פוסט אורח: חיים רוזנברג
ראשית הוידאו הבא. קחו לכם כמה דקות לצפות. לא תתחרטו.
ואחרי שראיתם את המפגן הגברי האיכותי הזה איני יודע מה אתם חושבים על מערכת הבחירות בארה“ב – כמה היא מעניינת אתכם וכמה אתם עוקבים – אך אם יש דבר אחד שחשוב לשים אליו לב בבחירות הללו, אלו הנשים, המצביעות, הפעילות והתומכות שמגיעות לעצרות בחירות, מנהלות הקמפיין, והמתמודדות.
קמפיין 2016 לנשיאות ארה“ב הוא קמפיין, שעוסק בנשים, מנוהל ע“י נשים ויוכרע ע“י נשים, לטובת נשים.
המערכת הפוליטית האמריקאית נבנתה ע“י גברים לבנים עשירים, למען גברים לבנים עשירים. היא מתעדפת עושר, כוחנות, גבריות ומדכאת מיעוטים, אוכלוסיות מוחלשות וקבוצות שאינן בעלי הון. למעשה ההיסטוריה האמריקאית רצופה חוקים, תקנות ואמצעים להקטנת ההשפעה של מיעוטים על הליך ההצבעה ותוצאותיה.
החל ממתן זכות הצבעה מאוחרת למיעוטים (התיקון ה 14 לחוקה 1868) ועד הכרסום בו בגלל סיבות שונות כגון איסור הצבעה של נתמכי סעד, בעלי רישום פלילי וחסרי השכלה. (נחשו מאיזה קבוצות רוב האנשים הללו?) ועד שימוש בכלים לא חוקיים להקטנת ההשפעה של שחורים, היספנים ואמריקאים ילידים.
המשך במתן זכות הצבעה מאוד מאוחרת לנשים (התיקון ה 19 לחוקה 1920) 52 שנים אחרי מתן זכות ההצבעה הכללית, כאילו נשים הן תת מגדר של האנושות וזו למרות דרישות חוזרות ונישנות של נשים לשוויון.
ולמרות שקשה להסתכל מעבר למסך העשן הכבד של השנה האחרונה:
עם דונאלד טראמפ ואמירותיו הגזעניות, אי גילוי דוחות המס שלו, ופשיטות הרגל של עסקיו (מספר פעמים), הונאות טרמאפ-יוניברסיטי, נאומי קלינטון מול בנקאים, קשרי ההון שלטון שלה ורשלנותה בשמירה על חומרים מסווגים בפרשיות המיילים השונות והסתבכות כל המשפחה בקרן קלינטון, תורמיה הקרן והדלת הפתוחה שהיא סידרה להם במחלקת המדינה. זה לא הבחירות של וויקיליקס וההדלפות, לא של פוטין ומעורבות רוסיה, לא 17 המועמדים הרפובליקנים שחגגו בקרקס הנודד של המפלגה המרוסקת – אלא הן בחירות המגדר.
בחירות 2016 עסקו בדבר אחד ויזכרו רק בגללו: הן הפעם הראשונה שנשים צועדות קדימה לקדמת הבמה. זאת הפעם הראשונה שנשים לקחו את גורלן בידם, שנשים, נשיות, נושאים נשיים של שוויון, מיניות, בטחון נשי, הטרדות מיניות, דימויי גוף, אלימות מילולית כלפי נשים, שוביניזם וגזענות ונושאים מגדריים עמדו במרכזה של מערכת הבחירות.
ולא רק שהם עמדו במרכזה – הם, הם מה שמגדירות אותה ואת מי שתנצח במערכת הבחירות, וזאת לא הילרי קלינטון, זאת האישה האמריקאית, שאחרי מערכת הבחירות הזאת לא תחזור לבית הנוח בפרוורי פנסילבניה או בשכונה קליפורנית שטופת שמש. מיקומה של האישה בפוליטיקה האמריקאית לא תהיה שוב בתפקיד האישה הראשונה.
תחשבו טוב מה באמת שינה והשפיע על מערכת הבחירות הזאת, אך כדי להקל הכנתי רשימה:
הראשונה, מישל אובמה, הקלף החזק של המפלגה הדמוקרטית.
השנייה, הילרי קלינטון בעצמה המועמדת האישה הראשונה – ומה שספגה לאורך הקמפיין, גם מטראמפ עצמו.
אחר כך רשימה ארוכה: אליסיה מאצ׳אדו, רוזי אודונל, נשים אמיצות שהבליטו את ההטרדות המיניות והתקיפות המיניות שספגו מטראמפ.
