שיעור הצבעתם של הערבים בבחירות ירד משמעותית בשני העשורים האחרונים. משיעורים שהיו דומים לאוכלוסיה הכללית (כ 80%), לשיעורים הנעים סביב ה 50%. באוכלוסיה היהודית ירדו שיעור ההצבעה גם כן, אך במידה פחותה.
טור מעניין, של פרופ’ ישיב, בהקשר הזה באתר הארץ: “שנית, האוכלוסייה הערבית סובלת מייצוג נמוך במיוחד – רק כ-310 אלף בני אדם הצביעו בבחירות 2009 למפלגות ערביות, מתוך כ-900 אלף ערבים בעלי זכות בחירה. שיעור ההצבעה אצל הערבים, כ-53%, נמוך אף מהשיעור הכללי.
לפי סקר חדש, בבחירות הקרובות צפוי שיעור ההצבעה להיות דומה. להמחשה, לו היו הן הערבים והן היהודים מצביעים בשיעור של 80%, ולו כל הערבים היו מצביעים למפלגות ערביות, היו בכנסת הבאה כ-21 ח”כים ערביים ולא 11 כצפוי לפי הסקרים.”
ביום רביעי מתוכננת ועדת הבחירות לכנסת ה 19 לדון בבקשות הפסילה. עד עתה הוגשו בקשות פסילה נגד: בל”ד, עוצמה לישראל, ש”ס ויהדות התורה. בל”ד – בטענה שהיא חותרת תחת אופיה היהודי של המדינה ותומכת בטרור, עוצמה לישראל בטענה שהיא מסיתה לגזענת ומתקיימת על הקרקע האידיאולוגית של רשימת כך, ש”ס ויהדות התורה, על בסיס התקנונים המפלים נשים.
על פי התקדים המשפטי של בית המשפט העליון, בנוגע לבל”ד, שופטי בית המשפט העליון לא התרשמו מעומק הקשר בין בל”ד לחזית העממית. מנגד, מאז 2009 חלפו ארבע שנים ובזמן הזה, ח”כ חנין זועבי השתפה במשט לעזה ב2010 וצולמה על אחת הספינות. לערימת השיקולים, יש להוסיף את העובדה שועדת האתיקה של הכנסת לא הסירה את חסינותה של זועבי (לשם העמדה לדין) והסתפקה בהרחקה זמנית.
אז מצד אחד, ועדת הבחירות כיום מורכבת מיותר נציגי ימין מאשר בעבר (בהתאם לייצוג בכנסת ה 18). וגם הרכב בית המשפט העליון מעט שונה מבעבר, עם אשר גרוניס כנשיא אשר יקבע את הרכב השופטים שידון בעתירה שתוגש, אם אכן תהיה פסילה. אך מצד שני, אם מעשיה של זועבי לא עלו עד כדי הסרת חסינות, האם הטיעונים תקפים לשלילת התמודדות?
כמו כן, אם זועבי תיפסל או אם כל רשימת בל”ד תיפסל – נגד מי ינהלו ח”כ אקוניס, דנון ועוד את הקמפיין שלהם?
קריאה נוספת בעניין של זועבי, טור אורח שפרסם פה עמרי אריאב, ‘לחבק את זועבי’.
מעניין לעניין, משהו שונה (אך קשור): אחרי שהערוץ הראשון הודיע שיקפיד על ציון שמן של כל המפלגות בישראל, כולל בל”ד, רע”ם-תע”ל וחד”ש, הגיע היום מכתב מן הערוץ השני, שגם הם יקפידו. את התלונות הגיש, מכיר טוויטר/פייסבוק שלי, שי כהן, בעקבות הפוסטים שנכתבו פה בעניין הזה.
