הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
עדכונים מן הקמפיין בארה״ב:
התוצאה בוויסקונסין הכניסה רוח בקמפיין של טד קרוז. הסימנים להצלחה הגיחו בצבצו בימים האחרונים והתוצאה לא אכזבה. קרוז יצא מויסקונסין כשידו על העליונה. טראמפ מוביל באופן משמעותי בספירת הצירים הכוללת, אך קרוז מפליג קדימה ביציבות.
מה התכנית הלאה? בניגוד ללוח הזמנים הלחוץ בחודשים פברואר ומארס, באפריל ההצבעות מעט יותר מרווחות וכך יש 14 ימים עד לשלב המכריע הבא: ניו יורק. עם 95 צירים, פריימריס סגורים וחלוקה יחסית של מספר הצירים – כל קול שמרן משפיע.
הגישה במחנות קרוז וקייסיק הנה לכרסם כמה שיותר בהובלה של טראמפ בניו יורק ובכלל. על פי הסקרים האחרונים (אשר נערכו לפני השבוע הבעייתי שהיה לטראמפ), הוא מוביל בפער עצום של 30 נקודות. אבל אחרי ההפסד בויסקונסין ועם השתרכות הקמפיין, יתכן ויהיה שינוי. עוד לפי הסקרים האחרונים, דווקא קייסיק הוא מקום שני בניו יורק. לא קרוז.
כאמור: היעד הכולל של מתנגדי טראמפ במפלגה הרפובליקנית הוא להגיע לחודש יולי בקליבלנד, כאשר טראמפ לא מצליח לחצות את רף ה 1237 צירים. על מספר שמתחת ל 1100 יספק אותם ויצדיק מערכה שלמה בימי הועידה ושכנוע צירים (כולל צירי על) לנטוש את טראמפ.
בינתיים בניו יורק, הצדדים התחילו לעבוד.
Hasids and modern Orthodox Jew greet @tedcruz in the Bronx #NYPrimary pic.twitter.com/JxdkKyJmoQ
— Jacob N. Kornbluh (@jacobkornbluh) April 6, 2016
Reporter asks Cruz: "Why are you here in the Bronx if you're so anti-immigrant." #NYPrimary pic.twitter.com/SPpZPH3PUI
— Jacob N. Kornbluh (@jacobkornbluh) April 6, 2016
.@tedcruz and Jews #NYPrimary pic.twitter.com/OApqSwgEF8
— Jacob N. Kornbluh (@jacobkornbluh) April 6, 2016
האם יו״ר הקונגרס פול ריאן (שביקר בישראל השבוע) עשוי להיות המועמד של המפלגה במידה וטראמפ לא יגיע ליעד? מכורח תפקידו כיו״ר הקונגרס ריאן יכהן גם כיו״ר הועידה הרפובליקנית בקליבלנד אוהיו. השבוע דווח שהתורם הכבד של המפלגה (אחד מן האחים קוך שהוא גם מקורבו של ריאן) – מכין ברקע את התרחיש הזה.
ניו יורק מגזין ערכו לראין טיזר:
ותזכורת: בדרך לבית הלבן עוצרים בירושלים, לא? ובכן פול ריאן היה כאן השבוע.
פול ריאן ויולי אדלשטיין, הכנסת, יום ב׳ 4 באפריל
גם אצל הדמוקרטים, בקמפיין היותר מנומנם, ניכרת תכונה. דוברי הקמפיין של קלינטון חגג על הראיון המזעזע שנתן ברני סנדרס לניו יורק דיילי ניוז. הם הפיצו את התמליל המלא במייל לעיתונאים ושלחו לכל עבר עשרות לינקים שמתייחסים לכשלון הנ״ל של סנדרס.
אחרי ניצחון שישי רצוף של סנדרס הראיון הנ״ל הציג אותו במערומיו. כשהוא לא יודע לרדת לפרטים, לא מסוגל לספק תשובות קונקרטיות, הן לא בנושאים של יחסי חוץ ובעיקר לא בתחום בקיאותו המרכזי: מערכת הבנקאות. יותר מכך, ניכר שהוא הגיע לפגישה לא מוכן. את תשומת הלב בישראל תפס החלק בראיון בו דיבר סנדרס על פינוי התנחלויות (מי יקבע?) וכאשר לא ידע לציין מה הוא מספר ההרוגים בצד הפלסטיני, בין אם דובר רק על מלחמת צוק איתן או בכלל על השנים האחרונות. אחרי שהודה שאינו יודע, השיב בכל זאת, כשהוא שולף מספר מן השרוול. 10,000. נתון לגמרי מנופח. הוא נתן תשובות מחופפות בנוגע לשימוש בחיסולי מזל״טים על ידי ממשל אובמה, ולא נתן תשובה לגבי תפיסה וכליאה של מנהיגי דאעש (אם וכאשר).