גם מעורבותם של דמויות נשיות: סנטור אליזבט וורן, צ‘לסי קלינטון שהייתה חלק מהקמפיין של אמה, המתמודדות לסנאט, בית הנבחרים, ומשרות רבות אחרות, ועד דמויות מרכזיות של התנועה הפמיניסטית האמריקאית.
אבל לא רק בצד הדמוקרטי והתמודדות הנשים זה העניין: גם התקשורת וגם בצד הרפובליקני מי שהובילו את השיח הן השדרנית הבולטת מייגן קלי, מנהלת הקמפיין של טראמפ קליאן קונוואי ובתו של טראמפ, איבנקה טראמפ.
אחרי שהאבק יתפזר והבוחרים יחזרו כל אחד לביתו, ולחלום האמריקאי שהוא מצייר לעצמו, הנשים באמריקה לא יחזרו לתא המשפחתי הפרטי שגברים אמריקאי ליברליים כל כך אוהבים להשאיר אותן בתוכו. ניראה כי קלינטון ונשות אמריקה לא רק ריסקו את תקרת הזכוכית אלא שברו את הגדר שבה גברים לבנים ליבראליים גידרו אותם במשך כל כך הרבה שנים.
הבחירות של 2016 יזכרו כקרב האחרון של השוביניזם הליבראלי האמריקאי, ולתבוסה הגדולה שנחל נציג הגברים הלבנים אחרי קצת יותר מ 500 שנה של כיבוש אמריקה. כעת הוא מובס על ידי קואליציה של מיעוטים שבראשה עומדות מי שדוכאו יותר מכולם, יותר מילידי אמריקה, יותר משחורים , יותר מהיספנים ויותר מיהודים. המיעוט שהוא רוב סוף סוף כובש את מקומו בהיסטוריה הפוליטית האמריקאית.
טל, הפלוג פותח מוסף פארודי?
תשנה את השם שלך ל-“שוביניסט זקן” – זה מתאר אותך הרבה יותר טוב ויותר קל להבין שאתה עוד חלאה גברית שחושב שנשים צריכות להישאר קטנות. איכס.
אף מילה על הכיבוש?
עוד גבר אידיוט שמנסה להפוך שיוויון לנשים לקטע של ימין-שמאל. אין קשר לכיבוש, אבל הנחמה היא ששוביניסטים מגעילים כמוך זה רק שאלה של זמן עד שהם ייעלמו לתוך פח האשפה של ההיסטוריה.
פריבילג לבן = שובניסט אידיוט?
את כל זה הצלחת להסיק מחמש מלים של חייל זקן? אין סיכוי שפשוט הוא חושב שההצגה של הילארי כ”גיבורת המדוכאות עלי אדמות”, היא אבסורדית להחריד?
אחת השיטות לטיפול בתסמונת טורט היא גירוי מוחי עמוק. מקווה שתנחל הצלחה עם מרטין יקירנו.
מזל שיש טינופת אנושית מהבילה כמוך שתשעשע אותנו בנסיונות עלובים לציניות. אפשר רק להניח שאתה מפליץ מרוב נחת כשאתה חושב על כל הנשים שאנסת בחייך הקטנים. תמות כבר.
וואו. איזו תגובה אלימה.
סרבן,
מה דעתך על חוק הפורנו? מה אתה ממליץ לנו לעשות עם הסרטים של שרון פרי?
תחסוך לנו.
המילה “נשים” לא הוזכרה מספיק פעמים, וחבל.
אין ספק שעמידתה של הילארי כנגד “הגברים הלבנים העשירים” (אני מניח שבעלה וכמעט כל תורמיה, הם כולם נשים שחורות עניות…), היא הדבר הבולט ביותר במערכת הבחירות הזאת. למשל, החוקים המעיקים האלה של אבטחת מידע, שבלי ספק חוקקו בידי גברים עשירים ולבנים שלא רוצים שהסודות שלהם ידלפו לאידיאליסטיים צעירים ותוססים (שחורים עניים כולם), או הביזנס שסביב קרן קלינטון, שכל-כולה יוזמה למען נשים שחורות ועניות (בעיקר בהאיטי, שם הקרן ממש לחמה בעוז למען שחורות עניות כנגד הפריווילגים חיוורי הפנים).