ולשני נושאים אחרים:
ביום שישי האחרון פרסם ידיעות אחרונות בהבלטה את הצלחתה המדהימה של רשימת ‘הישראלים’ לעבור לפתע את אחוז החסימה. ווינט עשו פולו-אפ לידיעה ופתחו במילים: “פתאום קם אדם, פותח את העיתון ומגלה שהוא עשוי להיות הפתעת הבחירות”. מעניין אם הם קיבלו את ההשראה לפתיח מזמר הבית של העיתון. על כל פנים, מבלי שנכנסתי לבדוק את מספרים 2 ו 3 ברשימה, נתקלתי היום דווקא במידע מעניין על העומד בראש הרשימה. הנה, זה מה שהוא חושב על מערכות יחסים הומו-לסביים (אזהרה: מדובר בעיסוק בחומרים זיאולוגיים, לא נעים)
פסילת הדף ‘פייק ביבי’ היא ממש מהלך מוזר. בשיחה שהיתה לי לפני כמה שבועות עם מאן דהוא בלשכת רוה”מ, הם לא בעניין של לעסוק בזוטות האלה, אשר מאדירות את פרויקטי הזיוף במקום לתת להם לשקוע בזכרון הפייסבוקי.
דיוקים:
11 המנדטים הצפויים למפלגות ערביות כוללים לפחות יהודי אחד – דוב חנין בחד”ש.
בכנסת הנוכחית היו 17 או 18 חכי”ם ערביים. מגלי והבה ואכרם חסון בקדימה. איוב קרא בליכוד. ראלב מג’אדלה בעבודה ויש עוד כמה. יש אחוז מסוים מקרב הציבור הערבי שמצביע למפלגות ציוניות, ולהיפך – יש להם ייצוג מסוים באותו מפלגות ככל הנראה בשיעור גבוה יותר משיעור ההצבעה שלהם לאותן מפלגות בפועל, שבסה”כ זה דבר יפה.
גם בכנסת הבאה צפוי מספר דומה של חכי”ם ערביים במפלגות ציוניות, כשאחד מהם מגיע מטעם ישראל ביתנו (שלה כמדומני יש נציג מקרב הציבור הערבי גם בכנסת הנוכחית).
אכן, ועדיין מה קורה עם חצי מן האוכלוסיה הערבית (כמעט) שלא מגיעה לקלפיות?
ניטפוק:
לוועדת האתיקה אין סמכות להסיר את חסינותו של חבר כנסת. ההליך כיום הוא שאם היועץ המשפטי לממשלה רוצה להגיש כתב אישום, הוא מודיע על כך לכנסת, ואם חבר הכנסת מעוניין בכך, הוא יכול לבקש בתוך 30 ימים שוועדת הכנסת תקבע שיש לו חסינות. במקרה הזה, היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את התיק, והנושא כלל לא עמד על הפרק (אני מרשה לעצמי להעריך שוועדת הכנסת לא היתה מעניקה לה את החסינות במקרה זה).
ניטפוק – איוב קרא דרוזי, ובעוד שהדרוזים הם כמובן ערבים לכל דבר מבחינה אתנית, הם לא מה שמתכוונים אליו פוליטית כשאומרים “ערבים”. נדמה לי ששיעור ההצבעה אצל הדרוזים גבוה משמעותית מאשר אצל ה”ערבים-ערבים”.
לפני שאתה מתייג את הדרוזים כערבים, מעניין אם שאלת פעם דרוזי איך הוא מתייג את עצמו.
חברי כנסת “ערבים” שלא מגיעים ממפלגות “ערביות”:
דרוזים: איוב קרא, מגלי והבה, (אכרם חסון, חמד עמאר, שכיב שנאן)
מוסלמים: ראלב מג’אדלה, (אחמד דבאח)
(בסוגריים: מי שנכנסו לכנסת מאוחר יותר כמחליפים ל חבר כנסת שפרש)
מכל שאר ה”מלפגות הערביות” יש רק חבר כנסת דרוזי אחד: סעיד נפאע.
הדרוזים מונים 1.6% מאוכלוסיית המדינה. כלומר, 2 מנדטים הם ייצוג הולם. העובדה שהם הצליחו להתברג על משבצת “בן המיעוטים” של כל מפלגה מראה עד כמה שאר בני המיעוטים לא מאורגנים במסגרת המפלגות הגדולות.
ושוב, עד כמה ערביי הישראל המוסלמים והנוצרים לא נלקחים בחשבון על ידי המפלגות עצמן.
