פוסט אורחת: שגית פסטמן
אמירה עממית טוענת שהזול עולה בסופו של דבר ביוקר, והיום (ה׳) ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תאושש את התובנה הזאת ותאשר את רפורמת הקורנפלקס – רפורמה שמבקשת להגדיל את היצע המזון המיובא, ולהגביר את התחרות בשוק.
הרפורמה הידועה גם בשם ‘חוק ההגנה על בריאות הציבור’ (תכף תבינו את האירוניה) תחול על מוצרים דוגמת דגני בוקר, ביסקוויטים, חטיפים, פסטות, אורז וכדומה, והיא צפויה להביא להפחתת מחירים משמעותית בשוק. נראה ונשמע טוב כי הרי כולנו בעד הורדת יוקר המחייה בארץ אבל אל תתנו לקראנצ’ הכלכלי להטעות אתכם. הטעם של הרפורמה הזאת בכלל לא משהו ורבים הסיכויים שהיא תגרום לכלל הציבור בישראל קלקול קיבה רציני.
למעשה, אי אפשר להתווכח על השאלה למה הוזלת מחירם של מוצרים כגון קורנפלקס וקרקרים היא צעד שגוי. הסיבה פשוטה – זה לא מזון או אוכל אמיתי. פשוטו כמשמעו. מה שעצוב בסיפור הזה הוא שעכשיו אפשר יהיה לקנות אותו בכסף קטן אבל במחיר כבד – רוב הסיכויים שהרפורמה תוביל בשנים הקרובות לתחלואה גבוהה יותר בקרב הציבור – בעיקר בקרב העשירונים התחתונים. אלה לא מודעים ו/או לא יכולים להרשות לעצמם לקנות אוכל איכותי יותר ולכן יסתפקו בדגני בוקר מצופים בסוכר בחמישה שקלים ובמארז של שלושה חטיפים מפוצצים במלח ובחומרים משמרים בעשרה שקלים.
זה לא הכל, כמובן. ברפורמה המדוברת יש לא מעט בעיות וחורים. היא למשל פותחת את שוק המזון הישראלי לייבוא של ‘מזון יבש’ מחו”ל במינימום פיקוח. כלומר, פחות בדיקות הנוגעות לאיכות המזון עם כניסתו לארץ. השר כחלון בעצמו אמר בהקשר הזה ש”צריך להגיד את האמת — הרגולציה חונקת את היבואנים ואת התחרות”. כבוד השר היקר, הנה האמת שלי: אם הדה רגולציה באה על חשבון הבריאות שלי ושל המשפחה שלי, אז מצידי שהיבואנים ימשיכו להיחנק.
ובלי פוליטיקה אי אפשר. אתם יכולים לתאר לכם שמרגע שהרפורמה החלה לקרום עור וגידים, איגוד המזון הישראלי נתקף בפאניקה לנוכח התחרות הרוגשת לקראתו. אז איך פיצו אותם? על פי פרסומים בתקשורת עוד בחודש אוקטובר ועדת העבודה בכנסת התירה להם להשתמש בתנאים מסוימים בחומרי גלם מסוימים גם לאחר שפג תוקפם. שאלה: האם אתם מעוניינים לאכול מזון שהוכן מחומרי גלם שפג תוקפם, ואפילו בלי שיידעו אתכם קודם לכן? אני לא ואני בטח לא רוצה שהילדים שלי יכניסו לפה גועל נפש מהסוג הזה אבל בצר לי כנראה שאף אחד לא שואל אותי.
מי שבאמת הפתיע בכל הסיפור הוא שר הבריאות יעקב ליצמן. באופן דו פרצופי, מצד אחד הוא תוקף תאגידים כמו מקדונלדס על המזון המתועש, ומצד שני מקדם ביתר שאת רפורמה שהיא מפוקפקת בעליל. אממ, השר ליצמן, האם לזה התכוונו חז”ל כשאמרו ‘טובל ושרץ בידו’? לא עדיף שתדאג יחד עם השר כחלון לרפורמה אמיתית בישראל, כזאת שתוזיל את הפירות והירקות, הקטניות, והשמנים מהצומח (למה לעזאזל שמן זית צריך לעלות שלושים שקל ויותר בארץ?!). איך לסכם? מזל טוב לשניכם על הרפורמה החדשה. לטעמי, היא הישג פוליטי מפוקפק מאוד.
