האשליות של דיכטר

המון התרחשויות, חשובות פחות וחשובות יותר, אירעו מאז פרסמתי פה את סקר מתפקדי קדימה ביום רביעי בבוקר. ורק עכשיו, אני משלימה לאחור את הימים הימים האחרונים.

לגבי ההדים שהסקר זכה להם: אני משוכנעת שהסיבה לכך היא הואקום שנוצר. אין לי ספק שאם היו נערכים סקרים אחרים, או שמטות המועמדים היו משחררים את נתוני הסקרים המתבצעים, ולא מדליפים את הנתונים הנוחים להם בלבד – הסקר הזה לא היה זוכה לחשיפה כזו.

ניגשו אלי כמה אנשים בימים והעירו לי שהסקר של הפלוג לוקה בחוסר מקצועיות, שהוא לא רציני, שכמות הלא-משיבים פוגעת בו, שמכון הסקרים לא התקשר למספיק אנשים (צריך לפחות 4000 העיר לי מישהו), שאני הזויה ועוד כל מיני הערות.

ראשית, למי שלא הבין, את הסקר ליוותה דפנה גולדברג-ענבי, סוקרת פוליטית במשך 20 שנה, לשעבר הסוקרת הרשמית של ראש הממשלה אהוד ברק ואשת מקצוע מוערכת בתחום (אגב, רביב דרוקר הדגיש בתוכנית לונדון וקירשנבאום ביום רביעי, שמדובר בסוקרת מכובדת ורצינית). זה לא שאני ישבתי והתקשרתי ל415 איש (כפי ששמעתי מישהו מסביר באיזה תוכנית רדיו)

שנית, אני מודה שאני קצת הזויה. בסדר, אז מה? תקראו לי אפילו אובססיבית. לא משנה לי והיה לי ברור מהרגע הראשון שיהיה מי שיתקוף אותי על הסקר הזה.

שלישית, כל מי שבא בטענות לתוצאות הסקר או לאופן עריכתו, בין אם זה כלי תקשורת או אחד המטות – מוזמן לבצע סקר בעצמו, בשיטה אחרת, במדגם משלו, עם יותר נשאלים, עם סוקרת אחרת ולפרסם את כל הנתונים במלואם, כדי שכולם יוכלו להבין איפה הבעיות בסקר ומה אפשר ללמוד ממנו.

להדליף לתקשורת, נתונים מאוד חלקיים משני סקרי מתפקדים שנערכו עבור דיכטר, ובאחד מהם שיעורי התמיכה במועמדים הם 36%-25% ללבני, ובשני 42%-28% ללבני, מבלי שחושפים שום נתון אחר  – כמו כמה מתלבטים יש או כמה אנשים נשאלו – זה בעיני לא הגון. לא לחינם כלי התקשורת המרכזיים מיעטו לצטט את שתי ההדלפות הללו. הם ביקשו לראות את מלוא הנתונים ולא קיבלו.

רביעית, צריך להיות ברור לכולם – סקר זה לא נבואה. הסקר נותן תמונת מצב לגבי הנשאלים ביום שהוא מבוצע. הנתונים שהוא נותן חשובים להבנת התהליך הפוליטי. הסקר לא משפיע על ההצבעה ביום הבחירות עצמן, אלא הוא עוד אירוע אחד בשלל אירועים שמשפיעים על אנשים.

נקודה חמישית, ההחלטה של דיכטר לאחד כוחות עם מופז. אנחנו שאלנו שאלת המשך בסקר, “ואם היו רק שני מועמדים, למי היית מצביע” ובפני הנסקרים היתה אופציה לבחור בין מופז ללבני. התוצאה היתה 50%-39% ללבני ו 52%-38% בקרב אלה שבטוחים שיבואו להצביע.

עם מה שקרה אתמול, במטה מופז ביהוד, כשדיכטר לא רק פרש – אלא קרא לכל תומכיו לעבור למופז – יתכן ששאלת הסקר צריכה היתה להיות “אם דיכטר פורש ותומך במופז, ויש רק שני מועמדים, למי היית מצביע?”.