בין השאר לימין יש בעיה עם מי שלא משרת בצבא. לכן “בן מיעוטים” יהיה בהסתברות גבוהה למדי דרוזי. ובין השאר כי שיעור גבוה מהמצביעים הערבים יצביעו ממילא למפלגות הערביות והמפלגות הגדולות לא יכולות להרוויח שם יותר מדי קולות.
מישהו יכול לתת הערכה כמה מנדטים קיבלו בסך הכל המפלגות הלא ערביות בפועל בבחירות האחרונות ממצביעים ערביים?
צפריר,
בהערכה גסה מאד, בכל הישובים בהם אחוז ההצבעה לכל הפלגות הערביות הוא מעל 40% (מה שאומר שהישוב כמעט בוודאות ערבי) יש 293,271 קולות כשרים, מתוכם 32,833 הצביעו למפלגות לא ערביות (11.2%). מתוך קבוצה זו, 12%~ הצביעו מרץ, 18%~ הצביעו לעבודה ו-17%~ הצביעו לקדימה. לליכוד, ישראל ביתינו ושס הצביעו 10%~. בערך 20% הם קולות פסולים או למפלגות שלא נכנסו לכנסת והשוליים זה מה שנשאר.
הנתונים גם מראים שבערך 50% מהקולות האפשריים לא מומשו, בין אם זה בוחרים שלא בחרו ובין אם הקולות הלו לאיבוד (כמעט 300000 בוחרים!) – אבל את זה אנחנו יודעים
שמתי לב שלא עניתי על התשובה עצמה – בסה”כ המפלגות הלא ערביות קיבלו מנדט אחד (בקושי?) מהבוחרים בישובים הערביים, כך שלכל מפלגה בפני עצמה מדובר על פחות מזה (מן הסתם)
הערה:
בדיונים בהרכב מורחב בית המשפט העליון (כמו שיהיה במקרה של ערעור על פסילת מפלגות או מועמדים), ההרכב לא נקבע ע”י הנשיא, כפי שאמרת, אלא הנוהג הוא שההרכב נקבע עפ”י הותק בבית המשפט העליון. כך למשל הוחלט על ההרכב בערעור אולמרט שלא נשמע עדיין (5 הותיקים, בניכוי שופטים המנועים מלשבת עקב היכרות קודמת עם אולמרט), וכך כנראה יהיה גם במקרה של ערעור על פסילות.
לפסול את ש”ס בגלל שהיא לא מכילה נשים?
מדוע לא לפסול את ש”ס בגלל שהיא לא מכילה ערבים?
אני מציע לפסול את מר”צ כי היא לא מכילה ימניים.
את מרצ לא פוסלים. מרצ (באמצעות שליחיה השונים) היא שפוסלת אחרים – או לפחות מנסה לעשות כן…:)
חוצמזה, יונתן, אם לא בבחירות האלה, אז באלה שאחריהן, יסתיים התהליך הטבעי שנמשך כבר 20 שנה ברצף, והיעלמותה ההדרגתית של הרשימה הזו. מרצ זו מפלגה גוססת. מי שרק קורא עיתונים, לא יזהה זאת (בקרב הכותבים יש להם רוב אבסולוטי) – אבל גרף תוצאות הבחירות שלהן הוא בלתי ניתן להכחשה. הם יורדים ויורדים ויורדים…
חברים, השיטה הפרלמנטרית הישראלית נותנת ביטוי למגזרים וקבוצות אוכלוסיה ובצדק מסוים, שהרי זו מדינת קיבוץ גלויות. עם כמה שלא נעים לשמוע זאת, יש מקום לייצוג של דתיים כדתיים (על כל המשמעויות הנובעות מכך). יש עדיין הבדל בין מפלגת מגזר מסוים (לבני דת או מייצגי עליה מסוימת) לבין חסימת 50% מן האוכלוסיה=נשים. ולכן גם מפלגה דתית יהודית וגם דתית מולסמית צריכות לכלול נשים.
