הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
תובנות מידיות (וֹלא בהכרח מעמיקות, בהתחשב בכך שהשעה חמש בבוקר) בנוגע לעימות הלילה בין סגן הנשיא ג’ו ביידן למועמד מולו, חבר הקונגרס פול ריאן:
חלקים נכבדים מן העימות הוקדשו לנושאי מדיניות חוץ, תחום שביידן נחשב בקי ושוחה בפרטים וזה כמובן היה לטובתו. הידע המקצועי שלו, שנים ארוכות של נסיון בסנאט תורמים בהחלט. ביידן היה אחד הסנטורים הותיקים ביותר כשמונה לסגן נשיא, ורוב שנותיו בסנאט ישב בועדה ליחסי חוץ ואף כיהן כיו”ר שלה. הסמכותיות שלו בתחום מרשימה, וזו היתה אחת הסיבות שאובמה בחר בו לסגן נשיא מלכתחילה. ריאן הוא אדם צעיר, עם בקיאות בתחום התקציבי, וללא ספק, חסר ידע בכל מה שקשור לאפגניסטן, סוריה, איראן ועוד.
Having said that, יש לזכור, שיחסי החוץ של ארה”ב אינם מעניינים את האמריקאיים כשהם הולכים לקלפיות. במיוחד שמדובר בסגן נשיא, שכל תפקידו בעולם, הוא להחליף את הנשיא בהעדרו.
הויכוח הלילה בתחום יחסי החוץ, יכול רק לסמן (מבחינת הטיעונים) את הכיוון אליו ילך העימות הבא, בין אובמה לרומני, בנושאי מדיניות חוץ. חילופי הדברים בין השניים על סוריה, היו חשובים ואולי יהיה כדאי לקרוא את התמליל בקטע הזה שוב.
ביידן (לא ציטוט מדויק, אלא תמצית דבריו, בערך): אנחנו עובדים עם בנות הברית באזור, זה מקום שונה לחלוטין מלוב (האם ביידן לא טעה שם כשהשווה את הגדלים ומספר האוכלוסיות?), אסד ילך, לא ישאר שם, אבל בשורה התחתונה לא פועלים באופן אקטיבי לעצור את הטבח הנורא.
ריאן (כנ”ל): ארה”ב לא מחזקת מספיק את הגורמים המורדים בתוך סוריה, נותנת לטרוריסטים לחדור פנימה.
ביידן: מה אתה מציע, עוד מלחמה, לשלוח עוד כוחות רגליים למזרח התיכון?
ריאן: אף אחד לא מציע לשלוח לשם חיילים, אבל אסור לתת לקופי ענאן לנהל את העניינים.
בתחילת העימות, היה רגע אחד, בנושא הלובי, בו נראה היה שרייאן תוקף את ביידן ביעילות: מדוע האמריקאים חשבו בהתחלה שהתקפת הטרור בלוב, בה נרצח השגריר האמריקאי, היתה חלק מאירועי מחאה כלשהם ולא מעשה מתוכנן? מן התשובה של ביידן, אפשר היה לראות שהנושא הזה, שלגביו נפתחה כבר חקירה, מטריד אותו וכי הוא מתקשה להסביר את המחדל המודיעיני שהביא לרצח, כמעט חסר תקדים, של שגריר אמריקאי בכיר.
כאמור, בהמשך, בכל מה שנוגע לאפגניסטן, סוריה, איראן, הקשרים של ארה”ב עם האו”ם ועם המעצמות, ביידן אכל את רייאן ללא מלח. אף מילה על האמירה, האומללה של מיט רומני (כפי שהוקלט באותו אירוע בפלורידה) כי הבעיות הפלסטיניות הנן בלתי פתירות.
אגב, קשה היה לפספס את הדיבורים על נתניהו, ביבי כלשון ביידן. “אני נכחתי באותה שיחת הטלפון בה הם דיברו במשך שעה. הם מדברים הרבה” ביידן רצה להדגיש זאת, למי שמוטרד (ובצדק) מן היחסים בין אובמה לנתניהו.
בנושאים הכלכליים – רייאן, שהוא אדם יחסית לא מוכר לציבור האמריקאי, הוכיח שהוא יריב ראוי, בקי במידע ובפרטים, יודע להתווכח היטב וכמו כן – חובב אנקדוטות אישיות: אשתי, ההריון של אשתי, אמא שלי הגימלאית, האבטלה בעיר שממנה באתי וכולי וכולי. לדעתי, אפשר לייחס את כל הדוגמאות והאמירות האלה לימים ארוכים של הכנה וחזרה על מנטרות ודוגמאות. האיש הגיע מוכן, עם סיפורים מהבית. אלה לא דברים שעונים בשליפה.