שלם שגדול מסך חלקיו

“השלם הזה יהיה גדול מסך חלקיו” אמר ביום חמישי דיכטר במסיבת העיתונאים במטה ואני לא הבנתי, איך זה יהיה שלם העסק הזה, אם מופז, המנהיג והמוביל, אליו הכפיף את עצמו דיכטר מכנה את ראש ממשלת ישראל “שקרן” (מעניין מה הוא אומר בחדרי חדרים, אם כך מתבטא בפומבי) ומסביר שהוא מנהל קמפיין לראשות קדימה “על מנת לנצח את ממשלת נתניהו” בעוד דיכטר, שהכחיש בכל תוקף עד לפני כמה ימים שיעצור את הקמפיין שלו  – שואף אך ורק להכניס את קדימה לממשלה.

אסטרטגיית הקמפיין של דיכטר, להציע משהו שונה משני המועמדים – כלומר לבוא ולהגיד, אני לאו דווקא אלטרנטיבה לראש הממשלה, אלא אני רוצה להיות חלק מן הממשלה – היתה סתם תרגיל ביחסי ציבור. לא היה בה תוכן של ממש. אם דיכטר שמט כך את “החשיבות של לתת ביטוי ל 28 המנדטים של קדימה” לטובת הצטרפות למי שבז לראש הממשלה, הרי שמלכתחילה היו אלה מלים ללא תוכן.

אני ראיינתי את דיכטר לפני כמה שבועות ושאלתי אותו, אם המהלכים שלו לא בונים לו תדמית של לוזר. מעניין לחזור לתשובה שלו:

אתה בונה לעצמך תדמית של לוזר עם כל התמודדות נוספת?  מתמודד ומפסיד, מתמודד ומפסיד? “אני לא חושב שאפסיד ואני לא רואה ששמעון פרס סבל בסוף מן התדמית הזו. אני מסתכל רחוק. לא בוער לי שום דבר. אני רק חמש וחצי שנים בפוליטיקה ולא הייתי עסקן קודם לכן, אלא באתי מתחום אחר בו רוב הזמן הייתי עלום שם.”

(מסקנה שלי: דיכטר אולי מסתכל רחוק, אבל המהלך הזה יהווה פגיעה בתדמיתו. לא עוד התמודדויות על ראשות מפלגה)

כמו כן, ניסיתי להבין ממנו, אם יש משהו שמבחין בינו לבין מופז:

דיברת רבות נגד לבני, אבל למה אתה יוצא נגד מופז? במה אתה שונה ממנו?
“אני לא מתנגד למופז, אלא  מתמודד מולו, לא כי הוא לא מתאים, אלא כי אני מתאים יותר. אני מביא קו ואג’נדה ברורה יותר ומוגדרת יותר לישראל.”

במה בדיוק אתה יותר ברור ורבלנטי ממופז? נדמה שאתם מקשה אחת, שני ביטחוניסטים, ללא הבדל גדול בעמדות?
“הקו שלי יותר ברור כשמדברים על החובה של קדימה, כמפלגה הגדולה ביותר, להשפיע, להיכנס למו”מ קואליציוני. האשליה שמן האופוזיציה, אנחנו נצליח לבנות את עצמנו, היא אשליה שפוגעת בנו. ואנחנו לא מקשה אחת, יש בינינו הבדלים, אמנם שנינו צבועים בצבע של בטחון, אבל זה לא עושה אותנו דומים. אנחנו חברים טובים ויריבים פוליטיים.” (ההדגשה לא הופיעה במקור)

(מסקנה שלי: דיכטר יצטרך עכשיו לחיות באשליות.)

תוספת מאוחרת:

מסביבתו של דיכטר ביקשו להדגיש את דבריו:

“לאורך הקמפיין כולו הלכתי עם מסר ברור בנושא, משהבנתי שסיכויי לנצח ב27.3 לא גבוהים, החלטתי לאחד כוחות ולשים את טובת המפלגה, חוסנה ועתידה בראש. מבחינתי ההתמודדות כרגע היא לא על ראשות קדימה אלא על עתיד קדימה וזה גובר על הכל”