בראבו – עכשיו כל מה שצריך זה שתקראי לאותה עמותה שעתרה נגד ש”ס ואגודה, להוסיף גם את רע”ם-תע”ל לרשימת המפלגות שאת פסילתן הם דורשים…
לא יודע, אבל כל השבועות האחרונים כתבת בחריפות נגד ש”ס ואגודה, ולמרות שהוזכר כאן (על ידיי וע”י אחרים) שיש מפלגה נוספת שמונעת ריצת נשים, עכשיו זו הפעם הראשונה שציינת את זה…
אגב, אין שום קשר בין מה שאני כתבתי לבין התגובה שלך. אני מניח שהתכוונת להגיב למישהו אחר, ולא לי. אני בסה”כ ציינתי שמרצ היא מפלגה שבדרכה להיעלמות (למרות היותה שיוויונית, נאורה ומאוד פופולארית בקרב האנשים הנכונים…)..:)
לא חושב, אבל אם כן היא תצטרף לחברתן של התחיה, צומת, מולדת..כל מפלגות הימין החילוניות שנעלמו מהמפה. היום כבר אין שוק לימין חילוני. רק הדתיים והעולים מרוסיה תומכים (במספרים גדולים) בימין.
כן, ואותה מפלגה פצפונת, מה שמה, הליכוד (אה כן, הם בכלל לא חילונים. כל הביבי ובוגי וסער וארדן וכ”ץ…).
ייאמר לזכותך שיש לך חוש הומור נפלא. אין ימין חילוני עלק…:)
זה כי התקנון שלה מונע מנשים לרוץ, לא בגלל שבפועל אין נשים.
אז הם ישנו את התקנון וגם לא יהיו נשים בפועל. עוד פעם – מי שאכפת לו מייצוג הנשים שלא יצביע ש”ס. אם קיימת התעוררות בעניין בקרב החרדים, טוב מאוד, אבל נדמה לי שזה יותר פנטזיה.
כל עוד לא משנים את התקנון שלהם, כך שהוא שוויוני ולא מתחייסים באופן שוויוני כלפי חצי מן האוכלסיה, אין סיבה שמדינת ישראל תמממן אותם (באמצעות מימון מפלגות). סימפל אז דט.
אם התקנון מונע במפורש הצטרפותם של ערבים (ערבים? מוסלמים? מה בדיוק?) יכול להיות שיש כאן נימוק דומה.
(עדיין לא ברור לי מה הטעם בנסיונות פסילה משפטיים כאלו בשלב מאוחר כזה, אבל אולי לכנסת ה-20)
תאמין או לא, זה תקדים. אף אחד לא ניסה אף פעם לפסול את שס +יהדות על הבסיס הפשוט של עקרונותיהם המשווים. למה זה קורה רק עכשיו? כי נושא פסילת מפלגות הוא רלבנטי, באופן מובן מאליו, כאשר רשימה מגישה מועמדים לכנסת.
טל השימוש בנימוק של מימון מפלגות הוא קצת בעייתי מהבחינה הזאת. להבדיל מגופים אחרים שממונים על ידי המדינה והם לכן לפחות מבחינה מסוימת ולצורך היבטים מסוימים גופים של המדינה, מפלגות הן הגוף שאמור להיות הכי רחוק ונקי ממעורבות של המדינה. העקרון הדמוקרטי הבסיסי הוא לאפשר לכל אדם שרוצה בכך להקים מפלגה ולנסות לשכנע אנשים אחרים בעמדותיו יהיו אשר יהיו ותהיה דעתה של הממשלה, הכנסת הנוכחית ודעת הקהל עליו אשר תהא. מימון מפלגות בסך הכל נועד לאפשר לכל מפלגה להשמיע את קולה לא להעניק לה לגיטימציה. נכון שנקבע בחוק שלא כל מסר הוא לגיטימי לרוץ איתו לכנסת למשל מסר של גזענות או נסיון לפגוע בדמוקרטיה. אני יכול לראות מצב למשל לדעתי אם מפלגה חרדית (או ערבית) תרוץ עם מצע שקורא לחוקק חוק לפסול נשים מלבחור או להבחר צריך לפסול אותם. כמובן שאם הם מונעים