נסיונות מפלגת העבודה בראשות יצחק הרצוג להיכנס לממשלה ממשיכים גם הבוקר (א׳). בחלק מקבוצות סגורות של צירי מפלגת העבודה מספרים חלק מן המשתתפים שבשעה זו, אנשים מן ההסתדרות מתקשרים לצירי הועידה ומשכנעים אותם לתמוך בכניסה לממשלה.
הנה צילום מסך מתוך השיחה:
המאמצים נמשכים, על אף שטרם נקבע מועד לועידת מפלגת העבודה.
בנוסף: על פי דיווחים בתקשורת ראש הממשלה נתניהו אינו מעוניין לשנות את המתווה של הממשלה הנוכחית. הבית היהודי נותרים חלק שריר וקיים מן הקואליציה, ובאשר להבטחות ריקות ומופכרות של נתניהו לקיים תהליך שלום – כולם יודעים שאם הן ינתנו, מדובר בהבטחות על הקרח.
אם כך, מי במפלגת העבודה תומך בכניסה לקואליציה? הרצוג, ניסנקורן וברושי. הם משוכנעים שאם וכאשר יניחו הסכם בפני צירי מפלגת העבודה, יצליחו להביא אותו לאישור הועידה. משיחות עם רבים מבכירי העבודה, אני אכן מבינה שלהרצוג כוח מכריע במסגרת הזו, הקרויה ועידת המפלגה ומכאן אפשר להבין את ההפגנות והלחץ הציבורי נגד הכניסה. זה הכוח היחיד של המתנגדים: בחוץ.
בצד השני של המשוואה, נמצאים הבית היהודי. גם שם נרשם מתח קליל וסמסים מופרכים נשלחו אתמול בלילה לחברי הבית היהודי. הניסוח מעט מבולבל, אך הכוונה ככל הנראה היא לדחוק בבנט או שקד להכריז על דדליין למגעים המוזרים עם מפלגת העבודה, כדי שהעניין ירומם את מעמדו של בנט, כמי שמוביל את נתניהו לכיוונים הנוחים לו (חקיין של בנט, לא?).
ואולי הסמס הזה יצא מכיוון תקומה, שם חוששים לכסא של שר החקלאות אורי אריאל.
אתמול בערב קפצתי להפגנה של המשמרת הצעירה של העבודה מול הבית של הרצוג. כמה מסקנות.
רוב האנשים בהפגנה נראו כתומכי שלי יחימוביץ׳ בהווה או בעבר, אך לא ניכרה (ככל שדיברתי וביררתי) מעורבות אישית שלה בתכנון ההפגנה.
שאלתי את רונה אורובנו, מראשי המשמרת, מה היתה (רונה) עושה אם: (1) יחימוביץ׳ היתה מסכימה לתפקיד שרה בכירה, (2) נתניהו היה משנה את קווי היסוד של הממשלה, ו (3) הבית היהודי היו מושלכים החוצה. אורבנו אמרה שהיתה מפגינה נגד הכניסה באותה המידה. מדוע? כי מפלגת העבודה לשיטתה עובדת כבר 5 שנים כדי לבנות את עצמה כאלטרנטיבה לשלטון ועל המפלגה להמשיך רק כך. בחוץ. עד שהציבור יבין שהם ראויים להנהגה.
כן, אי אפשר לסמוך על הביבי הזה “לקיים תהליך שלום”, שהרי ידוע שכל מה שעומד בינינו לבין חומוס/ברמאללה/דמשק/עזה/טהראן/אל-רקה, זה רק הפסקת הסרבנות הנלוזה של ביבי.
הוא הגורם היחיד שמפריע לנו כבר 100 שנה להגיע להבנות עם הערבים מסביב. הוא זה שהסית וגרם לפרעות 1921, ופרעות 1929, ו-1936, ולנכבה, ולמלחמת סיני, ולנכסה, ולמלחמת ההתשה, ולמלחמת אוקטובר, ולמלחמת לבנון הראשונה. ככה זה איתו, הכיבושיסט הזה הוא מה שמונע שלום, ורק בגללו נאלצים אנשים טובים לשרך רגליים מכנס לכנס, ממלון פאר למלון פאר, כדי לנסות להציל משהו מהאסון הגדול שהוא גורם לו.
עד שהשמאל לא יפנים שאין שלוםו אין תהליך שלום, כל זמן שהצד השני לא מסוגל להגיד שליהודים מגיעה מדינה – הוא ימשיך לפטרל ברחובות בת-ים ולדמיין שאין שם מצביעי ימין…
אהבתי את הניסוח לגבי “השלכת הבית היהודי”. אני רק יכול לדמיין מה הייתה אומרת לגבי אמירה של מישהו בנוגע להשלכה של מפלגה סקטוריאלית אחרת (למשל, מפלגה ערבית…). בכל מקרה, תמיד טוב לראות שהעקביות בקשיי הגמל לראות את דבשתו נמשכים, ויש לצפות שגם בימים הבאים נלמד כאן על גל עכור של גזענות (מצד ימין כמובן) שפושה בקרבנו, אללי…
למה כבר אפשר לצפות ממי שנמנע בהפגנתיות מהנחת זר על קבר הצדיק עז א-דין אל-קאסם?
אין מספיק מילים במילון כדי לתאר את עליבותו של בוז’י.
המפלגה הזו תחוסל סופית אם תיכנס לממשלת אחדות עבוד נזיד עדשים.
לפיד יהיה המפלגה הגדולה השנייה אחרי הליכוד בבחירות הבאות.
אז כמו ב- 2013.
דומה אבל שונה בכך שלפיד כבר יהיה יותר מנוסה ואולי יעשה פחות שגיאות. כמו כן, הלוואי שהעבודה תתרסק ל-10 מנדטים.
התשובה של אורבנו היא עלבון לאינטיליגנציה של כל מי שרואה את עצמו עוסק באופן רציני בפוליטיקה ולא בדימוי העצמי שלו.
קובי קיסוס נראה קצת כמו מגפון.
אתה כותב את זה כי הוא מזרחי!!!