בחמישה בנובמבר 1872 הלכה סוזאן אנתוני לקלפיות בעיר רוצ׳סטר, ניו יורק, והצביעה בבחירות לנשיא ארה״ב. כמה ימים קודם לכן היא השלימה את הליך הרישום להצבעה (המחויב על פי חוק) ואף אחד לא מנע ממנה להירשם ולהצביע.
זה היה פשע. עבירה על פי חוקי מדינת ניו יורק ואזרחים אחרים ששהו במקום הלשינו על אנתוני לרשויות.
תשעה ימים לאחר מכן, נעצרה אנתוני והואשמה ב״הצבעה מבלי הזכות החוקית לכך, תוך הפרה של סעיף 19 של חוק האכיפה 1870״. אנתוני הורשעה, הוטל עליה קנס והיא סירבה לשלמו.
144 שנים חלפו. האישה הראשונה בארה״ב שהתמודדה על הנשיאות מטעם מפלגה גדולה הפסידה. במהלך חודשי השיא של הקמפיין המונים (לעיתים עשרות אלפים בכל עצרת) שולהבו וצרחו ״Lock her up, Lock her up״. הם עשו זאת בתגובה לקריאות טראמפ שהיא עבריינית מושחתת, שמקומה בכלא. כבר בועידה הרפובליקנית, באמצע יולי הסתובבו רבים מתומכי המפלגה עם חולצות וכרזות ״קלינטון בכלא 2016״.
טראמפ אמר לה ישירות בעימות שאם הוא היה אחראי על רשויות האכיפה ״היית בכלא״ ובעצרות הקמפיין שלו בשבועות שלפני הבחירות, נהנה מקריאות הבוחרים ״לכלוא אותה! לכלוא אותה!״
https://www.youtube.com/watch?v=DRGM5bnc1bg
שבועיים לפני הבחירות שיגר ראש ה FBI של ג׳יימס קומי הודעה מופרכת דלילה בפרטים ולא ברורה על פיה הוא פותח מחדש את החקירה נגד קלינטון בחשד למחיקת מיילים ועבירות בטחון מידע (תיק שנסגר כמה חודשים קודם לכן, בהכרעה שהיא רק התרשלה).
לצד הפוליטי המתחרה, שרצה אותה בכלא, לא היה צריך יותר מזה כדי לראות בה חשודה, עבריינית, מורשעת ומושלכת לבית הסוהר. ורק 48 שעות לפני הבחירות, אחרי שכבר עשרות מליוני אמריקאים הצביעו, הודיע ראש ה FBI, שבעצם לא. אין שם שום דבר. אבל זה כבר לא הזיז לאף אחד.
אישה שמנסה לשנות את העולם? Lock her up.
טראמפ ממילא לא היה זקוק לרשויות אכיפת החוק. הוא כבר החליט שהיא אשמה. ״אסור היה לתת לה להתמודד, בגלל שהיא פשעה״ הוא חזר ואמר באינסוף עצרות. שבועות ארוכים של צעקות Lock her up בקרב תומכיו שודרו פעם אחר פעם אחר פעם בכלי התקשורת.
ההכפשה הכה חמורה, שהיא עבריינית מורשעת, התפוצה הרחבה, השתרשה היטב במוחם של
.הבוחרים. היא מושחתת (Crooked), היא פושעת, היא צריכה להיות בכלא.
הילרי קלינטון היתה מחוברת בחייה פוליטיים להון. הון-שלטון, נכון? היא המציאה את השיטה? משפחת בוש לא היתה מחוברת לראשי תעשיות הנפט? דיק צ׳ייני לא היה מחובר לחברות נשק? דונלד טראמפ אינו מחויב לבנקאים שהצילו את עסקיו מספר פעמים?
אבל על המחשבה השתלטה ימרנות חשוכה, רצון קמאי, לזרוק אותה אל מאחורי הסורגים.
היא חזקה? היא מחוברת? אסרטיבית, בעלת יכולות? יבוצע בו הדבר שצריך היה לעשות למכשפות במאה ה 17. להשליך אותה.