כאמור, אפילו בנושאים שהם לב הקמפיין שלו, מאבק מול הבנקים, שוק ההון ויישום הוראות חוק בהקשר של אישומים או אכיפה – סנדרס לא הצליח לרדת לפרטים מעבר להצהרות קמפיין כלליות.
בהתאם, כלי התקשורת כיסחו אותו:
הוושינגטון פוסט: ראיון האסון של סנדרס. למי יש סמכות לפרק את הבנקים? האם ל Feds? או למשרד האוצר? סנדרס לא ידע.
סיאןאן: סנדרס לא ידע תשובות, אמר שאין לו בפניו את המסמכים הרלבנטים והתחמק.
אטלנטיק: מה סנדרס יודע בתחום המדיניות?
Vice: איך מפרקים את הבנקים הגדולים? לסנדרס אין מושג.
9 נושאים שסנדרס לא ידע להשיב עליהם (בתוך הלינק: איך מפנים התנחלויות, מה צריך היה לעשות שונה במלחמת צוק איתן ועוד)
טיימס אוף יזראל: סנדרס ניפח את המספרים של ההרוגים הפלסטינים בצוק איתן.
ויש גם קטעים מביכים או הומוריסטים (תלוי מאיזה זווית מסתכלים על זה) לקראת ההצבעה בניו יורק, צוות העיתון שאל את סנדרס, איך נוסעים כיום בסאבווי? ״עם Token״ השיב סנדרס. ״לא בדיוק״ אמרו לו אנשי העיתון. ״קופצים מעל לקרוסלה?״.
למי שחשקה נפשו בהאזנה לאודיו המלא של הראיון (52 דקות):
וכעת לזוטות-
-Feel the Burn? מרפאת הטיפול במחלות זיהומיות בסקס הלכה על הסלוגן כאקט פרסומי.
-מה קורה כשמטה הבחירות של סנדרס בניו יורק נמצא בעיירה פוקיפסי, במבנה של בנק שקרס?
-דיויד רמניק, העורך לשעבר של הניו יורקר נשאל: אם היית יכול לסלק אדם אחד מניו יורק, מי זה היה.
רמניק: ״הוא מתמודד לנשיאות״. רמניק הוסיף שהעיתונות האמריקאית מתנהגת באופן מחפיר ״כאילו מדובר פה בתכנית סעד לעיתונאים. הרייטינג של כולם עולה ואנשים קוראים ומבסוטים, אבל כל העסק נראה מפחיד.
ימות המשיח, ממתי סוציאליסט צריך לדייק בעובדות?
מאז שהוא היה בחדר הלידה ליד ימני
יש מספר פרשנים שחושבים שזה היה עוד אירוע בו הממסד הישן של המפלגה הדמוקרטית מנסה בכל כוחו לבלום את התנועה העממית שסולדת מפוליטיקת האליטות והכסף הגדול/הלוביסטים.
לפרטים על מה חשבו העיתונאים שהיו שם, ראי למשל: http://www.democracynow.org/2016/4/6/juan_gonzalez_was_at_bernie_sanders
נ.ב. זה לא כאילו אם יצלבו את הילרי היא תפליא בתשובותיה על שאלות קשות: על הצלחותיה כמזכירת מדינה, על הדרך בה היא תטפל בבנקים הגדולים והפער הגדל בין עשירים לעניים ורווחי התאגידים שעלו באלפי אחוזים בשנים האחרונות ללא מיסוי, איך תשנה את מסחר האלקטרוני שנשלט בידי מיעוט ואת הפער הגדל בין התחייבויות קרנות הפנסיה למשאביהן, איך תבלום את הלוביסטים שקונים את דיסי ותעצור את הפילוג המעמיק, איך סוגרים את החוב הלאומי שגדל בטריליונים רבים בימי אובמה וגם פותרים את בעיית התשתיות הקורסות וחובות הסטודנטים המנופחים, או איך עושים שלום בפועל במזרח התיכון הקורס, מעבר לדיבורים יפים.
אני רק שאלה לטל שניידר: אם סנדרס מנצח בניו יורק את תודי שהכותרת “ראיון הקריסה” היתה טעות?
