נאום הניצחון של הילרי קלינטון הלילה, בניו יורק, היה כולו מגדרי. כמעט קלינטון דיברה על זכויות נשים, על אמה דורותי, בתה צ׳לסי, ועל עצמה. בפעם הראשונה בהיסטוריה של ארה״ב אישה מועמדת מטעם מפלגה גדולה והיא בעלת סיכויים לנצח ולהיות נשיאת ארה״ב.
“אמי היתה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על חיי. היא היתה הסלע שלי מן היום בו נולדתי ועד שעזבה אותנו. היא התגברה על ילדות קשה, נטישה ויחס רע והצליחה לצמוח להיות אישה שאינה מרירה או שבורה. היא האמינה שמשמעות החיים הינה לסייע לאחרים. והיא לימדה אותי לעולם לא להיכנע לאיזה בריון ומסתבר שזו היתה עצה טובה.
״יום שבת האחרון היה יום הולדתה ה 97. היא נולדה ב 4 ביוני 1919 וחלק מכם יודעים מה היא משמעות התאריך. בדיוק ביום בו נולדה אמי בשיקגו, הקונגרס אישר את התיקון ה 19 לחוקה, בו ניתנה לנשים הזכות המלאה להצביע. הלוואי ואמא שלי יכלה להיות כאן היום״.
כאמור: קלינטון הזכירה בנאומה גם את בתה, צ׳לסי. אך לא אמרה מילה אחת על בעלה, ביל קלינטון הנשיא לשעבר. גם לא את יו אלסוורת׳ רודהם, אביה או שני אחיה יו וטוני. זה היה נאום מגדרי טוטלי, של מי שמנכסת את הרגע ההיסטורי לטובת הקמפיין שלה.
כשנכנסה לאולם בברוקלין, ליווה אותה הוידאו הבא, עם התמונות ההיסטוריות ממאבקן של הסופרג׳יסטיות, החל מן המאה 19.
ניכר שקלינטון נחושה שלא לחזור על טעויות 2008. אז, כאשר התמודדה בפריימריס מול המועמד השחור הראשון החליטה שלא למנף את הקלף המגדרי יתר על המידה. מדוע? היא רצתה שיצביעו לה כי היא טובה, לא כי היא אישה. כעבור 8 שנים, בהן הספיקה קלינטון למלא עוד את משרת הסנטורית מניו יורק ושירתה כמזכירת המדינה במשך 4 שנים, קלינטון כבר לא חוששת לצעוק: הצביעו לאישה. וגם היא מוסיפה. לא רק אישה, אלא המתאימה ביותר לתפקיד. אתמול בלילה, ובנאומים נוספים, קלינטון מדגישה כמה דונלד טראמפ אינו מתאים ואינו בנוי לתפקיד נשיא ארה״ב.
תוך כדי הנאום שלה, צייץ הנשיא לשעבר ביל קלינטון, ״היא מובילת השינוי. הלילה היא הוכיחה זאת״
I keep saying Hillary is the ultimate changemaker, and tonight she proved it. I couldn't be more proud. History made. #ImWithHer
— Bill Clinton (@BillClinton) June 8, 2016
בעוד קלינטון פרגנה לסנדרס בדבריה – ״הוא ניהל מולי עימות נמרץ שהועיל למפלגה הדמוקרטית״- סנדרס שעלה לנאום כמה שעות אחריה, החמיץ פנים והתקשה לפרגן להישג ההיסטורי. הוא הודיע לתומכיו כי הוא ממשיך לפריימריס בעיר וושינגטון די.סי. יצוין, מבחינת גבולות עירוניים וזכות הצבעה, וושינגטון די.סי היא אחד המקומות הקטנים ביותר בארה״ב. אחרי די.סי., המשיך סנדרס ונאם, הוא מתכוון להגיע עם הויכוח הכלכלי-אידיאולוגי שלו עד לפילדלפיה, לועידה הדמוקרטית.
אתמול פורסם בארה״ב שסנדרס פיטר כמחצית מאנשי הקמפין שלו. הקמפיין הסתיים ומעבר לוושינגטון די.סי. אין יעדים הלאה אליהן ניתן לשלוח את הצוותים, היועצים והמתנדבים. אז מדוע הוא ממשיך? נדמה כי מכוח האנרציה, סנדרס לא מוכן לשחרר. מה האופציות העומדות בפניו? לכאורה, להרים טלפונים לצירי-על של המפלגה ולנסות לשכנע אותם להמיר את תמיכתם בקלינטון בתמיכה בו. אותם צירי העל, אשר מראש לא התכוונו לתמוך בו. טקטיקה מוזרה.
