יש קשר לכך – ולא מצאתי תשובה. חידה.

אם לחזור רגע ל 8,000 הש”ח האמורים – מדוע מדובר בסכום פעוט, רק 2,000 ש”ח לכל גוף מפרסם (שלושה עיתונים והמפלגה)?

ממידע שהגיע אלי, אותה מודעת “בנט חסר אחריות תומך בסרבנות” נשלחה גם לידיעות אחרונות. בכירים בליכוד אישרו תשלום של 45 אלף ש”ח לידיעות אחרונות (כך נודע לי ממקורות פוליטיים), המודעה נכנסה ואושרה אך ברגע האחרון נפסלה לדפוס על ידי העורך הראשי, רון ירון. הנתון הזה מובא כדי להמחיש את הפער הגדול בין הסכומים שמוכנה ויכולה מפלגה להוציא על פרסומים, לבין גובה הקנס שמשיתה ועדת הבחירות כענישה על הפרת חוק דרכי תעמולה.

אגב, מי זה רחמים כהן? האם הוא אזרח ישראלי טוב שקיבל היום, ביושר ובצדק 4,000 ש”ח?

את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