נשות הליכוד, עכשיו התעוררתן?

כנס של 20 נשות ליכוד חשף את חוסר השיוויון המגדרי במפלגה: בלי שיריונים, בלי דרישות לשינוי התקנון ובלי ארגוני נשים פנים מפלגתיים, פלא שח”כ ציפי חוטובלי וגילה גמליאל מאוכזבות שאין אישה בחמישייה הראשונה?

פוסט שפרסמתי היום בסלונה

במצודת זאב התכנסה אתמול קבוצה קטנה, בערך 20 נשים, כדי לדבר על קידום הנשים בתנועת הליכוד. בתוך חדר האירועים האפלולי של מכון ז’בוטינסקי, באווירה אינטימית, אך זנוחה (יש לומר) הגיעו לכנס כמעט רק נשים, ורובן מתמודדות. אופי האירוע, מעיד במידה רבה על היחס של תנועת הליכוד לנשים שלה. חברות הכנסת הליכודניקיות מדברות הרבה על הצורך להבטיח את מקומן של הנשים ברשימה, אך אף אחת מהן לא יזמה ולא דחפה לשינוי חוקת הליכוד כך שיובטחו מקומות ליותר נשים. עכשיו, חודש לפני מועד הפריימריז, כל מה שנותר להן לעשות זה לעודד אחת את השניה, להבטיח שהן יעזרו זו לזו, ולהצהיר הצהרות.

“השיטה היא לא טובה” אמרה סגנית השר לענייני נשים בליכוד, גילה גמליאל, “השיטה שלנו גרועה. אנשים באים אלי ומדברים איתי ואומרים לי, מה אתן רוצות, שתי נשים מתוך 12 זה הישג יפה מאוד. זה לא יפה!”. גמליאל סיימה בסימן קריאה והנשים בשורה הראשונה נענו לה בהד משותף: “לפחות שש. לפחות שש”.

“אני מברכת על המפגש הזה”, המשיכה גמליאל, “אבל חבל שלא עשינו אותו קודם. היינו יכולים לשנות את השיטה. עדיף מאוחר, ולכן צריך לצאת מכאן עם קריאה לסמן כמה שיותר נשים ברשימה.”

סגנית השר גילה גמליאל

גמליאל מבטאת את מה שיודעות נשים רבות, כולל בליכוד, אך לא מוכנות לעשות: ללא אפליה מתקנת, קביעה בסיסית בתקנוני המפלגות שכל רשימה תתן ביטוי של לפחות 40% מבני המגדר הפחות מיוצג, לא תגיע אף מפלגה לעבר שוויון מלא. 40% הם היעד שאליו צריך לשאוף. הדרך לשם עוברת בשינוי מדורג. להתחיל ב 30%, אולי 25% ולטפס למעלה, בכל מערכת בחירות. אך היעד צריך להיות ברור ורף ההתחלה הנ”ל בקושי קיים בליכוד. התוצאה – נשים נאבקות זו בזו על אותן המקומות והתוצאה לא נעימה.

על פי חוקת הליכוד, מקומות 10, 20, 24 ו 29 משוריינים לנשים. כיום יש חמש חברות כנסת מכהנות, מתוך 27 נבחרים. כמעט כל ליכודניק שדיברתי איתו בשבועות האחרונים, יוצא מתוך נקודת הנחה שלפחות 4 מחברות הכנסת המכהנות ישתלבו בכוחות עצמן, ללא שריון ב 20 המקומות הראשונים. השטח מדבר על לימור לבנת, מירי רגב, גילה גמליאל וציפי חוטובלי.  במקום 24 תכנס עוד אישה וסגנית השר לאה נס, לא יכולה להתמודד על המקום הזה, בהיותה פוליטיקאית מכהנת. המשמעות היא, שעל מקום 24 נאבקות נשים רבות. אחרות מראש לא מנסות להשיגו ומתמודדות על מקום לעולים או במחוזות הבחירה, שם בכל אחת מן המשבצות הללו, הן נשים מעטות מול ציבור גברים רחב.

מאחר והליכוד לא עשה שום שינוי תקנוני לקדם את הנשים, הצפי הוא ששוב, רשימת הליכוד לכנסת תכיל בקושי 17% נשים.

הציפיה מן הציבור שיבחר ברשימה היותר שוויונית אינה רלבנטית. אנשים מצביעים בסופו של דבר מתוך מכלול של רגשות והחלטות, ולא רק על בסיס כמה נשים יש ברשימה. על כן, שינויים כמו שגמליאל רוצה צריכים להתחיל מלמטה, ממרכז המפלגה, מדרישה אמיתית לשינוי התקנון. וזה דבר שבליכוד, אף אישה עוד לא דרשה.

ח”כ ציפי חוטובלי

ח”כ ציפי חוטובולי, יו”ר הועדה למעמד האישה, נכחה גם היא אתמול באירוע הקטן. “מבין 4000 חברי המרכז, רק 500 הן נשים” אמרה חוטובלי, כשהיא מפנה לנתון הבעייתי ביותר מבחינת נשות הליכוד. “המספר הזה עוד יותר נמוך, יותר לכיוון של 360” השלימה לי אחת המתמודדות יותר מאוחר.

