הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
נתחיל מההתחלה. ביום א׳ בערב, נאם שר הבטחון ואמר דברים, אשר לטעמו, היו מאוד שגרתיים, אפילו מובנים מאליהם:
״לקצינים: אמרו אשר את על לבכם, גם אם אינכם מן הזרם המרכזי״ או ״היו אמיצים לא רק בשדה הקרוב אלא גם סביב שולחן הדיונים״ ועוד:
יעלון דורש מהקצינים: אמרו את שעל ליבכם. גם אם אינם חלק מהזרם המרכזי או חולקים על עמדות ורעיונות שהפיקוד הבכיר או הדרג המדיני אימצו
— Gili Cohen (@gilicohen10) May 15, 2016
יעלון: הוסיפו להיות אמיצים לא רק בשדה הקרב, אלא גם סביב שולחן הדיונים. צבא טוב הוא צבא שמפקדיו חשים בטוחים ביכולתם לומר את דעתם בכל עת
— Gili Cohen (@gilicohen10) May 15, 2016
יעלון: המשך הפגיעה בחוסנם הערכי והמוסרי של צה"ל ושל החברה הישראלית, תהיה הרת אסון למדינת ישראל
— Gili Cohen (@gilicohen10) May 15, 2016
עוד באותו הערב, היה ברור שמדובר בנאום תשובה לקמפיין המתנהל על ראשו של שר הבטחון בחודשים האחרונים. ובכל זאת, מבחינת יעלון, לא נאמר שום דבר מסעיר או חריג. ההודעה על הזמנה לפגישה אישית עם נתניהו, למחרת בבוקר נתפסה בעיניו כשגרה.
מי שניסה לברר אם מדובר בשיחת פיטורין – קיבל תשובה שלילית. זה בכלל לא הכיוון, נאמר.
השבועות האחרונים הותירו תחושה חמוצה. שר הבטחון הובל אל המזבח. לא שה תמים, אלא שור גדול, עם קרניים. מי היה מאמין שכעבור חמישה ימים בלבד, המחליף של שר הבטחון יהיה יהודה גליק, מי שמקיים במשך שנים את תרגולות הקרבת קרבן הפסח, עם שחיטת הכבש, הגעגועים להר הבית וכל המשתמע מכך.
הלך השור עם הקרניים ונכנסו עזים שעירות ורועשות. פעיית עזים בדרך להר הבית תהיה חלק מלא משלטון הליכוד בכנסת ה 20 וממשלה ה 34.
ראש הממשלה הקריב (עבור אלוהיו?) את השר ההגון, הבטוח, המנומס, והמנוסה מכל שריו. והכל עבור מה? עבור הגדלת הקואליציה שלו מ 61 ל 65 וחצי כי מי באמת יכול לספר את חלק מחברי הכנסת שלו המתנהגים מדי יום כבהמות מרעה)
יעלון נפרד בנאום רהוט וחשוב מן התפקיד. בלי להתחנף לציבור ובטח לא לעמיתיו לסיעה, בלי לייפות את המציאות, הוא פשוט הבין את הקמפיין נגדו בחודשים האחרונים, וקם והלך.
יאמר: החיבוק החם שקיבל ליברמן (שר הבטחון המיועד) מאנשים בצמרת הפוליטית, כמו משה כחלון או איילת שקד – נראו בעיני מוזרים. כה מהר הם מוכנים להשליך שר בכיר בממשלה עבור עוד כמה כסאות עלובים ושבורים? הם השליכו את הפגר של יעלון הצידה לצידי הכביש, כאילו באמת היה מדובר רק בבהמת-מסע ולא באדם בשר דם, היושב איתם באותה הממשלה ואמור להוביל בידיים עדינות את המצב הבטחוני הכי רגיש בעולם.