אחד הדברים המוזרים ביותר במערכת הבחירות הנוכחית, היא העובדה שיש אנשים שלא מעורבים בקמפיין, שמתייחסים ברצינות למועמדות של הילארי כאל נצחון פמיניסטי, בשעה שהחל משלב הפריימריס (והמיילים הוכיחו זאת בגדול) כל הממסד דחף אותה בעוז. יהיה נחמד להמתין לחשיפת החומרים הפנימיים של אנשי הקמפיין (למרות שנראה שהפעם הם ייזהרו יותר) אודות האנשים שלוקחים ברצינות את הבדיחה השובבה על המולטי-מליונרית כ”מנפצת תקרת הזכוכית”…
כרגיל, הכתיבה שלך טרחנית ולא ברורה. במקום לנסות להיות שנון אולי פשוט תכתוב מה אתה מנסה להגיד- המחשבות שלך לא יכולות להיות כל כך מורכבות, אתה הרי אידיוט. אם אתה חושב שניצחון של הילרי לא משמעותי במסגרת המאבק הפמיניסטי, בייחוד מול החלאה הכתומה, אתה אידיוט גדול.
אז החלטת שזה הכינוי שבו תדבק מעתה? מה רע בנעמה או יצחק? מעבר לכך, אני חש אצלך התרככות והתפשרות: לא איחלת לי למות בתגובתך המלומדת. אמנם לא הצלחת להתאפק ואיחלת את זה לחייל זקן, אבל אין ספק שאנחנו רואים אצלך שיפור.
הערה על משפט הסיום שלך: חרף הרצון העז שלי שלא תראה בי אדיוט גדול, אני שב ומבהיר שמצבן של נשים בעולם בכלל ובארה”ב בפרט, לא ישתנה כהוא-זה, כתוצאה מבחירתה של מולטי-מליונרית שחייבת את הקריירה שלה לבעלה רודף השמלות.אני מסכים לגמרי שבחירתה של הילארי תשפר מאוד את מעמדן של כל הנשים בקרתה (וגם את מעמדם של הגבריםן בקרתה, אבל זה סתם מקלקל לך את הטיעון, אז נתעלם מזה בשם שלום בית…).
ודבר אחרון, קריאתך לעזרה במשפט הראשון, נגעה ללבי. הבנת הנקרא היא לא דבר של מה בכך, ואלה מאיתנו שנהנים מהמתת הזו, שוכחים לעתים מאלה שלא זכו. אני כאן בשבילך, בכל עת שתתקל במשפט מסובך מדי.
ללא כל קשר לתגובות התמוהות עד כאן, אני רוצה להעיר כי ישנם כמה אי-דיוקים בבלוג:
התיקון לחוקה שהבטיח זכות בחירה ללא הבדל גזע, צבע ועבר כעבד הוא התיקון ה-15 (1870) ולא התיקון ה-14. התיקון ה-14 אכן מבטיח שוויון בפני החוק, אך התברר כי אינו מספיק כדי להבטיח זכות הצבעה לעבדים המשוחררים בדרום.
למרות שהופעלו בדרום החל מסוף המאה ה-19 ועד שנות השישים של המאה ה-20 שיטות רבות ויצירתיות כדי למנוע את זכות הבחירה שך שחורים – ובעיקר את הזכות שלהם להירשם לבחירות – לא ידוע לי על חקיקה שמנעה מנתמכי סעד את זכות הבחירה. האם תוכל להפנות אותי למקור מתאים? עם זאת, הצעות מעין אלו עלו לאורך השנים ועולות גם היום בקרב קבוצות ימניות קיצוניות, ונפוצות גם בקרב תומכי טראמפ. כמו כן יש לזכור כי מאז החלטת בית המשפט העליון ב-2013 שביטלה את סעחיף 4 בחוק זכויות ההצבעה נעשים מאמצים רבים במדינות בשליטה רפובליקנית לצמצם את זכות הבחירה של שחורים, צעירים וקבוצות חלשות אחרות הנוהגות להצביע למפלגה הדמוקטית.
איך ניתן לצמצם את זכות הבחירה של שחורים, צעירים וכו׳?
https://www.youtube.com/watch?v=rHFOwlMCdto
אכן תחקיר רציני. בכלל, כל הדרישות הללו לתעודות מזהות הן גזענות בוטה. מי שדורש תעודות מזהות עם תמונה, רק רוצה לפגוע בזכותם הטבעית של השחורים – עובדה שבמקומות שבהם אי אפשר לזהות את המצביעים, לא נתפסו זיופים (יהיה מי שיטען, כמובן, שאם אין דרך לדעת מי הצביע, וכל התהליך מתבסס על אמון, אז די בלתי אפשרי לתפוס זיופים – אבל אותם טוענים הם גזענים שראש ה-FBI והרוסים נעזרים בהם כדי להכתיר את טראמפ).