* * * *
מדוע גם נשים תמכו בכך?
מאז הבחירות מלינים רבים, ברשתות החברתיות, בטורים בעיתונות, שדונלד טראמפ נישא אל הבית הלבן על כפי מליוני נשים. רוב של נשים לבנות, כשליש נשים ממוצא היספני, מיעוט קטן של נשים שחורות בחרו בו לנשיא ה 45 של ארה״ב.
נכון, ההכרעה הפוליטית בין שמרנים לליברלים – אבחנות סותרות בנוגע לגישות כלכליות, היבטי מיסוי, יחס לנושא ההפלות,הגישה להגירה ולביטוח הבריאות – כל אלה ניצבו אצל רוב הבוחרים והבוחרות מעל לסוגיות מגדר. הטרדות זה מטריד אותם/ן. אבל לא כמו העלות של ביטוחי בריאות. מעטים האנשים בעולם, מה לעשות, שרואים בבעיות ייחודיות לנשים כאחת הצרות הצרורות.
יש נתונים מספריים קשים המראים שסחר בנשים וילדים הוא אחת הבעיות הכי קשות בעולם הגלובלי החדש? אה, אז מה, עדיף למועמד לדבר על הגבולות ובעיות ההגירה מן ההיבט האנוכי של הסיפור. לא חלילה לחשוב על נשים וילדים. את סיפור ההגירה הגלובלי ימשיכו מנהיגי העולם (ברקזיט, ארה״ב, אולי גם צרפת) לספר לציבור דרך העיניים הגזעניות, העוינות את האחר ולא דרך האסונות של ניצול וסחר בנשים.
המהפכה המגדרית היא האיטית והכואבת ביותר. זו אפילו לא מהפכה, אלא שינוי חברתי שמורכב מתזוזות קטנות קטנות קטנו והרבה נסיגות לאחור. השינויים הם לרעה, לפני שקורה משהו קטן וחיובי שמקדם מעט את הנשים בעולם.
ויש להוסיף: גם בהיסטוריה, רוב הנשים לא נטלו חלק בשינויים מגדריים. ההפך: הן התנגדו, הן חששו. אם זה היה תלוי ברוב נשות התקופה (מחציתה השניה של המאה ה 19) לא היה צורך בזכויות הצבעה.
למעשה כאשר ועידת הנשים הראשונה בסנקה פולס ב 1848 הציבה את הדרישה לתת לנשים את הזכות להצביע, מאות הנשים שהתארגנו לדרוש זאת זכו לקיתונות לעג. רוב נשות התקופה ההיא חשבו שהן טועות. הן אמרו שלנשים יש את החופש שהן זקוקות לו בתוך בתיהן, שמעורבות יתר של נשים בחיים הפוליטיים תדיח אותן, תפריע להן.
מי שהובילו שינויים היסטוריים גדולים בתחום המגדר, היו נשים מחוץ לקונצנזוס. לא-אהודות, לא-מקובלות. מיעוטן זכו לראות את השינוי מתרחש בימי חייהן.
הילרי קלינטון שברה תקרות רבות אבל לא את התקרה הגבוהה והקשה מכולן. היא חטפה כל מה שמכשפה יכלה לצפות לו: טראמפ הציב אל מול פניה את אישומי התקיפות המינויות שביצע בעלה, כאילו שזו אחריות שלה. טראמפ הביא את הנשים שביל קלינטון פגע בהן, כדי להשפיל אותה, להחלישה.
טראמפ צווח שהיא חסרת אנרגיות, ישנה כל היום בבית.
היא לא נראית נשיאותית, ככה לא נראה נשיא, היא מרדימה אנשים
הוא הציב מראת-זוועות אל מולה. הגבר שבגד בכל נשותיו, שמעולם לא הסתפק בנשותיו ורצה עוד, שאמר בקולו שמעמדו כמפורסם מאפשר לו להטריד נשים, נשואות, פנויות, צעירות ומבוגרות.