כחלון יזכר כמי שהתלהב מן ההזדמנות. זורקים שר בטחון, מכניסים פיל במקומו. האח, הידד, העיקר שיעבור התקציב הדו-שנתי. זו היא ראייה צרת אופקים בנוגע לעתיד של המדינה. בטח לא מנהיגות. מילא נתניהו, לאף אחד בציבור כבר אין ציפיה ממנו. אבל האם כחלון לא קיווה להיות גורם משפיע על המדינה? והרי זה ברור, כפי שהודח ונשלח לאופוזיציה יאיר לפיד, ככה יחכו גם לכחלון בפינה.
נתניהו מפטר ומעיף, מדיח ומחליף – הכל לפי גחמות הרגע בלי מחשבה תחילה. זו הממשלה שכחלון חש גאה לשבת בה? מי שעד לפני יומיים סיפר לכולם כמה הוא רצה את מפלגת העבודה המתונה בממשלה, וקפץ על ההזדמנות לשלב את ליברמן בלי להניד עפעף. העליבות בתפארתה. כך גם לגבי שקד ובנט, היריבים המושבעים. במקרה שלהם, ניתן לעשות להם הנחה קלה, על כך שמדיניותם הגלויה היתה הרבה יותר ימנית מיעלון. האחרון אף לוטש עיניים לתפקיד שר הבטחון. ובכל זאת: האם אינם מבינים שחוץ מן הימין הלוהט, המשיחי הקיצוני חיים במדינת ישראל עוד כמה אנשים שזקוקים ליד יציבה, המשכיות ומחשבה נבונה?
הפרשן חנן קריסטל אמר היום ברשת ב׳, שהיום היה סוף דרכה של ממשלת נתניהו הרביעית והתחילה הממשלה של נתניהו-ליברמן החדשה. תחושת הבטן (ואני רוצה להיות זהירה ולא לעסוק בנבואות יותר מדי) היא שיום שישי ה 20 במאי, היה סוף דרכה של הממשלה ה 34. נקודה.
טל, דבריו של בוגי על הבעת הדעה חופשית של קצינים גרמו לי (שוב) לפרץ של נוסטלגיה גרפומנית.
התקופה היא המאה הקודמת, טירונות צנחנים אי שם, מסדר שימון שמירה של מחלקה 3.
הסמל: “לפני שאני משחרר אתכם יש למישהו טענות או מענות? מותר להגיד הכל, דברו חופשי”
איש במחלקה אינו מעז לזוז למעט חייל צעיר שמצביע
סמל: “חייל צעיר, מי אם לא אתה יתקן את הצבא, קדימה הסתער”
חייל צעיר: “המפקד הסמל, למה אין מפיות בחדר אוכל?”
סמל: “תן לי כמה שעות לבדוק עם הרמטכ”ל ואז אחזור אליך. משוחררים”
3 שעות מאוחר יותר המחלקה מוקפצת ועומדת במסדר של אחד על אחד. כולם סובלים ונאנקים חוץ מחייל צעיר שעומד בצד כפי כפי שהורה החניך התורן. לאחר מספר דקות מגיע הסמל.
סמל: “חייל צעיר, יש לי תשובה בשבילך מהרמטכ”ל. 30 שניות היית כאן עם שני קיטבגים שיעזרו לך להבין אותה וגם לזכור אותה להבא.”
חייל צעיר (עם הקיטבגים): “מוכן המפקד הסמל”
סמל: תתחיל להקיף את המחלקה בריצה, נשק בטול תוך שאתה צועק את תשובת הרמטכ”ל לחברים שלך -צנחנים הם לא טייסים-”
לקח למחלקה 3 כחצי שעה להבין ולהפנים את עניין הבעת הדעה בצה”ל.
אתה מבלבל בין הבעת דעה לגיטימית (לימין אסור למשול אם זכה בבחירות, ואם העז לנסות, הרי שזה תהליך נאצי לגמרי) לדעה לא לגיטימית (למה אין מפיות בחדר אוכל).
