בשנה וחודשיים שחלפו מאז נבחרה יחימוביץ’ לראשות העבודה, היא עושה מאמצים אדירים, חסרי תקדים, לשנות את סדר היום החדשותי בישראל ולשכנע את הציבור שנושאי כלכלה וחברה הם הראשונים בסדר העדיפיות. אז מה קרה עכשיו?
יו”ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ’, שרואה עצמה מועמדת לראשות הממשלה לא השתנתה בארבע השנים האחרונות. בין אם זה מתאים לציבור הבוחרים בשמאל (או שמא יש לומר מרכז?) ובין אם לא, אין זה משנה. יחימוביץ’ יכולה להציג קבלות על כך, שתמיכתה במבצעי לחימה בעזה, בצבא ובממשלה, גם במהלך תקופת בחירות, שרירה וקיימת לפחות מזה ארבע שנים.
באי מייל ששלחה לפעילי מפלגת העבודה, ב 11 לינואר 2009, אז כיו”ר צוות התגובות של המפלגה כתבה להם: “אנו נמנעים כמעט לחלוטין מתגובות פוליטיות על הנעשה. איכשהו זה נראה לא במקום ולא עולה בקנה אחד עם תחושות הציבור.”
המשך המייל –
ברוח הדברים במייל הנ”ל מלפני 4 שנים, הגיע גם הבוקר (נובמבר 2012) סמס ומייל ממפלגת העבודה: “בעקבות ההסלמה בדרום, הורתה יו”ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ, להשהות את קמפיין הבחירות של המפלגה. מבצע השטח הגדול שתוכנן למחר בעשרות נקודות עם מאות פעילים בכל רחבי הארץ בוטל. השקת התוכנית הכלכלית של יחימוביץ שתוכננה ליום ב’ בעיר אשדוד בפני קהל של כ-500 איש נדחתה וכך גם קמפיין הפרסום של המפלגה. מטה ההסברה של המפלגה מוסר כי “כלל הפעילות הושעתה מתוך הבנה, כי בעת שתושבי הדרום נמצאים תחת אש, לא יהיה זה ראוי לנהל קמפיין בחירות.”
האי מייל מ 2009, שהועבר אלי על ידי פעיל במפלגת העבודה, חושף את הקו הדק, שעליו הלכה יחימוביץ’ אז, וממשיכה ללכת עליו היום. מצד אחד, קשב ל”תחושות הציבור” ומצד שני, הצורך שלה ושל מפלגת העבודה להסביר מדוע מפלגת העבודה משמשת אלטרנטיבה לממשלה. ב 2009, מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק נחלה תבוסה בקלפיות ועם 13 הח”כים שהכניסה לכנסת הפכה למפלגה הרביעית בגודלה, אחרי קדימה, הליכוד וישראל ביתנו.
בשנה וחודשיים שחלפו מאז נבחרה יחימוביץ’ לראשות העבודה, היא עושה מאמצים אדירים, חסרי תקדים, לשנות את סדר היום החדשותי בישראל ולשכנע את הציבור שנושאי כלכלה וחברה הם הראשונים בסדר העדיפיות. עד לפני כמה ימים, אפשר היה להסיר בפניה את הכובע ולומר, הנה זה מצליח לה. אולי בפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל, ילכו הבוחרים לקלפיות כשהם חושבים על מחירי הדיור, בעיות תחבורה, אבטלה, ריכוזיות, טייקונים ועוד. אבל המציאות טופחת על פני כולם. הבעיות המדיניות והבטחוניות לא נעלמות כשמפסיקים לעסוק בהן. ואם אין הבדל בין העבודה, מפלגת המרכז של יחימוביץ’ לבין הגישה המדינית של ראש הממשלה נתניהו, שר הבטחון אהוד ברק ושר החוץ אביגדור ליברמן, אז במה יחימוביץ’ תצליח עכשיו, בסוף 2012 “להסביר למה מפלגת העבודה היא עוגן מרכזי שפוי שחייבים לחזקו?”
את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ.
“הצוות יגיב בטוקבטים ובפורומים על כתבות הקשורות למפלגה”
היא אשכרה מעסיקה טוקבקיסטים??
חשבתי שאנשים סתם אומרים שיש מטקבקים מקצועיים למפלגות..