מבצע לפסח: קנה חבילת מצות קבל גבי אשכנזי בחינם

מכר השיב לסקר פוליטי אתמול. כמנהגו של המכר בשנים האחרונות, הוא  מקליט סוקרים (תחביב שכזה). השיחה המלאה מאפשר הצצה לעולמות המעוותים הנכנסים תחת הכותרת ׳סקרים פוליטיים במדינת ישראל׳. מדי כמה ימים מצטברת עדות נוספת לתמרונים האינסופיים של תעשיית הסקרים הישראלית. רק לפני שבוע התפרסם סקר בו שאלו שאלה היפותטית על מבנה פוליטי חדש. על אף שאין אף פוליטיקאי או אדם שמציין בראיון און-רקורד שזו היתכנות אמיתית, הלך הסוקר ובנה על האשליה ההיא סקר שלם. איך ניתן לשאול נסקרים על משהו מדומיין שאין לו הוכחות גשמיות ולנסות לקבל מהם תשובה קונקרטית?

לא זו אף זו, שאותו הסקר (של עיתון הארץ) לא הציג אדם מסוים בראש המפלגה המדומיינת, אלא הציג לשליש מן הנסקרים את גבי אשכנזי בראש, לשליש אחר – את כחלון ולשליש האחרון – את גדעון סער בראש. חסר הגיון.

והנה: שימו לב לשיחת הסקר הבאה. כמה שאלות על גבי אשכנזי והרצוג. אחר כך שאלות על מצות, סל מוצרים לחג הפסח, מצב העוני והקשישים. אני לא מתלוצצת.

האזינו:

מה ההסבר לערבוב הנ״ל? רפי סמית הוא הסוקר הותיק של מפלגת העבודה ושל הרצוג. הוא אוהב לערבב. לחיבור בין סל המוצרים לחג הפסח לנושאים הפוליטיים קוראים Omnibus poll. נניח שרפי סמית לא יכול או לא רוצה לגבות תשלום ממפלגת העבודה או מהרצוג או ממי שהזמין את הסקר הנ״ל (אולי גבי אשכנזי?). מה הוא עושה? מבצע סקר מסחרי כלשהו, עם לקוח משלם, ועל הדרך מרביץ גם כמה שאלות פוליטיות. לאחר מכן, הסוקר עשוי להציע את התוצאות למפלגה (לעיונם) או לעיתון כלשהו.

ומה העיוות בסקר? השאלה בנוגע לגבי אשכנזי מנוסחת באופן כזה, שהיא ממש מגישה לאדם שעונה את התשובה שתספק כותרת ענק. ״80% מן הציבור מתחנן לגבי אשכנזי בוא תהיה מספר 2 של הרצוג״. למה לא?

על כל פנים, הסקר בוצע (ונשלח אלי) לפני ההודעה על הבדיקה נגד הרצוג. יש להניח שהסקר הזה חדשות עבר וכבר הפך למיותר (תכף אעלה בפוסט נפרד את הטור הפוליטי שלי היום במעריב)

עוד על העיוותים של הסקרים בישראל

רפי סמית צריך לתת גילוי נאות

אבי דגני צריך לתת גילוי נאות

ידיעות אחרונות עיוותו סקר (ומחר תגיע אישה ותרצה להתחתן עם סוס)

איך עושים בארה״ב סקרים בשקיפות מלאה