מנשים בחירה חופשית וחשאית צריך לדווח על כך למשטרה. אבל כל עוד מדובר אך ורק בייצוג ברשימה שלהם, אני חושב שזו דוגמא קלאסית שבה צריך לתת לדמוקרטיה לעשות את שלה. אם מצביעים ובעיקר מצביעות פוטנציאליות שלהם רוצים נציגות בכנסת שיצביעו למפלגות עם נציגות בכנסת או שיפעלו מפנים. יכול להיות שאם היו אצלנו רק שתיים שלוש מפלגות כמו בארה”ב או בבריטניה היה מקום לקבוע חוקים כלליים כי בעצם אלו הפלטפורמות היחידות שדרכם אזרחים ואזרחיות יכולות להשפיע. אבל אצלנו יש מפלגות כחול אשר על שפת הים לרבות מפלגות דתיות עם נשים (הבית היהודי לאומי נניח) והיו כבר נשים חרדיות שרצו גם במפלגות אחרות (לפחות אני זוכר את גרינפלד ממרץ). אחרי הכל, בעיני חרדים רבים נשים לא צריכות לשאת בתפקידים ציבוריים. זה עקרון כמעט דתי מבחינתם בדיוק כמו שהם מתנגדים ליחסים בין בני אותו מין ובדיוק כמו שאת לא יכולה לדרוש ייצוג לקהילה הגאה אצלם ברשימה את לא יכולה לדרוש בחוק שיהיה אצלם ייצוג לנשים.
רק אבהיר שדבריי נאמרו בסרקזם – בדיוק לשם פיתוח הדיון.
זה נכון שהרצון לראות ייצוג רחב לאוכלוסיות השונות בכל המפלגות הוא רצון טוב, אבל אסור לנו לכפות על מפלגות להכניס למפלגתם אנשים שייפגעו במצע שלהם, עד כמה שזה נשמע “לא בסדר”.
(כבר אי אפשר להגיב במקום הנכון בשרשור, אז אני מגיב כאן).
לגבי רע”מ-תע”ל: אין שם איסור מוחלט על נשים להתמודד, ויש שם גם נשים ברשימה, אם כי במקומות מביכים בחוסר הריאליות שלהם, כמו 14 ו-21 (אני מניח שאלה נציגות תע”ל, אבל לא בקיא מספיק בפוליטיקה של המגזר). בהחלט יש מקום לבקר אותה על כך שאינה כוללת נשים במקומות ריאליים, אך אי אפשר להשוות זאת למפלגות שאוסרות לחלוטין על התמודדות נשים ברשימתן)
ראשית, ודאי שאפשר להשוות זאת – התוצאה היא אותה תוצאה – רשימה שבה אין לנשים לכהן בכנסת. מי שתובע לאפשר לנשים ייצוג, שיחפש את הקיפוח המובהק בכל מקום, ולא רק בגוש הפוליטי השני…:)
מקום 14 ברשימת רע”ם-תע”ל (והן אכן לא מגיעות מהצד של הארשימה האסלאמית) מקביל למקום 75 ברשימת הליכוד. לו הליכוד היה דוחק את הנשים ברשימתו למקום הזה, לא היה בלוג פוליטי בארץ שלא היה עוסק אך ורק בזה. גם כך לא מפסיקים לחבוט בהם, למרות שאצלם צפויות להבחר יותר נשים מאשר בכל רשימה אחרת…
לא היה בלוג פוליטי שלא עוסק בזה, ובצדק (אגב, רק לפני 20 שנה, הליכוד לא ראה בעיה בכך שהאישה הראשונה ברשימתו מדורגת רק במקום ה-31), הרי אמרתי שזה דבר ראוי לביקורת (ולגינוי), אבל בכך הם אינם שונים מ”עוצמה לישראל” שממקמת את האישה הראשונה במקום השמיני, או מ”עלה ירוק”, שאצלה האישה הראשונה היא במקום השביעי. גם את אלה וגם את אלה יש לבקר ולגנות. אבל אי אפשר לקחת את הטענה של פסילת מפלגה בשל היעדר גורף של נשים מתוך החלטה מודעת לאסור על נשים להתמודד, וליישם אותה על שלוש המפלגות האלה.