לא רק שחלק מנשות אמריקה לא התייצבו למען קלינטון, הן תמכו במועמד הפוגעני ביותר כלפי נשים אי פעם. איך כל זה קרה?
זו תגובת הנגד המוגזמת להתמודדות של אשה. מי שרוצה להעז, שתחשוב עשרות פעמים, כי הכלא יהיה המקום אליו תגיע. בין אם היא התחילה את המסע ב 1872 ובין אם רצתה לסיים אותו בשנת 2016.
והילרי קלינטון, תמיד אישה, בחרה יום אחרי הבחירות להתייצב מול המצלמה ולהמשיך לשחק את המשחק של הגברים לפי הכללים הישנים שהם הכתיבו. היא הודתה בתבוסה וביקשה מן. הציבור ״לשמור על ראש פתוח״.
חבל שלא ניצלה את הרגע כדי לומר כמה דברים נוקבים. היא זכתה לתשואות על אצילות הרגע. ואולי עוד נשמע ממנה, קצת יותר ממה שהיא חושבת באמת על הקמפיין הדוחה שנוהל נגדה. הרדיפה אחריה חרגה הרבה יותר מיריבות פוליטית. זה היה ציד מכשפה.
טור נוקב וקשה, מלא חשבון נפש, התחבטויות והפקת לקחים – ממש כמו אחרי הבחירות בישראל, או אחרי הביקור בבריסל…
איש לא קרא להילארי קלינטון “פושעת” בגלל שהיא אישה, אלא בגלל שהיא חשודה בפשעים, שאחרים שילמו עליהם מחירים לא קלים (בכל מדינה ומדינה שתפסה כאלה שהורשעו בהם). הניסיון המצחיק להפוך את המציאות על ראשה ולהפוך את הטיקט המגדרי (שהיה הסיבה היחידה לכך שהילארי בכלל הגיעה כ”כ רחוק – כנראה שהאיש שעל גבו רכבה בארבעים שנה האחרונות, ושהעלימה עין ממעשיו כלפי נשים אחרות, לא היה מתחתן איתה לו הייתה גבר…) לסיבה שבגללה לא נבחרה, זה מסוג הספינים האורווליאניים שעובדים בעיקר על אלה שמשתמשים בהם.
הילארי קלינטון נהנתה מתקציב הבחירות הגדול ביותר בתולדות האנושות. היא נהנתה מגב תקשורתי הזוי בהיקפו, ממנגנון בעל רקע מפוקפק בכל הנוגע לאמון בצורך בשמירה על טוהר הבחירות (למשל, הרעיון המוזר שכדאי שמצביעים יזדהו בטרם ייכנסו לקלפי…) – ומיריב מפוקפק כמעט כמוה. ועדיין היא הפסידה. אפשר לטעון שזה בגלל שהיא אישה (ואין ספק שזה התירוץ הנוח ביותר לתומכיה להיאחז בו), ואפשר להתייחס לעובדה שמינוי של מישהי שכבר 25 שנה מככבת בהקשרים שליליים לחלוטין (הרבה לפנמי פרשת האימיים, שאגב, ההחלטה הבעייתית לגביה הייתה ההימנעות הפחדנית מהעמדתה לדין, והסתפקות באמירה שהתנהגה בצורה רשלנית להחריד – אבל כשקומי עשה זאת אז, הוא קיבל מחיאות כפיים…).
הילארי קלינטון, תמיד אישה (למעט במקרים שבהם ראתה את מי שהתלוננו על בעלה כ”זנזונות” – משהו ששכחת לציין, כאשר הצגת אותה כקרבן אומלל של בעלה המטרידן, אותו לאעזבה, משום-מה אותה גיבורה פמיניסטית…), נמנעה מהודאה בתבוסה במשך חצי יממה, ואחרי הנאום שלה (שבו כמובן התייחסה אל עצמה בגוף שלישי רבים, והפכה את ניפוץ החלום הפרטי שלה לאסון עולמי של האנושות כולה), לא חדלה מלקטר על האשמים האמיתיים בהפסד שלה (אובמה, קומי, אחוזי ההצבעה, המתמודדים האחרים, ובעצם כל מי שאינו היא), והמסר שיוצא מכיוונה בשבוע שעבר מאז נוצחה הוא שהיא לא מקבלת את הותאות – דבר מובן לגמרי, כשמדובר במישהי שכל העולם סיפר לה שאין סיכוי שהיא תפסיד, לא משנה מה תעשה ומה ייחשף לגביה.