ההחלטה של סנדרס נראתה תמוהה. לרגעים במהלך הנאום שלו, נדמה היה שהוא מנסה למקד את הכוח הפוליטי האדיר שהוא השיג בחודשים של קמפיין – למאבק האמיתי, מול טראמפ. אבל סנדרס, לא טיפוס פרגמטי, מכוון לעבר יעד לא ברור במהלך פוליטי אחרון העשוי אף לפגוע בו. מי יזכור לו את השיח הכלכלי החדש אם הוא ימשיך לתת מכות אגרוף לתוך קיר בטון? אולי טראמפ ימחא לו כפיים בסוף.
מחר אמור סנדרס להגיע לבית הלבן לפגישה אישית עם הנשיא ברק אובמה. יתכן שהוא זקוק לעוד יום-יומיים כדי לרדת בחן מן הבמה ואולי הכל נעשה כדי להכין את השטח ואת הצעירים התומכים בו, שלא יכעסו וינטשו בזעם אלא יבינו שאין לו ברירה.
מרגש וסוחט דמעות. האם היא דיברה בנאום המגדרי על איסור נהיגת נשים בסעודיה, שתרמה כה רבות לקרן קלינטון? האם עסקה בסוגיה של רדיפת המתלוננות נגד בן זוגה האוהב?
אני מבין שעכשיו כולנו נגד הסנדרס הזה שלא יודע מתי לפרוש בחן ולהפסיק להפריע למנהיגה הראוייה מכל (שאגב, לא הפסיקה לקדוח על זה שהיא מועמדת ראשונה, גם ב2008 – זה פשוט לא היה להיט מספיק חזק כמו “אני שחור”…), אבל בדיוק כמו בדמוקרטיה המיוחדת שמנסים לפתח במרצ (בחירות עם פיקוח בדיעבד על הבוחרים והנבחרים – וללא בחירות דמוקרטיות להנהגה עצמה, אלא המשך הצבעה בגוף הבוחר הפצפון והעסקנצ’יקי), גם כאן נראה שיש אי-הבנה לגבי זכותו של מועמד לרוץ, גם אם זה מפריע לקמפיין של חובבת המיילים.
להילארי יש סיכוי לא רע בכלל לנצח (הרפובליקנים בחרו את המועמד הגרוע ביותר האפשרי בהקשר זה, היחיד מבין המועמדים שהילארי היא פייבוריטית ביחס אליו), אבל מכיוון שגם היא המועמד/ת הגרוע/ה ביותר שהדמוקרטים יכלו לבחור בכל הנוגע לאהדה ציבורית (כן, כן, זה בגלל שהיא אישה, ולא בגלל הרקורד המזעזע שלה), אז היא יכולה לעשות היסטוריה נוספת ובמו ידיה להביא לבחירתו של מועמד שכמעט כל הנהגת מפלגתו מתעבת.
השימוש של הילארי במגדר שלה אמור היה לקומם כל פמיניסטית ממוצעת. אלא שאותו עניין שגורם לכל הפמיניסטיות להחריש לנוכח קמפיין ההשמצות נגד סווטלנה גורודצקי (שהתלוננה על הטרדה מינו מצידו של יקיר התקשורת מני נפתלי), הוא שגורם להן למחוא כפיים להילארי: אם מדובר באנשי שלומנו – אנו נחריש גם כאשר זה פוגע באג’נדה שאנחנו לכאורה נורא מאמינים בה. הילארי לעולם לא הייתה הופכת לדמות לאומית לולא נישאה לגבר ש”עשה את זה”. הילארי הבליגה על רדיפת מתלוננות נגד בעלה, וקיבלה כסף ממשטרים מדכאי נשים שאין דומה להם בעולם כולו. להציג את המועמדות שלה כמשהו שמקדם את מעמד האישה באופן כללי, זה טרגדיה לתנועה הפמיניסטית, ויריקה בפרצוף של אלה שלחמו למען זכות בחירה ל-כ-ל הנשים (כולל אלה שמלים אותן או אוסרים עליהן לנהוג בימים אלה ממש…).
חשבתי שהתזה שלך היא שאובמה (המוסלמי-השחור-טפו) זרק את סעודיה ומצרים לכלבים והרס את היחסים איתן. עכשיו אתה בא בטענות לקלינטון על זה שדווקא יש לה יחסים עם סעודיה?
