הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
פורסם ביום העצמאות האמריקאי, 4 ביולי 2016, במקום הכי חם בגיהנום:
זו לא היתה החלטה מובנת מאליה. אנחנו (עינת פישביין, אירית דולב) עוסקות כבר שלוש שנים בעיתונות חברתית, בשאלות של זהות, הפריפריה היא המרכז שלנו, עבודה ברמה הכי מקומית שיש – מה לנו ולאמריקה?
החלטנו לצאת למסע הזה מכמה סיבות. הסיבה הכי פשוטה לטפס על הר היא כי הוא שם, ובמקרה הזה – כי הוא שם ולנו יש מטפסת הרים: טל שניידר, עיתונאית אמיתית וחברה אמיתית, כתבת פוליטית ושחקנית נשמה, מומחית לפוליטיקה אמריקאית, שאי אפשר להחזיק אותה בבית כשקורים דברים גדולים. אחרי שהיתה שם בסיבוב הראשון היה ברור שהיא חוזרת להמשיך לספר את הסיפור הזה.
הסיבה השניה היא שהעולם בסכנה. דונלד טראמפ, בדומה לעוד כמה מנהיגים בני זמננו (בלי שמות!), מצליח לנצל בתבונה את חולשותיה של הדמוקרטיה המערבית, את המיאוס של הציבור מהפוליטיקה ומהמציאות – ומציע לעמו תחליף, הזייה גרועה של בריחה מהמציאות הזו. מנהיגים מסוגו הם סוחרי קראק פוליטיים: יש להם סמים גרועים, זולים וממכרים. הם הצליחו לזקק את המציאות לתמצית פחדיה, והם נותנים אותם לכל מי שמבקש. לא שמי שהיו לפניהם לא נכשלו במשימתם לתת לאנשים תקווה ויציבות – אבל הריאקציה הזאת מאיימת עכשיו על הכל. גם עלינו.
מצד שני, וזו הסיבה השלישית, תחשבו על האפשרות שהילרי קלינטון מנצחת. לא שזה איזה חלום מלהיב, כולנו יודעים היטב מי היא ומה היא מייצגת (את הכסף הגדול של אמריקה), אבל נגיד שהיא תהיה הנשיאה למשך 8 שנים. זה אומר שבעוד 8 שנים יהיו צעירים בני 16 שגדלו בעולם שמנהיגיו הם נשיא שחור ונשיאה אישה. אמריקה תהיה המעצמה ששברה את כלוב הזכוכית של עצמה, אולי של כולנו. ילד שחור ידע שהוא יכול להגיע הכי רחוק שאפשר, וכמוהו כל ילדה. אנחנו מדברים על מדינה שלפני פחות מ-100 שנה לא נתנה זכות הצבעה לנשים, ולפני 50 שנה אסור היה לשחורים לשתות מברזיה של לבנים. מה העולם צריך יותר מזה? לא חרדה ממוסלמים ומקסיקנים, זה בטוח. האפשרות לחזור לזרועות הגבר הלבן העשיר תמיד תהיה שם, אבל בפעם הראשונה בהיסטוריה – זו תהיה רק אפשרות.
ויש את העניין העמוק שלנו בדמוקרטיה ובהתנהלותה, את הסיפורים הבלתי אפשריים שאמריקה מייצרת, ואת התשוקה שלנו לספר סיפורים אחרת, כמו שנכון בעינינו, ששניידר ואמריקה יכולות לספק, ולו לרגע.
בקיצור, לא היתה ברירה. הבנו שיוצאים לדרך. השאלה היתה רק איך.
(כמעט) מאה מילים של שקיפות:
המימון לפרויקט “המקום הכי חם באמריקה” מגיע ברובו משלוש תומכות עיקריות:
- מקאן ואלי, שמנוהל על ידי שלוש נשים: מיכל רומי, הדר גור-אריה וחנה רדו, מייסדת סופרסונאס.
- פלייבאז, סטארטאפ ישראלי עם הצלחה עולמית, יצרן פורמטים מעולים, בראשות המייסד והמנכ”ל שאול אולמרט, ובתמיכה תכנית צמודה של יעל שפריר וחולית בלאו.
- אלה אלקלעי.
- בנוסף קיבלנו תמיכה בציוד לנסיעה מ”פוטו שוורץ” בירושלים.