הבחירות האלה, כמו ברקזיט, הבחירות באוסטרליה, והבחירות הכלליות בישראל ובריטניה ב2015, הן עוד תבוסה איומה לתקשורת, שמתפקדת כמעודדת היסטרית של גוש השמאל, מאמינה לבאזז שהיא-עצמה מייצרת, ואז צורחת בהיסטריה כנגד התוצאות, כשמתברר שהציבור הטיפש הצביע לא נכון.
האמת הפשוטה היא שהציבור בארה”ב הצביע לטובת עצמו. המועמדת משמאל הייתה טיפוס מפוקפק (שוב, ללא קשר למגדר שלה), שהיה קשור בקרן שנתמכה ע”י גורמים זרים ולא הכי ידידותיים לארה”ב, ולא ממש שש לעדכן את המערכת בכספים שקיבל מאותן מדינות (גם כשכיהנה כממונה על מדיניות החוץ של ארה”ב), שכבר לפני ארבעים שנה הצליח להדהים את העולם כולו עם “רווחי ענק” שנעשו, כביכול בהימורים על נגזרות בבורסת הסחורות של שיקאגו (רולניק כתב על זה בשעתון – קריאה מומלצת…), היה מעורב בפרשיות נדל”ן מפוקפקות בארקנסו כשהמשפחה ישבה באחוזת המושל, היה מעורב בקשרים הדוקים להחריד עם גולדמן-זאקס, שבעצם מימן אותו בעקיפין ע”י שפע הרצאות בסכומי עתק, ועוד ועוד ועוד. אתה התייחסת ל”הון שלטון” שלה מאוד בסלחנות בסגנון “כולם עשו את זה”, אבל האמת הפשוטה היא שהיא נמצאת בליגה אחרת. הקלינטונים הם לא בושים (שתרצי או לא, יכולים להראות הון משפחתי די הרבה דורות אחורה) והכסף שלהם הוא טרי טרי וריחני עד מאוד.
ההפסד שלה אינו בשורה רעה לנשים (עד כמה שהילארי לא תרצה להציג זאת כך), ואינו בשורה טובה עבורן. התבוסה שלה היא בשורה רעה להילארי קלינטון ולמקורביה – וגם לאלה שהיו תמימים/ות מספיק לחשוב שלהילארי אכפת מהם/ן.
בכל מקרה, עוד צפוי אקשן רב בארה”ב – לטראמפ יש חודשיים של מינוי אנשי צוות, שכמובן יוגדרו כאנטישמים (במידה ואינם יהודים), שוביניסטים (במידה ואינם נשים), גזענים (לא משנה צבע עורם – כפי שנעשה לקלארנס תומאס) וכהזויים לגמרי. ואז, אחרי שייכנס לתפקיד, יגיע שלב המינויים לעליון, ולטראמפ כנראה יהיה הכבוד למנות לפחות 3 במהלך הקדנציה (והרכב הסנאט די מבטיח שיצליח בכך) – והחגיגות בכלל יגיעו לשיא.
כמה מילים אתה יודע לכתוב! למה בדיוק התכוונת ב-״גוש השמאל״? ליריבים שלך במשחקי המחשב שאתה משחק במרתף של ההורים??
שאלה מצויינת – לא סתם נתת לה ציון של שני סימני שאלה, ולא סימן שאלה אחד בלבד…
התשובה לשאלה המצויינת היא, כמובן, שבדבריי על גוש השמאל, התכוונתי לגוש השמאל. זהו קונספט מורכב ומיוחד במינו שבמסגרתו כותבים עובדות, וקוראים לדברים בשמם. נכון, בימינו מקובל לקחת מלים, להמציא להם משמעויות מושאלות (בחלקן לא הכי נכונות), ואז להתנפל על כל מי ששוכח להתשתמש בהן, או שמשתמש בהן במשמעותן המקורית – אבל אני, דייר וותיק במרתף של הוריי בצפון קליפורניה, מעדיף לנהוג בשיטה המיושנת.