נ.ב. אתה תמיד יכול להצביע לגארי ג׳ונסון.
יואב, לא סיכמנו שצריך לקרוא מה אני כותב, ולא מה אתה חושב שאתה מבין?
כשתמצא היכן טענתי שאובמה מוסלמי, נוכל להמשיך משם הלאה…
אני לא הוא. באמת. מהעובדה שנטפלת לסוגריים אני מבין שאתה מסכים עם השאר?
באמת-באמת? באמת התורה? באור שאתה רואה? בעיניים שלך?:)
יואב, ודאי שאתה לא הוא. אתה זה אתה…
מהעובדה שהגבתי לשטויות שבסוגריים, אתה יכול להסיק שהגבתי לשטויות שבסוגריים. כל מסקנה נוספת שלך היא המשך שגרתי של הנטייה שלך להבין מה שבא לך, ולא מה שכתוב.
רק כדי להרגיעך – אובמה אכן חירבן את היחסים עם סעודיה ומצרים. העובדה שהילארי מסכימה להתעלם מהעוולות שגורמים הסעודים לנשים, ממש לא מלמדת על כך שכנשיאה היא תעשה תפנית פרו-מערבית. היא בסה”כ מלמדת שאין גבול תחתון לחוסר המוסריות שלה. מה יקרה אחרי שתיבחר, אם תיבחר? סביר להניח שהיא לא תהיה גרועה מאובמה, שכן זה באמת קשה. השאלה היא עד כמה היא יכולה להתרחק מהמורשת הזוועתית שלו, והתשובה לכך היא שכנראה לא מספיק, לאור התלות האדירה שלה בו.
ראיית העולם שלך כל כך חד מימדית שכל מי שלא מסכים איתך חייב להיות אותו בנאדם (ליואב שהתווכח איתך בזמנו יש הרבה מן המשותף דווקא איתך ברמת האישיות הדוגמטית). יש לך ידע מאוד נרחב אבל אתה כל כך זחוח שאתה לא מוכן להודות שלפעמים אתה טועה, לא עקבי או שהמציאות לפעמים לא מתנהגת כמו שהדעה הפוליטית שלך אומרת שהיא אמורה להתנהג. במקרים האלה אתה פשוט יוצא עלוב ונלעג.
אז שתדע ששוב טעית, זה קורה לא מעט ואם אתה בנאדם אמיתי ולא יחצן של איזשהו גוף פוליטי אז אולי תוריד קצת ברמת הזחיחות ותוכל לראות את זה.
למה רק “לא מעט”? אני תמיד טועה. הנה, למשל, דקלמת את הטקסט-היואבי המעניין על “מוסלמי-שחור-טפו”, וברור שזה לא מוכיח בוודאות שאתה זה אכן הוא, ובהחלט ייתכן שאתה מעתיקן-קלישאות אחר, והייתה טעות מצדי להניח שרק בגלל שכתבת את אותה השמצה אווילית, הרי שאתה חייב להיות הוא.
ראיית העולם שלי היא לחלוטין חד מימדית, שכן אני מעדיף ללמוד נושא לפני שאני חש צורך לדקלם שטויות לגביו. זה שונה לחלוטין מהגישה המקובלת בשמאל, שמעדיפה לא להכיר נושא ולדקלם את מה ששמעתי בטלוויזיה (“היי, כל מי שחושב שאובמה הוא כשלון מהדהד, הוא גזען שחושב שאובמה הוא מוסלמי”). זוהי ללא ספק תפישה מעמיקה של המציאות, שמסבירה ללא ספק את ההישגים הכבירים של תפישת העולם הזו, מבנגאזי ועד שארלי הבדו.
להיות מוגדר כעלוב ונלעג ע”י מישהו שמנהל ויכוח עם דעות שהוא ממציא לי, במקום להתייחס למה שאני כותב בעברית שווה לכל נפש, זה לא כזה עלבון נורא.
לסיכום, ייתכן שאינך יואב, אבל הדמיון הוא כ”כ גדול, שזה לא באמת משנה. הקופי פייסט הוא אותו קופי פייסט.
ליברמן מתחיל בחיסול החמאס
חשיפה: שינוי בהוראות הפתיחה באש באיו”ש: לא יורים במחבל שנמלט
https://www.0404.co.il/#/post/5757d57bf5ca2b58057b23ce.html
למה אתה עוסק בזוטי דברים בשעה שאנו בתקשורת נעלבים נורא בשם דרעי וש”ס, עקב דבריו המזעזעים של רמי סדן?!