השמאל, שהיה מוכן לקרוע את יעלון, ברגע שיתפרסם הדו”ח הביקורתי על “צוק איתן”, מתוך רצון להכנס בביבי, איבד את ההזדמנות הזו עכשיו, כשבוגי הצטרף למחנה המשיחים-לעת-עתה.
מג”ד צנחנים במילואים (עורך דין באזרחות) מסיים תדריך על הוראות פתיחה באש: תמיד עדיף עורך דין על חזן. זה כשר אצל יעלון/אייזנקוט/גולן?
שאלה מצויינת – ועצם העובדה שאין תשובה חיובית חד-משמעית לשאלה הזו, מלמדת על הסיבה בצורך בחידוד הקודים האתיים והערכיים של צה”ל (בסגנון חוקי הרובוטיקה של אסימוב, כדי שיהיה מה-זה פשוט) :
1. מטרתם של כוחות הביטחון וההצלה (צה”ל, שב”כ, מוסד, משטרה, שב”ס, כב”א, מד”א) היא הגנה על אזרחי ישראל.
2. לשם השגת מטרה מס’ 1, דהיינו הגנה על אזרחי ישראל, כוחות הביטחון צריכים להיות נכונים לסכן את עצמם.
3. במידה וניתן להשיג את מטרה 1 באופן שלא יסכן את כוחות הביטחון, אך כן יסכן אזרחי אוייב, יש להעדיף את כוחותינו בכל מקרה ומקרה. אם ניתן להשיג את ביטול הסיכון לאזרחינו וכוחות הביטחון שלנו, מבלי לסכן אזרחי אוייב, מובן שיש להעדיף אופצייה זו.
4. במידה וניתן לתפוס לוחמי אוייב בחיים, מבלי לסכן אזרחים שלנו, אנשי כוחות ביטחון שלנו, או אזרחי אוייב – יש להעדיף אופצייה זו. במידה ואין דרך לתפוס אותם בחיים, מבלי לסכן את אחת משלוש הקבוצות שהוזכרו – יש לנטרל את לוחמי האוייב.
זה הקוד האתי היחיד שיכול לשכנע לוחמים ובני משפחתם לחשוב שהם לא כלי משחק פוליטי של כל מיני נאורים-בעיני-עצמם.
אין שום דבר נאור בלסכן חיילים בן 19, רק כדי למנוע סיכון מבני משפחה של מחבל שמגינים עליו בגופם.
ראשית, אני רוצה לברך אותך על תחזית שלך בוודאות תתקיים: מתישהו בשלוש השנים הקרובות, הממשלה ה34 תגיע אל סוף דרכה, ואני מעיד שאת הראשונה שחוזה זאת.
ביבי הזה, ששוב פועל בלי מחשבה, עומד בראש ממשלה רחבה יותר מזו שעמד בראשה אתמול, יריביו משמאל עסוקים בלייצר קואליציות משעשעות של בוגי-בוז’י-ציפי-כחלון-זהבה-זועבי, ומאמינים שהציבור ירוץ לתת אמון בעניין הזה.
במקום לעסוק בביבי, שלא לומד כלום, אולי הגיעה העת להסתכל במראה ולתהות איך קורה שכל פעם מחדש אתם ממציאים לעצמכם משיח חדש (ורטר היום נטש את אשכנזי והניף את נס המרד בשם יעלון), וכל פעם אתם מופתעים לגלות שרוב הציבור (אותו אתם מגדירים בנימוס כ”לא-שפוי”) מתעקש לא להקשיב לעצות המצויינות שלכם.
