המפות של דיוויד מקובסקי, גבולות תחילה אצל הפלסטינים, קלינטון שולטת ועוד

בוושינגטון חזרו היום, 3 לינואר, לפעילות אחרי חופשת חג המולד. מה עומד על הפרק אצל ממשל אובמה לכבוד השנה החדשה? כמו כל שנה, חידוש המאמצים להסדר שלום בין ישראל לפלסטינים.

מה נשתנה הלילה הזה? החל מסוף 2011 אובמה יהיה כל כולו בתוך קמפיין בחירות לנשיאות ויכפיף עצמו לכל ניואנס קטן המגיע מכיוון הקהילה היהודית של ארה”ב. בינתיים, יש לו עשרה חודשי עבודה מדינית נטו ואין לו כוונה לחכות שבישראל תיפול ממשלה (אם בכלל) או שברשות תשתנה ההנהגה.

לקראת 2011, הנה כמה תחזיות:

ראשית, מרכז הכובד בניהול המגעים מול ישראל עובר מן הבית הלבן למחלקת המדינה. לא שדן שפירו או דניס רוס, העובדים תחת היועץ לביטחון לאומי לא יהיו מעורבים, אבל הילרי קלינטון, שעד היום שמרה ריחוק מה מן העיסוק היומיומי תתחיל להפעיל את תותחיה הכבדים (בעלה, קשרים לצמרת העסקית של ישראל ועוד). את הקדימון היא נתנה בפורום סבן.

שנית, מפות יפרשו על השולחן בחדר הישיבות של הקומה השביעית במחלקת המדינה. הנה לפי הפרסום הזה של העיתונאית הבכירה ברברה סלבין, אחד ממכוני המחקר המשפיעים ביותר בוושינגטון, ממנו יצא גם דניס רוס ועבר לבית הלבן, עומד להציג שלוש מפות אפשריות. דיוויד מקובסקי, לשעבר עורך וכתב המדיני בעיתון ‘הארץ’, עמית מחקר בכיר במכון ואחת הדמויות המשפיעות בוושינגטון בנושא תהליך השלום – עומד להציג שלוש מפות אלטרנטיביות לידידו רוס או לקלינטון וזאת כדי שבממשל ישקלו לאמץ אחת מהן כתוכנית אמריקאית רשמית.

שלישית, סוריה בלטה בהעדרה. מאז 2005 (רצח חרירי) אין לוושינגטון שליח רשמי בדמשק.  אובמה לחץ ודחף למינוי שגריר ונתקל בהתנגדות עקרונית של סנטורים רפובליקנים בשל היותה של סוריה החממה הרשמית של החמאס והחיזבאללה. בשבוע האחרון ניצל אובמה פרצה בחוק, המאפשרת העברת מינויים ללא אישור הסנאט במהלך הפגרה ושלח את רוברט פורד, דיפלומט מנוסה בנושאי המזרח התיכון לסוריה.

המינוי יהיה בתוקף רק עד סוף 2011. ממילא זהו חלון ההזדמנויות עד לראשית עונת הבחירות הבאה. אגב, אובמה לא היחיד הבוחר בתעלול מן הסוג הנ”ל. גם הנשיא בוש הכניס דמות שנויה במחלוקת, ג’ון בולטון, לתפקיד השגריר באו”ם על חמתם של הדמוקרטים בסנאט.

רביעית, הפלסטינים הולכים מן הסוף להתחלה. קודם תהיה מדינה פלסטינית, אח”כ יבוא המו”מ. הם אוגרים תמיכה של הקהיליה הבינלאומית ולדברי שר התשתיות בן אליעזר (כה אמר היום בראיון בגלי צה”ל), גם האמריקאים יתמכו בהם ברגע האמת. הם מיהרו להבין לפני האמריקאים, שהכסות שהעניקו פרס ואהוד ברק לביבי, היתה סתם משיכת זמן. אין להם שום כוונה לעסוק באופיה של ישראל כיהודית או לא והם לא מחכים כבר לתחילת המו”מ.

או אז, אחרי שתוקם המדינה, על בסיס קווי 1967, היא תתחיל מו”מ עם ישראל השכנה ובתמורה לתיקוני גבולות, חילופי שטחים והכלת גושי ההתנחלויות, ידרשו הפלסטינים בתמורה את ירושלים המזרחית. זאת בניגוד למצב בו מתנהל מו”מ בין ישראל לרשות, וישראל דורשת המשך שליטה על ירושלים המזרחית, תוך הפיכתה נגישה למתפללים מכל הדתות.

למי שרוצה עוד חומר קריאה מן הימים האחרונים בעניין:

הגארדיאן מציע לפלסטינים לקבוע עובדות בשטח.

אלוף בן חושב שביבי מבזבז לכולנו את הזמן. (יש הרבה שחושבים כך, אבל אני אוהבת את הכתיבה של בן)

ג’פרי גולדברג היה בארץ והוא חושש מתהליך הפיכתה של ישראל למדינת אפרטהייד השולטת בעם ללא זכויות.