לקראת הפריימריז בניו יורק

בשבועיים לקראת הפריימריז בניו יורק נצפו המועמדים זוללים פיצות, מצות, גלידות ושאר מטעמים שאפשר להשיג ברחובות מנהטן. לאמריקאים יש חיבה לראות את המועמדים שלהם זוללים את דרכם לקלפיות. 2016 אינה חריגה והפריימריז בניו יורק, מתחת לאף של כל כלי התקשורת בעולם הביאו תמונות צבע רבות. לפני 8 שנים, הפריימריז בניו יורק התרחשו בשלב כמעט סופי ולא זכו לתשומת לב. היום (ג׳) תגיע ההתמודדות לשיא נוסף שלה.

Visiting Coney Island, Sanders did what 99% of people might expect: He ate a Nathan's hotdog https://t.co/HDC73dFj6e pic.twitter.com/XTmrtK5BQp

— NYT Politics (@nytpolitics) April 11, 2016

Clinton takes credit for making wine ice cream a thing https://t.co/3JVfbGFo3H pic.twitter.com/euvHfU4ZMa

— VANITY FAIR (@VanityFair) April 18, 2016

More of @tedcruz at the matza bakery in brooklyn…. go cruz pic.twitter.com/QEREcFdyvU

— ישעיהו (@ShayaKalman) April 7, 2016

https://twitter.com/kylenabecker/status/717563292072456192

https://twitter.com/mavatuhaxe/status/718254988397527041

לקראת יום ההצבעה, על פי הסקרים, קלינטון מובילה (בממוצע) ב 12 נקודות, וטראמפ מוביל (בממוצע) ב 30 נקודות. כאשר בוחנים את הסקרים הכלליים – טראמפ נגד קלינטון (לדוגמא), היא מובילה עליו בפער של בין 7-10 נקודות, אבל בארה״ב רצוי לסקור את המתרחש בפלורידה, אוהיו, פנסילבניה, וירג׳יניה. אין עדיין מידע לגבי כל המדינות המתנדנדות, וממילא הבוחרים לא יכולים להשיב כראוי כשעדיין לא ברור להם מי המועמד/ת מכל צד. בסקר אחד שראיתי, בנוגע לפנסילבניה, לדוגמא – טראמפ וקלינטון צמודים.

הפוסט להלן הולך להיות מעט טכני, אך מאחר ושואלים אותי בנוגע לכך רבות, אנסה להסביר באופן כללי מה צפוי לקרות בשבועות הקרובים עד לועידה ביולי ובועידה עצמה:

טד קרוז אמר השבוע בשיחה פרטית, כי הוא חושש ש׳ועידה במחלוקת׳ (contested convention) תפגע קשות במפלגה הרפובליקנית. ״ועידה כזו תפרק אותנו״ אמר. טראמפ, מתלונן מזה כמה שבועות שהכללים הפנים-מפלגתיים מוטים נגדו. הוא מוביל בספירת הצירים ועשוי להגדיל את הפער בינו לבין קרוז עם ספירת הקולות בניו יורק ויחד עם זאת, יתכן שיגיע ליולי עם מספר הנמוך מן הרף של 1237 הדרוש כדי להיות מוכרז כמועמד אוטומטי. במצב דברים זה, הועידה נפתחת ל׳מחלוקת׳ והצירים במקום המייצגים את 50 המדינות, יצטרכו להצביע במספר סבבים, עד שאחד המועמדים יחצה את רף ה 1237 צירים.

כלי התקשורת בארה״ב מנסים להבין את התקנון המסובך של המפלגה הרפובליקנית, ואת האופן שבו יקבעו הכללים לגבי ההצבעה בועידה. הנה לדוגמא, ויכוח פנים מפלגתי על האופן בו יופעלו הכללים בימי הועידה. האם יוחלו הכללים באופן משוחרר יחסית, כך שליו״ר המפלגה ריינס פריביוס יוכל להתוות את הדרך למועמד מבחוץ או שמא יוחלו כללים נוקשים יותר, כפי שדורשים חלק מן הנבחרים בועדת הכללים של המפלגה.

הקושי במפלגה הרפובליקנית נובע גם מן הפערים בין הכללים אליהם מחויבים צירים מ 50 מדינות. יאמן או לא יאמן, לכל סניף מדינתי של המפלגה הרפובליקנית בכל אחת מ 50 המדינות היתה סמכות (זה מכבר) לקביעת תקנון מפלגתי ספציפי. וכך, בעוד בסיבוב הראשון בועידה, הצירים אמורים להצביע על פי ההצבעה במדינות המוצא, הרי שאם בסיבוב ראשון לא נבחר מועמד ב 1237 קולות, חלק מן הסעיפים התקנוניים של בסניף המדינתי של המפלגה הרפובליקנית – משחררים אותם צירים מן המחויבות.

הכללים הללו הובילו למצב בו הזהות האישית של כל ציר וציר מהותית. אם הוא משוחרר אחרי הסיבוב הראשון, אז טד קרוז ו/או דונלד טראמפ רוצה לדעת מי הוא/היא הציר. מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך. ומה הוא מנסה להשיג בחיים. מסתבר, שטד קרוז עבר לאחור על זהות הצירים וניסה להשפיע בכמה שיותר מדינות על בחירתם (השמית). טראמפ התעורר לכך קצת  באיחור.

בוושינגטון פוסט הכינו טבלה מיוחדת לכל סיבוב וסיבוב הצבעה:

בסיבוב הראשון, 2363 צירים (מתוך 2474) מחוייבים להצבעה שהתרחשה במדינותיהם.

בסיבוב השני, 776 צירים מחוייבים, 1504 משוחררים ו 192 לא ידוע.

בסיבוב השלישי, 185 צירים ממשיכים להיות מחוייבים להצבעת מדינות המוצא, 2067 משוחררים ו220 לא ברורים.

והלאה והלאה.

התהליך המורכב הזה מתחיל ביום ב׳ ה 18 ביולי ואמור להסתיים עד ליום ה 21 ביולי, היום בו המפלגה אמורה לחגוג ברוב פאר והדר את מי שנבחר.

אם זה יהיה  טראמפ – כמה אנשים יקומו ויסתלקו מן המקום? יקראו לאנשיהם שלא לקחת חלק בחגיגות? ישקלו להתפצל מן המפלגה?

אם יהיה זה קרוז – טראמפ עשוי להסעיר את הרחובות, לקרוא לתנועה חדשה, להזמין הפגנות קולניות.

בצד הדמוקרטי, קלינטון לוחצת על הקהלים המסורתיים שלה: מיעוטים, נשים, אנשים מבוגרים לצאת ולהצביע ולהעניק לה ניצחון שהוא בפער ניכר. וזאת כדי שהיא תוכל ללחוץ את מחנה סנדרס לפרוש. אחרי סדרה של ניצחונות לסנדרס במדינות caucses, קלינטון זקוקה לתוצאה טובה. סנדרס, מן הצד שלו, צריך להוכיח לכולם שהוא מסוגל להגיע להישג במדינה חשובה כמו ניו יורק. אם יכשל בניו יורק, זה עשוי להיות הסוף של הקמפיין שלו.