אני לא נביא גדול, אלא סתם יודע חשבון פשוט. יש יותר ימנים משמאלנים. הימין לא קרוב לאבד את השלטון, ואחרי המשיח הלבן החדש, תמצאו משיח אחר, וגם לו תשכחו מה הוא אמר עליכם, אגב לגלוג על ביבי שיושב עם אנשים שאמרו עליו דבריו לא יפים…
העובדה שאין הפנמה שמה שאמר יעלון, החל מחשיפת תחקיר חסוי (עניין לא חוקי, שלו היה נעשה למען הימין ולא למען השמאל, היה מעורר בתקשורת קריאות להדחתו), דרך גיבוי לנאום הזוי של קצין בכיר שהשווה בין תהליכים בישראל לתהליכים ברמניה הנאצית (נאום שנישא לכבוד יום השואה…) וכלה בקריאה לקצינים (פקידים ממונים בשירות המדינה, בסופו של דבר) לחלוק בפומבי על נבחרי ציבור. העובדה שאנשי המחנה שכל הזמן מכנה עצמו בשם “דמוקרטי”, “ליברלי”, “פלורליסטי”, ועוד כל מיני שמות מצחיקים, הביעו תמיכה תמיכה נלהבת בעניין זה, עד כדי קריאה של חלקם להפיכה צבאית, היא טרגדיה-קומית כשלעצמה (הפן הקומי נובע מכך שהשמאל יכול למצוא המון תומכים בדרגות הגבוהות, אבל משום מה כל פעם שסופרים קולות חיילים, מספר המנדטים שלו יורד – ובכ”ז חלק מאנשיו מפנטזים על הצבא הזה שילמד את הימנים החצופים לקח, על העזתם לנצח שוב בבחירות…).
אני רוצה לסיים בברכה על לידתו הרשמית של המשיח החדש. מי יודע, אולי לידתו תאפשר לך לעשות סיור נוסף בבת-ים, סיור שבמהלכו תיחשפי בכ”ז לכמה בוחרי ליכוד…
אורי, אתה הסממן לתהליכים עוכרי השלווה שעליהם דיבר סגן הרמטכ”ל. אתה הוא חלק מהמיעוט הקיצוני שעליו דיבר שר הביטחון בנאומו במכללה לפיקוד ומטה לפני שבוע: “חודשים האחרונים אנו מוצאים עצמנו נאבקים מול מיעוט קיצוני, הפועל בשטח וברשתות החברתיות. חלקו הסתנן גם לזרם המרכזי בחברה, בכסות ובמסווה, והוא מנסה להשפיע על דמותו ועל ערכיו של צה”ל. זהו מאבק משמעותי מאין כמותו, אולי החיוני והחשוב ביותר מזה שנים ארוכות. לא רק על דמותו של צה”ל, אלא גם על דמותה של החברה הישראלית. המשך הפגיעה בחוסנם הערכי והמוסרי של צה”ל ושל החברה הישראלית, תהיה הרת אסון למדינת ישראל. אודה בפניכם כי הנושא מדיר שינה מעיניי, אך הוא גם גורם לי להיות נחוש במאבק הזה.” אתה הוא חלק מהפאשיזם שיפורר את צה”ל ויביא לאובדנה של מדינת ישראל.
אני זה חלק מהפאשיזם, שכן אני תומך בכיבוד פסק דינו של הבוחר – בעוד שאתה דמוקרט נאור, מכיוון שאתה תומך בפוליטיזציה של הצבא, ואולי אף בהפיכה צבאית. הגיוני כמעט כמו לתת נשק לעראפת ולצפות שיילחם בטרור עבורנו. אין ספק, הלוגיקה שלכם ממשיכה בעקביות באותו מסלול מזהיר שמביא כה רבים מכם להצטיין בחוג לספרות השוואתית…
Seriously, “השר ההגון, הבטוח, המנומס?”
אני מבין שהכל בהשוואה לשרים האחרים, אבל בכל זאת, האיש קרא לקרי “משיחי ואובססיבי” ולשוברים שתיקה “בוגדים” – נכון או לא, זה בטח לא “מנומס והגון”.