למה לה? מה הקשר?
כבר לפני חצי שנה טענתי (כאן?) שסנדרס וטראמפ לא כל כך שונים. חוץ מזה שטראמפ הוא נבל אמיתי וסנדרס סתם פופוליסט מחופף.
ולגבי המרוץ של פול ראיין – הוא התחיל לפני כמה שבועיים בנאום הזה (קבלו את הרפובליקן המתון והמכיל והממלכתי): http://www.speaker.gov/press-release/full-text-speaker-ryan-state-american-politics
את האמריקאים הבוחרים ישראל מעניינת כקליפת השום, ובצדק. לאמריקאים סנדרס הוא אפשרות לגאולה ממדינה אוכלת יושביה המתנאה בזכרונות דמוקרטיים כאשר בפועל נוהג בה פיאודליזם של נבחרים מכורים לכספי החברות הגדולות. האופציה האחרת תהיה כניעה לעשירים או התקוממות מזוינת. ספירת הגופות בעזה – שמחת עניים של הפשיסטים הישראלים והמדיה השייכת לפיאודלי
לא קריסה ולא לא-קריסה. ברני סנדרס מעולם לא היה מועמד ריאלי, למעט בהזיותיהם של אנשי האולטרה-שמאל הלבנים. מועמד אולטרה-שמאלי שהמיעוטים לא מצביעים בעדו, הוא מועמד חסר סיכוי, וגם בלי הראיון הזה, סיכוייו היו אפסיים. הראיון לא פגע בו, ולא עזר לו. האנשים שעמדו להצביע עבור שטף המלל הבולשביקי שלו, היו מצביעים לו בכל מקרה, וכל השאר היו מצביעים להילארי בכל מקרה.
הילארי היא המועמדת הדמוקרטית, וזה הדבר היחיד שנותן לרפובליקנים המתאבדים, איזושהי תקווה בבחירות הללו. כל מועמד אחר מהמפלגה הדמוקרטית, היה כנראה מנצח בקלות.
מעניין.
אני כיהודי מקווה מאוד מאוד שסנדרס לא ייבחר והדעות שלו לא יקבלו ביטוי.
אגב אני חושב שאם הילארי הצליחה להשאר רלוונטית למרות הכל- כנראה שהיא לא בדיוק ציפי לבני המוכשרת שלנו…
סנדרס הוא המועמד היחידי לבחירת העם האמריקאי – פשוט כיוון והאחרים אינם מועמדים אלא בובות פר אקסלנס. הילארי או טראמפ או קרוז – זה הכל צבעים שונים של אותו הדבר בדיוק – המשך שליטת המוסדות הפיננסים בעם האמריקאי דרך בובות על חוט ויצירת אשליה של בחירות.
כעת עושים לסנדרס חיסול תדמיתי ממוקד וכאן בקולוניה כולכם קונים את הלוקש.
אני לא חושב שיש לו סיכוי ממשי – אבל הוא מפחיד כמה אנשים מספיק אם טורחים לעשות לו כאלו אמבושים תקשורתיים:
פליטות פה אומללות בנושאים שאינם מהותיים לקמפיין הנוכחי הופכות לכותרות גדולות בערוצי התקשורת בארה”ב (ואפילו בקולוניה הקטנה ישראל).
ההתבטאות שלו בנושא מעללי ישראל בעזה הייתה “כאלפיים הרוגים ועשרת אלפים פצועים” – מספרים מאוד קרובים להערכות של צהל – אבל בכותרות צעקו שסנדרס אמר עשרת אלפים וכל המדינה קראה את הכותרת וסימנה איקס.
כנל בנושא הבנקים – מדוע שמועמד לנשיאות ידע משהו פרוצדורלי כמו איך לפרק בנקים? אובמה יודע איך לפרק בנקים? וגורג’ בוש ידע?
הנשיא האחרון שפירק בנק (מרכזי) בארהב היה ג’ימס מדיסון וזה היה לפני כמעט 200 שנה.
האמת הקשה היא שהבנקים בארהב הם המנהלים האמיתים של האימפריה ולכן אין בכלל אפשרות לפרק אותם – מכיוון שמראש לא יתנו לאדם עם דעות עצמאיות כמו סנדרס לרוץ לנשיאות.
הנה ציטטה של רוזוולט לסיום:
The real truth of the matter is,as you and I know, that a financial
element in the large centers has owned the government ever since
the days of Andrew Jackson… -Franklin D. Roosevelt
(in a letter to Colonel House, dated November 21, 1933)