ומה הסיכוי של נשים להיבחר מחוץ למשבצות השמורות להן, כשפחות מעשרה אחוז מחברי הגוף המשפיע ביותר בליכוד הן נשים? חוטובלי סיפרה לנשים במקום על חוויה מן הקמפיין הקודם, לפני 4 שנים: “אנחנו בליכוד לא יודעות למנף את הנושא הנשי. אנחנו לא יודעות להציג את הדגל המגדרי. בבחירות הקודמות, אני זוכרת שבפורום מסוים ביקשו מכל מפלגה להציג את חמשת הבכירים שלהם. קדימה הציגה חמישיה ראשונה, עם שתי נשים, ציפי לבני ודליה איציק. בעבודה, כללו בחמישיה את שלי יחימוביץ’. ואצלנו? חמישה גברים. ואני חשבתי לעצמי, תציגו אישה, אנחנו פשוט נראים רע. ההנהגה הנשית שלנו לא מספיקה, אנחנו צריכות יותר מחמש חברות כנסת. רשימת הליכוד צריכה להיות מחצית נשים ומחצית גברים”.

קרן ברק מתמודדת על מקום 24

אגב, בהערת שוליים, נשות הליכוד פוזלות למפלגות אחרות בקנאה מסוימת. אחת ממארגנות הערב, עו”ד תמר הרפז, אמרה לנשים שבאו, “בבחירות הקרובות הנושא המגדרי יהיה חזק בהרבה מן העבר. אתן זוכרות איך בפעם הקודמת נשות תקשורת ועסקניות פמינסטיות התגייסו למען לבני? והיא אפילו לא פמינסטית בכלל. הדימוי של הליכוד זקוק לניעור. להן יש ארגונים פמיניסטיים חזקים, עם תקציבים וכל ביקורת הכי קטנה שתהיה על יחימוביץ’ הן מיד יציגו זאת כהערות סקסיסטיות. אצלנו צריך לדעת להציג את העשייה של חברות הכנסת שלנו, כי ממול יש נשים מאוד רהוטות ומאוד חזקות, שיודעות לדבר מאוד טוב, כמו יחימוביץ’, גלאון ולבני”.

תמר הרפז, ממארגנות האירוע

מה עתיד הנשים ב”יש עתיד”?

גם יאיר לפיד הציג השבוע מספר מתמודדות נשים במסיבות העיתונאים שהוא עורך בבית העיתונאים בתל-אביב. מאחר ולא ניתן להגיע לכל אירוע, בחרתי, בכוונה, להגיע לאותו האירוע בו הציג את המועמדת הבולטת הנשית שלו (עד כה), ראש עירית הרצליה יעל גרמן. אחסוך לכם את כל השאלות והתשובות, גרמן היא אישה מאוד מרשימה, רהוטה, דוברת טובה שמגיעה למשימה עם רקע עשיר של עשייה ציבורית ומתכוונת גם לשאת את דגל השוויון הנשי.

“יש לנו חלון הזדמנויות צר מאוד כדי לבסס ולקדם חוקה לישראל” היא אמרה “מבחינתי אחד הדברים הראשונים שאני אעשה אם אבחר, זה לפעול להעברת חוק יסוד שוויון זכויות לכל, ובראש וראשונה שוויון לנשים. חוק יסוד שישוריין על ידי 61 חברי כנסת, כדי שלא ניתן יהיה להדיר נשים מן המרחב הציבורי וכדי שהדרת נשים תהפוך גם לעניין פלילי.”

הפנתי שאלה לגרמן: “את מדברת על שינוי חוקתי שיביא יותר שוויון למדינת ישראל. האם את עומדת על כך שאת או אישה אחרת תקבל את המקום השני, או שיהיו לפחות מחצית נשים ברשימה?”

גרמן, העדיפה שלא לענות לי והחזירה את רשות הדיבור ללפיד, שהעדיף להשיב לי בבדיחה על חשבוני “טל, אם ב’יש עתיד’ הייצוג הנשי יהיה גדול יותר מכל המפלגות, האם את מתחייבת להודיע בפומבי שתתמכי בנו?”

האמת, שהתחרות של יש עתיד לא כל כך קשה. המצב מימין ומשמאל לא משהו. בעבודה השריון הוא ל 20% נשים. הייתי מעדיפה לקבל תשובה לשאלה, במקום לעבור לדחקות, ורציתי את התשובה שלי מגרמן.

אולם מסקנה אחת חיובית לקחתי איתי מחילופי הדברים המוזרים הללו – אם לפיד מתכונן להיכנס לתחרות ולהראות לכולנו, למי יש הכי גדול, ולמי יש הכי הרבה (נשים), אז הכיוון הוא נכון.

בינתיים, כשעושים ספירת ראשים, לפיד נמצא במקום טוב: מתוך חמישה מועמדים שהוא הציג, שלוש הן נשים. היום הצטרפו עו”ד קארין אלהרר, ראש הקלינקות המשפטיות באוניברסיטת בר אילן וד”ר עדי קול מקימת פרויקט ‘אוניברסיטה לעם’. נשאר להשלים את יתרת ה 50% ולוודא שהן משובצות במקומות ריאליים ברשימה.

יעל גרמן