ידידי המקום והפלוג:
- עודד קרמר, המנוע והנשמה של הפרויקט.
- ברוך שמילוביץ’, שפרורי המחשבה הבהירה שלו מפוזרים בטקסט הזה.
- יובל אצילי, צלם, עשה את עבודת ההכנה הויזואלית למבצע.
- מרב דרזי מאירי, המאפרת שהכינה אותנו לצילומים.
- ולא פחות חשובים, אתן ואתם: קיבלנו כמויות של תמיכה ופרגון ברשתות, כולל עזרה ממשית בציוד לפרויקט הצילום שלקראת הנסיעה.
צוות המקום הכי חם באמריקה:
- אירית דולב – עורכת ראשית
- טל שניידר – כתבת ראשית, מדווחת מארה”ב
- עינת פישביין – גיוס ורעיונות
- ליוי וינטר – אחראית תוכן ומדיה
- רוני גרוס – עורכת משנה
- קרן שמש – הפקה
- חיים הר-זהב – פלוגה מסייעת
מתי כל זה קורה?
הועידה הרפובליקאית תתקיים בין ה-18/7- 21/7, בקליבלנד, אוהיו.
הועידה הדמוקרטית תתקיים מה-25/7 עד ה-28/7 בפילדלפיה, פנסילבניה.
שניידר תנדוד ביניהן, ובדרך צפויות לה עוד כמה תחנות מפתיעות.
אתם תצפו לדיווח לוהט כל בוקר, לפרויקט צילומים מיוחד, לשיחות סקייפ לעת ערב, למשחקים ושאלונים מדליקים (התוכן שלנו, הפורמטים של פלייבאז) ולעוד הרבה בונוסים. העדכונים יגיעו באופן שוטף באתר ויופצו דרך עמודי הפייסבוק של המקום ושל טל שניידר, בטוויטר המקום ושניידר, בקבוצות הווטסאפ של שניידר ושל המקום (זה הזמן להירשם לעדכונים חינם), באוויר, בים וביבשה (יש לנו יונים טריאתלוניסטיות).
תרגישו חופשי להעיר, להציע, לבקש תכנים שחסרים לכם, וכמובן להפיץ אותנו, שכולם יראו.
זהו פרויקט ראשון מסוגו של שיתוף פעולה בין גופי תקשורת עצמאיים בישראל, ולכן יש הזדמנות להיות חלק ממנו, לתרום להצלחה ולאפשר עוד כאלה. אתם, ולא אף אחד אחר, יכולים לתת חיים לעיתונות עצמאית. אפשר לתמוך בפרויקט בעמוד של טל שניידר או בעמוד של המקום, לציין שזה עבור “המקום הכי חם באמריקה”, או פשוט לתרום כדי לעזור לנו להמשיך להתקיים.
זכרו – זו דרך ארוכה. לא נוכל לעשות אותה לבד.
בהצלחה! Looking forward
תודה רפי היקר
נה זה אומר “הפריפריה היא המרכז שלנו”? זה קטע של כיתות רגליים, נוסח גילה אלמגור, או שזה כולל אשכרה הקשבה לילדים האלה?
גם אני מחזיק אצבעות להילארי. אין ספק שנצחון של מישהי שגדלה בבית עשיר והתחתנה עם מי שנבחר להיות תובע כללי בארקנסו, מושל ארקנסו, ונשיא ארה”ב, בהחלט מבשרת שמעכשיו השמיים הם הגבול עבור כל ילדה עשירה שתתחתן טוב – בדיוק כפי שבחירתו של אובמה מבשרת שכל שחור שיגדל במשפחה לבמנה מבוססת בהוואי, יוכל להגשים את חלומותיו.
עבור שחורים שגדלים בסאות’ סנטרל, הארלם ודומותיהן, או ילדות שיגדלו בתנאי מצוקה – כנראה שבחירה של עוד מאתיים אובמות ו59835659 הילאריות, לא באמת תשנה משהו. מצד שני, אנחנו נגד טראמפ, כי הוא גם גבר, גם לבן, וגם עשיר, לא כמו הילארי וברק, שעונים רק על שניים מהשלושה…
“ילדים” צ”ל “ילידים”
לא האמנתי שתהיה לך תגובה גם לטור ה… הזה.
יש להן איזה קטע מדהים של פמיניזם מוקצן ומגוחך לעילא ולעילא.