אגב, אני מודה לך על המחאה בעניין המלים. אני יכול לספר לך שאני גם מסוגל לקרוא המון מלים – זה שווה ומעשיר!
כמה לא מפתיע שאתה לא מסוגל להגדיר על מה אתה מדבר. אם יש שמאל (נניח לרגע, בניגוד לראיות), למה אתה חושב שהוא ב-״גוש״? מה זה בכלל אומר. או שמבחינתך הילרי, קורבין וסתיו שפיר זה הכל אותו דבר? או שאתה רומז שיש מערכת קונספירטיבית שמקשרת בין זרמים אידיאולוגיים שונים לחלוטין ברחבי העולם?
אהא, אז אתה מניח שאם לא אתחיל להסביר שגוש השמאל מורכב מאלה שתומכים בשמאל (גם אם אינם מחוברים זה לזה באופן, בדומה לגוש מתכת, למשל), אז זה אומר שאני לא מסוגל להסביר למה אני מתכוון.
הילארי, קורבין וסתיו שפיר הם לחלוטין לא אותו הדבר. הילארי היא ציניקנית חסרת מעצורים שיכלה להיות בכל מחנה, אבל בתחילת דרכה היא הייתה אידיאליסטית, שהאמינה בדרכו של השמאל (לפני 45 שנה ורבע מיליארד דולר מקטאר, גולדמן, סורוס ואחרים).
קורבין הוא אידיאליסט מוחלט שמאמין בשיוויון, חירות אחווה וסוציאליזם – ושהדרך לשם כוללת חיבוק עז לתולי ההומואים מחמא”ס וחזבאללה.
סתיו שפיר טייפרקורדר שבכל פעם מישהו מכניס לו קלטת, והיא משדרת את זה. מי שלוקח ברצינות מה שסתיו שפיר אומרת, עושה זאת על אחריותו.
ועכשיו נגיע למשותף בין כולם: בגלל תפוצתו המהירה של המידע בימינו, ישנן השפעות על תנועות שמזהות עצמן כתנועות-אחיות. זה יכול להיות באמצעות מממן משותף (למשל, סורוס נמצא מאחורי התארגנויות פה ובארה”ב), זה יכול להיות באמצעות חיקויים מגוחכים של רעיונות (תנועת occupy, החנטרישים בספרד, והגירסא המקומית שלנו, עתירת האוהלים הזהים שנקנו פתאום), וזה יכול להיות באמצעות העתקות שפה. קשקושי הPC שמדוקלמים כאן, הם לא מקומיים במקור, אלא תרגום צולע של קשקושים שהומצאו באנגלית במקור. נכון שעדיין לא הגענו לכל השטויות שעולות שם, כמו “מיקרו-אגרסיות”, “שטח בטוח מהעלבות” וכיו”ב – אבל כבר יש אצלנו שימוש ניכר בקשקוש המפתח הדרמטי: “גבר לבן פריווילגי”, ביטוי שמושמע אצלנו, כומו בארה”ב, בידי אנשים שרובם המכריע שייכים לקצה העשירון העליון…).
אתה חושב שצריך קונספירציות כדי שאנשים יפעלו באופן דומה, ואילו אני סבור שמספיקה חקיינות וחשיבה לא מקורית. זה שיש לעתים פטרונים משותפים, גם זה לא מזיק.
כך או כך, גוש השמאל בעולם, הוא אכן גוש, ולראייה, אלה שתמכו בהילארי, התנגדו לברקזיט וחושבים שביבי הוא השטן. לחילופין, מתנגדי הילארי הם ברובם פרו ישראלים מושבעים ולא אוהדים במיוחד את האיחוד האירופי, על פתיחותו להגירת המוני מוסלמים.