למען הסר ספק, אני לא חושב שיפסלו את ש”ס ואת יהדות התורה, הדרישה לפסול אותן די מופרכת במצב המשפטי הקיים. אבל בהחלט ראוי היה לתקן את החוק, לא לכיוון של פסילה גורפת, אבל לכיוון של הפחתת מימון המפלגות של מפלגות עם תת-ייצוג לנשים. הצעות מהסוג הזה עלו בעבר (גדעון סער נדמה לי).
ההצעה שלך עידו להגבחך מימון מפלגות לפי ייצוג נשים או כל מגזר אחר היא שערורייתית ופאשיסטית במהותה. המפלגות מעמידות מי שבא להן ברשימה. אף אחד לא מכריח אותך להצביע עבור מפלגות ללא נשים. הביקורת היא לגיטימית לחלוטין, לא הכפייה. מפלגה שלא רוצה נשים – זו זכותה המלאה. קרה זה בדמוקרטיה.
או מיי גוד, אני ממש עייף, יש כל כך הרבה טעויות כתיב שזה מביך. אני צריך לקרוא את עצמי לפני שאני לוחץ על הכפתור.
למה לא מועלת המחשבה שהמגזר הערבי נמנע מהצבעה בגלל שהוא לא מרגיש שהמפלגות הערביות מיצגות אותו , אלא מעדיפות להתנגח במדינה ע”י הפלסטינאים ?!
יכול להיות. השורה התחתונה זה שהם לא משתתפים בהצבעה לכנסת (בניגוד לרשויות המקומיות ששם הם מרגישים טוב להשתתף, כולל להצביע לפוליטיקאים שמעדיפים להתנגח במדינה וכו’)
ברשויות המקומיות הם משתתפיפ כי יש העניין של ייצוג החמולה והשתתפוץ בחלוקת העוגה של תקציבי משרד הפנים.
מי שמוצא לנכון להתשבח בהליך הבחירות המוניציפלי במגזר הערבי, כנראה שלא יודע איך מתנהלות הרשויות המקומיות הערביות. אני אהיה עדין ואגיד ש”העדר מינהל תקין” הוא בגדר מחמאה למה שהולך שם. הוועדות הקרואות שמתמנות לנהל את היישובים שם חדשות לבקרים, הן לא תוצרה של גזענות – אלא של העובדה שהרשויות האלה פושטות רגל בתדירות מדהימה.
אסביר בקצרה (הקשר למציאות אינו מקרי, ומי שירצה, יוכל בקלילות לזהות את המקומות המדוברים) :
בכפר איקס ישנן שתי חמולות גדולות ועוד מספר חמולות קטנות. ראש המועצה מחמולה א’ נאבק מול יריבו מחמולה ב’. ראש חמולה ב’ פונה לאנשי חמולה ג’ ומציע להם את המכרז לניקיון בתמורה להצבעה עבורו. יש בחירות, כווווווולם באים להצביע (מכרז לחמולה משמעו ג’ובים לחבר’ה) ואכן חמולה ב’ מנצחת. בתוך יום הוא מפטר את כל עובדי המועצה מחמולה א’ (כולם מקבלים פיצויים כחוק, וחלקם כבר זכאים לגמלה – הכל מתקציב המועצה, כמובן) ומקבל לעבודה את בני החמולה שלו. בני חמולה ג’, כאמור, זכו במכרז לניקיון היישוב. עלויות השכר המטורפות מביאות לחריגה עצומה מהתקציב, ובסוף השנה השנייה לקדנציה, המועצה כבר לא יכולה לשלם משכורות. למחרת הפגנות גדולות מול משרד הפנים בירושלים, אחרי כמה חודשים נשלחת וועדה קרואה, וראש חמולה ב’ שפוטר מתפקידו מופיע בטלוויזיה ומספר שהקיפוח הוא הסיבה לפשיטת הרגל התקציבית שלו, ושביישוב יהודי לא היו מביאים וועדה קרואה.
