היומיים הקרובים הם היומיים המכריעים עבור ח”כ שאול מופז וח”כ ציפי לבני.
אחרי שבת עמוסה לשניהם,ביישובי המגזר הערבי, מתמקדים מחר ומחרתיים שני המטות בטלפונים, נסיונות שכנוע מסיביים באמצעות טלפונים וככל הידוע לי, לא מתוכננים לאף אחד מהם כנסי בחירות גדולים.
אירוע אחד, אולי היחיד שהצליח להביא את שני המועמדים לאותו המקום (אך לא באותה השעה, לא להיסחף) יערך מחר בערב. מדברים רק על דת ומדינה, אירוע של השדולה הפלורליסטית בישראל, יתחיל מחר בכפר סבא ב 18:15 עם מופז, ויסתיים בדברים של לבני. (דיכטר, ככל הידוע לי, לא ינאם, למרות האמור בהזמנה. ותודה לט’ על המידע).
אותם כמה אלפי אנשים (ככל הנראה סביבות 3000 איש) שנחשבו למחנה דיכטר, מקבלים החל מאתמול שיחות טלפון רבות. משני הצדדים.
ביום שלישי, יום ההצבעה, אמור מופז להצביע בקלפיות קדימה בכפר סבא. לבני בתל-אביב. יום הבחירות הוא יום עמוס, מלא בהפתעות ולעיתים בבעיות. כל המאמצעים של המטות, וגם מרבית הכסף מתועל ליום זה. נתחים גדולים מן התרומות שבידי לבני ומופז הולכים לתשלום לאנשים שישבו בקלפיות מטעמם ויפקחו על ההצבעה, לנהגים שיסיעו חלק מן המתפקדים לקלפיות וגם להמשך פעילות הטלפנים שמודיעים לאנשים לצאת מן הבית וללכת לבחור.
למרות שבישורת האחרונה נדמה כאילו הקמפיין מתחמם, אני דווקא חושבת שהיה די מנומנם. מופז ניהל קמפיין פוזיטיבי, צמצם את מגעיו עם התקשורת למינימום, דחה על הסף קריאות לעימות ולא התייצב נגד אף אחד (למעט ראש הממשלה) גם לא כשתקפו אותו.
לא שמענו ממנו מילה רעה אחת על לבני ובראיון שהתפרסם אתמול בידיעות אחרונות, אמר ליובל קרני, שהוא רוצה שלבני תישאר אחרי הבחירות: “יהיה לה תפקיד חשוב ומרכזי. אני רוצה אותה בקדימה, כדי שתשמור על אחדות המפלגה, אבל את ההחלטה היא צריכה לקבל. אני לא מחלק עכשיו תפקידים, אבל היא תהיה בצמרת.”
מאחר וכבר קראתי את כל הראיון – יש משפט חשוב אחד שמשך את תשומת לבי: “קידום המו”מ בערוץ הפלסטיני לאחר שייבחר”. אי אפשר להבין מן הדברים איך בדיוק יעשה זאת, אבל טוב לשמוע שזה גבוה בסדר העדיפיות שלו. הנושא הזה, אולי הכי חשוב בישראל, הוזנח בצורה פושעת על ידי מפלגת העבודה וחשוב שיחזור לסדר היום הציבורי על ידי כל מי שיבחר בקדימה. אם קדימה מסוגלת להיות אלטרנטיבה – מצד אחד לליכוד ומצד שני לעבודה – זה בנושא הזה שהוסר מסדר היום.
לבני, לעומת זאת, מנהלת קמפיין נגטיבי כבר כמה שבועות, מרבה להתראיין, ומשתמשת בכל הכלים העומדים לרשותה (פמיניזם, הגעה למטה הלהט”ב, והתרוצצות במגזר הערבי.)
ממה שקראתי וראיתי בסוף השבוע, הנמרצות שלה הצליחה להרשים את מרבית הפרשנים הפוליטיים. בסופו של דבר, האחריות למצב המפלגה נמצאת על כתפיה ויהיה מעניין לראות ביום הבחירות, עד כמה ציבור המתפקדים של קדימה הפנים את הגירעון המפלגתי ואת הבעיות הנוספות של המפלגה הזו, אשר נכון להיום, היא עדיין המפלגה הגדולה בישראל.
טל שלום,
כל הכבוד על הסיקור של הפריימריס. אף על פי שהמפלגה הזאת כנראה לא תשרוד עוד הרבה מעבר לקדנציה או שתיים (כתבתי על כך בפוסט האחרון שלי, אבל כמובן שבפוליטיקה אי אפשר באמת לדעת), חשוב לעורר דיון ציבורי לגבי כל הכרעה פוליטית, ולדעתי יש לך ולסקר שעשית בשבוע שעבר תפקיד חשוב בהתעוררות הדיון הציבורי (ואני מודה, גם אני נמניתי עם אלה שלא הבינו למה עשית זאת).
ולגבי הבטחות הבחירות של מופז ולבני, אני מציע להיות סקפטיים (גם אם אנחנו לא באירופה). לגבי לבני, היא לא חתול בשק, אנחנו יודעים מה נקבל, תבטיח מה שתבטיח. ולגבי מופז, ובמיוחד ההתיחסות שלו לפלשתינים, אין צורך להתרגש. מדובר באחד הפוליטיקאים הצינים ביותר שקמו לנו, והוא יגיד כל מה שיחשוב שיעזור לו. בכלל, זו מסורת עתיקת יומין של הליכוד (ביתו האידיאולוגי) ובפרט של אריק שרון (האב הרוחני) לרמוז על התפתחויות לטובה במסלול הפלשתיני ערב בחירות. לצערי, המציאות חזקה יותר מכל שרלטן.