שגית פסטמן, לשעבר כתבת צרכנות במעריב במשך חמש שנים וכתבת לנושאים כלכליים בסלונה
למיטב הבנתי הרופרמה (למקות שמה קורנפלקס) כוללת את רוב המזון היבש כגון אורז קטניות שמנים ולכן נראה ירידה במחיר גם של מוצרים בריאים
הפוסט הקצר הזה הוא מוטעה. בסילוק כל מילות האימה והתיאורים “המפוצצים” נשאר עם השלד הלוגי הבא:
1) פתיחת היבוא יוביל ליבוא של מוצרים לא בריאים
2) הציבור יצרוך יותר מוצרים לא בריאים
3) המדינה תפסיד פעמיים: פעם ראשונה כי אנשים יהיו חולים ופעם שנייה בגלל ההוצאות הכספיות של טיפול באנשים חולים.
סעיף 3 הוא נכון – בתפיסה הסוציו-דמוקרטית של ישראל בה יש ביטוח בריאות חובה המדינה צריכה לדאוג לבריאות אזרחיה, והדב רמשתלם כלכלית. עם זאת, צריך לתהות האם סגירת היבוא היא השיטה הרלוונטית? ישנם הצעות רבות אחרות שאפשר לעשות. לדוג’ אפשר לפתוח יבוא ולהטיל מס על מוצרים לא בריאים (או להפסיק לסבסד אותם כמו לחם לבן) הן המיוצרים בארץ והן המיובאים. כלומר, חסימת יבוא מחו”ל איננו משפיע על המוצרים הלא בריאים המיוצרים בארץ.
זה מוביל אותנו לסעיף 1 – ההנחה שהיבוא יהיה של מוצרים לא בריאים. הנחה זו לא ברורה בכלל. מדוע לא ייבאו מוצרים בריאים? אין מוצרים יבשים בריאים? האם תערובות גרנולה לא יוכלו להיות מיובא? מה על פסטה מקמח מלא? דגני בוקר בריאים? פתיחת היבוא תאפשר הוזלה של כל המוצרים היבשים – הן הבריאים והן הלא בריאים.
כעת לסעיף 2 – בהנחה ונקבל שהציבור יצרוך את המוצרים הלא בריאים שמגיעים ביבוא, וזולים יותר. בעצם המ שקורה זה מתפנה להם כסף – כי אם עד עכשיו לדוגמא משפחה הוציאה 500 שקל על מוצרים יבשים, היא תוכל להוציא רק 400 שקל – חסכון של 100 שקל. עכשיו השאלה היא מה המשפחה תעשה עם ה-100 שקל האלה? למה כותבת הפוסט חושבת שזה בהחרכ יהיה לרכוש עוד מוצרים אל בריאים? אולי המשפחה תנצל את ה-100 שקל לתרבות? לחוגים? לרכוש יותר ירקות ופירות (כלומר מוצרים בריאים?
כעת אפשר לעבור ל-2 חלקים האחרונים של הפוסט.
1) סוגיית הבדיקות של המזון בכניסה לארץ – האם באמת יש צורך לבדוק מזון שאושר על ידי גופי הבריאות באיחוד האירופאי או בארה”ב? מדוע נכון לעשות בדיקות כפולות? ההנחה שפחות בדיקות בארץ יגרום להכנס מזון מקולקל היינו טעות, ותלוי בבדיקות שנעשו בארץ בו המזון יוצר.
2) אזכור הפוליטיקה והאישור לשימוש בחומרי גלם לאחר שפג תוקפם. דבר ראשון לא ברור מהכתבה אליה מוביל הקישור מה בדיוק כולל האישור. אבל גם אם נקבל את העניין שמדובר בדבר לא בריאותי בכלל – האם בגלל שכנסת ישראל קיבלה את השרץ הזה, זה מכשיר שרץ של חסימת יבוא? כלומר מה עניין שמיטה להר סיני כאן? הדבר היחיד שאני מבין מהפסקה הזאת שכנס ישראל נתונה ליותר מידי לחציםש מחייבים אותה כאשר היא עושה משהו לטובת רוב האזרחים לתת פיצוי ליצרנים המקומים שהיו מוגנים מפני יבוא. הניסיון לכרוך כאילו באשמת פתיחת המשק ליבוא מוצרים יבשים הוא הגורם לשימוש בחורמי גלם שפג תוקפם הוא פסול.
