מגמת הסקרים: ליכוד נחלש, עבודה מתחזקת אך לא יחימוביץ’

שני סקרים פוליטיים התפרסמו ביום שישי, במקביל בידיעות ובמעריב ואת נתוניהם אספתי כאן, בעמוד מעקב הסקרים. עבור העצלנים שבין קוראיי, הנה שני צילומי מסך: גרף ממנו אפשר ללמוד על המגמה בסקרים ועוגת מנדטים. כאמור אפשר לדלג לעמוד האינטראקטיבי ולעמוד עם העכבר על הנקודות או על נתחי העוגה כדי לקבל את הפרטים במלואם.

שלוש הערות יש לי בנוגע לנתונים החדשים:

האחת, כפי שאפשר לראות בגרף, הליכוד נמצא במגמת ירידה. ב 1 ליוני, בסקר של רפי סמית שנעשה עבור  גלובס, היו לליכוד 33 מנדטים ומאז, כל פעם קצת פחות. בשני הסקרים שנעשו ביום שישי האחרון, הליכוד עומד על  27 (מעריב) ו 25 ( ידיעות). כך שאם הייתי משנה את סדר הופעתם של שני סקרים אלה על הגרף, מגמת הירידה היתה בולטת פחות, ובכל זאת, אפשר להתייחס לממוצע – 26, ולראות שמאז יוני, החודשים שבהם קדימה היתה חלק מן הממשלה, יש ירידה. מנגד, קדימה לא מרוויחה דבר מן הירידה של הליכוד (קשה לראות זאת בגרף, אך למעט סקר אחד קדימה עומדת על 7 מנדטים רוב הזמן). איפה הכסף? כלומר, איפה הנסקרים? קדימה לא מהווה אלטרנטיבה, לא למיואשי ליכוד ולא למחפשי דרך האמצע.

ההערה השנייה היא בנוגע להתחזקות העבודה. לעבודה יש עליות וירידות לפה ולשם, אך בסך הכל המגמה היא מגמת עליה, והמספרים בהחלט נאים מבחינתם, במיוחד שמדובר במפלגה ששמונה אנשים בלבד מחזיקים את הנוכחות הציבורית שלה בכנסת ביום-יום (לליכוד יש 27 ח”כים שמתרוצצים ועושים רעש, יושבים בועדות, ממציאים חוקים ונואמים תחת כל עץ רענן –  בעוד שגדודיה של יחימוביץ’ מדוללים).

בידיעות אחרונות, שם התפרסם הסקר המחמיא יותר עבור העבודה, חלקו מחמאות ליחימוביץ’ (“שלי שועטת”), אך אני מבקשת להפנות דווקא לנתון נוסף מן הסקר המתחרה של מעריב. שם נשאלים הנסקרים מי מתאים יותר לתפקיד ראש הממשלה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו זוכה ל 41% לעומת 7% ליחימוביץ’. שר החוץ אביגדור ליברמן זוכה לתמיכה יותר מכפולה מיחימוביץ’ (16%) כשהוא מתמודד מול נתניהו.

אז איך בדיוק צומחת מפלגת העבודה במנדטים (כאמור, בשורה התחתונה היא צומחת בכל הסקרים), אך הציבור לא מאמין במנהיגותה של זו העומדת בראשה? הנתונים הללו סותרים ויוצרים ליחימוביץ’ בעיה. היא תצטרך לעבוד קשה כדי לשכנע שהיא אלטרנטיבה ראויה. ודוק, לשכנע לא רק כדי לזכות בתפקיד רוה”מ בו היא חפצה, אלא כדי שמפלגתה תמשיך לעלות בסקרים. הויתור שלה על תפקיד יו”ר האופוזיציה היה חפוז מדי. למה לא להילחם על התפקיד הזה? להיות זו שנפגשת עם מיט רומני בשבוע הבא, זו שמקבלת תדרוך מודיעיני ונחשפת לחומרים סודיים ועוד.

ההערה השלישית היא בנוגע לחישובים מספריים. אמנם יש לסייג ולומר שאין לייחס לסקרים שמתפרסמים זמן כה רב לפני הבחירות שום דבר מעבר לתשובות הנסקרים ביום שנשאלו (ובטח לא בנוגע לבחירות עצמן) ובכל זאת, נוצרה חלוקה מעניינת וחדשותית, שכן זו פעם ראשונה מזה זמן רב שגוש שמאל מרכז מרים את הראש.

ניתן להתבונן על הצבעים והצדדים בעוגה: עבודה + מרצ בצבעים אדום וצהוב  = 25 מנדטים, ליכוד בצבע כחול בהיר = 25. ישראל ביתנו בצבע כחול כהה = 13, יאיר לפיד בצבע אפור = 13. שני הגושים פתאום שוויוניים וכל אחד מהם יכול לנסות להילחם על שאריות קדימה + מפלגות דתיות ולגרור אותן לכיוונו (כזכור, מרצ מפד”ל וש”ס כבר ישבו ביחד בממשלה). בקיצור, ליכוד לא לעולם חוסן.