את עבודת בידוק הפרטים הכלכליים אשאיר לאתרים האמריקאיים. ריאן טען באופן נחרץ שמצב האבטלה התדרדר. ביידן צחקחק. נתוני האבטלה שהתפרסמו לאחרונה תומכים בעמדתו של ביידן, אך בארה”ב רצים בימים אלה דיבורים רציניים על קונספירציה בהקשר של מניפולציות בנתונים.
לסיכום, אפשר לומר, שביידן, סיפק הלילה את הארגעה שהיתה נחוצה למחנה הדמוקרטי, אחרי הביצועים האומללים של הנשיא שבוע שעבר. עכשיו, אובמה יצטרך לעלות שוב לבמה.
ולשאלות פחות חשובות – מדוע ביידן צחקק כל הערב וחשף את שיניו שוב ושוב? יש מי שראה בזאת זלזול, עודף בטחון עצמי, אולי אף התנשאות. כשלעצמי, לא חושבת שהוא הגזים. חשף קצת שיניים, הפך את האירוע הטלוויזיוני הזה לקליל. הוכיח שצחצח שיניים היטב בשנים האחרונות (או שמא בחר בשיננית הנכונה) וגם שהוא יודע להתווכח, בלי לרדת מתחת לחגורה. לא זלזל בחוסר ניסיונו של רייאן והתייחס אליו באופן ישיר.
הערה שולית בנוגע לפורמט – בשבוע שעבר רומני ואובמה עמדו זה מול זה. הלילה ביידן וריאן ישבו סביב שולחן ואף היו קרובים אחד לשני פיזית. לטעמי, זו שיטה הרבה יותר מוצלחת. גם אם יהיו אצלנו עימותים, מרובי מועמדים, שיטת השולחן העגול, מאפשרת למועמדים ריכוז רב יותר, שיחה יותר ישירה.
משפטים ששווה לצטט/לזכור –
ריאן, בתגובה להערת ביידן על הערת ה 47% של רומני – “אני חושב שסגן הנשיא יודע היטב, שלפעמים, המילים לא יוצאות מן הפה בצורה הנכונה” – כשהוא כמובן מפנה לפליטות הפה המפורסמות של ביידן.
ביידן, בהקשר של הויכוחים הכלכליים – “בחיים שלי לא פגשתי צמד אנשים שמכסחים כך את אמריקה, פשוט תזוזו ותפסיקו להפריע לנו לעבוד, אתם לא מציעים שום דבר”
לילה טוב וניפגש פה שוב לעימות החשוב והמעניין ביותר – בין המועמדים לנשיאות על נושאים של יחסי חוץ.
איזה כיף לקרוא עדכון טרי בעברית!
לפי צורת ההתנסחות של Fox ושל MSnbc בנוגע לעימות, על-פניו נראה שמדובר בתיקו, או בניצחון בהפרש קטן לביידן. יחד עם זאת, בשני האתרים לא קיבלתי את הרושם שהעימות שינה מהלכים משמעותיים בזירת ההתגוששות. כפי שציינת, אפשר לומר שביידן נתן פייט טוב עבור הדמוקרטים, אם כי אני ספקן בנוגע למשמעות האלקטורלית – סגן הנשיא בפוליטיקה האמריקאית הוא דמות חיוורת בהשוואה לנשיא. כמו בתיקו בדרבי, אני מניח שכל צד יהלל את הביצועים של הקבוצה שלו. המחנה הרפובליקני ינסה אולי להבליט את היכולת של ריאן הצעיר להחליף את הנשיא אם יידרש, ואת היכולת שלו לעמוד בכבוד בעימות מול מנוסים ממנו, והמחנה הדמוקרטי אולי ינסה להבליט את המוכנות שביידן הגיע עימה, ואת הטיעונים והתגובות הטובות שלו. אגב, האם זה רק אני שלא שם לב, או שביידן לא כל כך תקף את העמדות הסופר שמרניות של ריאן?
הי מתן . תודה על התגובה (וסליחה על האיחור בהתייחסות). אני חושבת שהמחנה הדמוקרטי, ביידן + אובמה – נזהרים מאוד לא לעשות קמפיין שלילי. כלומר, לא מכניסים לרומני מתחת לחגורה. הם חשבו עד היום שרומני עושה לעצמו נזק במו ידיו. יתכן שיצטרכו קצת לשנות גישה בשבועות הקרובים.