אצלנו בתקשורת, שכפי שהבהיר מתן חודורוב, אין מקום “לגזענות, התנשאות ואליטיזם”. ולכן, כשירון לונדון סיפר שבשב”ס מועסקים רק אחמד ובוזגלו, כי אשכנזים אינם כלאים מטבעם – מיהר חודורוב לצאת בהבהרות נרגשות כנגדו, שכן אין מקום לכאלה דברים בתקשורת בכלל ובערוץ 10 בפרט.
הקלה בהוראות הפתיחה באש היא עניין מתבקש לאור העובדה שלאחרונה יותר מדי מחבלים נהרגים ע”י כוחותינו, ואז גדעון לוי צריך לכתת רגליו עד לבתיהם עם מתורגמן-מטעם, ולייצר עוד כתבה ועוד כתבה על חילמי הפעוט, שהיה על סף קבלה ללימודי רפואה בג’ונס הופקינס (לו רק ידע אנגלית, קרוא וכתוב או מה זה ג’ונס הופקינס), כאשר חייל ישראלי רצחני ירה בו, בעודו משוטט לתומו ליד עמדת צה”ל, ובידו סכין מטבח ענקית (בה התכוון להשתמש לצורך תרגול ניתוחים עתידיים שהיה מבצע כנוירו-כירורג בעל שם עולמי). הקלה בהוראות הפתיחה באש, תביא לעלייה עצומה בהיקף ההשכלה ברשות הפלסטינית, תעודד שגשוג כלכלי, שבתורו יחזק את הדו קיום ואת השלום.
אגב, לפי הכתבה, כבר עשו ניסיון כזה בשנה שעברה, והחשיפה הביאה לביטול היוזמה הנאורה. יש להניח שגם הפעם הרוח הפאשיסטית שמביאה לשיפוץ בתיהם של חיילים רצחניים שנפצעים בקרב, תגרום לביטול הוראת השעה המתקדמת והליברלית הזאת. חבל.
זו טקטיקה מזהירה. חמאסניק שזרק בקבוק תבערה/דקר/דרס מקבל חסינות והופך לרופא בוגר ג’ונס הופקינס. גם חסכו כדור, לוויה, קבורה ופקולטה לרפואה וגם הפכו חמאסניק לחסיד אומות העולם. היידה איווט.
אין ויכוח.
עם זאת, אני רוצה לציין ששנינו סטינו מנושא האשכול (אני האשם הראשי), שעסק בניפוץ תקרת הזכוכית בידי נשים חלוצות.
מתוך רצון לשוב לעסוק במה שחשוב באמת, אני רוצה להציג לציבור את החלוצה פארווין רפיק מפקיסטאן, אשר שרפה למוות את הבת שלה, זינאת רפיק. פארווין כעסה על זינאת שנישאה לבחיר ליבה מבלי לקבל רשות מהמשפחה. המעשה של פארווין עלול להיחשב למעורר פלצות בקרב גזענים מתלהמים, אבל האמת היא שמדובר במעשה נדיר מאין כמותו: בתוך המיזוגניה שמונעת מנשים ליטול חלק במנהג המקסים של רצח על רקע כבוד המשפחה, קמה אישה אמיצה ואמרה “עד כאן! גם אני רוצה להרוג את בתי!”. אמרה ועשתה. נכון, היא נעזרה בבנה אחמד, אבל היוזמה הייתה כולה שלה.
זינאת רפיק היא אחת מאלף נשים שנרצחות בפקיסטאן מדי שנה על רקע כבוד המשפחה, אך בעוד שברוב מוחץ של המקרים, היוזמה והביצוע הם בידי האח/האב/בן הזוג, במקרה של פארווין, ישנה גיבורה אישה.
** מתוך הנחה סבירה לגמרי שיש מי שיבינו לא נכון (בין אם כתוצאה מבחירה לעשות כן, ובין אם כתוצאה מלקות מרשימה בהבנת הנקרא), אני נאלץ להבהיר מראש: רציחות על רקע כבוד המשפחה הן תופעה מחליאה (כמו גם מילת נשים וסחר בנשים, ושאר תופעות שהעולם המוסלמי התברך בהן). הטקסט הנ”ל לועג לתופעה הPCית של טמינת חול ביחס לתופעה והצגת כל ביקורת על החברה האסלאמית, כגזענות ואסלאמופוביה. הטקסט בעיקר לועג לנשים שזועקות יומם ול יל על קיפוח והדרה, בעודן מתעלמות מהמקרים המחרידים ביותר על פני כדור הארץ של פגיעה בנשים על רקע מגדרי.