התכוונת שבמחאת האוהלים הם צצו כולם ממקור אחד? יענו מישהו תרם אוהלים לסטודנטים ושלח אותם בבת אחת להקים מאהל ברוטשילד?
אני רק מנסה להבין.
הבעיה העיקרית של הילארי קלינטון היתה היא עצמה. אי אפשר להצדיק גיוס כספים כדי לסייע לעולם השלישי ולממן בכסף הזה (במיליונים) את חתונת הבת צ”לסי , קניית דירה בעשרה מיליון דולר, נסיעות בכל רחבי העולם ועוד. קשה לאמריקאים לראות כיצד קלינטון משמיצה מיליארדר אשר עשה את הונו על פי החוק,תוך ניצול כל פירצה אפשרית, בעוד היא, עובדת הציבור,צברה יחד עם בעלה הון אישי בסך רבע מיליארד דולר. אם היית מסתובבת בתוך ארה”ב ולא רק בניו יורק, לוס אנג’לס,שיקאגו ועוד כמה מרכזים עירוניים, היית יכולה לראות את אמריקה המידממת את הבניינים הריקים, את האנשים חסרי התקווה את אותם אלו המורידים מטה את סטטיסטיקת השכר בארה”ב לעומת “בורות השומן” של חלק מהמגזר העירוני.
נכון, טראמפ אינו כוס התה שלי גם כן, אבל כמות הרפש שהושלכה עליו גדולה יותר מזו שהוא השליך עליה והיותה אשה, אינו הקריטריון היחיד לבחירה, למרות שבקריטריון זה היתה לה בלעדיות.
טראמפ והילרי נכנסים לקונדיטוריה. הילרי לוחשת לטראמפ: ״תראה, תראה״. לוקחת שלוש עוגיות ומכניסה לכיס בלי שהמוכר רואה.
טראמפ מזדעזע: ״הילרי! מה את עושה? זו גניבה! תלמדי ממני.״
טראמפ פונה למוכר ואומר: ״אם תתן לי עוגיה – אני אעשה לך קסם״. המוכר נותן לו עוגיה וטראמפ אוכל אותה. ״תן לי עוד אחת״, הוא אומר, אוכל גם אותה, מבקש עוד אחת ואוכל גם אותה. המוכר אומר לטראמפ: ״נו, ומה עם הקסם״? וטראמפ עונה: ״תבדוק בכיס של הילרי״.
כל הזכויות שמורות לעירית לינור (c)
נו באמת. לא לומדים כלום? אם גבר היה כותב פוסט דומה על מועמד גבר הוא היה מואשם בשובניזם בוטה. עיוות המציאות בפוסט הזה הוא באמת משהו משהו… למה את טורחת להגן על הפוליטיקאית המושחתת ביותר שאי פעם רצה לבחירות בארהב? בישראל היא ובעלה היו מזמן נעולים מאחורי סורג ובריח
טל, עכשיו כבר לכולם ברור: טראמפ הוא ליברמן של ארה”ב. אדם פרגמטי ונוח, שנבחר על סמך אמירות בוטות. קנקן ריק. העיקר שיש קנקן.
הילארי- היא ציפי לבני הישראלית. לוזרית מארץ הלוזריות, ובכיינית צמרת.
לכולם ברור? סחתין. אני מבין שאתה מגיע למסקנה שלך לפי מה שהתקשורת הישראלית בחרה לצטט מדבריו. לא למדת שהתקשורת הישראלית היא לא-אמינה עוד יותר מזו האמריקנית (אותו רמת חוסר אמינות מכוון – יחד עם אנגלית פחות טובה שמביאה גם לתרגום כושל, לעתים…).