רק חבל שבמקום השמאלני הזה לא נכנס מישהו ימני אמיתי לכנסת, ואנחנו נאלצים להסתפק ביהודה גליק שהזדעזע מהחייל הרוצח. עוד שמאלני, שעם אמירות כאלה ספק אם יסיים קדנציה. למה הוא לא דיבר עם אבא של החייל קודם?
מתי, מתי כבר יהיה לימין רוב אמיתי, ואז הוא באמת יוכל לבצע את כל המהלכים הנפלאים שהוא באמת רוצה?
אורי, תיקון טעות קטנה: בבחירות האחרונות קולות החיילים הכניסו לכנסת לא אחרת מאשר אהובת ליבך, מושא הערצתך, מקור הסמכות המוסרית שלך: ח”כ תמר זנדברג. בכך החיילים הנחמדים השאירו בתפקידה גם את סגנית אלוהיך, זהבה גלאון.
תיקון טעות חביב – החיילים בסה”כ דפקו לערבים את המנדט ה14, והכניסו מנדט נוסף לליכוד. מרצ נהנתה, אחרי קולות החיילים, מהסכם העודפים עם העבודה, וקיבלה עוד מנדט.
בכל מקרה, יואב, עוד לא צריך להתייאש – אולי יקשיבו לך ולצבי בראל ויעשו הפיכה צבאית (או לפחות את הגירסא של הפיכה צבאית שיכולים תומכי השמאל הקיצוני בצבא לחולל – משהו בסגנון, השתלטות על תחנת רדיו ביפון ושידור תעמולה של שמאל, מהסוג שהיא משדרת בעשורים האחרונים…).
” נאם שר הבטחון ואמר דברים, אשר לטעמו, היו מאוד שגרתיים, אפילו מובנים מאליהם: ״לקצינים: אמרו אשר את על לבכם…”-
הרי זאת הבעיה של יעלון, שבמקרה זה, כבמקרים אחרים (כשגרם לנדויו ע”י האמריקאים), הוא לא היה מסוגל להבין את המשמעויות של דבריו שלו. בנדון שלנו הוא אמר לקצינים לאמר את שעל לבם, והוא אמר זאת אחרי דבריו של סגן הרמטכ”ל, שלגביהם הוכח שהם שמשו חמר בערה להסתה בחו”ל נגד מדינת ישראל, ובעקיפין נגד ממשלתה הנבחרת, כלומר דבריו של סגן הרמטכ”ל הושמעו בפני פקודיו והיו בעלי הכח המוכח להסית נגד הממשלה הנבחרת ונשמעו כהסתה של הצבא נגד הממשלה (במקרה או שלא במקרה, באותו זמן שגם צבי בראל, במאמרו במסיתון “הארץ” פרט מדוע, לדעתו, המטכ”ל יגיע למסקנה שעליו להגן על הדמוקרטיה, כמו בטורקיה, בדרך של הפיכה צבאית), ואז יעלון, במקום לעשות את שנאלץ לעשות בפגישה עם נתניהו ולהסכים שכיון שהצבא כפוף לממשלה לא תושמע בקורת של קצינים על נבחרי הצבור אלא “בפורומים המתאימים” נתן אז גבוי לאותו סגן רמטכ”ל שלא הבין שהוא אומר דברי המרדה. שוב הוכיח יעלון שהוא לא מבין מה הוא אומר.