התחקיר הרציני הוא כאן:
https://www.washingtonpost.com/news/wonk/wp/2014/08/06/a-comprehensive-investigation-of-voter-impersonation-finds-31-credible-incidents-out-of-one-billion-ballots-cast
אבל מה זה משנה? אורי יודע יותר טוב מכולם. כרגיל, מי צריך תחקירים רציניים והוכחות כשיש את אורי היודע-כל ותיאוריות הקונספירציה שלו?
עוד פנינה משובחה מבית היוצר של יואב. והפעם: שימוש במילה “קונספירציה”. איך יואב מוכיח שזה קונספירציה? כי עיתון שיש לו אג’נדה לטעון שזו קונספירציה, מפרסם מחקר שטוען כך.
אז נכון, המחקר לא יכול לטעון אחרת (די קשה להוכיח שאנשים מתחזים, כאשר אין כל דרך לזהות אותם, עפ”י החוק הקיים – מה שהופך את המקרים הנדירים שכן נתפסו זיופים, למדהימים אפילו יותר…), אבל מה זה משנה – העיקר שקונספירציה זו מילה ארוכה ולועזית! (כן, יואב, אני ממשיך לפנק אותך בסימני קריאה, אות ועדות להתלהבותי מיצירת המופת הסאטירית שכתבת בשעתו).
וכדי לוודא שלא התבלבלת: כאשר אין דרך לוודא את זהותו של המצביע – אין דרך לקבוע אם התבצעו זיופים. מצד שני, גם אין דרך לקבוע, ש-ל-א התבצעו זיופים…
אתה פשוט גאון. העיתון שיש לו אג’נדה מפרסם פוסט אורח של פרופסור למשפטים, שברזומה שלו יש טיפה יותר מ”תחביב של שנים”, ושזומן כעד מומחה פעם אחר פעם לעדות בסנאט ובבתי משפט בכל הרמות; והמחקר מצוטט בכלי תקשורת רבים, כולל politifact, fortune וגם האל-איי טיימס – זה שתמיד נותן לטראמפ בערך 6% יותר מכל סקר אחר; אבל אורי יודע יותר – כי הוא רואה את הלינק לוושינגטון פוסט ולא טורח לקרוא את התוכן. ותאורית הקונספירציה מתייחסת להנחה שלך שאם אפשר בקלות לזייף (ואי אפשר), אז בטח הדמוקרטים הרשעים עושים את זה בכמויות גדולות, באוטובוסים, והרפובליקנים הצדיקים לא.
אבל תמשיך עם סימני הקריאה, זה סימן היכר ידוע של טרולים.
יואב, תפסיק להתחנף – אני אמשיך להעשיר את הידע שלך, גם בלי שתרח אותי במחמאות…
אני מבין שאתה כועס על על הל.א. טיימס, שהסקר שלו לא מראה מה שאתה חושב שהוא צריך להראות, ובעיניך זו הוכחה להטייה מערכית לטובת טפ. לא יואב, ל.א. טיימס נוקט עמדה פומבית לטובת הילארי, והעובדה שברור לך שסקרים ח-י-י-ב-י-ם לשקף את עמדת המערכת, היא עוד אחד מאותם פכים קטנים של קסם, שעושים את הלוגיקה שלך למקסימה כ”כ.
אתה צודק, יואב. העובדה שאסור לזהות את המצביעים באמצעות תעודות מזהטות עם תמונה, לא אומרת שאין כוחות פלא נוספים שמונעים כל אפשרות לזיוף. העובדה שהדמוקרטים הצדיקים מונעים מהלך גזעני של חיוב מצביעים להזדהות, והדרישה של רפובליקנים לחיוב זיהוי שכזה, אכן לא אומרת דבר לגבי האינטרס של מי מהן לגבי הגעת מצביעים לא מזוהים לקלפי. זה סתם צירוף מקרים שובבי שכזה, כמו העובדה שבכל פעם שאתה לומד מילה ארוכה ולועזית, אתה אץ-רץ להשתמש בה ללא הפסקה
(חיפשתי מקום להוסיף סימן קריאה כדי לצ’פר אותך, אבל לא מצאתי. אני שם פה שלוש כדי לפצות אותך על עוגמת הנםש – !!!).