הילארי היא לא ציפי לבני. הילארי הייתה ונותרה באותה מפלגה. ציפי לבני היא כמובן לא לוזרית (בדיוק כפי שפרס לא היה לוזר). מדובר באדם עם אפס יכולת ביצוע, שמצליח להשיג שריון לא רק עבורו, אבל גם עבור חבורה אבסורדית במיוחד של כוכבים (כשאני קורא את יואל חסון או קסניה סבטלובה מעבירים ביקורת על ח”כי אחר, אני לא יכול שלא להתפעל מחוסר המודעות העצמית של שני החבר’ה האלה). העובדה שלבני הצליחה להכניס את החבר’ה האלה לכנסת, מבלי שהיה לה בדל של סיכוי לעבור בעצמה את אחוז החסימה – היא עדות לווינריות עולמית (ולעדות לכך שבוז’י הוא משהו מיוחד…).
הילארי היא לא לוזרית. להפסיד למועמד פגום כמו טראמפ, זה אמנם מאוד מביך (בעיקר כלרשותך המנגנון שעמד לרשות הילארי), אבל כאשר אתה-עצמך מועמד פגום בליגה של הילארי, עצם העובדה שהיא מעזה להתמודד על תפקידים במישור הלאומי, מלמד על תעוזה יוצאת דופן (או חוצפה נטולת גבולות….).
טל, יש לי הרבה כבוד והערכה אלייך אבל הפעם הזו אני מצטרף לביקורת על הפוסט הזה.
הילארי היא מועמדת מושחתת, בין המושחתות ביותר שהיו בוושינגטון אי פעם, ונוסיף לזה את הרשלנות הפושעת שלה עם השימוש המטומטם שלה בשרת פרטי תוך התעלמות מוחלטת מהוראות הביטחון (שהתבררו כנכונות כי האקרים רוסים אכן עלו עליהם) ואת מריעה לה פה בקול תרועה רמה.
היא מועמדת כל כך גרועה שאפילו כוכב ריאליטי גס רוח, שטחי ומוקיון ניצח אותה. זה כתם שחור היסטורי עבורה והמפלגה הדמוקרטית וכנראה הדבר היחיד שיזכרו לה עוד המון שנים. קשה לתאר בכלל את גודל ההפסד הזה. נראה לי שבמקומה הייתי נכנס לדיכאון קליני ולא יוצא מהחדר שלי כמה שנים טובות.
את, שאר התקשורת המסורתית ועוד גופים שמאלנים למיניהם אוכלים לביבי את הלבלב על התנהלות הרבה יותר פעוטה מאשר של הילארי (כמו הסכום ששילמו על גלידה או הבקשה האחרונה לחשיפת חשבוניות הכביסה של בית ראש הממשלה ועוד) ואילו עבורה את מוכנה להתעלם מהכל.
כל הזמן התלוננת פה בזמן הבחירות האחרונות על איך זה יכול להיות שביבי לא נותן ראיונות בתקשורת (וגם שאר התקשורת המקומית) ואילו היא בקושי עשתה ראיונות (אם בכלל) בכל הקמפיין הזה כדי לא לענות על שאלות עיתונאיות קשות הקשורות לשחיתות ובמיוחד לפרשת המיילים. אבל לא שמעתי ממך שום ביקורת עליה בנושא הזה…. וגם לא משאר התקשורת.
+1
אפשר כמה תיקונים קלים?
ההאקרים הרוסיים לא חדרו לשרת (למעשה שרתים, היא החליפה כמה במהלך השנים) של קלינטון, לפחות לא לא ידוע עלך חדירה שכזו. ההאקרים הכנראה רוסיים חדרו לשרת הדואר של מארגני הוועדה הדמוקרטית ולחשבון הדואר של מנהל הקמפיין של קלינטון.
בפרשת שרת הדואר יש עוד כמה עבירות על החוק שמצתדקי ומצדיקי קלינטון מתעלמים מהן: היא עברה על חוק חופש המידע (הסיבה שבגללה קלינטון השתמשה בשרת פרטי מלכתחילה), היא העבירה מידע מסווג שקשור לביטחון המדינה (עבירה שעונשה מאסר גם אם אין מאחוריה כוונה), היא השמידה ראיות והפרה צו משפטי (מחקו את שרת הדואר ובו לפחות אימייל אחד שהיה קשור לפרשת בנגזי שלושה שבועות אחרי שקיבלו צו למסירת כל האימיילים שקשורים לפרשה) וכמובן שיקרה בכמעט כל מילה בעדות שלה בשימוע בנוגע לשרת.