טל,את חייבת לעבור מתחושות בטן (ומשאלות לב…) לאנליזה רציונלית. הממשךה עכשיו יציבה, תקציב דו שנתי עובר. הממשלה הזאת מוגנת בשנתיים הבאות אם לא הבנת
למה אתה רוצה לקלקל לנו, איתי?! כל הכיף פה (וברוב כלי התקשורת עתירי הפרשנים) זה הנטייה הנפלאה לערבב בין פנטזיות לבין הסקת מסקנות. לולא נטייה זו, ליל הבחירות של 2015, היה משעמם רצח, שכן הוא נפתח עם מדגש של נצחון ימין (בהפרש מינימלי), והסתיים בתבוסה מהדהדת של השמאל. לולא אותה נטייה מופלאה לערבוב נטיית לב עם עובדות, לא היינו זוכים להינות ממופע האימים של רביב דרוקר שהרכיב לנו את ממשלת איימן עודה, אריה דרעי, ליברמן, חרדים, ש”ס ומרצ…:)
אני תמיד משועשע מהפאתוס של ניצחון הימין על התקשורת הסקרים והשמאל בבחירות האחרונות כשכל מה שקרה זה סחף בתוך הימין ממפלגות הלווין של הליכוד לליכוד עצמו (בעיקר מבנט שדימם מנדטים)
זה שפרשנים (דרוקר אהמ..) בירברו את עצמם לדעת עם קואליציות בלתי אפשריות לא באמת אומר שהיה מהפך בבחירות האלה, גם בהשוואה לסקרים שטעו במפת הגושים בכ-3 מנדטים (כשכולנו יודעים שמה שחשוב זה הגושים ולא כמה כל מפלגה קיבלה)
אמנם הפסד אבל לא תבוסה מהדהדת
אני שמח שלא רק אני משועשע. חשוב שכולם יהיו משועשעים – זה טוב למוראל.
עובדתית, מי שצרך תקשורת בחודשים, שבועות, ימים, שעות, דקות ושניות שקדמו לבחירות, למד בכל יום כמה ביבי הוא אסון, כמה הוא עומד להפסיד, וכמה טוב שהוא עומד להפסיד.
ההונאה העצמית הזו הביאה לטעות בסקרים, שנגררה והייתה לטעות ענקית גם במדגמים עצמם. אפשר כמובן לטעון שבעצם בכל מקרה הימין היה מנצח, ואכן כל הסקרים הראו שלמפלגות שמיוצגות בקואליציה הנוכחית, היו יותר יותר מנדטים מאשר לגוש שמאל-ערבים, אלא שזו דרך בעייתית להסתכל על הסיפור: כל הטענות על יכולת בוז’י להרכיב קואליציה, נגזרו מכך שמפלגות ימין כמו ליברמן, כחלון והחרדים, ירגישו בנוח לחבור לבוז’י אם מפלגתו תהיה הגדולה ביותר באופן מובהק. הדבר הזה הוביל למהלך של בוז’י נגד יאיר לפיד ומרצ, ולמהלך מקביל של הליכוד נגד ליברמן, ש”ס ובעיקר בנט. כל אחת מהמפלגות מקסמה את כוחה בתוך הגוש שלה, וכל אחת מהן הגיעה למעט פחות ממחצית הגוש, והפער של 14 מנדטים בין שני הגושים, הוא אכן קצת יותר מכפול מהפער בין שתי המפלגות הגדולות (פער גדול פי ששה מזה שהופיע במדגם האופטימי ביותר מבחינת הליכוד בליל הבחירות…).
כל הסקרים והמדגמים סקרו גם את שאר המפלגות, ואף לא אחד מהם חזה שהליכוד יצליח כ”כ, מבלי לעשות מאמץ מינימלי מלשבור למרכז (אדרבא, התירוץ הראשי של השמאל לתבוסה היה שביבי הרשע ניצל את זה שהעם פה הוא נורא גזעני וסתם שונא את הערבים, ולכן נגרר לתעמ ולה של אחוז הצבעה גבוה בקרב ערבים).
הליכוד ניצח מכיוון שרוב הציבור הוא ימני. זה לא סוד ולא מפתיע, ומי שרוצה הדגמה לכך, צריך פשוט לראות איך התקשורת כל הזמן מנסה לחטעון ש”המרכז” הוא חלק מגוש השמאל-ערבים, תוך המצאת השם היצירתי “גוש המרכז-שמאל”, שכולל את כל מה שבין יאיר לפיד לחנין זועבי. לגוש הזה מנסים כל פעם לצרף יוצאי ליכוד, פעם זה כחלון, ואני מניח שבפעם הבאה זה יהיה ניסיון למציא מפלגה של סער ובוגי. אתה מבין, הימין יכול לנצח בלי עריקות משמאל – בעוד שלשמאל אין אופציה כזו, וגם אז זה בדר”כ לא מספיק.