אני מתנצל מראש בפני אלה שהבינו מלכתחילה מה אני רוצה להגיד, וההערה הזו מיותרת מבחינתם.
האם אתה כופר בזכותה של אשה נשואה לחסל נשים שהטרידו מינית את בעלה?
אני תומך בזכותה של הילארי, פורצת תקרות הזכוכית, לוחמת השיוויון, נציגת מעמד הפועלים ובני המיעוטים, לעשות ככל שתחפוץ – כי ברור שרק האינטרס הציבורי לנגד עיניה. גם כאשר אנחנו ההדיוטות חושבים שהיא דואגת רק לעצמה, הרי שבפועל היא משלמת מחיר אישי כבד ופועלת ללא לאות ומאחורי הקלעים, למען האנושות כולה בכלל, ולמען מוכי הגורל בפרט.
כשם שחדי הקרן והדרקונים לא הצליחו לחסל אותה בסרייבו, כך ייכשלו גם הפעם במזימותיהם השפלות.
אורי- אתה תותח…
בדיוק קראתי על הגברת הכבודה ששרפה את בתה. לא ייאמן.
אגב פקיסטן: איך זה שהיא לא מעורבת בסוריה? למה נגרע חלקה?
פקיסטאן בקושי מסתדרת עם עצמה. סוריה זה קצת גדול עליה…
מדובר במדינה רבת לאומים, ומלאה במוסלמים תוססים מכל המינים והסוגים.
באופן טבעי לדת השלום, נוהגים הללו להדר במצוות שחיטת איש את רעהו למען חיסול הכופרים והשלטת האסלאם על העולם כולו. במצב כזה מתקשה הממשלה לשלוט במחוזות השבטיים ובדר”כ נותנת להם לנהל את עצמם בהתאם לאורח חייהם ולתרבותם המיוחדת והמקסימה. נכון, פה ושם מישהו שורף את אשתו או את הבת שלו (או כמו במקרה שלפנינו, אישה גיבורה מנפצת מיתוס ומצטרפת גם היא לשורפים והשוחטים, ומראה שאכן נשים יכולות לעשות כל מה שגברים עושים), אבל זה מחיר קטן בהשוואה לתחושת ההתעלות שנובעת מכך שמאפשרים לתרבויות עתיקות יומין לקיים את מינהגיהן המיוחדים ללא כל הפרעה קולוניאליסטית מתנשאת.
נתי, עליך לזכור שאנו במערב לא צריכים לשפוט תרבויות אחרות, ושכל התרבויות שוות זו לזו, וכשם שאנחנו מגרישים דחייה מחלק ממינהגיהם (כריתת דגדגן, רצח בנות/אחיות/אמהות), כך גם הם לא מתלהבים מהרעיון של שתיית יין קידוש, למשל…
*ושוב הבהרה – כן, יש הבדל בין תרבויות, והעובדה שאנשים שמחזיקים מעצמם נאורים, מוכנים להעלים עין מתרבויות שתולה חד-מיניים ממנופים, שורפת נשים ומאמינה במכירתן וקנייתן (תופעה שקיימת בנגד באופן נרחב, כולל בתוך מפלגה בכנסת שמוגדרת כחלק מ”מחנה השמאל מרכז”), היא טרגדיה אמיתית. כל הPC בעולם לא יצליח לטאטא את החרפה של פמיניסטיות שמחרישות לנוכח המתרחש בעולם המוסלמי בכלל, ובמגזר הערבי בתוך ישראל בפרט.
הארץ בעוד שיא אירוני:
“טראומה, מה פתאום טראומה?”
ריאיון משנת 2005 שפורסם שוב היום עם אנתרופולוג מאוניברסיטת בן גוריון שמתייחס לעקירות מימית וגוש קטיף. האנתרופולוג, ד”ר מיכאל פייגה, עצר אתמול בגופו קליעים לא טראומטיים.
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1499988
אחרי המלחמה של שוקן (דב אלפון) בביבי, הנה התגובה. לא לוקחים שם שבויים
https://www.facebook.com/100012382125699/videos/vb.100012382125699/121708438251893/?type=2&theater