לייק אבי 🙂
צודק לגמרי
הי אבי, כמה הבהרות: אני לא דיאטנית אבל איך שלא תסובב את זה קרקרים, חטיפים ןקורנפלקס הם לא מוצרים בריאים. אלו פחמימות ריקות עטופות בחומרים משמרים ותבלינים. 2. כשאתה פותח את השוק לתחרות והמחיר יורד, גם השיווק מתנפח ובתכלס הציבור אכן יצרוך מוצרים לא בריאים. מגמות כמו השמנה, בעיות לב וכדומה מתרחשות בכל העולם בגלל שהתזונה מתבססת על מוצרים יבשים. בכלל, למה שאני אוכל חטיף מלא בחומרים משומרים מפולין, ולא אצרוך אוכל טרי מחקלאים בישראל??? 3. הלוואי שיטילו מס על מוצרים לא בריאים. עד היום זה לא הצליח בגלל לובי מטורף של חברות המזון וחבל מאוד מאוד. לבסוף, לגבי זה שאתה לא אוהב את סגנון הכתיבה שלי – אני עדיין מתאוששת 🙂
כשאתה פותח את השוק לתחרות והמחיר יורד, אנשים יוכלו להרשות לעצמם אוכל יותר בריא שהם לא יכלו להרשות לעצמם לפני כן. לא ברור איך את יכולה להציג את זה כמצב רע.
קרקרים, חטיפים וקורנפלקס הם לא מוצרים בריאים, אבל הם גם לא רעל כמו שהמעריצה שלך למטה כתבה. עדיף לאכול קורנפלקס מלהיות בתת תזונה. גם חומרים משמרים הם לא בהכרח השטן. עדיף לאכול מוצר עם חומר משמר ממוצר מזוהם. שלא לדבר על זה שגם ויטמין סי (או בשמו החביב יותר E300) הוא חומר משמר.
בלי להתייחס בכלל לליבת הטיעון של אבי (וגם של יוסי) – שההוזלה היא גם של הרבה מאוד מוצרים בריאים.
איזו תת-רמה של דיון.
אפריים קישון: “הבעיה הכי קשה עם סוציאליזם היא שהוא בר מימוש.”
לימור ליבנת: “אני הכי בעד שוק חופשי, אבל ספרים זה לא שוק, זו תרבות. ותרבות לא צריכה להיות חופשית. לא כל אחד שרוצה לכתוב ספר יודע איך לעשות את זה ברמה המספקת”
שגית פסטמן: “אני הכי בעד שוק חופשי, אבל אוכל זה לא שוק, זו תרבות. ותרבות לא צריכה להיות חופשית. לא כל אחד שרוצה לאכול יודע איך לעשות את זה ברמה המספקת”
חייל זקן יקר! אני ממליצה לך לקרוא את הכתבה על מריון נסטל, פרופסורית לתזונה, שמאשימה את חברות המזון ורשתות השיווק בפגיעה בבריאות הציבור. הכתבה התפרסמה לאחרונה בהארץ והנה ציטוט מתוכה: “פוליטיקת מזון עוסקת בשאלה מי שולט במערכות המזון, מהייצור ועד הצריכה, ואיך הרגולציה הממשלתית מאזנת בין האינטרסים של תעשיית המזון לבין אלו של בריאות הציבור. מאחר שתאגידי המזון הם בעלי יותר כסף ויותר כוח מהאזרחים, האיזון בדרך כלל נוטה לטובתם”. כך מסכמת מריון נסטל את תמצית המושג שהטביעה “פוליטיקת מזון” (food politics).
אז התכלית של תעשיית המזון היא לפרנס את תעשיית התרופות?
אוסף של פניות לרגש בלי אף נימוק לוגי. רק חסר לשנות את הכותרת ל״לא תאמינו: משרד הבריאות רוצה שתהיו חולים!״
המצב הנוכחי שבו אין ייבוא פשוט גורם לזה שאנחנו משלמים מחיר גבוה באופן מלאכותי ליצרנים המקומיים וליבואנים ה״רשמיים״ של מזון יבש. אם רוצים לעודד צריכה של מזון בריא (שכמו שכתבו פה יכול להיות גם יבש וגם לא יבש) אפשר להטיל מס על מזון לא בריא ולסבסד בכסף הזה מזון בריא. מה שקורה כרגע שקול להטלת מס על מזון יבש והעברת הכסף ליצרנים וליבואנים ה״רשמיים״.