האם אי פעם מועמד דמוקרטי לנשיאות הצליח לנצח באמצעות קמפיין שלילי?
1. האמריקאים רגישים באופן קיצוני למופע, הדקויות שנובעות משפת הגוף, טון הדיבור ונימוסים. המדיה תדון בביידן המתנשא. הקולות הצפים יראו בכך התנשאות של הממשל הנוכחי (האליטה של וושינטון/הרווארד) הרחק מעל מעמד הביניים.
2. ריאן עבר כרציני ולא כחלק מצוות שקרנים/מתנשאים כפי שניסו הדמוקרטים לצייר את רומני. בכך הוא ביסס את אמינות הצוות שלו וגם השלים את רומני המורמוני בכך שהראה לבסיס הרפובליקאי שיש לו סגן נשיא שמרני כהלכה.
3. לקראת העימות הבא, ריאן חשף את חולשת ממשל אובמה בדיון על ביצועי מדיניות חוץ אפילו בהתמודדות עם מומחה מנוסה כביידן.
4. המנחה הייתה מוטה- לקחה את הדיון הרחק מנושאי כלכלה בהם חזק ריאן, אל עבר נושאי חוץ בהם ביידן אמור להיות מומחה, ומשם הישר אל לוע הדיון בהפלות הקשור לתמיכה החזקה של נשים בנשיא הנוכחי.
5. ריאן היה מרוצה מאוד מביידן שהצביע על מנגנונים מושחתים המאפשרים תרומות בדרכים לא דרכים. להערכתי עוד נראה את הקטע הזה משודר בפרסומות שליליות לצד ממצאים לגבי מימון מסע הבחירות של אובמה.
חושבת שהמנחה הלכה למדיניות חוץ, כי זה תחום העבודה שלה. לגבי 5, מימון מסע הבחירות של אובמה הוא הפחות בעייתי בסיבוב הנוכחי. האמריקאים מזועזעים מכניסת אדלסון ברגל גסה ועתירת דולרים.
1. תודה על הפוסט. מסכים עם רוב האבחנות שלך, וכבוד שקמת באמצע הלילה לראות את הדיבייט…
2. שתי הערות עובדתיות:
א. ביידן אכן טעה בהשוואת סוריה ללוב. סוריה קטנה פי 10 מלוב בשטח (185,000 מול 1.8 מליון קמ”ר) וגדולה פי 3.5 באוכלוסיה (22 מליון מול 6.5 מליון איש)
ב. אני לא חושב שמחוץ לאקו-צ’יימבר הימני מישהו באמת טוען טענה רצינית על מניפולציה של נתוני האבטלה; ג’ק וולש (מנכ”ל GE לשעבר וגורו של ספרי ניהול ושיפור עצמי) טען את זה בטוויטר וקיבל זובור מכל עבר.
3. בנקודה הישראלית שניהם מאוד התגאו בסחבקיה שלהם עם ביבי, אבל ברמת התוכן זו היתה סטירת לחי לנתניהו: שניהם ביטלו במפורש את הדד-ליין שניסה לקבוע מול איראן לאביב הבא, וביידן גם הקדיש זמן רב לטעון שהאיראנים יותר רחוקים מפצצה ממה שנדמה, וטען שהמודיעין האמריקאי והישראלי מסכימים על כך (הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים?). ראיין לא ממש חלק עליו בהקשר הזה.
4. אני מסכים עם מתן: זה דיבייט מהסוג שהימנים חושבים שראיין ניצח (ע”ע “משקיף” מעלי) והשמאלנים שביידן ניצח (וכך אני). שקלול של רוב ההערכות שקראתי הוא שביידן יצא מוביל, אבל לא ממש ניצח באופן מובהק. אבל כולם מסכימים שהתפקיד העיקרי שלו היה לעצור את הפניקה בצד הדמוקרטי, ואת זה עשה.
5. התחושה שלי היתה שראיין בא מוכן מדי. הוא ניסה לדחוף את הtalking points גם כשלא ממש התאימו, למשל החזרה על When you don’t have a record to run on you attck your oponents so voters will run from him. בהתחלה זה התאים, אח”כ פחות.
6. הייתי מוסיף בודאות שני רגעים ששוה לזכור: האחד, כאשר ראיין תקף את חבילת התמריצים, וביידן הזכיר שראיין עצמו שלח מכתב שמבקש שחלק מהחבילה יופנה למחוז שלו כי היא יוצרת מקומות עבודה; השני הוא כמובן So you’re Jack Kennedy now? שהזכיר מיד את You’re no John Kennedy, Mr. Quale של בנסטון ב88.