מצד שני- שיהיה להן לבריאות…
אל תבלבל בין תמיכה בנשים עקב היותן נשים, לבין פמיניזם. פמיניזם, במובנו המקורי, הוא רצון לשיוויון בין המגדרים, וזה דבר נכון, ראוי וצודק מאין כמותו.
התמיכה באפלייה מתקנת מכל סוג שהוא, היא לא פמיניזם. היא תמיכה באפלייה, ותו לא – שתכליתה לחזק כל מיני מיוחסות, שבמקרה נולדו נשים, ומשתמשות בזה כטיעון ללמה מגיעה לחן עדיפות בקידום, על פני אחרים. לו אותן מיוחסות היו נולדות גברים, אבל עם שומה על הגב, אז הן היו דורשות אפלייה מתקנת לטובת גברים עם שומה על הגב.
קריאות לתמיכה במישהי כמו הילארי קלינטון, שכל חייה, השתייכה למיעוט חזק, עשר ומיוחס, כ”נצחון על האפלייה נגד נשים”, הוא אבסורד מכל בחינה שהיא. הגברת קלינטון לא התמודדה בחייה עם אף קושי עקב היותה אישה, אלא רק הרוויחה מכך (הדבר נגזר מכך שככל הנראהנ לא הייתה מצליחה להנשא למי שהקריירה שלה נבנתה על גבו, לולא הייתה אישה…).
ושוב, שיוויון הוא דבר נכון. אפלייה היא דבר לא נכון. הילארי דומה לטראמפ הרבה יותר מכפי שהיא דומה ל99.99999 אחוז מהנשים בארה”ב.
בכל מקרה, מה שקנה אותי בפוסט הזה, היה הקטע על הפריפריה. וגם הקטע על ה”עיתונות העצמאית”, שמשום-מה צריך מיקרוסקופ כדי להבדיל בינה לבין מה שנכתב בעיתונות “הלא עצמאית”, בכל נושא ונושא (למעט תחומים כלכליים כאלה ואחרים).
״מציעים תחליף, הזייה גרועה של בריחה מהמציאות הזו. מנהיגים מסוגו הם סוחרי קראק פוליטיים: יש להם סמים גרועים, זולים וממכרים. הם הצליחו לזקק את המציאות לתמצית פחדיה, והם נותנים אותם לכל מי שמבקש״
אנחנו מדברים על זה שאם רק ננקה את שטחי 67 מיהודים, אז נהיה אנחנו בשלום ונקיים מפלסטינים?
הלך על טראמפ. הטייקוניות הישראליות מקימות נגדו V16 באמריקה.
בהצלחה ובכיף.
בהצלחה לטל ולכל שאר המשתתפים בפרויקט. מחכה לדיווחים מהשטח…
יהיה מעניין, זה בטוח.
תיקון, לשנכתב לעיל, האמריקאים לא “אולי שוברים את קירות הזכוכית עבור כולנו” הם באמת הדמוקרטיה האולטימטיבית ששוברת את קירות הזכוכית עבור כולנו (לעומת הדמוקרטיות האירופאיות הזקנות, המושחתות והמנוונות). למרות שנטיית לבכן ולבכם היא כנראה עבור הילרי (גם שלי) אני מקווה שתעבירו לנו את הוויכוח בין מחנות הילרי ודונלד בצורה שקופה ועמוקה, מפני שיש בתקשורת האמריקאית דיונים מאוד עינייניים בכל הנוגע לצדקת שני הצדדים. זה מה שמביא את האמריקאים להיות כל כך חכמים ומצליחים. עלינו לכבד את הדיונים העמוקים וללמוד מהם (ללמוד את הדברים הטובים) ולא לכסות את המירוץ בצורה מוטית כדי להשפיע באופן לא הגון (ביקור צד מסוים כאילו הוא רדוד) על מצביעים ישראלים אמריקאים כדי לעזור לצד כזה או אחר לנצח. And may the best woman win, or the best man
והכי חשוב שנזכור להנות מהמירוץ הזה וללמוד משהו, גם באופן אישי, אחרי הכל עם כל הביקורת על השחקנים ועוזריהם, מדובר באנשים מאוד רציניים.
מדהים. פרוייקט נפלא. התוצאות בנתיים, ממש מרתקות. דיווחים עם זווית ראייה יחודית. הכל מובן ומאיר עיניים. תודה