אבל זה הכל בגלל שהיא אישה.
האם כל הנשים שקרניות ?? לפחות על 2 אני יודע היטלרי וטל שניידר
טראמפ תקף בדיוק באותו סגנון ובאותה הקטנה חצי תריסר גברים, את רוביו הקטן, את טד השקרן, את כל האחרים שאני לא זוכר.
קמפיין הרפש, הבריונות, הזלזול וההקטנה שלו לא היה ייחודי לקלינטון, וכוון מול כל המועמדים האחרים מולו בשנה וחצי האחרונות, גברים ונשים כאחד.
זו לא סוגיית בנים נגד בנות.
קלינטון שברה את כל תקרות הזכוכית. בשיא הקמפיין היא עמדה על יתרון דו ספרתי, וזכתה לאמונם המסוייג של עשרות מיליוני נשים ועשרות מיליוני גברים. הציבור האמריקאי היה מוכן בהחלט לשקול אותה כנשיאה אישה. מוכן כל כך, שבזמנים מסויימים הוא היה מכריע לטובתה. התפוררות הקמפיין שלה אחרי מכתב האף בי איי היא נושא לדיון עמוק, אבל הוא לא נעשה בגלל שהציבור האמריקאי סירב לקבל אישה נשיאה. איך אמרה אחת מתומכות טראמפ? המדינה בשלה לאישה נשיאה, אבל לא לאישה הזאת.
גם זה לא עניין של בנים נגד בנות.
והסחר בנשים שמוזכר כאן? אלוהים, כאילו שפשעים אלימים כעניין ציבורי הם עניין של הקורבנות בלבד. כאילו שכדי להתנגד לפשע אלים צריך קודם כל לברר את הצבע והמין של הקורבן. מי שחושב שנשים מתנגדים לסחר בבני אדם רק בגלל שהקורבנות הן נשים, ושגברים אדישים לא בגלל שהקורבנות הם לא גברים – יש לו תמונה נוראית וגם מעוותת על בני אדם.
גם זה לא עניין של בנים נגד בנות.
יש הרבה דברים מדכאים בנשיא שנבחר על ידי מיעוט האמריקנים להיות נשיאם. יש הרבה דברים מדכאים בתבוסתה של קלינטון.
אבל בחייכם. למה לעשות מכל דבר עניין של בנים נגד בנות?
עשרות מיליוני גברים תמכו בקלינטון.
עשרות מיליוני נשים תמכו בטראמפ.
תנו לנו לעמוד ביחד, אל תעשו מזה מסיבה סגורה שגברים לא מוזמנים אליה.
ועל מה לא מדברים? על מי שהיה יכול למנוע את הפיאסקו הזה, אם המפלגה הדמוקרטית היתה מאפשרת לו להתמודד בתנאים שווים, או לפחות הוגנים או לפחות תואמים לחוקת המפלגה.
ברני סנדרס היה מנצח את טראמפ בכל תרחיש. מנהיגי הדמוקרטים העדיפו להסתכן בהפסד כדי לא לסכן את רווחי העתק של וול סטריט. זה כל הסיפור.
לא הלכת רחוק מספיק, מנהיגי הדמוקרטים מעדיפים את טראמפ על סנדרס.
וואו פשוט תקליט שבור. הבנו, היא אישה. יש לך משהו משמעותי להגיד על כל הפרשיות והמיילים של ויקיליקס והקשרים עם התקשורת שנחשפו שם ופיברוק של כתבות אוהדות ונזיפות בכתבים סוררים (כמו מיקה ברזינסקי – תראי גם היא אישה)
היכולת של השמאל הממסדי לחשיבה עצמאית דומה לימין הממסדי
אני לא מבין למה היית צריכה להמשיך לכתוב אחרי שאמרת שהיא אישה