מתבקש למצוא כינוי אחר.
לכל אלה מהימין שמגיבים כאן ב”אומץ” אבל מפחדים להציג את שמם האמיתי, אתם הסממנים לתהליכים עוכרי השלווה שעליהם דיבר סגן הרמטכ”ל. אליכם התכוון סגן הרמטכ”ל: אתם אנשי שנאת הזר (גזענים), אתם חלק מהנתקרנפות (חלק מהאספסוף) ואתם המתחסדים שיצדיקו כל מעשה שנעשה כלפי אזרחים חפים מפשע. אתם חלק מהמיעוט הקיצוני שעליו דיבר שר הביטחון בנאומו במכללה לפיקוד ומטה לפני שבוע: “חודשים האחרונים אנו מוצאים עצמנו נאבקים מול מיעוט קיצוני, הפועל בשטח וברשתות החברתיות. חלקו הסתנן גם לזרם המרכזי בחברה, בכסות ובמסווה, והוא מנסה להשפיע על דמותו ועל ערכיו של צה”ל. זהו מאבק משמעותי מאין כמותו, אולי החיוני והחשוב ביותר מזה שנים ארוכות. לא רק על דמותו של צה”ל, אלא גם על דמותה של החברה הישראלית. המשך הפגיעה בחוסנם הערכי והמוסרי של צה”ל ושל החברה הישראלית, תהיה הרת אסון למדינת ישראל. אודה בפניכם כי הנושא מדיר שינה מעיניי, אך הוא גם גורם לי להיות נחוש במאבק הזה.” אתם המוסתים ע”י ראש הממשלה הפאשיסטי הראשון של מדינת ישראל. אתם חלק מהפאשיזם שיפורר את צה”ל ויביא לאובדנה של מדינת ישראל.
אוקיי, הסברת לנו מי אנחנו, יוסי, ותודה על כך. עכשיו הגיעה העת לפתרונות – מה צריך לעשות בנו, ואנא אל תחסוך בפרטים. האם יש לנקוט בשיטות סטאלין, או להיות עדין כברז’נייב? האם יש להיות פול פוט, או להיות רכרוכי כאסד האב? זכור, יוסי – גורלה של האומה כולה תלוי בעניין!
ובמעט רצינות – אין דבר נלעג יותר מאנשים שמזדעקים בהיסטריה נגד ליברמן כשר ביטחון, שתי שניות אחרי שהיה שותף רצוי בכל קואליציה שלהם (כולל בתפקיד של שר ביטחון, ע”ע מאמרו של דרוקר על תכנון ממשלת לפיד-בוז’י-ליברמן), ומדברים על פאשיזם עקב ביקורת על התבטאויות פוליטיות של קציני צבא (פחות משנתיים אחרי שעשו לינץ’ במח”ט גבעתי, שפרסם פקודת יום שאותה הם שנאו) – ובטוחים שהם מייצגיה של הדמוקרטיה, הליברליזם, הפלורליזם, הנאורות והקידמה.
וסתם טיפ – הניסיון לסתום פיות (“אתם מפחדים להציג את שמכם האמיתי”), הוא מאפיין מקורי במיוחד למי שרואה עצמו כפלורליסט ודמוקרט. תחשוב על זה.
איך בדיוק את מיישבת את ״קצינים, אמרו את אשר על לבכם״ יחד עם ממצאי מבקר המדינה, שיעלון סתם את הפה לצמרת צה״ל במהלך דיונים בצוק איתן?