בקיצור – הצבעה מוניציפלית היא רלוונטית אישית לרוב המצביעים במגזר הערבי. הצבעה לכנסת היא חסרת משמעות עבור רובם. מה שכן, היא מאוד רלוונטית עבור “הגוש”, ולכן אני מניח שזה הפך להיות טופיק משמעותי בקרב כותבים יהודים בעלי דעות שמאליות…:)
נראה לי שמהרבה בחינות היה נכון יותר לתקוף את תקנוניהן של ש”ס ואגודה, ולא לבקש פסילת הרשימה.. לפחות משפטית אני לא בטוח שזה יחזיק מים
דיון מעניין בכל מקרה מובטח
ליונתן
(משום מה אין כפתור “להגיב” מתחת לדבריך)
אתה אכן עייף. כתבת בטעות “פאשיסטית”, אני מניח שהתכוונת למילה אחרת.
כמו כן, נראה שלא רק את דבריך שלך לא קראת לפני שלחצת על הכפתור, אלא גם את דבריי שלי.
קראתי אותך מצוין. אתה קורא להפלות לרע במימון מפלגות לפי הרכב הרשימה שלהן. זה אולי לא פאשיסטי – אני חטאתי בחטא השמאלני הנפוץ של שימוש במילה הזאת עבור כל מה שאני לא אוהב – אבל זה בהחלט לא ליברלי ואף לא דמוקרטי.
יש עיקרון בסיסי בדמוקרטיה ובמגילות זכויות האדם של זכות ההתארגנות. אנשים מתארגנים לקבוצות ועמותות ומפלגות על פי הקריטריונים שבא להם. מי שרוצה להקים רשימה שיש רק גברים – זכותו. כולנו זוכרים את המפלגה המיתולוגית של זכויות הגבר, מפלגה קיקיונית ומטומטמת ללא ספק, אבל זכותם לרוץ על מצע קיקיוני ומטומטם. היו גם מפלגות נשים, וזכותן של הנשים האלו להקים רשימה על טוהרת המין הנשי. אגב רשימות ללא גברים גם לא יקבלו מימון ?
העיקרון הדמוקרטי מאוד פשוט – תצביע למי שבא לך. אם ייצוג הנשים חשוב לך, אל תצביע לרשימות ללא ייצוג הולם. יש היום מספיק רשימות עם ייצוג הולם בדיוק כי קיים ציבור שאכפת לו מהנושא הזה.
אבל יש גם המון אנשים – ואני חלק מהם – שממש אבל ממש לא אכפת להם מייצוג נשים או ערבים או כל מגזר אחר. ואתה לא תכפה על אחרים את סדר העדיפויות שלך.
מה שאכפת להם זה מה החזון, המדיניות, האידאולוגיה, ומה איכות האנשים. אני מעדיף אישה ערבייה שתומכת במדיניות שאני רוצה לקדם על גבר יהודי שרוצה מדיניות הפוכה. אבל אני גם אעדיף רשימה של 100% גברים “לבנים” שרוצים ליישם את מה שאני מאמין בו על רשימה “שוויונית” שנותנת ייצוג לכל מיני מגזרים. כי בסוף הכנסת זה לא פרסומת של בנטון, אלא פרלמנט שאמור להנהיג את המדינה.
זה דווקא מאד ליברלי, זה רק לא דמוקרטי. זה בדיוק העדפה של מוסר ליברלי על פני הצדק-של-ההמון, מבחן הרגליים הדמוקרטי. אגב, גם חוק יסוד הכנסת שאוסר על מפלגות גזעניות בעליל לרוץ לכנסת זו כפייה ליברלית על פני הרצון הדמוקרטי. מפלגה נאצית-כהניסטית לא תוכל לרוץ לבחירות בישראל על אפו וחמתו של רצון הציבור. דמוקרטי זה לא.
יש לי תחושה שאתה קצת מבלבל בין המושג ליברלי לבין איך שהאמריקאים משתמשים באותה מילה אבל עם משמעות שונה לחלוטין. על פי הגישה הליברלית – במובן העברי/אירופאי של המילה – גם לגזענים יש זכות להתמודד בבחירות.