באמת יש הרבה מאוד מה לעשות בתחום החקלאי עם כל מועצות הייצור ומערכת המכסות הבולשביקית. צריך לברך על פתיחת השוק לייבוא בתחום היבש ולנסות להרחיב את הרפורמה הזו גם לפירות וירקות ושאר מוצרים.
שגית,
טוב שאת מודעת לחשיבותה של תזונה נאותה.
אבל, שמנים מהצומח זה רעל.
אנא חפשי את המושג whole foods plant based nutrition/diet.
הרצאות של:
John Macdougall
Michael Greger
Neal Barnard
Caldwell Esselstyn
T. Colin Campbell
שגית המקסימה…
צודקת בכל מילה!!
מקווה שהתאוששת מחוסר הפרגון של אבי, אם עדיין לא אז תני לי לחזק אותך..
שוב, את צודקת בכל מילה !
אני כל פעם מתעצבנת מחדש מהעובדה שמשרד הבריאות מאשר שיווק של מוצרים שהם נטו רעל עבור כל יצור חי ! כל כך טיפשי, מאכזב ועצוב.
אסור לתת להם לשלוט בחיינו, בחיי ילדינו ובבריאות שלנו. לא להיכנע. יש מגוון דרכים לצרוך אוכל בריא, מזין וטעים.
ואבי, משפחה שתרכוש ב400 שקלים מוצרים לא בריאים, תצטרך להוציא את המאה שקלים הנותרים על ביקור רופא במוקדם או מאוחר!
ולמה לעשות שוב בדיקות למזון גם כאן בארץ?? זוכר לפני כמה חודשים מה קרה עם הביצים?? זאת הסיבה!!! מוות של אנשים בגלל ביצים! כמה שזה חשוב לבדוק..
ולפי הדוגמאות שלך ל”מוצרים בריאים” בהתייחסותך לסעיף1 , ניתן להבין שאין לך מושג מה הם מוצרים בריאים. אני באמת חושבת שחשוב ללמוד, לקרוא ולהבין עוד ועוד על מוצרים בריאים.
להעלות את המודעות! אנשים לא יודעים, לא מבינים מה רע בתערובת גרנולה??
מה רע בסירופ סילאן? מה רע בסוכר חום? מה רע בסוכרזית? מה רע בספרייט דיאט? מה רע במוצרי דיאט ? מה רע בעוגיות מקמח מלא? מה רע בלחם שחור?
כל כך מרגיז !
ולמשתמש האנונימי… לא כל השמנים מהצומח הינם רעל. ממש לא וממש טיפשי לומר זאת !!!
קנולה – כן.
שמן תירס, שמן חמניות, שמן סויה.. כן.
שמנים בכבישה קרה הינם מצויינים!
שמנים מאגוזים, זרעים ושקדים הינם מלאי אומגה 3, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. תענוג!
שמן קוקוס, שמן זית איכותי, שמן ענבים, שמן המפ… נפלאות הטבע !
אני רואה תגובות של אנשים וכל כך מתחשק לי להעביר הרצאה לכל אחד מהם…
אני לא חושבת שמישהו כאן באמת מודע למצב. מייאש. עצוב !
הלוואי שכולם ידעו לספק לגופם את מה שמגיע לו. שהבריאות תחבק אותנו לכל הדרך.
לא כל אוכל הוא מזון.
דרך אגב… אתמול רכשתי קינואה שחורה בכמעט 30 שקלים.
בחיים לא קראתי משהו כל כך נוטף אינטרסים כמו הפוסט המעליב הזה. גם הרציונל הנגוע (צריך לגרום לזה שדברים שלא נראים לי יהיו יקרים כדי שיקנו אותם פחות), גם הלוגיקה הלא-קיימת (מציינת במפורש שפסטה ואורז יושפעו מהרפורמה ואז שוכחת אותם כי הם מפילים לגמרי את הטענה המרכזית). פשוט מביך.