טל תודה על הדיווח מה״שטח״, תענוג.
בנושא האבטלה לדמוקרטים יש בעיה. הטענות לזיוף הסטטיסטיקה מתבססות על כך שהלשכה האמריקאית פרסמה הערה לנתונים האחרונים שהם מתבססים למעשה על שיטת חישוב חדשה. מתברר שזו השביעית ושהיא אינה כוללת אנשים שהיו מובטלים והפסיקו לדרוש עבודה מתוך ייאוש או שהם התחילו לעבוד ומדווחים על אפס הכנסות… האופציה השנייה פחות סבירה.
לדעתי זה עלול לעלות להם ביוקר.
אור, תודה. הערתך בנושא נתניהו חשובה ביותר (מודה שבאמצע הלילה, המוח שלי לא תפקד על 100 אחוז יכולת…)
הם נראו לי כמו אבא ובן. אין ספק שלביידן יש פי אלף יותר ניסיון והוא ידען וסמכותי. ראיין נראה כמו תלמיד חנון שבסך הכל שינן טוב את החומר הכתוב, אבל לא כזה שחי אותו. מצד שני החיוכים, הצחוקים וההתפרצויות של ביידן היו מוגזמים והעידו על שחצנות ואולי אפילו על גסות רוח. הייתי אומר שביידן ניצח בתוכן וראיין בסטייל, ובשכלול – תיקו עם יתרון לביידן.
אני חושב שבלי קשר לעמדה הפוליטית של מי מאיתנו צריך להודות שזה היה פשוט עימות מצויין. עימות איכותי מאוד שנכנס לפרטים של מדיניות והבדלים בלי להיות משעמם מחד או לרדת נמוך מצד שני. צריך לציין גם שהמראיינת עשתה פשוט עבודה מעולה. גם נתנה להם לדבר, גם שאלה שאלות לעניין, וגם התערבה בעובדות שמישהו סטה מהנושא או התחמק משאלה. הסיבה שהיא שאלה יותר שאלות על נושאי מדיניות חוץ היא שהיא עצמה כתבת לענייני בטחון ככה שזו הטייה של תפקיד וצפויה מראש, לא הטייה פוליטית. אני לא חושב שהיא עשתה למי מהשניים חיים קלים.
מילה לגבי האבטלה, יש בעיה אמיתית בנתונים שם. יש שני נתונים שמראים את התמונה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (כמה שרוצים לעבוד) ושיעור האבטלה (כמה מאילו שרוצים באמת עובדים). הנתון האחרון של האבטלה בצירוף הנתון על שיעור ההשתתפות בכוח העבודה לא מסתדרים. צירוף של השניים למיטב זכרוני הצביע על יצירה של 700 אלף משרות, נתון בלתי סביר בעליל שמעולם לא נצפה בארה”ב. מבחינה כלכלית, הנתון הקריטי הוא ה- Non-Farm Payrolls שעומד בחודשים האחרונים על 100 אלף בממוצע. זה הבסיס לוויכוח. אי אפשר להסביר את הצניחה באבטלה האחרונה עם נתון Pay-Roll של 114 אלף ומכאן הגיעה ההערה של וואלש. אי אפשר למצוא כלכלן אחד רציני שיחשוב שבאמת שיעור האבטלה בארה”ב צנח ב- 0.3% בספטמבר וב- 0.2% באוגוסט. ככל הנראה ארה”ב עדיין עם שיעור אבטלה של כ- 8.2% פחות או יותר מלווה בשיעור השתתפות נמוך. מספיק לראות שהבנק הפדרלי הכריז של QE3 בשביל להבין מה באמת תמונת התעסוקה האמיתית כיום בארה”ב.
בכל מקרה, אם צריך להמר על הנתון האחרון של אוקטובר, רוב הסיכויים שנראה תיקון כלפי מעלה בשיעור האבטלה. הנתונים של החודשיים האחרונים פשוט שגויים וקשה להאמין שיש כלכלן אחד רציני שיחשוב שהצניחה האחרונה באבטלה מסתדרת עם המציאות. אני לא יודע אם מדובר בקונספירציה או לא, אבל אני כן יודע שנתוני האבטלה בחודשיים האחרונים מנותקים בעליל מכל נתון מאקרו אחר שאנחנו רואים בארה”ב.