פוסט אורחת: אני חרדית ורוצה נשים חרדיות בכנסת

בהמשך לפוסט שפרסמתי אתמול באתר הארץ, ‘בחסות המדינה: מפלגות לגברים בלבד’, פנתה אלי היום ל”ג, חרדית, ירושלמית, אקדמאית והעבירה לי טקסט שכתבה, אחרי שקראה חלק מעמדות המגיבים בעמוד הפייסבוק שלי. לפני שאעלה בהמשך כאן את הפוסט שלה, אני מצרפת צילום מסך מקיר הפייסבוק, לרענון השיח. בסוף הפוסט (וללא קשר לדבריה של ל”ג) אני מצרפת את צילום מסך לעמוד הרלבנטי מתקנון ש”ס על פיו נשים אינן רצויות בחלק הפוליטי והנבחר של המפלגה.

ל”ג – אני רוצה להיות מעורבת בפוליטיקה – פוסט אורחת

אתמול כתבה כאן טל שניידר על הגשת העתירה לבג”צ הדורשת לפסול את יהדות התורה וש”ס מהתמודדות לכנסת, בשל הדרת נשים. מעניין היה לקרוא את התגובות לזה בפייסבוק. כותב שהגדיר את עצמו כאולטרה אורתודכס טען ש”זה פתטי ומתנשא” ומישהו אחר כתב באינטליגנטיות “פחחחח אף אישה חרדית לא מעוניינת להתמודד”.

לפני הכל, תרשו לי להגיד: אני חרדית. באמת חרדית. מתגוררת בשכונה דוסית בירושלים, למדתי בסמינר החדש ויש לי תעודת הוראה, אחים שלי לומדים בפוניבז’ ואני מנויה ל”הפלס”. עכשיו שצלחתי בהצטיינות יתירה את מבחן ה”דוסימטר”, אני רוצה להכריז בקול רם וצלול:

נשים חרדיות רוצות להיות בכנסת. נשים חרדיות צריכות להיות בכנסת.

נשים חרדיות רוצות להיות בכנסת כדי להיות חלק ממעגל מקבלי ההחלטות. לא נתחיל לפרט כאן את ההבדלים הקיימים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים הללו רבים לאין שיעור, ככל שמדובר בקהילה מסורתית. אבל באין ייצוג נשי, אין מי שיבוא וילחש על אוזנו של הח”כ הנכבד את צרכיה של מחצית מאוכלוסיית בוחריו. מי אמורה להסביר לו את הבעיות הנוצרות בסביבת עבודה סקסיטית? מי תוכל להעיר את תשומת ליבו למצב המקוואות לנשים? להגיד שנשים מרוויחות 30% פחות מגברים?

ואפילו נניח שהמסר הועבר (בכ”ז הוא נשוי), מאחר ולא מדובר בבעיות אותן חווה הח”כ הגבר על בשרו, הן עומדות אצלו בעדיפות שנייה. וכך, בשאלה האם להיאבק על קצבאות ילדים או על הארכת חופשת לידה, תנצח האופציה הראשונה. והבחירה בקצבאות ילדים, לא נעשית על רקע דיון מעמיק ולבסוף, בחירה בהעדפת הקצבאות מתוך שיקולים אלו ואחרים. הבחירה נעשית בשל חוסר היכולת להכיר בעמק את הצורך בהארכת חופשת הלידה.

אבל כשאין נשים בשטח, אין מי שיניח את הבעיות על השולחן וכשהן לא שם, גם הנושאים שכבר הגיעו לפתחו של הח”כ, יתועדפו מיידית בחשיבות פחותה. זו הסיבה שנשים חרדיות צריכות וחייבות להיות בכנסת.

וכאן צריך להבין את גודל האירוניה. אם תעיפו מבט למעלה, תראו שהטור הזה פורסם תחת שם בדוי. ככה זה. אני חושבת שנשים חרדיות צריכות לרוץ לכנסת, אבל אפילו לפרסם טור תחת השם שלי, אני לא יכולה. פרסום טור דעה תחת שמי, יחייב אותי במחיר שאין לי יכולת לשלם, כי המחיר שיידרש לא יהיה אישי, הוא יהיה משפחתי ואותו, אני לא יכולה לשלם.

בכך צודק הגאון לעיל. נשים חרדיות לא מעוניינות להיות בכנסת, כי המשמעות של רצונן תהיה פשקווילים ברחובות, הוקעת הילדים בחברה, נידוי הבעל מהקהילה והחרמת המשפחה באופן כולל מעל כל במה. אם יש לה לאישה הזו אחים שטרם נישאו, ילדים שצריכים להתקבל למוסדות לימוד או בעל שמתפלל בבית כנסת, הרי שאין שום סיכוי בעולם שהיא תסכים להגיד בכלל שהיא רוצה לרוץ לכנסת, אלא אם היא מוגדרת כמתאבדת קלינית. נשים חרדיות לא רוצות להיות בכנסת, בדיוק על אותו משקל שאזרחי ברית המועצות הצהירו על אהבתם לאמא רוסיה.

העתירה הקוראת לפסילת הרשימות, רדיקלית מדי לטעמי. הסעד המבוקש בה, יוצר מצב לא דמוקרטי פי כמה מהמצב הנתון כיום. לעת הזו, הייתי מסתפקת בהחלט אם היו מחייבים את המפלגות להכניס נשים לא כחברות כנסת, חס וחלילה, אבל לוועידת המפלגה למשל. לחלופין, לקבוע שכל ח”כ ממפלגה שאין בה נשים, יחויב להעסיק לצד עוזריו הפרלמנטרים החרוצים, גם עוזרת פרלמנטרית חרוצה. זה לא הפתרון המושלם, אבל אני מוכנה להתחיל בקטן. העיקר להתחיל.

יש בי אינטואיציה נשית חזקה, שאותם גברים חרדים שהגיבו בטוב טעם לטל שניידר, קוראים הפעם את דעתי, אז אני רק רוצה להגיד לכם, שלא תגידו שלא אמרתי, “אני רוצה!”

* * * *

טל שניידר (בחזרה אלי): בהמשך לפוסט אתמול, הפנו אותי היום לעמוד פייסבוק, ‘לא נבחרות, לא בוחרות’ שפתחו קבוצה של נשים חרדיות לקידום התפיסה שלהן בנושא. הנה, אפשר להתחבר לעמוד הזה כאן ולמחות על העדר ייצוג הנשים בש”ס וביהדות התורה.

כמו כן, מפלגת ש”ס לא העבירה לי את התקנון של המפלגה כדי שאוכל לעיין ולבדוק האם אכן אין מדובר באפליית נשים תקנונית (כפי שהוסבר לי אתמול בעת כתיבת הפוסט).  אך שני קוראים נאמנים חפרו ומצאו את התקנון הקשה להשגה.

הנה החלק הרלבנטי –

אז הבנתם לאיזה חלק של ש”ס מותר לנשים להצטרף? לתנועת “נשי ש”ס”, אשר תהווה גוף נפרד על פי ההלכה. אפליה בחסות המדינה שמממנת את המפלגות הן במהלך הבחירות והן לאורך כל השנה.